השקעות במה עדיף להשקיע? בקניית דירה להשקעה? או בשוק ההון?

בהפניקס יש 80 אחוז מינוף
במחקה מדד?
אם כן באיזה ריבית??
 
בהפניקס יש 80 אחוז מינוף
במחקה מדד?
אם כן באיזה ריבית??
לא יודע על מה בדיוק אתה מדבר, אבל יש שתי דרכים למינוף בהשקעות, או קנייה של קרן ממונפת, ואז לא אתה ממנף אלא הקרן וממילא אין לך חיוב ריבית עליך אלא רק על הקרן (במקרה שיש)
הדרך השניה כאשר אתה ממנף בהלוואה מבית ההשקעות ואז זה לא מחקה מדד ולא שום דבר, אתה פשוט בוחר במה אתה רוצה להשקיע בכספים שאתה לווה מבית ההשקעות (במגבלות שקובע בית ההשקעות לכל ניר וניר)
 
נערך לאחרונה ב:
תודה לכל המבינים שחולקים את נסיונם ברוחב לב!
ההנחה הראשונית שהביאה @מקצועי בלבד היא שלזוג המשקיע יש 300K כהשקעה ראשונית.
לי כרגע אין סכום כזה, אלא בדקתי אפשרות לרכישת דירה שניה על בסיס משכון הדירה הקיימת + השניה
כך שלאחר כל חישובי הדירה + עלויות הקניה + מכירי השכירות שאקבל בצורה זהירה
אני אמורה להוסיף 1000 ש"ח מכיסי כל חודש, לקניית דירה שמחירה כ-700K
האם השקעה של 1000 ש"ח לחודש שווה יותר להשקיע בשוק ההון?
אני לא יודעת לחשב...
 
קרן ממונפת זה לא מינוף, אלא הימור.
מה שאת כותבת נכון מבחינת ההתיחסות המעשית שלנו.
מהבחינה הטכנית קרן ממונפת בעצם קונה אופציות וכדומה בפי 3 מהשווי שלה, מה שבעצם מהווה מינוף.
 
אני לא יודעת לחשב..
הבעיה כמובן אינה החישוב, את זה אפשר לעשות באקסל פשוט
הבעיה היא החיזוי של העתיד מה יתן יותר תשואה.
בגדול בעיני למי שמבין מספיק בשביל לא לעשות שטויות בשני התחומים, הייתי אומר ש:
לקניית דירה יש עדיפות גדולה מבחינה זו שהיא תקועה וקשה להזיז אותה בשעת משבר והיא מכריחה אותך לחסוך בגלל החוב, וחיסרון שקשה להוציא ממנה כסף כשצריך ושצריך להיכנס לחוב עצום.
לקניית מניות יש מעלה גדולה בכך שאין צורך להכנס לחובות כלל ואפשר להשקיע בקלות את הסכום הפנוי שיש לך ואפשר להשתמש בכסף בקלות, ומאידך החסרונות הם שקל מאוד להפסיק לחסוך ולהוציא את ההשקעה.
מכאן ואילך ההכרעה היא יותר שאלה לפסיכולוג מאשר למומחה בשוק ההון.
 
תודה על השיקולים שהעלית
אשמח לחישוב קונקרטי על סמך הממוצע בשוק-
מהו הסכום שיתקבל מהפקדה חודשית של 1000 ש"ח לקרן שנותנת תשואה של 7%
 
תודה רבה
אני רואה שמצב שלי, שווה יותר כרגע לקנות דירה
יתכן שבהמשך נכון יהיה למכור את הדירה ולהעביר את הכסף לשוק ההון
 
תודה רבה
אני רואה שמצב שלי, שווה יותר כרגע לקנות דירה
יתכן שבהמשך נכון יהיה למכור את הדירה ולהעביר את הכסף לשוק ההון
השאלה שלך מלכתחילה לא נכונה!
למשכן את הדירה הקיימת את יכולה לעשות גם בשביל השקעה בשוק ההון.
ולכן צריך לחשב שיש לך הון ראשוני כגובה הסכום של המשכנתא על הדירה הקיימת, + 1000 ש"ח חודשי, בשביל להשקיע בשוק ההון.
הנה דוגמה:
1640768516953.png
 
אבל בשביל להחזיר את המשכנתא הזו אצטרך נניח עוד כ- 2000 ש"ח חודשי
בדירה מושכרת אני בונה על השכירות
 
אבל בשביל להחזיר את המשכנתא הזו אצטרך נניח עוד כ- 2000 ש"ח חודשי
בדירה מושכרת אני בונה על השכירות
אני לא יודעת כמה המשכנתא שאת מדברת עליה, אבל צריך לעשות את החישובים בצורה מקצועית, ולפי הנתונים המציאותיים.
נגיד 300,000 ש"ח יכול להיות החזר חודשי של 1,300 ש"ח.
ובדירה להשקעה שהכל ביחד עולה 700,000 ש"ח, [כולל מס הרכישה של 8% וכולל מתווך ושיפוץ ועו"ד וכו'] לא נראה לי שאפשר לקבל כ"כ בקלות 2800 ש"ח שכירות. [בשביל להגיע למצב שתצטרכי להוסיף רק 1000 ש"ח בחודש]
 
אני לאחר ברור עם יועץ משכנתאות,
כמו שכתבתי מדובר בדירה שעולה 700K שלאחר עלויות חישבנו 850K

בכל אופן לפי האופציה שעלית יש צורך בהשקעה חודשית גדולה יותר
 
אני לאחר ברור עם יועץ משכנתאות,
כמו שכתבתי מדובר בדירה שעולה 700K שלאחר עלויות חישבנו 850K

בכל אופן לפי האופציה שעלית יש צורך בהשקעה חודשית גדולה יותר
מאד קשה לעשות השוואה בלי שיש יותר פרטים.
אבל אפי' נניח שאתם רוצים להוציא 1000 ש"ח בחודש בלבד, [ובתכנון נכון, תוכלו להחזיר מההשקעה בשוק ההון עוד הרבה כסף] אז תוכלו לקחת משכנתא על הדירה הקיימת של 250,000 ש"ח, כך שההחזר החודשי למשכנתא יהיה 1000 ש"ח, וזה מה שתקבלו בסופו של דבר.
1640770703827.png

אבל כמובן שבתכנון נכון, גם אפשר לקחת משכנתא יותר גדולה, + עוד כמה דברים, ויהיה אפשרות להחזיר את זה מההשקעה עצמה, אבל שוב, צריך בשביל זה תכנון נכון.
 
מי יוכל לעזור לי בתכנון נכון
חוץ מאשר למידה עצמית?
בהנחה שיש לי את האופי המתאים להשקעות כמו שמדגישים כאן תמיד.
בפרטי, גם אני יכולה לעזור.
 
לא מבין בזה
רק מצטט כתבה מגלובס:

אחת ולתמיד, במה יותר כדאי להשקיע: בבורסה או בדירה?​

מחירי הדירות עלו ביותר מ-10% בשנה החולפת, הקצב השנתי הגבוה ביותר מאז 2010, אך לאורך יותר מ-25 שנה, מדדי המניות הכו את מדד מחירי הדירות • האם זה אומר שהשקעה במניות תמיד עדיפה על נדל"ן, או שלשוק בישראל יש חוקים משלו? • מחקר של הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א יצא לבחון בדיוק את השאלה הזו - מניות או דירות? • האזינו

הילה ויסברגעידן ארץ16:42
מניות או דירות

מניות או דירות



בעשור האחרון הנדל"ן בישראל מזנק, וזו מגמה שרק הואצה בתקופת הקורונה, וניכרת גם במדינות נוספות כמו בריטניה וגרמניה. למעשה, בשנה החולפת - 2021 - מחירי הדירות עלו ביותר מ-10%, הקצב השנתי הגבוה ביותר מאז 2010, כך לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
לכן לכאורה, מי שיש לו כיום כסף פנוי ומחפש את אפיק ההשקעה המשתלם ביותר, טוב שישקיע בנדל"ן. הכדאיות הזו נתמכת גם בסביבת הריבית הנמוכה שקיימת בישראל, ומאפשרת ליטול הלוואה - כלומר, למנף את ההשקעה - בעלות נמוכה, מה שרק מגדיל את פוטנציאל הרווחיות שלה. אבל האם השקעה בנדל"ן באמת משתלמת יותר בהשוואה לאפיקי השקעה אחרים, שוק ההון למשל, גם בטווח הזמן הארוך?
- פרסומת -

כך למשל, בשנים 1993-2020 מדד המניות המרכזי של ארה"ב, S&P500, עלה פי 7.5. גם המדד המרכזי של ישראל, תל אביב 125, עלה באותה תקופה יותר מפי שישה. לעומת זאת, מדד מחירי הדירות של הלמ"ס, עלה "רק" כמעט פי 4. מה קורה כשהבדיקה הזו מביאה בחשבון עוד משתנים, כמו משכנתה ומיסוי; ועד כמה שוק הנדל"ן הישראלי - שרוב ההיצע בו נשלט בידי המדינה - הוא אנומליה בהשוואה לשווקים אחרים?
כדי להבין זאת, נעזרנו במחקר שערך באחרונה פרופ' דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. המחקר, שנעשה עם עמיתי המחקר מהפקולטה ד"ר רוני גולן ואמיתי פרנקל, הסתכל גם כן על טווח זמן ארוך: 1998 ועד 2018. הוא נועד לבחון איזו השקעה יותר משתלמת בפרק הזמן הזה, מניות או נדל"ן (לצד עוד אפיקי השקעה), אך גם פירק את 20 השנים הנבחנות לפרק זמן יותר קצרים.
למחקר היו כמה נקודות מוצא. הראשונה, סכום ההשקעה הראשוני שעמו המשקיעים יצאו לדרך ב-1998 הוא 320 אלף שקל. בתרחיש אחד הסכום הושקע במניות, מדד תל אביב 125; ובתרחיש אחר הסכום הושקע בנדל"ן: דירת 4 חדרים במחיר ממוצע נכון ל-1998 (כ-750 אלף שקל), יחד עם משכנתה של 60%. עוד נקודת מוצא הייתה שמשקיע הנדל"ן השכיר את הדירה שרכש, ובמקביל גם שילם משכנתה. את המרווח בין השניים, שזו ההשקעה בנדל"ן, המשקיע המקביל בשוק ההון שם גם כן בהשקעה שלו.
עוד על הצוללת

הסימולציה גם הביאה בחשבון את כל המיסוי והעמלות שכרוכים בהשקעת נדל"ן, מצד אחד, ודיבידינדים, למשקיעים בשוק ההון, מצד שני. העלייה בתשואה התבססה על כלל העסקאות שנעשו בעשר הערים עם הכי הרבה עסקאות נדל"ן בישראל, לפי דיווח רשות המסים.
ואלה הממצאים: כעבור עשר שנות השקעה החל מ-1998 - כלומר, ב-2007 - לו משקיעי הנדל"ן היו מוכרים את הדירה שלהם, הרי ש-320 אלף השקל שעמם יצאו לדרך היו כמעט מוכפלים ומגיעים לכ-600 אלף שקל. וזאת, אחרי החזר חוב המשכנתה לבנק. אבל המשקיעים במניות היו רואים כמעט 1.3 מיליון שקל; יותר מפי ארבעה בהשוואה לסכום ההשקעה הראשוני. ובקיצור, ידם של המשקיעים במניות הייתה על העליונה, ובענק.
מדוע זה קרה? בעיקר מאחר שבשנים 1997-2007 שוק הנדל"ן הישראלי דשדש. זו הייתה תקופת העלייה הגדולה ממדינות בריה"מ לשעבר של תחילת שנות ה-90, שבמהלכו החל גל בנייה מאסיבי, שלא הסתיים כשהעלייה התמעטה. התוצאה הייתה יותר היצע מביקוש, והמחירים צנחו. אך במקביל, שוק ההון דווקא זינק באותו פרק זמן. אמנם ב-2001 התרחש הפיצוץ בבועת ההייטק דאז, מה שמכונה "בועת הדוט קום", אך זו הייתה רק מכה קלה בכנף לשני מדדי המניות כאן בישראל ובארה"ב.

המינוף טורף את הקלפים​

- פרסומת -

אך שהשורה התחתונה של המחקר דווקא נוטה לכיוונו של הנדל"ן. אם המשקיעים במניות והמשקיעים בנדל"ן היו משאירים את ההשקעה שלהם בנכסים עד 2018, הרי שהמנצחים היו לא המשקיעים במניות אלא דווקא המשקיעים בנדל"ן. הם היו רואים בחשבון הבנק סכום של יותר מ-1.8 מיליון שקל, מעט יותר בהשוואה למשקיעים במניות, שהיו רואים גם הם סכום מכובד מאוד: קרוב ל-1.7 מיליון שקל.
חשוב להדגיש ש"הניצחון" לטובת הנדל"ניסטים בתקופה של 1998-2018 התרחש הודות למינוף שנטלו משקיעי הנדל"ן, כלומר ההיעזרות במשכנתה. אך גם זה עניין של תקופה, שכן בתקופת "תור הזהב" של הנדל"ן בישראל, 2007-2018, לא משנה אם ההשקעה הייתה ממונפת או לא, הנדל"ן תמיד ניצח. התשואות היו עד כדי כך פנומנאליות. מה קרה בתקופה זו? זו תקופה שבה התרחש המשבר הכלכלי הגלובאלי של 2008, שבמהלכו מדדי המניות צנחו. מצד שני - מחירי הנדל"ן בישראל החלו לזנק, זינוק שנמשך עד למועד זה, ולא צפוי לעצור נכון לעכשיו.
לכן, לדברי פרופ' בן שחר, הניסיון "לתזמן את השוק, to time the market, כנראה נועד לכישלון. לאורך תקופה מספיק ארוכה, הביצועים של שוק המניות עדיפים על שוק הנדל"ן. אמנם במיוחד בעשור האחרון שוק הנדל"ן ייצר תוצאות טובות יותר משוק המניות, אך זו הייתה באמת תקופה ייחודית. האם זה יקרה בעתיד? אני לא יודע".

פרופ' דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל''ן בפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב / צילום: מיכה לובטון

פרופ' דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל''ן בפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב / צילום: מיכה לובטון

עוד לדבריו, "לפי התחזיות של הלמ"ס, אוכלוסיית ישראל אמורה להכפיל את עצמה בתוך ארבעה עשורים. זה אומר שאם היום יש בישראל סדר גודל של יותר מ-2.5 מיליון יחידות דיור, אנחנו צריכים כ-5 מיליון יחידות דיור בעוד 40 שנה. אני לא ראיתי עדיין את התוכנית הממשלתית מתכוננת לגידול כל כך משמעותי של האוכלוסייה בעשורים הבאים. הכלל הכי בסיסי בכלכלה - גם לאנשים שלא מאמינים כלל לחוקי הכלכלה - הוא שיש ביקוש והיצע".
ואם הריבית בישראל תעלה?
"אני לא רואה את הריבית עולה כל כך מהר, וגם אם כן, אנשים עדיין יצטרכו קורת גג. בכל הנוגע להשקעות, מה שחשוב לזכור הוא שיש אלטרנטיבה. יכול להיות שהרווחתי הרבה כסף בנדל"ן. אבל יכולתי להרוויח עוד יותר בשוק המניות".
האם השקעה בנדל"ן תמיד צריכה להיות רציונלית? מה הופך את שוק הנדל"ן הישראלי לאנומליה? ואיך אפשר להכניס יותר נדל"ן לתיק ההשקעה, גם מבלי לרכוש נכס? בנושאים אלה ועוד נעסוק בפרק של "הצוללת של גלובס".
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים


@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @חיסכון והשקעות
שלום וברכה

ניסיתי לקרוא אשכולות אחרים ופשוט התבלבלתי

נתונים (בתקווה שהכל נכון ואדרבה תתקנו אותי):
יש דירות של 3 חדרים חדשות באיזור המיליון שח בהר יונה או עמנואל או איזור אחר (המיקום זה לא הנושא - במטותא אל תיכנסו לזה)
מדובר בדירה שנייה
ויש לי 390.000 ש''ח הון עצמי אמיתי (לא הלוואות) שיתחלק כך:
300.000 הון עצמי לדירה עצמה (עוד 700.000 משכנתא) + 80.000 מס רכישה + כמה אלפי שקלים לעו''ד (זה דירה חדשה מקבלן - אז יש עו''ד מטעם החברה בכמה אלפי שקלים)
השכירות של הדירה לא תכסה לגמרי את המשכנתא - אני יצטרך להוציא כ1200 ש''ח (לא בדקתי סכום מדוייק לעומק) מהכיס. אבל אני מאמין שתוך כמה שנים השכירות תעלה ואז תכסה לגמרי את המשכנתא (כמו שראינו ברור במקומות אחרים שאלה שקנו דירות שניות אז בהתחלה השכירות לא כיסה את המשכנתא אבל בתוך כמה שנים ספורות זה כיסה ואפילו יש להם עודף וזה רק גודל)
אני גם בונה על עליית ערך - זה לא דירה שאני מתכנן למכור תוך כמה שנים ספורות אלא להשאיר מינימום לטווח יותר ארוך

השאלה:
האם עדיף להשקיע את הכסף בדירה כמפורט לעיל
או להשקיע בשוק ההון את ה380.000 ש''ח + מינוף קטן עם החזר של 1200 ש''ח לכ5 שנים ראשונות (ולמה רק 5 שנים? כי אני משווה לדירה שאחרי כמה שנים השכירות מכסה את המשכנתא ולא צריך להוציא כסף מהכיס)

ואם ניכנס עוד יותר האם יש הבדל בתשובות בין אם טווח ההשקעה קצר או ארוך?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה