קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
קראתי היום באחד היומונים הכשרים למהדרין ידיעה בדבר מתן הכשר של ה"עדה החרדית" למוצר מסוים. לדברי הכתב, הדבר היה כרוך ב"עבודה סיזיפית". אין לי ספק שלכתב אין מושג מה מקור הביטוי הזה ושאין הוא מבין את פשרו על בוריו. ובכן, אצטט מתוך המילון של אבן שושן:
עבודה סיזיפית (על-שום המלך סיזיפוס, במיתולוגיה היוונית, שהוטל עליו כעונש מן האלים לגלגל ולהעלות אל ראש ההר אבן כבדה, שהיתה חוזרת ומידרדרת מיד שוב למטה...) כינוי לעבודת פרך, עבודה מיגעת שאין עימה ברכה ותכלית.
(ההדגשות באמצעות אות מוטית הן שלי.)
בלי לדבר על השימוש הבלתי מדויק בביטוי, מה דעתכם, או אולי מי מכם יודע אם אין בזה בעיה בהלכה או בהשקפה - האם מותר או ראוי להשתמש בביטוי שמקורו בסיפורי עבודת אלילים?
אגב, גם המלה "טרגדיה", שנעשתה גם היא רווחת ביותר במחוזותינו, באה מאותו מקור לא טהור, ומשמעותה (בלי לבדוק כרגע את הגדרתה המילונית) הוא גורל אכזר ועיוור (!) ולא אסון קשה, כפי שמתכוונים הכותבים ממחננו.
מישהו מכם מעיין בדקדוקי רש"י בפרשה? מי יכול לפשט את קושייתי על ניקוד מלה זו? לדברי רש"י ("וישלח", פרק לג פס' יא): חנני. נו"ן ראשונה מודגשת, לפי שהיא משמשת במקום שתי נוני"ן, שהיה לו לומר חננני, שאין חנן בלא שני נוני"ן, והשלישית לשימוש, כמו עשני, זבדני.
ובכן, שרשים שלמים מבנין קל(פָעל) בתוספת כינוי הפעול בגוף מדבר צורתם היא: שְׁמָרַנִי, זְבָדַנִי (דוק ותשכח בפרשת "ויצא" ). הפועל "עשני" שרש"י מביא לדוגמא לנ' השימוש הוא מנחי ל"ה (או ל"י) ולפיכך ניקודו שונה. ובכן, "היה לו לומר חננני" - חֲנָנַנִי, על משקל זְבָדַנִי כנ"ל, שהח' מקבלת חטף פתח במקום שוא. בדרך כלל, נ' שוואית נשמטת והאות שאחריה מקבלת דגש חזק(כמו: נָתַנְנוּ ההופך לנָתַנּוּ) , אבל האם נו"ן שיש בה תנועה גם היא דינה להישמט? ואם בגלל קושי להגות 3 נוני"ן רצופות, הגם ששלושתן מונעות, הרי היתה צריכה להישמט האמצעית (כי הנו"ן הראשונה אין לה שום סיבה ליפול, שהרי עדיין לא מפריע לה כלום וגם אין היא שוואית) , ואז צ"ל חֲנַנִּי ולא חַנַּנִי!
ראיתי ונתון אל לבי להציב פה מצבה עליו ירשמו החברים מאשר באמתחת פיהם וזכרונם - מליצות שנונות ולשון נופל על לשון, לשם חידוד ושעשוע, מרבותינו מאורינו בעלי הלשון, ואף הברקות מקוריות, התורם חלקו יתברך ותרבה נחלתו, וכולנו נאסוף משאת חמש ידות.
אני מניח כי למראה הצעה זו מהנהנים החברים ואומרים: נו, קריינא דאיגרתא איהו דליהוי פרוונקא, על כן אחל ראשונה (ואולם למבראשונה עלה במחשבתי לקרוא את האשכול בשם "המליצה והממשלה", אלא שנסוגותי מכך).
חושבני, שהמלכים בתחום זה הם ר' יעקב עמדן (היעב"ץ), בעל האור החיים הק', והרב החיד"א זכותם תגן עלינו.
המעיין בכתביהם מוצא עשירות לשונית מדהימה, ומי שניחון בבקיאות אנינה, תופס את הדקויות המזכירות פסוקים ומאמרי חז"ל בהקשרים שונים.
אתן דוגמא. החיד"א במעגל טוב מתַנה את נסיעתו למרוקו. כנראה שהקובֶּע המרוקאי לא ערב לחיכו של החיד"א, והוא כותב: "כל שולחנות מלאו תבשילים רבים וריחן נודף כסרח העודף".
המילים הראשונות "כל שולחנות מלאו" - הם במטבע הכתוב ביחזקאל, כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום...
"וריחן נודף כסרח העודף", נו, מי לא מבין.

עוד מאשר בזכרוני כעת:
ר' יעקב ספיר בספרו אבן ספיר מספר חיפש כתובת מסוימת, וכיון שלא מצאה, המליץ בכותבו: "אין כל ואין כתב" (אין קול ואין קשב).
רי"ס היה לוי, וחתם שמו "יעקב סל"ה" (יעקב הלוי ספיר), והוא מטבע לשון החוזר פעמים רבות בספר תהלים.

עוד:
נסב"ר לבי.
תנואה קלה וחשודה (כלה נאה וחסודה) (יעב"ץ על התנועה קלה של הרז"ה).
דרך הנס"ר ומעלה הלוחית (מעגל טוב להחיד"א, ע"פ משלי ל, יט; ישעי' טו, ה).
לא נחם אלקים דרך ארץ (אין להם דרך ארץ - מעגל טוב).
המשך הדיון מכאן:
http://www.prog.co.il/showthread.php?p=480032&posted=1#post480032

נכתב ע"י אפכא מסתברא;479805:
זה נקרא "להחזיק ידים" ולא להחזיק אצבעות...
נותנים לך אצבע, רוצה את כל היד....:)

נכתב ע"י אברהם;479807:
מאירי 5 - החזקת אצבעות זו הצטלבות באצבעות

אנחנו כבר גולשים לנושא שמתאים לפורום עריכה תורנית.....
בכל אופן גם הדבר הזה גנוב מהיהדות כידוע ליודעים וכמובא בספרים. אין תחת ידי כרגע (ה"אוצר" לא מחובר....;)) בלי"נ יותר מאוחר אחפש, שאצלנו מצמידים את הרגלים בשעת התפילה בכדי להדמות למלאכים, כנאמר ....ורגלם רגל ישרה, והם לקחו את הרעיון והפכו את זה להצמדת הידיים.
יש נידון גדול בהלכה ובספרות התורנית אם מותר לעשות את התנועה הזו בידיים כיון שהיא הפכה לסמל נוצרי, או שבגלל שהם הפכו את זה לסמל שלהם אנחנו לא צריכים לסבול ולהמנע מלעשות את התנועה הזו באקראי. למעשה היהודים בכל הדורות באירופה התייחסו לתנועה הזו בתיעוב כה גדול ונמנעו ממש מכל וכל מהתנועה הזו. לעומת זאת אני יודע בוודאות על חלק מגדולי הפוסקים שלא נמנעו מתנועה זו בכלל, (כשנעשה באקראי) ויש עוד להאריך.
  • חחח
Reactions: שלוימי ג.1 //
1 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה