קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 1K
    • ל
    מקור למלה 'למרות'
  • לענ"ד //
    • מנין המקור למלה 'למרות' ומאיזה שורש היא,
    בתנ"ך במשניות ובתלמוד היא לא נמצאת,
    הפעם היחידה שהיא נמצאת זה בתהלים"למרות עליון בציה" וברור שאין כל קשר בינה ל'למרות' שלנו
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    ATUK
    אכן בא תואר הפועל "למרות" מן שם הפועל "להמרות" כפי שYS כתב. וגם ההסבר מקובל. המלה מופיע גם...
  • 2K
    • A
    אותיות מתחלפות
  • agav //
    • בנושא אותיות מתחלפות במקרא (ל/נ, ה/א, מ/נ וכו')- אני זקוקה למקורות על כך שסיבת ההתחלפות עשויה להיות שיגרא דלישנא, כלומר נוחות הגיה.
    אודה לכל מי שיוכל לתרום משלו.
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    ATUK
    באשר להתחלפות האותיות נ/ם - כגון מסובין - מסובים אוכלין שותין וכו'. כל מש שידוע לי (בזמנו גם...
  • 2K
    • א
    איך אתם מנקדים כל כך?
  • אהרן2 //
    • איך אתם מנקדים את המילים "כל כך"?
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    ATUK
    כל כך - כפי שהניק חברה כתב, מנקדים פעמים בקמץ. יש אולי מקום להוסיף אודות הקמץ הראשונה מתחת לכ"ף...
  • 2K
    • C
    מה הניקוד של המילה 'גיוואלד'?
  • cmyk //
    • אם מישהו יודע גם את פירושו, שלא יתאפק מלכתוב זאת - -

    כעת, חשוב לי יותר לדעת את הניקוד.

    תודה מראש
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    ATUK
    פירושה של געוואלדיג או געוואלדיק: עז, חזק, בעל כוח, בגרמנית פירושה כיום "אלים". באנגלית MIGHTHY...
  • 1K
    • A
    מש"ה מוציא וכל"ב מכניס - הכלל ברור, אלא מה הטעם?
  • ATUK //
    • לא ברור לי מהו ההסבר ההילכתי של כלל זה. אם נסתמך על כללי הדקדוק בלבד, נראה כי מדובר בכלל שבא לפייס שבין שיבושים או מנהגים שונים (?).

    הניק געוואלדיג כתב על הנושא בהתייחסות לארמית בפורום ניקוד ארמית.
    (    http://prog.co.il/showthread.php?t=30622&page=2)

    אלא שאותי היה מעניין מהו הטעם לכלל זה. ניסיתי להבין מהמבט הדקדוקי בלבד והנה תוצאות עריכת מחקרי הקצר. כל המוסיף לדברי או מתקן אותי, ברוך ומבורך.

    [FONT=&quot]מֹשֶׁ"ה מוֹצִיא (גורם להוציא את האות אל"ף מפיו) וְכָלֵ"ב[/FONT] [FONT=&quot] מַכְנִיס (ההיפך ממש"ה).[/FONT]
    [FONT=&quot](למעשה לכאן שייכת גם האות דל"ת שבארמית)[/FONT]
    [FONT=&quot]הכלל מתייחס לשם המפורש בלבד ( כתיב יְקֹוָק או לְלָ) עקב ההגייה האלטרנטיבית (קרא אֲ-דֹ-נָי) של שם זה משום שאת השם המפורש אין להזכיר בשום פנים ואופן. השם החילופי לשם המפורש הינו "אֲ-דֹ-נָי" שנגזר מן המלה הידועה "אָדוֹן". [/FONT]
    [FONT=&quot]כל"ב: [/FONT]
    [FONT=&quot]כַּי[/FONT][FONT=&quot]קוָק – [/FONT]KAdo… [FONT=&quot] ולא [/FONT]KaAdo…[FONT=&quot] [/FONT][FONT=&quot][/FONT]
    [FONT=&quot]לַי[/FONT][FONT=&quot]קוָק – [/FONT]LAdo… [FONT=&quot] ולא [/FONT]LaAdo…[FONT=&quot] [/FONT][FONT=&quot][/FONT]
    [FONT=&quot]בַּי[/FONT][FONT=&quot]קוָק – [/FONT]BAdo….[FONT=&quot] ולא [/FONT]BaAdo…
    [FONT=&quot]מש"ה: [/FONT]
    [FONT=&quot]מֵיְ[/FONT][FONT=&quot]קוק – [/FONT]MeAdo…[FONT=&quot] ולא [/FONT]MEdon…[FONT=&quot] [/FONT][FONT=&quot]ולא [/FONT]MAdon….
    [FONT=&quot]שֶיְ[/FONT][FONT=&quot]קוָק – [/FONT]ScheAdo[FONT=&quot] ולא [/FONT]SchEdon…[FONT=&quot] ולא [/FONT]SchAdon….
    [FONT=&quot]ולכאורה גם [/FONT][FONT=&quot]הַיְ[/FONT][FONT=&quot]קוָה – [/FONT]HaAdon…[FONT=&quot] ולא [/FONT]HAdon….[FONT=&quot]. (אל מלה זאת אחזור עוד לדון בה בהמשך)[/FONT]
    [FONT=&quot]עד כאן תיאור הכלל.[/FONT]
    [FONT=&quot]דקדוק עברי[/FONT]
    [FONT=&quot]על פי הדקדוק העברי, צירוף כינוי הקניין (כאן גוף ראשון יחיד) בסוף המלה מחייב החלפת תנועת הקמץ לשווא בראש בראש המלה ( גכון מָרוֹם > מְרוֹמִים וכו'). אלא שבמקרים רבים, ובכל מקרה בראש מלה, האל"ף אינה יכולה לקבל שווא ולכן באה תנועת חטף-פתח לעזר. [/FONT]
    [FONT=&quot]הָאָדוֹן שֶׁלִּי > אָדוֹן + י > [/FONT][FONT=&quot]אֲ[/FONT][FONT=&quot]דוֹנִי . וכך גם ברבים עם נו"ן מקומצת: אֲ-דֹ-נָי[/FONT][FONT=&quot][/FONT]
    [FONT=&quot]סיכום הניקוד:[/FONT]
    [FONT=&quot]םֲםֹםָם [/FONT]
    [FONT=&quot]מצד אחד, ניקוד זה הולבש לכתיב השם המפורש כדי להורות על ההגייה האלטרנטיבית. מצד שני, האות יו"ד אינה מקבלת חטף-פתח בראש מלה ולכן הניקוד הוא:[/FONT]
    [FONT=&quot]םְםֹםָם (או בצורה המקוצרת םְםָ)[/FONT]​
    [FONT=&quot]לכאורה הכלל "מש"ה מוציא וכל"ב מכניס " הינו בילבול של שני דברים:[/FONT]
    [FONT=&quot]הוספת תחילות וכל"ב למלים שמתחילות בשווא, כגון [/FONT][FONT=&quot]בְּ[/FONT][FONT=&quot] + [/FONT][FONT=&quot]יְ[/FONT][FONT=&quot]רוּשָׁלַיִם > [/FONT][FONT=&quot]בִּי[/FONT][FONT=&quot]רוּשָׁלַיִם והיו"ד אינה מנוקדת.[/FONT]
    [FONT=&quot]הוספת תחיליות וכל"ב למלים שמתחילות בחטף-פתח. [/FONT]
    [FONT=&quot]כגון [/FONT][FONT=&quot]לְ[/FONT][FONT=&quot] + [/FONT][FONT=&quot]חֲ[/FONT][FONT=&quot]נַנְיָ'ה > [/FONT][FONT=&quot]לַחֲ[/FONT][FONT=&quot]נַנְיָ'ה, הרי חטף-פתח דינו כדין השווא ואין שני שוואים באות זו ליד זו בראש מלה. כלומר הפתח שבלמ"ד אינה מורה על צורה מיודעת, מה גם שהשם חנני'ה מיודע מלכתחילה.[/FONT]
    [FONT=&quot]כְּ[/FONT][FONT=&quot] + [/FONT][FONT=&quot]אֲ[/FONT][FONT=&quot]דֹנ... > [/FONT][FONT=&quot]כַּאֲ[/FONT][FONT=&quot]דֹ-נָי אז מדוע לקרוא [/FONT]KAdo-naj...[FONT=&quot] במקום [/FONT]KaAdo-naj[FONT=&quot] ? הרי אין כותבים [/FONT][FONT=&quot]כָּא[/FONT][FONT=&quot]דֹ-נָי , אלא אם כן מדובר בתופעה פונולוגית של קיווץ [/FONT]AA[FONT=&quot] ל-[/FONT]A[FONT=&quot]. ועוד אחזור לדון בכך מאוחר יותר.[/FONT]
    [FONT=&quot]מה שכן, יש כאן השלכה לכלל הראשון, הרי האות הראשונה של השם המפורש הינה יו"ד והיא לא מקבלת חטף פתח בראש מלה. ולו היו כותבים את האל"ף של אֲ-דֹ-נָי ביוד היה זה [/FONT][FONT=&quot]כְּ[/FONT][FONT=&quot] + [/FONT][FONT=&quot]יְ[/FONT][FONT=&quot]דֹנָי > [/FONT][FONT=&quot]כִּי[/FONT][FONT=&quot]דֹנָי כמו [/FONT][FONT=&quot]כִּי[/FONT][FONT=&quot]רוּשָׁלַיִם. ואכן יש לנו יו"ד במקום האל"ף, כי הגיית השם המפורש הוחלפה בא-ד-ני. כלומר הבדל גדול בין הסימנים הגרפים לבין הפונטיקה. יש לנו כאן מקרה מיוחד ביותר של כתיב וקרא. והשאלה היא לפי איזו שיטה ננקד. לפי הקרי או לפי הכתיב? לפי איזו שיטה נהגה? לפי הכתיב או לפי הקרא? [/FONT]
    [FONT=&quot]הכלל "מש"ה מוציא וכל"ב מכניס" הינו שילוב של שניהם. ואם יש מסורת לכך, אדרבא, נשתמש בה. אלא שהיה מעניין אותי איך נוצר השילוב הזה של שתי השיטות. בכוונה תחילה או עקב שהכרעה בין שתי המסורות?[/FONT]
    [FONT=&quot] [/FONT]
    [FONT=&quot]מעניין, כי [/FONT]
    1) [FONT=&quot]סידור "שפת אמת" מביא [/FONT][FONT=&quot]הַי[/FONT][FONT=&quot]קֹוָק בלא שווא (ולא [/FONT][FONT=&quot]הַיְ[/FONT][FONT=&quot]קֹוָק כפי הכלל, ראה ההפטרה לט' באב, ירמיה ח' י"ט).[/FONT]
    2) [FONT=&quot]אותו סידור, בתפילת הלל (תהלים קי"ג), מביא כַּללָ ללא שווא ביו"ד הראשונה. וזה אכן לפי הכלל.[/FONT]
    3) [FONT=&quot]שם, תהלים קט"ו מובא [/FONT][FONT=&quot]לַל[/FONT][FONT=&quot]לָ וגם בַּללָ, וכולן ללא שווא ביו"ד הראשונה.[/FONT]
    4) [FONT=&quot]תנ"ך בהוצאת קורן י-ם פותר את הבעיה בכך שלא מנקד כלל את השם המפורש.[/FONT]
    5) [FONT=&quot]מאגר ספרות הקודש מביא במשלי, י"ח כ"ב [/FONT][FONT=&quot]מֵיְ[/FONT][FONT=&quot]קוָק, עם שווא ביו"ד ואף בתהלים קמ"ד, פסוק ט"ו [/FONT][FONT=&quot]שֶׁיְ[/FONT][FONT=&quot]קוָה עם שווא ביו"ד אך הוא אינו עקבי בנוגע לכלל משום שאת היו"ד בדוגמא [/FONT][FONT=&quot]הַי[/FONT][FONT=&quot]קוָק לא מנקד לפי הכלל, כאילו דוגמת מש"ה מכניס ולא מוציא.[/FONT]

    [FONT=&quot]בסיכומו של דבר, לא ממש ברור לי מה ההגיון מאחורי הכלל "מש"ה מוציא וכל"ב מכניס". אלא אם כן, נתייחס לחלק הפונולוגי בלבד שבעניין. בתחיליות מ"ם ושי"ן יש משותף, הריהי תנועת הצירי והסגול ([/FONT]E[FONT=&quot]). ואילו במקרים האחרים של כ"ף, למ"ד, בי"ת וגם (!!) ה"א התנועת היא תנועת הפתח ([/FONT]A[FONT=&quot]). ומכאן שאולי מדובר בקיווץ ה-[/FONT]AA[FONT=&quot] ל-[/FONT]A[FONT=&quot] [/FONT][FONT=&quot]כַּאֲ[/FONT][FONT=&quot]דֹנ... ל- [/FONT][FONT=&quot]כָּא[/FONT][FONT=&quot]דֹנ.... [/FONT]
    [FONT=&quot]קיווץ זה לא מתאפשר במקירה הראשון: [/FONT]EA[FONT=&quot] מֵאֲדֹנ... ו-[/FONT]SheA[FONT=&quot] [/FONT][FONT=&quot]שֶׁאֲדֹנ.... . ואם כך, מוזר מאוד, מדוע הוספה לכלל גם ה"א הידיעה, הרי שם גם מתאפשר קיווץ ה-[/FONT]AA[FONT=&quot] ל-[/FONT]A[FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]הַאֲ[/FONT][FONT=&quot]דֹנ...., כמו באותיות כל"ב? אולי עקב נדירותה. ה"א הידיעה צמודה לשם המפורש הינו דבר נדיר ביותר. מלבד הדוגמא שבהפטרת ט' באב, ירמי'ה ח, לא מצאתי.[/FONT]
    [FONT=&quot]הסבר אחר, או בלבול נוסף, יכול להיות בכך שהכלל מתייחס לא רק לשם המפורש (ושם האדונות) אלא גם לשם א-לקים. והתופעה מוכרת מאוד מן ספרות הקודש:[/FONT]
    [FONT=&quot] [/FONT][FONT=&quot]וְ[/FONT][FONT=&quot] + [/FONT][FONT=&quot]אֱ[/FONT][FONT=&quot]-לֹקִים > [/FONT][FONT=&quot]וֵא[/FONT][FONT=&quot]-לֹקִים[/FONT] [FONT=&quot] (במקום [/FONT][FONT=&quot]וְאֱ[/FONT][FONT=&quot]-לֹקִים, שהוא הכלל הדקדוקי) . או [/FONT][FONT=&quot]כְּ[/FONT][FONT=&quot] + [/FONT][FONT=&quot]אֱ[/FONT][FONT=&quot]לֹקִים > [/FONT][FONT=&quot]כֵּא[/FONT][FONT=&quot]-לֹקִים (במקום [/FONT][FONT=&quot]כֶּאֱ[/FONT][FONT=&quot]-לקִים.[/FONT] [FONT=&quot]על כל פנים, יש כאן גם הידמות של התנועות [/FONT]ee[FONT=&quot] >[/FONT]e [FONT=&quot] , אך כנראה לא במקרה של [/FONT][FONT=&quot]שֶׁ[/FONT][FONT=&quot] + [/FONT][FONT=&quot]אֱ[/FONT][FONT=&quot]-לֹקִים > שעל פי הכלל אמור להישאר) ומעניין כי התבנית של ניקוד אֱ-לֹקִים (אולי אֱלֹקַי) מזכיר לנו בקצת את הניקוד של אֲ-דֹ-נָי. חטף סגול כנגד חטף הפתח ושניהם בקצת שינוי כנגד השווא שבניקוד שם המפורש.[/FONT]
    [FONT=&quot]םֱםֹםִים (םֱלֹםַי) – םֲםֹםָם - םְםֹםָם[/FONT]​
    [FONT=&quot]מקרה קשה מצאתי בספר דברים ל"ב, ו': [/FONT]
    [FONT=&quot]"[/FONT][FONT=&quot]הַלְיְ[/FONT][FONT=&quot]קֹוָק תגמלו זאת, עם נבל ולא חכם" – מנוקד פעמים בשווא!![/FONT]
    [FONT=&quot](הֲ + לְ + יְקֹוָק = ה"א השאלה שהיא כרגיל חטופה לפני שווא הופכת לפתח.)[/FONT]
    [FONT=&quot]רוב המקורות שבדקתי (ראה מסמכים מצורפים) מסבירים את התופעה באמצעות אימות הקריאה (א, י,ה). [/FONT]
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רב טקסט
    שלום עליכם בינתיים לא עברתי על כל דבריך, אבל הערה אחת, בפסוק הה' אין בציון שהזכרת מהפטרת ט"ב כתב...
  • 2K
    • C
    מקור הסיפור ועל מי מסופר..
  • chayasl //
    • מסופר על בחור ישיבה שבא לרבו (מישהו מהדור הזה) ושאל אותו אם לצאת לעבוד, כדי שיוכל לפרנס אי"ה משפחה עם ילדים.

    שאל אותו הרב, מי אמר לך שתתחתן? ענה לו, בע"ה אני אתפלל על כך.

    ומי אמר לך שיהיו לך ילדים? - בע"ה.. יהיו..

    אמר לו הרב, אתה סומך על הקב"ה שיביא לך אישה וילדים ואתה לא סומך עליו שיביא לך פרנסה??!

    מישהו יודע על איזה רב מדובר?

    תודה!!

    חיה :)
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    C
    chayasl
    יש מצב שזה כתוב שם?
  • 2K
    • נ
    עזרה וחוו"ד על עבודת עריכה
  • ניצוצות //
    • אבקש את עזרת החברים שיחי"ו. למי שיש לו קצת זמן להקדיש בשבילי כמה דקות.
    הנני עוסק בעריכה של ספר של זקיני רב חשוב בעיירה ברומניה לפני השואה, היינו כת"י מדרוש שנשא, וכתבם בקיצור נמרץ, וערכתי את החומר והוספתי מילים פה ושם ועוד, וכן לפעמים שיניתי הסדר וכדו' ועוד, הכול למען נוכל להבין דבריו, אבל נשארתי הכי קרוב וצמוד ללשונו וסגנונו.
    ושאלתי הוא אם הדברים מובנים כדי צרכן, או שאפשר עוד להוסיף, או בכלל לכתוב הדברים מחדש, אבקש מי שיכול להאיר ולהעיר.
    תודה רבה
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    געוואלדיג
    ועל כך שאילתי, האם מותר להגיה 'טעות גסה' כזו או לאו? ביתר הרחבה: אם מעמד/גרפיקאי/קלדן נתקל במילה...
  • 1K
    • ל
    מישהו מכיר מישהו יודע
  • לענ"ד //
    • זכור לי סיפור שקראתי בנעורי על נער בתקופת המצור הרומאי שהצליח לעלות על עקבותיהם של שני נבלים שזממו ואף בצעו את גניבת המים שבבור המים הציבורי חרף משטר המים הקפדני שהונהג אז
    מישהו יודע מקור לסיפור הזה, (זה לא מסיפורי מאיר ברעם..) ביוסיפון לא נתקלתי בסיפור שכזה
    תודה
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    חיטובים
    חיטובים
    שמואל ארגמן. מומצא.
  • 2K
    • מ
    מה עושה ספר ללהיט?
  • מקארתור //
    • מה עושה ספר ללהיט?
    מה משפיע יותר על ספר? העלילה או התאור?, כמובן שבשניהם, אך מהו הגורם המשפיע מבינהם על האהדה לספר מבחינה מכירתית, לא להאדרת שמו והכנסתו תחת קטגורית ספר מדהים וקשה לקריאה,

    יתכן גם כמובן שתלוי באיזה אוכלוסיה, מגזר, או פלח מדובר,
    אם כן, אני מתכוון למד"ב בתפוצה עולמית.
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    O
    obyektiv
    כשהעלילה בנויה מקשה אחת. מובילה למקום חפצה לחיים לשמחה ולשלום. כשהקורא קולט שהספר חכם. יש בון...
  • 1K
    • מ
    שדרוג תוכנת אוצר החכמה
  • מאירי5 //
    • לרגל שבוע \חודש הספר יצאה מערכת אוצר החכמה במבצע של 30% הנחה למשדרגים מגרסאות קודמות לגירסה החדשה.
    אם יש כאן בפורום חברים מאיזורים בית שמש, אלעד, מודיעין עילית, שמעונינים לשדרג את התוכנה ואין להם איך להביא את הדיסק למשרדים של אוצר החכמה, מתארגנת קבוצה למשלוח במרוכז. אם אתם מעונינים הגיבו בפרטי. (ללא התחייבות, תלוי במספר הנרשמים, המחיר למשלוח הלוך ושוב עדיין אינו סופי, באיזור ה40 ₪.)
    0 תגובות
  • 1K
    • נ
    כמה אפשר לבקש על הקלדה
  • ניצוצות //
    • אני לא יודעת האם השאלה שלי שייכת לפורום זה, אבל אולי משהו ידע לענות לי.
    כמה אפשר לקבל היום עבור הקלדה. האם המחיר עדיין על 40 ש"ח ל-10,000 מקשים? האם זה תלוי באיכות העבודה? והאם יש הבדל בין גבר לאישה?
    תודה.
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    ניצוצות
    תודה! עזרת לי מאוד. בהצלחה!
  • 242
    • S
    אחרי שבוע עבודה ייצבנו את מערכת רכישת הכרטיסים
  • studio dv.d //
    • 0 תגובות
  • 2 3K
    • ח
    שוא נח (2)
  • חיוכון //
    • רות פרק ב פסוק יט.
    ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום וגו'
    לפי הכללים הידועים לי האות ט' מנוקדת בשוא נח, האמנם ?
    אם כך, די קשה לבטאות את המילה כראוי..
    תקנו אותי אם אני טועה.
    30 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רב טקסט
    ב-עומד התכוונתי להווה ולתאר ולאפוקי עבר ועתיד.
  • 3K
    • ג
    כתב לבונאה/דעץ
  • געוואלדיג //
    • הכתב העברי העתיק שהיתה נוהגת בתקופת המקרא, קרויה בפי הבבלי "ליבונאה", ובפי הירושלמי "דעץ".
    לחש לי ההוא חכימא דמן בני חבאן, כי שרשן של שמות הללו באופן הכתיבה העתיק; ליבונאה - על שם שהיו חורטים אותיות על לבינה, ודעץ - משום שהיו חורטים אותיות על עץ.
    אם ידוע למאן דהו טעם אחר, אודה לו כאשר יאלפני בינה.
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מאירי5
    חיטובים, תודה מיוחדת. מקורות מרתקים.
  • 1K
    • א
    "שני חצאי לבנה"
  • אברהם //
    • זה השם בלשה"ק למה שנקרא כיום "סוגריים עגולים" (כאלה)
    איך נקראים בלשה"ק סוגריים מרובעים?? (כאלה: [ ] )
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רב טקסט
    נזכרתי שמישהו כתב למוציא לאור: אם תשים כל טעות בחצאי לבנה, וכל תיקון בין חצאי לבינה, ישיחו בך...
  • 1K
    • ת
    למי יש נקדן?
  • תובנה //
    • אודה מאד למי שיוכל לנקד לי בנקדן את הטקסט הבא:
    אל אמא הוא נגש,
    והושיט הזר בלב נרגש.
    אמא התפעלה מהזר,
    אך התפעלה מהכלנית- יותר.
    "מאיפה הכלנית היפה?
    מהיכן היא נקטפה?"
    "ממהר", ענה ציפציף,
    "מהפסגה", אמר והוסיף,
    "עליתי לפסגה, לא התעצלתי.
    נכון, אני רק אפרוח,
    אך יש לי כח.
    אני יכול, אני גדול,
    אפילו שאני עדין לא תרנגול".
    אמא תרנגלת את ציפציף חבקה,
    ושמחה מאד בלבה.​
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אברהם
    בהתחלה שמתי לב לזה בכמה ספרים שמנוקדים כך, ובדקתי בתנ"ך "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ...
  • 991
    • prog
    ברוכים הבאים לפורום.
  • prog //
    • 0 תגובות
  • 856
    • מ
    דחוף לעכשיו! גולי ספרד
  • מרק //
    • מה המקור לכך שגולי ספרד יצאו בבגדי שבת ועם כלי זמר?
    תודה רבה
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    G
    g2035
    כדאי לך להפנות את השאלה בפורום של אוצר החכמה.
  • 1K
    • נ
    תמחור הקלדה מכתב יד עתיק
  • ניצוצות //
    • האם יש למשהו מושג כיצד מתמחרים הקלדה מכתב יד משנת תרכ"ו, הכתב הוא כתב רש"י, כתב די קשה? האם לפי מקשים או לפי שעות וכמה?
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אברהם
    ביררתי עם יחיאל ביטון, שהוא מומחה לפיענוח כתבי יד חצי קולמוס וכו' והוא אמר לי שהמחיר בשוק נע בין...
  • 2K
    • ל
    ניקוד המילה "דעתך"
  • לו יצוייר //
    • המילה "דעתך"- דיעה שלך,
    מנוקדת כך: דַּעְתְּךָ או כך :דַּעֲתְךָ?
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Y
    ys
    נכון, בדגש. אם תתבונן היטב תראה ששמתי דגש באות ת', אך קצת קשה להבחין.
  • 2K
    • ג
    משמעות המילה "הכי"
  • געוואלדיג //
    • למי שעדיין אינו יודע, "הכי" דומה ל"אמנם", ולא כפי שנפוץ להשתמש במילה זו למשמעות "גדול ביותר".
    שמואל-ב כג, יט: "מן השלשה הכי נכבד וגו' ועד השלשה לא בא".
    הפירוש ברור, הוא לא היה אחד מתוך השלשה, והחשוב שבהם, אלא היה "אמנם" נכבד מהם, אולם על אף זאת לא הגיע לדרגתם בגבורה.
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    agav
    האמנם היוד נהגית אצלם? אם כן היה עליהם להגות גם את הואו של השורוק ושל החולם המלא. (ואם במלה הכי...
  • 868
    • מ
    אגדת רומל והמים המלוחים
  • מרק //
    • מישהו יודע מה המקור לאגדה בדבר צבאות רומל שנעצרו ולא כבשו את ארץ ישראל כי שתו מים מלוחים שהוזרמו כניסוי לתעלת סואץ (או לפחות פרטים מדויקים יותר)?
    תודה
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מרק
    לאף אחד אין מידע?
  • 1K
    • G
    דרוש/ה מתרגם/ת מעברית לאנגלית לספרי ילדים
  • goldbsd //
    • דרוש/ה מתרגם/ת מעברית לאנגלית לספרי ילדים
    עם נסיון מוכח בלבד, ברמה מקצועית.
    נא לפנות למייל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אברהם
    רבקה - <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
  • 930
    • מ
    חוזה עבודה
  • מאירי5 //
    • למישהו יש, או יותר נכון, האם למישהו יש מושג, אם יש כזה דבר חוזה עבודה ללקוח בעבודת עריכה והגהה תורנית?
    ואם כן, המישהו מוכן להעלות לכאן? בתודה מראש.
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מאירי5
    סליחה על ההקפצה. יש למישהו מושג?
  • 1K
    • י
    סיפור
  • יאיריד //
    • התחלתי לכתוב סיפור חדש כמובן שצריך המון שיפוץ (אם זה יענין אשלח את ההמשך) :
    חצות לילה, הלילה היה ערפילי ומבשר רעות.
    אף לא אחד מתושבי ק. שכונה בפאתי העיר בני ברק, הרגיש בתכונה מיוחדת שהתרחשה מתחת לאפם, ברחוב השקט והשומם בשעה לילה זאת.
    שתי מכוניות מסחריות זרות מדגם פורד קורולה, שחורות ומבריקות, חנו בצורה שקטה, תמימות למראה ולא העידו על המתחולל בקרבם.
    זגוגיות הרכב הכהות, שמשו כמחסה וצינה לפעילות שחרשה בתוכם.
    בבנין מגורים רגיל בעל שתי קומות, ישן ומתקלף, שגרתי לשכונה, ישב לו משה במרפסת ביתו.
    לצדו כוס נס קפה, מהול בחלב חסר סוכר, ועוגה אפויה קמח מלא.
    משה חיבב שעה זאת, שעה של שקט ושלווה, ילדיו כבר מזמן עלו על יצועם, הרחוב היה שקט ואפלולי, מלבד מכוניות מועטות שנצלו את הכביש הריק לנסיעה מהירה.
    בחלונות הבתים כבו האורות בזה אחר זה. תריסים הוגפו בטריקה, אישה כועסת צרחה משהו, כנראה על ילד סורר שמיאן לישון.
    חש איך ראשו מתרוקן אט אט מעמלו של יום, מן הרגשת רוגע זחלה אל תוך גופו העייף.
    עיניו כמעט נעצמו כשצלצל הטלפון.
    כמו ניעור בבת אחת מחלום מתוק, למציאות קודרת ואפילה.
    מחוגי השעון החוו על השעה 12 דקות אחר חצות הלילה.
    רעייתו ענתה לשיחה.
    נופף לה בידו בחזקה, כשהוא מנסה למשוך את תשומת לבה, הכה באצבע צרידה. כשהוא מנסה לרמוז לה לומר לאותו מתקשר אלמוני חצוף שהוא משה אינו בבית.
    אך היא במפגין בחרה להתעלם...
    "כן הוא נמצא! כן עדיין ער לחלוטין!" שמע אותה אומרת ברוגע, וחש איך דם חם ובשפע, זורם מגופו לראשו.
    "איני יכולה לשקר, אני מצטערת" לחשה לו שמסרה לו את השפופרת.
    "ער לחלוטין" חזר אחריה בלעג, חטף מידה את הטלפון, כשהוא שולח לעברה מבט זועם.
    "הלו!" קרא בקול מנומנם וצרוד.
    התכוון להשמיע לאותו מתקשר, עד כמה זה לא נימוסי ואף מחוצף להתקשר בשעה מאוחרת כזאת, בשעה שילדיו הקטנים כבר נמים את שנתם, לאחר מסע ארוך ומפרך של השכבה, שדלו ממנו את שארית הכוחות שעוד נותרו בו, שלא לדבר על התינוקות, שכל רחש קטן מעיר אותה, והיא עם יללותיה עלולה להעיר את כל השכונה.
    אבל משהו בקולו של המתקשר האלמוני עצר בעדו.
    היה לו קול רגוע, בטוח וסמכותי "משה מה שלומך? חשבתי שלא אמצה אותך ער בשעה זו?" פתח הלה בשיחה.
    משה התבלבל "הא... כן טוב ברוך ה' הכל בסדר" זרק לבסוף בגמגום.
    שתיקה קצרה.
    "אני מאד מצטער על השעה המאוחרת" אמר בנימוס "פשוט ידיד נתן לי את מספר הטלפון שלך לפני מספר דקות".
    • תודה
    Reactions: ניצוצות בערפל1 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    בחור הזעצער
    בהצלחה
  • 1K
    • prog
    אם בעברית חוקר עתיד הוא עתידן...
  • prog //
    • אז הסטוריון הוא עבריין?
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אושר
    לא מדוייק, הארכיאולוג הוא העבריין...
  • 1K
    • ח
    כמו - כ-מו
  • חיוכון //
    • מה המשמעות של המילה "כמו".
    האם ה "כ" במילה היא חלק מהמילה, כלומר זו מילה שלימה שמתחילה באות כ' כדוגמת 'כרוב'.
    או שמא (וכך יותר נראה) ה"כ" במילה היא כ' הדמיון. כדוגמת 'ימינו כצל עובר'. כצל - כמו צל. ואם כך כמו - כמו מו... --- האם יש מקור ומשמעות למילה "מו" ???
    מצינו גם 'במו פיו' 'במו ידיו' , ובודאי ה'ב' אינה קשורה לגוף המילה... אז מה זה "מו" ??? והאם זה אותו "מו" של "כמו" ???
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רב טקסט
    ספר השרשים לר' יונה שרש כו עי"ש שכתב זאת על איכה בדרך אפשר, ועל ככה בפשיטות. ייש"כ על התנא...
  • 800
    • ל
    אמוראים
  • לו יצוייר //
    • איך מנקדים את המילה "אמוראים"? חטף סגול ב-א', או סגול ב-א' ודגש ב-מ'?
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    למען דעת
    במילון שלי: אָמורָאים
  • 1K
    • ח
    שורש נ.ד.ר - נ.ד.ב
  • חיוכון //
    • נדרתי, נדרת, נדרנו וכו'
    לידור או לנדור ?
    נדבתי, נדבת, נדבנו וכו'
    לידוב או לנדוב ?
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חיוכון
    היינו, שאפשר כך ואפשר כך.. אבל נראה לי שבנ.ד.ב לא שייך לומר לידוב (גם בלשון חז"ל)
  • 3K
    • ח
    המילה מה - כיצד מנוקדת כשאחריה ש' השעבוד
  • חברה //
    • למשל: מה ששנוי - מה בפתח וש' דגש או מה בקמץ?
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    למען דעת
    והשלישי: "כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ " במשלי!!!
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה