קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 16K
    • י
    ברית מילה יתקיים או תתקיים?
  • יוססיי //
    • הברית מילה יתקיים או הברית מילה תתקיים?
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    מה איתך, זה לא סטייל...
  • 2 4K
    • א
    איך מנקדים גדר הפרדה
  • אשד //
    • האם מדובר כאן בסמיכות?
    מה נכון: גֶּדֶר הפרדה, או גָדֵר הפרדה
    28 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    ATUK
    בסיכומו של דבר, געוואלדיג אתה טוען, כי "לָשון הקודש" אינה סמיכות הרי אינה מנוקדת ע"פ כללי...
  • 5K
    • ח
    "בכדי" או "כדי"
  • חושב יצירתי //
    • "כדי, או "בכדי"?
    נראה לי ש"בכדי" מתאים רק במובן של "בכדי שיעשו", היינו במשמעות של הספק.אבל רבים כותבים "בכדי" בכל מקום במובן של "כדי" - האם זה נכון?
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    ATUK
    נכון מאוד. די לדי
  • 4K
    • א
    "עבודה סיזיפית"
  • אפכא מסתברא //
    • קראתי היום באחד היומונים הכשרים למהדרין ידיעה בדבר מתן הכשר של ה"עדה החרדית" למוצר מסוים. לדברי הכתב, הדבר היה כרוך ב"עבודה סיזיפית". אין לי ספק שלכתב אין מושג מה מקור הביטוי הזה ושאין הוא מבין את פשרו על בוריו. ובכן, אצטט מתוך המילון של אבן שושן:
    עבודה סיזיפית (על-שום המלך סיזיפוס, במיתולוגיה היוונית, שהוטל עליו כעונש מן האלים לגלגל ולהעלות אל ראש ההר אבן כבדה, שהיתה חוזרת ומידרדרת מיד שוב למטה...) כינוי לעבודת פרך, עבודה מיגעת שאין עימה ברכה ותכלית.
    (ההדגשות באמצעות אות מוטית הן שלי.)
    בלי לדבר על השימוש הבלתי מדויק בביטוי, מה דעתכם, או אולי מי מכם יודע אם אין בזה בעיה בהלכה או בהשקפה - האם מותר או ראוי להשתמש בביטוי שמקורו בסיפורי עבודת אלילים?
    אגב, גם המלה "טרגדיה", שנעשתה גם היא רווחת ביותר במחוזותינו, באה מאותו מקור לא טהור, ומשמעותה (בלי לבדוק כרגע את הגדרתה המילונית) הוא גורל אכזר ועיוור (!) ולא אסון קשה, כפי שמתכוונים הכותבים ממחננו.
    15 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    M
    moty
    הביטוי הוא שפה הסכמית ולא בעל ערך עצמי הרבה מאד מילים בעברית מקורם בלטנית ושאר שפות, ואני לא...
  • 2 5K
    • נ
    זעזוע,מחזמר :"מוטל בן פסי החזן" מוצע לציבור
  • נוי //
    • נתקלתי בפרסום על המופע בחנוכה, בפתח תקווה. למי שלא מכיר- כותב הספר שעליו עובד המחזה הוא :"שלום עליכם". בדקתי בשם העוסקים במלאכה, וגיליתי שם חרדי ידוע ומפורסם.
    ראשית: בקשה לכותבים ולעורכים:אנא, בדקו תמיד מקורו של חומר בטרם תעבדו אותו
    שנית: איך עוצרים את זה?
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן1 //
    28 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    מסתמא קשור - ניצוץ שיצא מפרוג הצית את הר הכרמל...:rolleyes:
  • 812
    • ל
    המילה "בעייתי"
  • לו יצוייר //
    • איך מנקדים את המילה "בעייתי"?, לא "בעיה שלי", אלא בתור שם תואר- כמו: נושא בעייתי.
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אברהם
    בְּעָיָתִי (וגם במשמעות של "בעיה שלי" מנקדים כך)
  • 1K
    • E
    חופים, כתב עת לשירה. גליון ו
  • eliezer //
    • כיוון שהיו ב"ה שהתענינו, אני מעלה לכאן את גליון ו'
    כמו כן ניתן להוריד את כל שאר הגליונות כאן:
    https://sites.google.com/site/hofimjournal/
    להרשמה חינם נא לשלוח לי מייל.

    בשל הוספת תמונה, נאלצתי לדחוס את הקובץ... סליחה על האיכות.
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    E
    eliezer
    כיון שהרבה לא הבינו, נראה לי שהייתה תקלה בעימוד, דהיינו הוא לא היה מוצלח והביא לטעות. מצורף שוב...
  • 203
    • E
    חופים, כתב עת לשירה. גליון ו
  • eliezer //
    • 0 תגובות
  • 181
    • פ
    זקוק בדחיפות לרשימה של עיתונים.
  • פוגלהחרדי //
    • 0 תגובות
  • 1K
    • ח
    שאלה
  • חושב יצירתי //
    • עצם התופעה מלמד, או עצם התופעה מלמדת?

    בתודה מראש על התשובה
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חושב יצירתי
    נראה לי ש'עצמות' נובעות מהשם 'עצם', במשמעות של חפץ. עצם, זה שם הבא לתאר חפץ במובן מופשט, ללא כל...
  • 1K
    • ע
    אוסף נחמד
  • ענתיקה //
    • כמה הגדרות חמודות שמצאתי באיזשהוא מקום:

    לבוש הדוק לגוף = בגד כפת

    הכינו תה גרוע = חלטורע

    ספר רב מכר = שיא במו"ל

    נער מעלית = פעיל עליה

    הכריח אותו לטעום מהמרק = דן אותו לכף חובה

    שים הרבה תותים = תות-הנח-המון

    נעלי יבוא = מעור הגולה

    נעלי יצוא = עור לגוים

    ערבוב יינות = כוהליציה

    מכון לג'ודו = קורס מ"כים

    שריקת הקומקום = שמחה לאד

    ישראלי שלא יצא לחו"ל = אסיר ציון

    אוטובוס = תנועת המושבים

    ספונג'ה = פעילות שוטפת

    בא ארצה עם גויה לשעבר = מעלה גרה

    עצם בלתי מ זוהה במריבה משפחתית = צלחת מעופפת

    שופר זול = במחיר הקרן

    שבשבת = מורת רוח

    תאומים זהים = היינו אח

    רוקד במעגל = חג שמח
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אושר
    ביטוי נוסף מבית מדרשו של בן החמש שלי: פסי האטה= קפיצת הדרך
  • 948
    • מ
    אתר יפה - הכיצד?
  • מאי נפקא מינא //
    • שאלה:
    איך מנקדים "אתר יפה" ?
    אתר-
    האם חתף פתח ופתח
    או חתף פתח וקמץ?

    תודה רבה
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    אכן, "אֲתַר" בארמית, אבל אם זה שאת עושה בשבילו את העבודה מעוניין להיות בסדר עם העברית המודרנית...
  • 1K
    • E
    כתב עת לשירה מקוון חינם!
  • eliezer //
    • בשבח והודייה לה' יתברך החילותי להוציא לאור כתב עת מקוון לשירה בן עמוד שניים פעם בשבוע בערך. המעוניין להרשם ישלח לי מייל ל<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
    ניתן לראות את כל הגליונות שיצאו ע"כ כאן:
    https://sites.google.com/site/hofimjournal/home?pli=1

    בברכה.
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    E
    eliezer
    איני יודע איזה צ'קים? מדובר בכתב עת היוצא על ידי באופן מקוון ונשלח חינם במיל למי שמתעניין. אם...
  • 3K
    • נ
    למשהו יש מושג כמה משלמים על הקלדה מתוך דיסק שמע?
  • ניצוצות //
    • אם כן כמה?
    אשמח לקבל תשובה מהר
    זה די דחוף לי
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עדיאל
    אני לוקח בסביבות 50 ש"ח לשעת תמלול, פלוס 80 ש"ח לעריכה לכל 1000 תוים.
  • 2K
    • 2
    איך משיגים תוכנת ניקוד?
  • 2OR770 //
    • איך אפשר להשיג תוכנה שמנקדת? יש דבר כזה בחינם ברשת? או שקונים ?
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עדיאל
    אם זה לפרויקט מסוים וחד-פעמי, אפשר להוריד גרסת ניסיון לחודש מנקדנית. אחר חודש זה הופך להיות לא...
  • 1K
    • T
    לחובבי לשון הקודש
  • TIP X //
    • בעברית מדוברת נחל הינו "שביל" מים וקצת פחות מנהר אולם למעשה נחל הינו קרקע שא"א לזרעה ומלשון "נחלה"
    וכ"כ הסמ"ע סימן ערה' ס"ק ו
    "ונחל דקאמר, ר"ל קרקע קשה מלאה צרורות ואבנים שאינה ראויה לזריעה, מלשון נחל איתן אשר לא יעבד בה ולא יזרע בה [דברים כ"א ד']". ועיין שם רש"י.
    אמנם בשמואל א' לענין חלוקי נחל שלקח דוד להלחם בגלית יש מי מהמפרשים [איני זוכר את שמו] שכתב שהוחלקו ע"י מים אולם אין מזה ראיה שבנחל יש מים
    לסיכום: קרקע שאינה ראויה לעיבוד נקראת בלשון זכר והראויה לעיבוד נקראת נחלה בלשון נקבה נמצא שהלשון הינה מדויקת וכמו בבע"ח, [למשל שור בשרו קשה משל פרה]
    אפשר להביא עוד מילים..
    [קוריוז, נסעתי לא מזמן עם נהג אגד ערבי והוא שמע את השיר "ענינו אלוקי אברהם" אז הוא פונה אלי ואומר איזה שיר יפה, אבל מה הם אומרים שם "עניני" [הגיה חסידית] ניסיתי להסביר לו על רגל אחת ואז הוא סיכם "יעני עניני זה העברית המקורית לא המדוברת היום"]
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    2
    2OR770
    אין כאן שום שאלה! לדעתי העניין פשוט מאוד: הסמ"ע מדבר על "נחל" בהקשר מסוים ובמקור מסוים, ואומר...
  • 1K
    • שירי כהן
    שאלת ניקוד פשוטה..
  • שירי כהן //
    • איך מנקדים את המילה 'חמוד'?
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אברהם
    חָמוּד (אבל בנקבה ו/או ברבים חֲמוּדִים, חֲמוּדוֹת, חֲמוּדָה,)
  • 2K
    • א
    "חַנַּנִי"
  • אפכא מסתברא //
    • מישהו מכם מעיין בדקדוקי רש"י בפרשה? מי יכול לפשט את קושייתי על ניקוד מלה זו? לדברי רש"י ("וישלח", פרק לג פס' יא): חנני. נו"ן ראשונה מודגשת, לפי שהיא משמשת במקום שתי נוני"ן, שהיה לו לומר חננני, שאין חנן בלא שני נוני"ן, והשלישית לשימוש, כמו עשני, זבדני.
    ובכן, שרשים שלמים מבנין קל(פָעל) בתוספת כינוי הפעול בגוף מדבר צורתם היא: שְׁמָרַנִי, זְבָדַנִי (דוק ותשכח בפרשת "ויצא" ). הפועל "עשני" שרש"י מביא לדוגמא לנ' השימוש הוא מנחי ל"ה (או ל"י) ולפיכך ניקודו שונה. ובכן, "היה לו לומר חננני" - חֲנָנַנִי, על משקל זְבָדַנִי כנ"ל, שהח' מקבלת חטף פתח במקום שוא. בדרך כלל, נ' שוואית נשמטת והאות שאחריה מקבלת דגש חזק(כמו: נָתַנְנוּ ההופך לנָתַנּוּ) , אבל האם נו"ן שיש בה תנועה גם היא דינה להישמט? ואם בגלל קושי להגות 3 נוני"ן רצופות, הגם ששלושתן מונעות, הרי היתה צריכה להישמט האמצעית (כי הנו"ן הראשונה אין לה שום סיבה ליפול, שהרי עדיין לא מפריע לה כלום וגם אין היא שוואית) , ואז צ"ל חֲנַנִּי ולא חַנַּנִי!
    15 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    חיטובים
    חיטובים
    לא כתבתי כאן שום פירוש. אולי אתה מתכוון לאיפכא מסתברא. הפירוש של וייזר נמצא בראב"ע הוצ' מוסד...
  • 2 4K
    • ג
    משל ומליצה
  • געוואלדיג //
    • ראיתי ונתון אל לבי להציב פה מצבה עליו ירשמו החברים מאשר באמתחת פיהם וזכרונם - מליצות שנונות ולשון נופל על לשון, לשם חידוד ושעשוע, מרבותינו מאורינו בעלי הלשון, ואף הברקות מקוריות, התורם חלקו יתברך ותרבה נחלתו, וכולנו נאסוף משאת חמש ידות.
    אני מניח כי למראה הצעה זו מהנהנים החברים ואומרים: נו, קריינא דאיגרתא איהו דליהוי פרוונקא, על כן אחל ראשונה (ואולם למבראשונה עלה במחשבתי לקרוא את האשכול בשם "המליצה והממשלה", אלא שנסוגותי מכך).
    חושבני, שהמלכים בתחום זה הם ר' יעקב עמדן (היעב"ץ), בעל האור החיים הק', והרב החיד"א זכותם תגן עלינו.
    המעיין בכתביהם מוצא עשירות לשונית מדהימה, ומי שניחון בבקיאות אנינה, תופס את הדקויות המזכירות פסוקים ומאמרי חז"ל בהקשרים שונים.
    אתן דוגמא. החיד"א במעגל טוב מתַנה את נסיעתו למרוקו. כנראה שהקובֶּע המרוקאי לא ערב לחיכו של החיד"א, והוא כותב: "כל שולחנות מלאו תבשילים רבים וריחן נודף כסרח העודף".
    המילים הראשונות "כל שולחנות מלאו" - הם במטבע הכתוב ביחזקאל, כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום...
    "וריחן נודף כסרח העודף", נו, מי לא מבין.

    עוד מאשר בזכרוני כעת:
    ר' יעקב ספיר בספרו אבן ספיר מספר חיפש כתובת מסוימת, וכיון שלא מצאה, המליץ בכותבו: "אין כל ואין כתב" (אין קול ואין קשב).
    רי"ס היה לוי, וחתם שמו "יעקב סל"ה" (יעקב הלוי ספיר), והוא מטבע לשון החוזר פעמים רבות בספר תהלים.

    עוד:
    נסב"ר לבי.
    תנואה קלה וחשודה (כלה נאה וחסודה) (יעב"ץ על התנועה קלה של הרז"ה).
    דרך הנס"ר ומעלה הלוחית (מעגל טוב להחיד"א, ע"פ משלי ל, יט; ישעי' טו, ה).
    לא נחם אלקים דרך ארץ (אין להם דרך ארץ - מעגל טוב).
    • תודה
    Reactions: איסתרא בלגינא1 //
    25 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מאיר14
    זכור אזכור, ימים מקדם, עת ריעים להתרועע. לעת עתה, הנה זה באתי, ואהיה נוע מתנועע. ראה ראיתי...
  • 1K
    • ח
    מקור המילה "חסכון".
  • חיוכון //
    • זה שייך אמנם לשבוע שעבר....(דף היומי) אבל נזכרתי בזה כעת.

    רש"י זבחים ו: ד"ה אלא כותב שהמילה חסכון הוא מלשון לחוס ולרחם. היינו שחס על ממונו ולכן חוסך נקרא. (אלא שכתב "חיסחון", ואולי נשתבש בצוק העתים)

    וז"ל:
    "אלא שחיסך הכתוב - חסך מעונותיהם ולא דקדק אחריהם לפי שחס על ממונם. וחבירו במסכת מנחות (דף עו: ) מפני החיסחון ומפרש מאי מפני החיסחון התורה חסה על ממונם של ישראל".

    מעניין.
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עפרה
    "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני". קשור? (ודאי שכאן יכול להתאים הפירוש של לחוס ולרחם...)
  • 2 2K
    • ח
    כמה שאלות בניקוד
  • חברה //
    • לאוֹכְלוֹ או לאָכלו, לשוֹרְפו או לשָרְפוֹ וכו'
    מְסִיקה מסקנה או מַסִּיקה מסקנה
    ימצאנו - איך מנקדים?
    וכן כשכותבים שם ספר האם צריך להיות מיודע כמו: כתב בַּכַּף החיים או בְּכף החיים?
    תודה למשיבים
    25 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    ב"ראש יוסף", ומלשונו ברור שבאמת נחלקו הראשונים האם הכוונה מלך שעושה משפט, או מלך שהוא עצם המשפט...
  • 1K
    • ל
    ניקוד המילה "אויר"
  • לו יצוייר //
    • אויר- א' קמוצה או בחטף פתח?
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    געוואלדיג
    כן הוא בערוך (קוהוט), וכן ראיתי מנקדים (זוהר מתוק מדבש בניקודו של המומחה ר' שמעון יעקובוביץ).
  • 2 3K
    • עמירם יוסף
    עזרה בתבניות מלעליות
  • עמירם יוסף //
    • אני עכשיו מעמד סידור, וכל מלה שהיא מלעלית, אני שם לה סימון מיוחד.
    האם משהו יודע היכן אני יכול לראות את כל התבניות שהם מלעליות.
    הרבה תודה.
    25 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תג100
    אותו דבר גם בנוכח (ילדֶיךָ, פעולותֶיךָ וכו').
  • 754
    • ל
    מאמרים במעלת אמירת פרשת הקטורת
  • לענ"ד //
    • אני מלקט מאמרים ומדרשים וכל מה ששייך למעלת אמירת הקטורת,
    מישהו יכול לכווין אותי בנושא?

    זכור לי שראיתי פעם ספר בנושא לא זוכר איך קוראים לו.
    0 תגובות
  • 3K
    • מ
    הביטוי "החזקת אצבעות" לאור ההלכה - נושא שהועבר
  • מאירי5 //
    • המשך הדיון מכאן:
    http://www.prog.co.il/showthread.php?p=480032&posted=1#post480032

    נכתב ע"י אפכא מסתברא;479805:
    זה נקרא "להחזיק ידים" ולא להחזיק אצבעות...
    לחצ/י כדי להרחיב...
    נותנים לך אצבע, רוצה את כל היד....:)

    נכתב ע"י אברהם;479807:
    מאירי 5 - החזקת אצבעות זו הצטלבות באצבעות
    לחצ/י כדי להרחיב...

    אנחנו כבר גולשים לנושא שמתאים לפורום עריכה תורנית.....
    בכל אופן גם הדבר הזה גנוב מהיהדות כידוע ליודעים וכמובא בספרים. אין תחת ידי כרגע (ה"אוצר" לא מחובר....;)) בלי"נ יותר מאוחר אחפש, שאצלנו מצמידים את הרגלים בשעת התפילה בכדי להדמות למלאכים, כנאמר ....ורגלם רגל ישרה, והם לקחו את הרעיון והפכו את זה להצמדת הידיים.
    יש נידון גדול בהלכה ובספרות התורנית אם מותר לעשות את התנועה הזו בידיים כיון שהיא הפכה לסמל נוצרי, או שבגלל שהם הפכו את זה לסמל שלהם אנחנו לא צריכים לסבול ולהמנע מלעשות את התנועה הזו באקראי. למעשה היהודים בכל הדורות באירופה התייחסו לתנועה הזו בתיעוב כה גדול ונמנעו ממש מכל וכל מהתנועה הזו. לעומת זאת אני יודע בוודאות על חלק מגדולי הפוסקים שלא נמנעו מתנועה זו בכלל, (כשנעשה באקראי) ויש עוד להאריך.
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    ariels
    "להחזיק אצבעות" זה לא הצלבת ידיים בתנוחת התיפלה שלהם אלא תנועה של הצלבת אצבעות - אצבע ע"ג האמה...
  • 7K
    • י
    איך אומרים? פמוטים-או פמוטות?
  • יפה_פה //
    • או שזה לא משנה
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תרצה
    את רוצה לומר לי שלא היתה לכן רשימה של "לקוח", "פעוט" ו"פמוט"? אוי, מסכינות :eek:,זו היתה הרשימה...
  • 2 3 5K
    • א
    ניקוד המילה "נאוף"
  • אהרן2 //
    • מדוע מנקדים אותה נִאוּף בלי תשלום לדגש?
    46 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    געוואלדיג
    כתוב שם שמ"ם שואית אחרי ה"א הידיעה במשקל בינוני מופעל אינו נדגש. יש לדעת שלא סוף דבר הוא, ובמקרא...
  • 1K
    • ח
    שורש ב.ל.ה. - התפעל
  • חיוכון //
    • זכר - התבלה
    נקבה - ?

    התבלתה ???

    היש כזו מילה ????
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אפכא מסתברא
    בלתה - בנין פָעל (קל). בשרשי ל"ה נסתרת מתחלפה הה"א (או היו"ד) בתי"ו בכל הבניינים. לדוגמא בשרש...
  • 853
    • ע
    "עברית תקנית"
  • ענתיקה //
    • מייל שקיבלתי בזו הלשון:
    דברו עברית תקנית והתפללו שמישהו יבין אתכם...
    תַּקְרִי , ולא ג`ל לשיער.
    רַגֶּשֶׁת , ולא אלרגיה.
    גַּחֶלֶת , ולא אנטראקס.
    מַצְבֵּעַ , ולא טוש (צבע)
    תַּצְרֵף , ולא פאזל.
    מַצְלֶה - אדם העושה לו מנגל, "ממנגל".
    יש לומר תַּקְלִיף , ולא פילינג.
    יש לומר תַּחְפִּיף, ולא שמפו.
    יש לומר גַּלְגֶּשֶׁת, ולא סקייטבורד.
    יש לומר אל-רֵיחַ, ולא דאודורנט.
    וכן יש לומר צַיְמָנות, ולא אנורקסיה
    (ויש להדגיש שבלי ניקוד: ציימנות).
    וכמובן, מעתה אימרו מִרְשֶׁתֶת ולא אינטרנט חלילה.
    [ אמור מעתה – גלשתי במרשתת]


    המידע האחרון מהאקדמיה ללשון בתחום הטכנולוגיה:​



    מעתה אל תאמרוDiskOnKey , אימרו הֶחְסֵן נַיָּד.מעתה אל תאמרו גאדג`ט , אימרו חֲפִיץ.
    מעתה אל תאמרו רינגטון, אימרו נְעִימון.
    מעתה אל תאמרו סאגווי, אימרו רְכִינועַ.
    ומעתה אל תאמרו "יישום " או "אפליקציה", אלא הֶחָלָה.​


    ;):cool::p
    • חחח
    Reactions: שלוימי ג.1 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שי דרומי
    תיקון קטן. בשורה הראשונה התפספסה אות. 'תקריש', לא 'תקרי'...
  • 7K
    • H
    מעשי או מעשה?
  • haozar //
    • כידוע ליודעי ספר, יש ספר שנקרא "מעשי הגדולים" המקבץ בתוכו סיפורי חז"ל מש"ס בבלי וירושלמי.
    שמתי לב ששם הספר (בכמה הוצאות) כתוב בכתיב "מעשי", האם לא צריך להיות כתוב "מעשה".
    ואם כן "מעשי", מדוע בתוכן המעשיות כתוב: "מעשה" א' "מעשה" ב' וכו'?!
    מדוע זה כך? והאם יש הבדל במשמעות?
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    H
    haozar
    אופס... תודה. יחיד ורבים.
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה