"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

מה הכלל מתי היו"ד בצירי?
הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח
יֶשׁ־לָ֙נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן
אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֙נוּ֙

למה הרי"ש לא קמוצה?
וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת כמו צַו֮ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנָתְנ֣וּ לַלְוִיִּ֗ם מִֽנַּחֲלַ֛ת אֲחֻזָּתָ֖ם עָרִ֣ים לָשָׁ֑בֶת
 
וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאוֹנָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח
למה הוי"ו קמוצה בניגוד לכללים כמו "וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים" "וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ"
 
ולמה במנורה כפתור ופרח קמוץ הוו?
כי זה צמד מילים כמו"עֹ֖ד כׇּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִ֠יר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ"
 
מה הכלל מתי היו"ד בצירי?
הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח
יֶשׁ־לָ֙נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן
אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֙נוּ֙
אם יש טעם על המילה "יש" זה עם צירי. ואם אין, זה סגול. [כמו המילה כל אם זה קמץ או חולם.]

פה המקרה שונה, כיון שהיא מחוברת למילה שאחריה ולכן נחשבת עם טעם. ובכל אופן יש חילוק האם המילה הבאה היא מלעיל או מלרע. וזה ההבדל ביניהם. [מלעיל יותר נפרדת, ולכן המילה "יש" נחשבת בלי טעם.]

 
אדרבה! במלעיל ההטעמה קרובה יותר ליו"ד??
את החילוק הזה ראיתי בתיקון של סימנים [לא יודע בשם מי.]
יתכן שההסבר הוא שהמילה יותר נפרדת בתחילתה [ואע"פ שההטעמה קרובה יותר למילה הקודמת. בכל אופן המילה יותר נפרדת ע"י קריאתה במלעיל.]
 
אם יש טעם על המילה "יש" זה עם צירי. ואם אין, זה סגול. [כמו המילה כל אם זה קמץ או חולם.]

פה המקרה שונה, כיון שהיא מחוברת למילה שאחריה ולכן נחשבת עם טעם. ובכל אופן יש חילוק האם המילה הבאה היא מלעיל או מלרע. וזה ההבדל ביניהם. [מלעיל יותר נפרדת, ולכן המילה "יש" נחשבת בלי טעם.]

המילה "יש" בכל התנ"ך כשיש הטעמה מנוקד בצירי וכשאין מנוקד בסגול.
המילה "היש" היא תמיד צרויה גם כשאין בו הטעמה ולא קשור למלעיל או מלרע (אלא ה' התמיהה מבטל את הסגול).
 
וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת כמו צַו֮ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנָתְנ֣וּ לַלְוִיִּ֗ם מִֽנַּחֲלַ֛ת אֲחֻזָּתָ֖ם עָרִ֣ים לָשָׁ֑בֶת
השורשים "ללדת" ו"לרדת" הם תמיד בסגול. [חשבתי אולי שזה כלל תמיד לסיומת "דת" אבל מצאתי בשני מקומות בתנ"ך סיומת כזאת עם קמץ "מועדת" ו"עומדת", אז אני לא יודע למה באלו לא].
 
רמז מפרשת השבוע "אִם־אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃" אִם־אָפֵ֖"ס-כלומר אם יש אתנחתא סוך פסוק, אזי "כָּֽסֶף׃"-הסגול יהפך לקמץ.
 
חילקתי עליות לפי המסומן בסימנים והציבור כולו קפץ עלי..
מישהו יודע האם יש בזה עניין/ים או שזה ענין של מנהגים וכדו'..
 
לעצור בטוב הארץ זה אמצע עניין ותחי רוח גם סיום עניין וגם דבר טוב מאוד
 
חילקתי עליות לפי המסומן בסימנים והציבור כולו קפץ עלי..
מישהו יודע האם יש בזה עניין/ים או שזה ענין של מנהגים וכדו'..
ע"מ למנוע מקרים מעין אלו מומלץ מאוד לעבור לפני הקריאה על תורת הקורא
 
חילקתי עליות לפי המסומן בסימנים והציבור כולו קפץ עלי..
מישהו יודע האם יש בזה עניין/ים או שזה ענין של מנהגים וכדו'.
שמעתי מהעורך של סימנים (הרב ריאחי) שחלוקת העליות היא בת 1000 שנה!!!
(כשהוא אמר את זה הוא בא למעט, אני חשבתי עד היום שלכל היותר היא בת 400 שנה....)
יש לו ראיה לזה מראב"ע ועוד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה