דרוש מידע מה הייתם עושים אם היו מרביצים לבן שלכם?

  • הוסף לסימניות
  • #21
הייתי דואגת שהנהלת התת תשים קץ להתעללות ותעביר להורים בברור שאם זה לא מפסיק הפוגע יושעה מהתת
אולי יגרום להפסקה ואם לא אז ההשעיה תגרום להם להתעורר
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
הייתי דואגת שהנהלת התת תשים קץ להתעללות ותעביר להורים בברור שאם זה לא מפסיק הפוגע יושעה מהתת
אולי יגרום להפסקה ואם לא אז ההשעיה תגרום להם להתעורר​
זה לא במסגרת הת''ת. הם אפילו לא לומדים באותו תלמוד תורה​
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מנסיון,
הורה (עדיף אבא) שמגיע עם הילד, (הנפגע) ומודיע ברורות לפוגע, ש"בפעם הבאה ש... אז אני...",
עוזר בד"כ, עוד לפני מכות פיזיות.
הפחד הוא שאם הילד הפוגע החליט להפוך את הילד הנפגע למטרה שלו, הוא מסוגל לעבור בעקבות האיום לאלימות מילולית שתפגע לא פחות
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לא להסכים לזה בנפש,
לא להסכים לזה בהחלטה הפנימית,
לגרום לילד לא להסכים לקבל מכות ע"י חיזוק ואמירות חוזרות ונשנות שבשום אופן לא תסכימו לקבל את המצב כמות שהוא.
זה קודם כל!

עכשיו מעשית,
אחרי שיש נחישות פנימית, הדיבור עם ההורים של הפוגע, עם הפוגע עצמו ועם ההנהלה או הגורם המטפל - יהיו ממקום אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לא במסגרת הת"ת, במסגרת שכנות.
אין סכסוך שידוע.
הבן שלי קטן ממנו ב3 שנים אז ברור שאין כאן יחסי כוחות שווים והוא לא מחזיר.

שאר השאלות לא רלוונטיות לדעתי.
גם כי זה לא משנה (אם הוא אלים כלפי עוד ילדים למשל, לא משנה לי ואני גם לא יודעת)
קודם כל שילד רואה משהו חזק מולו הוא לא יעיז להרביץ!
או שתלמדי את בנך הגנה עצמית ואז לא יתחילו איתו או שאתם בתור הורים מאיימים על הילד באופן חזק וברור שהוא יפחד להתעסק עם הבן שלך עוד הפעם..
אם לא מטפלים בבעיות כאלו שהם קטנות הם רק גודלות והוא נהפך לילד "כאפות".
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
ללמד ילד הגנה עצמית יועיל אולי בעוד חצי שנה של לימודים מפרכים.
ועל זה נאמר "הניתוח הצליח, אבל החולה מת".
והנזק של המושג "לימוד הגנה עצמית", הרבה פעמים רב על התועלת.
זה מכניס לילד בראש מושגים ומחשבות שאנו לא רוצים שיהיה לו עסק בהם.
צריך לחשוב על פתרונות בכיוון אחר לגמרי!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אולי לשלוח פעם אחת ילד יותר גדול שיקשור לו את הידיים ושככה הוא יחזור הביתה?
לא אלימות רק לימוד לקח.
אם הוא מרביץ לקטנים ממנו וכלום לא עוזר, הרי משטרה אי אפשר להזמין לו, הורים ומחנכים לא עוזרים, אז לשלוח מישהו שגם לו אי אפשר להזמין משטרה.
:oops::oops::oops::oops::oops:
מי לוקח את האחריות של פגיעה בנפש של ילד????????????????
 
  • תודה
Reactions: S.
  • הוסף לסימניות
  • #30
בכיתה של הבן שלי יש ילד כזה.... מסכן! באמת שאני מרחמת עליו
כי ילד שמרביץ לילדים בלי כל סיבה הוא פשוט אומלל!!!!!!!
בכ"א, חלק מהילדים בכיתה כמובן חברים שלו ומתכופפים לכל מילה שלו אז הם ניצלים ממכות
חלק מראים לו את הכיוון
והכמה בודדים שאמנם יודעים להחזיר... אבל כנראה שהוא באמת מפחיד אז הבן שלי לא החזיר לו אבל כנראה כן זרק לו פה ושם כל מיני....
בקיצור. הוא ממש סבל ממנו! אם מכות רציניות עם סימנים למזכרת פעם אחת הוא גזר לו את החולצה מפתח הצואר ועד למטה וכו'....
כמובן, בעדינות פניתי להנהלה ובלי מילים הבנתי מהם שהם מנסים מה שביכלתם ולה' פיתרונים...
מהבן שלי אני יודעת על כמה פעמים שנשלח הביתה
הינו אובדי עצות, לא הסכמתי שהבן שלי יסבול, לא רציתי לגרום נזק לילד שגם כך סובל, לדבר עם ההורים לא היה באופציה כי היה לי ברור שגם הם מתמודדים, אז תוספת תלונה רק תוסיף מכאוב ולא פתרון.
למעיישה,
יום אחד הגעתי לחיידר, חיכיתי בשער לסיום הלימודים וכשהילד ירד קראתי לו, אמרתי לו - מוישי מספר לי לפעמים שאתה מרביץ לו, אני מכירה אותך וקשה לי להאמין לזה כי אתה ילד מקסים, מה אתה אומר, זה קורה באמת? הילד הנהן... אמרתי לו - אתה בטוח לא מרביץ בלי סיבה, אז מה מוישי עושה לך שאתה מרביץ לו? הוא מעצבן אותי... אז פניתי לילד שלי ואמרתי לו - שלוימי אומר שאתה מעצבן אותו לפעמים, כנראה בלי לשים לב. מהיום אתה תהיה מאד עירני ותזהר שלא לעצבן את שלוימי, ולשלוימי אמרתי - מוישי ישתדל וגם אתה, ותדע שלהרביץ אני לא מרשה! אז אם קורה משהו אתה יכול לבקש מאמא ולהתקשר לספר לי ואני ידבר עם מוישי....
ולסיום הבאתי לו ממתק.
מאז, עבר הרבה זמן וב"ה ש-ק-ט! אין שום תלונה!! הם להם מדי קשר אבל בהחלט חברים.
(כמובן השמות בדויים)
בקיצור, ללכת עם ילדים ברכות, בלשון נעימה אבל חד משמעית זה בד"כ הפתרון, הם מרגישים שרוצים בטובתם שאין פה עוד איזה משהו ששונא אותו (כי מי יודע כמה כאלה יש לו בלב...) ואז נחמד להם לרצות את השני.

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מי לוקח את האחריות של פגיעה בנפש של ילד
ומי לוקח אחריות על פגיעה בנפש הילד שמקבל מכות על בסיס יומי כמעט?!
לא סתם הבאתי את הדוגמא הנ"ל. אני יודע שבוצעה ואני גם יודע שזה הדבר היחיד שעזר.
היתה מבוכה מההורים? כנראה שכן אבל המטרה הושגה וההצקות והמכות פסקו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני משום מה נוטה לרחם על הילדים שלי לפני שאני מרחמת על ילדים אחרים.....
אצל הבת שלי היתה ילדה בכיתה באמת מסכנה וחסרת חינוך שהציקה לבת שלי על בסיס קבוע. פניה למורה נענתה בתשובה שהיא מנסה לקרב אותה לבת שלי שהיא ילדה טובה ומחונכת כדי שתשפיע עליה. בהתחלה עוד שתקתי אבל ביום שצלחת פסטה ברוטב עגבניות התעופפה על הראש של הבת שלי עשיתי לסיפור סוף ודרשתי שיוציאו את הילדה מהכיתה. מצטערת אבל עד שהילדה תתחנך, הבת שלי תסבול??? לא אצלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נראה שמאוד קשור למה ההורים של הפוגע לא מטפלים,
אם זה בגלל שהם אנשים שאתה יודע... בקיצור... הם תמיד בצד ילדם, קח בחשבון שאם אתה צועק על הילד שלהם הם מסוגלים לעשות אותו דבר (או גרוע ממנו) לילד שלך
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
בכיתה של הבן שלי יש ילד כזה.... מסכן! באמת שאני מרחמת עליו
כי ילד שמרביץ לילדים בלי כל סיבה הוא פשוט אומלל!!!!!!!
בכ"א, חלק מהילדים בכיתה כמובן חברים שלו ומתכופפים לכל מילה שלו אז הם ניצלים ממכות
חלק מראים לו את הכיוון
והכמה בודדים שאמנם יודעים להחזיר... אבל כנראה שהוא באמת מפחיד אז הבן שלי לא החזיר לו אבל כנראה כן זרק לו פה ושם כל מיני....
בקיצור. הוא ממש סבל ממנו! אם מכות רציניות עם סימנים למזכרת פעם אחת הוא גזר לו את החולצה מפתח הצואר ועד למטה וכו'....
כמובן, בעדינות פניתי להנהלה ובלי מילים הבנתי מהם שהם מנסים מה שביכלתם ולה' פיתרונים...
מהבן שלי אני יודעת על כמה פעמים שנשלח הביתה
הינו אובדי עצות, לא הסכמתי שהבן שלי יסבול, לא רציתי לגרום נזק לילד שגם כך סובל, לדבר עם ההורים לא היה באופציה כי היה לי ברור שגם הם מתמודדים, אז תוספת תלונה רק תוסיף מכאוב ולא פתרון.
למעיישה,
יום אחד הגעתי לחיידר, חיכיתי בשער לסיום הלימודים וכשהילד ירד קראתי לו, אמרתי לו - מוישי מספר לי לפעמים שאתה מרביץ לו, אני מכירה אותך וקשה לי להאמין לזה כי אתה ילד מקסים, מה אתה אומר, זה קורה באמת? הילד הנהן... אמרתי לו - אתה בטוח לא מרביץ בלי סיבה, אז מה מוישי עושה לך שאתה מרביץ לו? הוא מעצבן אותי... אז פניתי לילד שלי ואמרתי לו - שלוימי אומר שאתה מעצבן אותו לפעמים, כנראה בלי לשים לב. מהיום אתה תהיה מאד עירני ותזהר שלא לעצבן את שלוימי, ולשלוימי אמרתי - מוישי ישתדל וגם אתה, ותדע שלהרביץ אני לא מרשה! אז אם קורה משהו אתה יכול לבקש מאמא ולהתקשר לספר לי ואני ידבר עם מוישי....
ולסיום הבאתי לו ממתק.
מאז, עבר הרבה זמן וב"ה ש-ק-ט! אין שום תלונה!! הם להם מדי קשר אבל בהחלט חברים.
(כמובן השמות בדויים)
בקיצור, ללכת עם ילדים ברכות, בלשון נעימה אבל חד משמעית זה בד"כ הפתרון, הם מרגישים שרוצים בטובתם שאין פה עוד איזה משהו ששונא אותו (כי מי יודע כמה כאלה יש לו בלב...) ואז נחמד להם לרצות את השני.

בהצלחה!
וואו, כל הכבוד!! על התתחשבות ועל המחשבה..
דרך קצת יותר ארוכה אבל יפה ומכבדת את כל הצדדים..
ועוד בסוף עובדת... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
  • הוסף לסימניות
  • #37
דבר ראשון צריך באמת לבדוק האם הוא לא עושה או עשה לו כלום לפני כן, ולא מספיק לומר שבגלל שהוא קטן ממנו ב-3 שנים אז בטוח שהוא לא עשה כלום, זה ממש אבל ממש לא חייב להיות נכון.
קורה בכיתה אצל ילדים המון פעמים שילד בא לומר רבי הוא והוא הרביצו לי ואז ישנם שני סוגי מלמדים האחד קורה לשני הילדים שאת שמותיהם אמר הנפגע וללא שום שאלה או בירור מה היה מוכיח ומזהיר אותם לבל יעזו לעשות זאת שוב. ולעומת זאת המלמדים המנוסים יותר יודעים ששואלים את שני הילדים תגידו האם הרבצתם לפלוני? ואם התשובה היא כן אז שואלים אום מדוע עשיתם זאת? ובדרך כלל כלומר תמיד מגיעה איזו שהיא תשובה שהוא עצבן אותי או אמר לי או לא משנה מה, עכשיו יכול להיות שזה לא מצדיק אבל יש סיבה שהוא כן חושב שזה מצדיק ואז אפשר להסביר לו שזה לא התגובה ושהעניין יטופל, קרה לי כמה פעמים שילדים הרביצו וכשנשאלו על ידי מדוע עשו זאת, כמובן לאחר ששאלתי האם כך היה ונעניתי בחיוב, ולפני שהוכחתי אותם, אז הם אמרו לי שבגלל שלפני יומיים הוא עשה לי כך וכך, ואז אתה יודע מה עליך לעשות, כלומר אתה מסביר לילד שלא כך מתנהגים, או מוכיח ועושה כהבנתך.
אבל מיד להאשים את השני ללא שום שאלה מה הוא עשה לו קודם, ועדיף לשאול את הילד הפוגע מה הוא עשה לו קודם, אבל להיות בטוח שהוא לא עשה כלום רק בגלל שהוא קטן ממנו ב-3 שנים לדעתי זה לא נכון.
ואם לאחר כל זה התברר מה שהתברר אז אני הייתי ניגש לילד ואומר לו בטון ברור וחד משמעי אבל ללא הרמת קול וצעקות כלל וכלל,
תקשיב תדע לך שלא רציתי להגיע לזה אבל מכאן ואילך אם אתה מתחיל איתו אתה מתעסק איתי ולא איתו וחבל, הבנת!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
זה לא במסגרת הת''ת. הם אפילו לא לומדים באותו תלמוד תורה​
בדידי הוי עובדא...
הילד קיבל מכמה ילדים בכיתה ואחרי פניות למלמד ולא טופל יסודי.
טלפון אחד לאימא עי האבא (יותר משמעותית)
ושלום על ישראל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
?
ואז, כשגמרו המתנות יחזרו ההצקות...
ח"ו. המטרה להתחבר אליו ולהיות חברים באמת. לא בכאילו. אם זה לא מהחיידר כמ שכתבת פחות רלוונטי אלא אם כן את מכירה את המשפחה וההצקות לא על רקע מצוקה.
במקרה שלנו ילד גדול מהחידר הציק וכיום הם חברים והקטן מתגאה בחבר שלו הגדול אבל זה היה תהליך ולא קל בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
ח"ו. המטרה להתחבר אליו ולהיות חברים באמת. לא בכאילו. אם זה לא מהחיידר כמ שכתבת פחות רלוונטי אלא אם כן את מכירה את המשפחה וההצקות לא על רקע מצוקה.
במקרה שלנו ילד גדול מהחידר הציק וכיום הם חברים והקטן מתגאה בחבר שלו הגדול אבל זה היה תהליך ולא קל בכלל.
יש ילדים שלא טוב להתחבר אליהם, בפרט אם העתיד שלהם לא צפוי להיות מזהיר ואי אפשר לדעת לאן "חברות" כזו עלולה להתגלגל.
מנסיון, הכי טוב להתרחק עד כמה שאפשר [אפילו לא להסתכל לכיוון, שמא...]. זה העולם. לא כולם ישרים ונוחים.
והילד שלכם.. כבר יהיה מחושל להתמודדות עם סוגים מצויים שכאלו בבוא הימים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה