"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

הירשם עכשיו!
שאלה
ידוע לי שישנם טעמים שתמיד נמצאים בסוף המילה (תלישאות וכד')
וכשהמילה מלעייל הטעם יופיע פעמיים על המילה
זה כלל נכון?
תמיד?
 
נכתב ע"י סטודיו לגרפיקה:
שאלה
ידוע לי שישנם טעמים שתמיד נמצאים בסוף המילה (תלישאות וכד')
וכשהמילה מלעייל הטעם יופיע פעמיים על המילה
זה כלל נכון?
תמיד?
לחצ/י כדי להרחיב...
נכון בתיקונים החדשים בלבד.
בישנים, זה היה מופיע תמיד באותו המקום, והיית צריך לדעת דקדוק טוב כדי לא להיכשל.
שיטה טובה לראות אם זה ככה אצלכם, לראות אם התלישות באות גם כפול, או לא.
בסימנים, זה ככה. ומסתמא גם בכל החדשים.
 
נכתב ע"י שארפער:
נכון בתיקונים החדשים בלבד.
בישנים, זה היה מופיע תמיד באותו המקום, והיית צריך לדעת דקדוק טוב כדי לא להיכשל.
שיטה טובה לראות אם זה ככה אצלכם, לראות אם התלישות באות גם כפול, או לא.
בסימנים, זה ככה. ומסתמא גם בכל החדשים.
לחצ/י כדי להרחיב...
אני אכן משתמש ב'סימנים'
אבל עכשיו נתקלתי במילה שלא תואמת לכלל
זה נמצא בהפטרה בפסוק האחרון (ישעיה כט, כג)
"כי בראותו ילדיו..."
מילת "בראותו" מוטעמת בשני תלישאות גדולות, ולא נראה לי כ"כ שהיא נקראית במלעייל.
 
אויש....
יש כאן עירבוב בין תלישא גדולה לקטנה.
המוסכמה הנהוגה תמיד היתה, שתלישא גדולה תמיד בראש המילה, ותלישה קטנה תמיד בסוף המילה.
אז בסימנים, עשו בתלישא גדולה ומלרע, שני סימונים. אחד בראש המילה, כפי הכלל של תלישא גדולה, ואחד בסוף המילה כי זה מלרע.
אם זה היה תלישא קטנה, היו עושים רק אחד בסוף המילה, משתי סיבות. האחת בגלל שזה הכלל, והשני כי זה המקום הנכון למלרע.
ובגדולה זה ההיפך בדיוק.
אם המילה הייתה מלעיל, היו עושים רק בראש המילה, א בגלל שזאת תלישא גדולה, ב כי זה המקום הנכון למלעיל, אך מאחר והמילה הזאת היא מלרע, והתלישא היא גדולה, אז יש שני סימונים, אחד במקום הקבוע לתלישא גדולה, והשני במקום הנכון למלרע.

אז כשיש שני סימונים איך אני יודע אם זה תלישא גדולה ומלרע, או קטנה ומלעיל?
פשוט וקל.
אם הסימן הוא עם העיגול לימין והידית משמאל, זה תלישא גדולה עם מלרע, ואם העיגול משמאל והידית מימין, זה תלישא קטנה עם מלעיל.
או עוד סימן, אם זה גדולה ומלרע, אז ההוא בראש התיבה, הוא לגמרי לפני כל המילה או על האות הראשונה, שלא סביר ששם הטעם, והאחרון, הוא על האות הנכונה לקראת הסוף.
ואם זה קטנה עם מלעיל, אז הסימון הראשון הוא על האות הנכונה אי שם בהתחלה, אבל לא על האות הראשונה, שבד"כ הטעם שצריך להאריך בו, הוא לא בה, והשני, הוא בסוף המילה לגמרי, בולט החוצה מעט אחרי האות האחרונה.

תעבור באופן אקראי בתיקון, תחפש דוגמאות, זה לא כ"כ מסובך.
מקווה שהועלתי.
 
נכתב ע"י שארפער:
אויש....
יש כאן עירבוב בין תלישא גדולה לקטנה.
המוסכמה הנהוגה תמיד היתה, שתלישא גדולה תמיד בראש המילה, ותלישה קטנה תמיד בסוף המילה.
אז בסימנים, עשו בתלישא גדולה ומלרע, שני סימונים. אחד בראש המילה, כפי הכלל של תלישא גדולה, ואחד בסוף המילה כי זה מלרע.
אם זה היה תלישא קטנה, היו עושים רק אחד בסוף המילה, משתי סיבות. האחת בגלל שזה הכלל, והשני כי זה המקום הנכון למלרע.
ובגדולה זה ההיפך בדיוק.
אם המילה הייתה מלעיל, היו עושים רק בראש המילה, א בגלל שזאת תלישא גדולה, ב כי זה המקום הנכון למלעיל, אך מאחר והמילה הזאת היא מלרע, והתלישא היא גדולה, אז יש שני סימונים, אחד במקום הקבוע לתלישא גדולה, והשני במקום הנכון למלרע.

אז כשיש שני סימונים איך אני יודע אם זה תלישא גדולה ומלרע, או קטנה ומלעיל?
פשוט וקל.
אם הסימן הוא עם העיגול לימין והידית משמאל, זה תלישא גדולה עם מלרע, ואם העיגול משמאל והידית מימין, זה תלישא קטנה עם מלעיל.
או עוד סימן, אם זה גדולה ומלרע, אז ההוא בראש התיבה, הוא לגמרי לפני כל המילה או על האות הראשונה, שלא סביר ששם הטעם, והאחרון, הוא על האות הנכונה לקראת הסוף.
ואם זה קטנה עם מלעיל, אז הסימון הראשון הוא על האות הנכונה אי שם בהתחלה, אבל לא על האות הראשונה, שבד"כ הטעם שצריך להאריך בו, הוא לא בה, והשני, הוא בסוף המילה לגמרי, בולט החוצה מעט אחרי האות האחרונה.

תעבור באופן אקראי בתיקון, תחפש דוגמאות, זה לא כ"כ מסובך.
מקווה שהועלתי.
לחצ/י כדי להרחיב...
א. תודה רבה!
הועלת מאד!
ב. לא הבנתי למה צריך את כל הסימנים שהבאת, הרי מעתה הכלל הוא פשוט: תלישא גדולה יחידנית=מלעיל, כפולה=מלרע. ותלישא קטנה יחידנית=מלרע, כפולה=מלעיל.
לא כך?
ג. מדוע תלישא גדולה הוקבעה לראש מילה ותלישא קטנה לסוף מילה?
ד. האם ישנם עוד טעמים כאלו (זכור לי שכן...)
 
נכתב ע"י סטודיו לגרפיקה:
א. תודה רבה!
הועלת מאד!
לחצ/י כדי להרחיב...
בבקשה.
נכתב ע"י סטודיו לגרפיקה:
ב. לא הבנתי למה צריך את כל הסימנים שהבאת, הרי מעתה הכלל הוא פשוט: תלישא גדולה יחידנית=מלעיל, כפולה=מלרע. ותלישא קטנה יחידנית=מלרע, כפולה=מלעיל.
לא כך?
לחצ/י כדי להרחיב...
נכון, אבל לא כולם גאוניים כמוך... :p
הבעיה של רובם, שלא זוכרים מה גדולה, ומה קטנה, כך שהסימן השני שכתבתי, מאוד יעיל להם. פשוט לבדוק איזה מהטעמים הוא על אות ריאלית.
נכתב ע"י סטודיו לגרפיקה:
ג. מדוע תלישא גדולה הוקבעה לראש מילה ותלישא קטנה לסוף מילה?
לחצ/י כדי להרחיב...
כדי שלא יתבלבלו בין שניהם, ובגלל השוני הקלוש ביניהם.
נכתב ע"י סטודיו לגרפיקה:
ד. האם ישנם עוד טעמים כאלו (זכור לי שכן...)
לחצ/י כדי להרחיב...
יש, אבל זה אף פעם כמעט לא נפק"מ. הסימן השני שכתבתי, מאוד עוזר שם.
יש את זה במונח זרקא, מונח סגול, פשטא וקדמא.
ואולי בעוד.
אבל כפי שכתבתי, הסימן הזה פשוט מסדר הכל.
במונח זרקא ובמונח סגול ובקדמא, הרבה פעמים בסימנים מדגישים יותר בעוד צורות איפה ההטעמה הנכונה. לפעמים באמצעות הגדלת הסימון החשוב, (הנכון להטעמה) ולפעמים, (במלעיל) בהקטנת כל המילה מההברה ההיא ועד סוף המילה.
 
נערך לאחרונה ב:
קצת מסתבך מה מלעייל ומה מלרע
מישהו יוכל לעזור לי...?

המילים הצבועות באדום הם מלעייל ובכחול הם מלרע
האם צדקתי?

"ושרץ היאור צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מיטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך"

"ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים"

"למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך"

"וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך"
 
נכתב ע"י אלעזר 1:
הטעם ב-ד'. מלרע גמור הוא ב-ך, מלעיל גמור הוא ב-ע.
לחצ/י כדי להרחיב...
אין בכל התנ"ך את המילה הזאת ככה. עבדך.
יש או עבדך, או עבדך.
ולכן הרגילות היא לקרוא לעבדך מלעיל, כי לעומת המלרע, היא מלעיל.
 
נכתב ע"י שארפער:
אין בכל התנ"ך את המילה הזאת ככה. עבדך.
יש או עבדך, או עבדך.
ולכן הרגילות היא לקרוא לעבדך מלעיל, כי לעומת המלרע, היא מלעיל.
לחצ/י כדי להרחיב...
אכן רק בצערה הטעם בהתחלה בצדי
והסבה אין לומר כי בעין שהיא אות גרונית לא ראוי לעשות הדגשה
כי מה נענה בגשנה
אלא כי המלה במקור צוער וגשן מלעיל
וגם כשנוסף ההא בסוף זה לא כמו עבדך שבא במקום שלך אחרי המלה היינו עבד שלך
אלא כמו לצוער שגם אז היה בצדי העצירה
 
נכתב ע"י חייט:
אכן רק בצערה הטעם בהתחלה בצדי
והסבה אין לומר כי בעין שהיא אות גרונית לא ראוי לעשות הדגשה
כי מה נענה בגשנה
אלא כי המלה במקור צוער וגשן מלעיל
וגם כשנוסף ההא בסוף זה לא כמו עבדך שבא במקום שלך אחרי המלה היינו עבד שלך
אלא כמו לצוער שגם אז היה בצדי העצירה
לחצ/י כדי להרחיב...
הסיבה בצוער וגושן, היא שהמילים הללו בעלות 2 הברות בלבד. לכן אין אפציה אחרת.
משא"כ עבדך בעלת שלוש הברות.
 
מתי מילת האות צ' שב"צפרדעים היא "שווא נע" ומתי "שווא נח"?
בתחילה חשבתי שכל פעם שהצ' בתחילת מילה היא נעה
אבל ראיתי שלא
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.
פרסום בפרוג ←

הצטרפות לניוזלטר

מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:

26.04

ט' אייר


קורס עימוד ועיצוב ספרים

ההרשמה בעיצומה

30.04

י"ג אייר


קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

ההרשמה בעיצומה

10.05

כ"ג אייר


קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

נפתחה ההרשמה

14.05

כ"ז אייר


קורס שמאות רכוש

נפתחה ההרשמה

14.06

כ"ט סיוון


קורס אדריכלות עיצוב פנים

נפתחה ההרשמה
לכל מסלולי הלימוד

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
סמן אחרי הקריאה
לקריאה בפורום
נקרא  2  פעמים
פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
למעלה