"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[ברוך הוא]

יש אזושהי אופציה להדגיש את הנו"ן, לא?

זה לא כוונת רש"י, רש"י מסביר למה יש דגש, אבל אין הכוונה כמו בלשוננו הדגשה דהיינו לבטא בהבלטה.

 

[סטודיו לגרפיקה]

שאלה
ל"בית א-ל" יש דין של שמות.
מותר להגיד את זה סתם
או לחילופין לחזור על זה אם רק ההטעמה לא היתה נכונה?

 

[ברוך הוא]

שאלה
ל"בית א-ל" יש דין של שמות.
מותר להגיד את זה סתם
או לחילופין לחזור על זה אם רק ההטעמה לא היתה נכונה?

כל בית א-ל בתורה הוא ספק קודש ספק חול.
בפרשה זו רק ב' שמות הבאים הם חול:
"כי ראיתי א-להים"
כראות פני א-להים"
(המקור קונטרס השמות ב"קסת הסופר")

 

[סטודיו לגרפיקה]

כל בית א-ל בתורה הוא ספק קודש ספק חול.
בפרשה זו רק ב' שמות הבאים הם חול:
"כי ראיתי א-להים"
כראות פני א-להים"
(המקור קונטרס השמות ב"קסת הסופר")

מדוע הם חול?

 

[ברוך הוא]

מדוע הם חול?

בספר עצמו לא כתוב טעמים.
אבל לכאורה ע"פ סברא הכוונה למלאכים.

 

[גלינג]

בספר עצמו לא כתוב טעמים.
אבל לכאורה ע"פ סברא הכוונה למלאכים.

מעניין.
ברש"י משמע שהכוונה על מלאכו של עשו.
ובמדרש אגדה מובא 'כראות פני אלהים וגו'. ולמה מזכיר יעקב שמו של הקדוש ברוך הוא כאן'.. כלומר למרות שהכוונה על ראיית פני המלאך מוגדר הזכרת שמו יתברך.

 

[ברוך הוא]

מעניין.
ברש"י משמע שהכוונה על מלאכו של עשו.
ובמדרש אגדה מובא 'כראות פני אלהים וגו'. ולמה מזכיר יעקב שמו של הקדוש ברוך הוא כאן'.. כלומר למרות שהכוונה על ראיית פני המלאך מוגדר הזכרת שמו יתברך.

שם קודש הוא רק כשהכוונה להקב"ה על פי פשט ולא ע"פ דרש

 

[גלינג]

שם קודש הוא רק כשהכוונה להקב"ה על פי פשט ולא ע"פ דרש

השאלה מה כוונתו לפני אלוקים.
האם פני המלאך עצמו וזה לשון חשיבות או ראיית פני קל..
המדרש הינו מפרש..

 

[ברוך הוא]

השאלה מה כוונתו לפני אלוקים.
האם פני המלאך עצמו וזה לשון חשיבות או ראיית פני קל..
המדרש הינו מפרש..

המדרש כשמו מפרש ע"פ דרש.
בדרך כלל מתייחסים בעיקר לפירוש רש"י והתרגום ושאר הפשטנים.
בכל אופן בהרבה מן השמות יש מחלוקת בעניין אבל זה מה שהביא בעל הקסת הסופר בספרו והוא בדרך כלל הפוסק העיקרי בעניין.

 

[סטודיו לגרפיקה]

המדרש כשמו מפרש ע"פ דרש.
בדרך כלל מתייחסים בעיקר לפירוש רש"י והתרגום ושאר הפשטנים.
בכל אופן בהרבה מן השמות יש מחלוקת בעניין אבל זה מה שהביא בעל הקסת הסופר בספרו והוא בדרך כלל הפוסק העיקרי בעניין.

ומה דעתו על "בית -אל"

 

[ברוך הוא]

ומה דעתו על "בית -אל"

בקונטרס השמות כתוב ספק [כי יש אומרים שזה מילה אחת] אבל בפנים בספרו [ח"ב בחסרות ויתירות] הוא כותב שזה קודש ודאי אפילו למאן דאמר שזה מילה אחת ומוכיח מהלולי-ה.

 

[גלינג]

המדרש כשמו מפרש ע"פ דרש.
בדרך כלל מתייחסים בעיקר לפירוש רש"י והתרגום ושאר הפשטנים.

רש"י מםרש בעשרות מקומות ע"פ המדרש..

 

[ברוך הוא]

רש"י מםרש בעשרות מקומות ע"פ המדרש..

רש"י מביא רק מדרש הנצרך להבנת הפשט כמו שהוא עצמו מעיד "יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בב"ר ובשאר מדרשות ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו".

 

[גלינג]

רש"י מביא רק מדרש הנצרך להבנת הפשט כמו שהוא עצמו מעיד "יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בב"ר ובשאר מדרשות ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו".

=כלומר בתוך הנקרא "מדרש" יש גם ביאורי פשט..

 

[kaduri]

שימו לב לשינויים בפרט בין פסו' יג ליז'

לגבי דישון ודישן - בתיקון איש מצליח יש הערה שתמיד דישן בכתיב מלא.

 

[ץ]

 

[רשרשון]

ספרדי או אשכנזי?

ספרדי.

 

[שארפער]

=כלומר בתוך הנקרא "מדרש" יש גם ביאורי פשט..

זה לא כל כך נושא השרשור, אבל הפשט והדרש הם שני רבדים שונים, וקיי"ל שהלכה כדרש תמיד, חוץ מאשר ענייני שמות וכדו'.
רש"י מביא בד"כ את פשטות הדברים, וכשיש מדרש הקרוב אל הפשט, או היכול להוסיף ביאור בפסוק או בסיפור העניין, הוא יובא ברש"י.
אבל לא הכוונה שזה "מדרשי פשט", כי אין דבר כזה.... אלא זה מדרשים השופכים אור על ההתרחשויות, ומאחר ודרש אין הוא כרמז וכדו' שהרי תמיד הלכה כדרש נגד פשט, אז רש"י מביא את זה הרבה פעמים.
יצויין שהכוונה למדרשי הלכה, שבהם ההלכה תמיד כדרש, אך זה גורם שגם למדרשי הגדה יש מקום של כבוד.

 

[חייט]

יש לעיין רשב"ם על פרשת ויישב בתחלת הפרשה בעניני פשט ודרש ושיטת רש"י וכולי

 

[שארפער]

יש לעיין רשב"ם על פרשת ויישב בתחלת הפרשה בעניני פשט ודרש ושיטת רש"י וכולי

תורף דברי הרשב"ם שם הם כפי שכתבתי, שעל אף שעיקר ההלכה היא כדרש תמיד, עכ"ז חובה לזכור שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, ועל כן חובה עלינו ללמוד גם את הפשט, בנוסף לדרש, ולא רק את הדרש, שהלכה כמותו לבדו, וזאת כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
וע"כ נתווכח עם רש"י והודה לו שיש מקום לבאר יותר פשט כדי שגם לפשט יהיה מקום להתגדר בו, ולא ישכח חלילה.
אך גם לפי רש"י וגם לפי הרשב"ם, נשאר הכלל שהלכה כדרש.