דרוש מידע כסף למלמדים. כמה אתם נותנים?

שנה אחת בחיידר של בני (חיידר ליטאי) אחת האמהות שלחה פתקים ע"מ לאסוף סכום כסף מכל ילד ולהביא משלוח מרוכז. המלמד לא הסכים שיחלקו את זה והוא פשוט לקח את הפתקים...
זה תלוי גם הרבה בהנהלה של החיידר. אם בהנהלה נחושים שלא לאפשר משלוח פרטי (שכולל כמובן מעטפה) אז התופעה תפסק. הבעיה שחיידרים כאלה מעטים...
 
לא
יש לי חברות שהם מורות והם גם משקיעות שעות מעבר לשעות הרגילות שלהם, בהכנת שיעורים ובשיחה עם הורים ולא מתוגמלות על כך
לא יודעת איך זה אצל המלמדים אבל מורות מחנכות מקבלות 3 שעות חינוך, עבור שעות שהן לא עושות בפועל מול כתה..
ובדיקת שיעורים, הכנת שיעורים וכו, זה חלק מהגדרות התפקיד שלהן..
הן גם מתוגמלות בימי חופשה רבים.
דווקא בגלל שהם עובדות כ"כ קשה כל שהנה.
מה שלא קורה אצל המלמדים, או כל עובד אחר..
 
אגב, שימו לב שמעתי מרבה
שמבקש, תעשו טובה ואל תשלחו בקבוקי יין
תחשבו על זה, מה יעשה רבה ביום אחרי פורים עם 30 בקבוקי יין???? :eek:

(אם כבר אולי מיץ ענבים היום יותר שימושי ומוצלח...)
 
חורגת ממנהגי ומגיבה כאן.

אולי במקום לחנך את הרבה'ס שלא ייקחו מעטפות/ ייקחו ויחזירו, תתחנכו בעצמכם, תחיו לפי רמת חייכם ואל תציצו במה אחרים עושים?

אני בוחרת לתת לכל רב'ה 200 ₪, כך מתאים לי (ואנחנו לא גבירים) להוציא את הכסף שלי. מתאים לי לחסוך במקומות אולי פחות מקובלים, ולהוציא יותר כסף לתלמוד תורה (זו לא הוצאה יחידה- אני גם בוחרת לשלם הרבה לשותף לבני, כדי שיוכל להתקדם עוד בלימוד).
לא אגיב באשכול שדן בריהוט/כלים סניטריים/מצלמות ואוכיח שם את האנשים שזה שהם קונים לבת המצווה מצלמת קנון G9 מחייבת הורים אחרים לקנות גם כן... אלא אחליט לעצמי מה נכון ומתאים לי.

אולי תתחילו לחנך את עצמכם איך חיים בבחירה מושכלת? איך חיים ממה שיש? באילו צורות נוספות אפשר להביע הערכה ו'לשחד' מלמדים?

רוצה להוסיף, 'שוחד' למלמדים לא מתחיל ונגמר בכסף בפורים:
שוחד כזה מתחיל בשבוע הראשון של השנה- בהרמת טלפון/פגישה, כביכול אקראית, ובה נאמר עד כמה אנחנו מרוצים שהבן שלנו קיבל כזה מלמד ששמענו עליו הרבה דברים טובים, נאמר בה עוד שאנחנו פתוחים ומעוניינים לשמוע כל הערה/הארה שתוכל לקדם ולעזור לילד.
השוחד ממשיך בפתק מעריך ומלא מילים טובות וקונקרטיות (על דברים מסוימים- לא סתם באוויר) על השבוע שחלף, עם דוגמאות ספציפיות שהיו וששמענו.
באמצע השנה יש עצירה בפורים שאז אם יש אפשרות, השוחד הוא פיננסי... וגם עד סוף השנה ממשיכים לשמור על קשר- לא רק לחכות שהמלמד יאמר מילים טובות, אלא לומר גם מילים טובות עליו.

אגב, מלבד הכסף, גם מורות/גננות מקבלות מאיתנו שוחד מהסוג הזה. כסף לא- זה לא הוצאות בניו ללימוד תורה.

אני בטוחה שמלמד שחווה קשר כזה עם הורי תלמיד, מחובר גם יותר לתלמיד ואני לא חושבת שיש בזה פסול או 'חב לאחרים' בעייתי...

ועוד משהו, הרבה פעמים (א)נשים משתפים על משלוחים קטנים של ר"ח/אבא של שבת/יומולדת שהם שולחים לצוות החינוכי מעשי ידיהם. לי זה פחות מתאים. אז מה? אולי הם גם צריכים להפסיק?


מתנצלת על האריכות, אבל חושבת שראויים הדברים להיאמר.
 
נערך לאחרונה ב:
לא כ"כ מבינה מה הדו שיח על הרבעס כסף לא כסף מי שרוצה שיתן ומי שלא שלא יתן
אם מדברים על שוחד אז מילים טובות עובדות יותר מכסף יש לי חברה גננת היא אמרה לי בכלל לא מנין אותי כל המתנות האלו ששולחים לי בפורים לרוב אין לי מה לעשות איתם אם האמאהות האלו לא יודעות אף פעם להגיד מילה טובה המתנה שלהם לא מענינת אותי תבינו עד כמה איש חינוך (ולאו דוקא..) מחכה למילה טובה
פעם אמרתי מילה טובה למנהלת של המעון על אחת העובדות שלה והמטפלת באה להגיד לי שלא מענין אותה שום שוקלדים העיקר זה המילים הטובות
 
תודה רבה כך לא מתנהלים מביאים כסף ואז יש שקט , וזה ממש חוצפה מצד הרב"ה שמביאים לו כסף ואז הוא מתנהג בסדר , רבה כזה צריך לעוף מהתלמוד תורה לצמיתות ושיחפש לו מקום אחר וכנראה שהוא לא מתאים להיות רבה אולי הוא מתאים לו לעבוד במס הכנסה
רבה הוא לא עורך דין שצריך לשחד אותו רבה צריך להיות נחמד שמשרה סביבו נעימות ולא אינטרסים
הכל טוב ויפה ואתה צודק בהכל
אבל... זה כנראה המצב ולצערינו זה מה שעובד.. (אולי)
 
אם כבר פתחו את כל הגועל נפש הזה, אז אני יוסיף לחגיגה ומי שיודע פרטים בעניין שיוסיף:
האם נכון שמלמדים בכיתה ח' מקבלים כסף מישיבות בעד שישלחו אליהם תלמידים? שמעתי זאת מאנשים כעובדה פשוטה שאפילו לא מקוממת אותם.
אם זה נכון - ברור שכל מלמד כזה הוא בכלל 'גונב נפש ומכרו' שעליו נאמר בתורה 'ובערת הרע מקרבך'.
ואי אפשר בלי להכליל את כל התופעות יחד - הציבור שלנו סובל מחוסר בקוד אתי בסיסי, שחיתות וניגוד ענינים זה כמעט קו שהולך מקצה לקצה בכל המערכות בצורה קיצונית.
בוקר טוב.
 
חורגת ממנהגי ומגיבה כאן.

אולי במקום לחנך את הרבה'ס שלא ייקחו מעטפות/ ייקחו ויחזירו, תתחנכו בעצמכם, תחיו לפי רמת חייכם ואל תציצו במה אחרים עושים?

אני בוחרת לתת לכל רב'ה 200 ₪, כך מתאים לי (ואנחנו לא גבירים) להוציא את הכסף שלי. מתאים לי לחסוך במקומות אולי פחות מקובלים, ולהוציא יותר כסף לתלמוד תורה (זו לא הוצאה יחידה- אני גם בוחרת לשלם הרבה לשותף לבני, כדי שיוכל להתקדם עוד בלימוד).
לא אגיב באשכול שדן בריהוט/כלים סניטריים/מצלמות ואוכיח שם את האנשים שזה שהם קונים לבת המצווה מצלמת קנון G9 מחייבת הורים אחרים לקנות גם כן... אלא אחליט לעצמי מה נכון ומתאים לי.

אולי תתחילו לחנך את עצמכם איך חיים בבחירה מושכלת? איך חיים ממה שיש? באילו צורות נוספות אפשר להביע הערכה ו'לשחד' מלמדים?

רוצה להוסיף, 'שוחד' למלמדים לא מתחיל ונגמר בכסף בפורים:
שוחד כזה מתחיל בשבוע הראשון של השנה- בהרמת טלפון/פגישה, כביכול אקראית, ובה נאמר עד כמה אנחנו מרוצים שהבן שלנו קיבל כזה מלמד ששמענו עליו הרבה דברים טובים, נאמר בה עוד שאנחנו פתוחים ומעוניינים לשמוע כל הערה/הארה שתוכל לקדם ולעזור לילד.
השוחד ממשיך בפתק מעריך ומלא מילים טובות וקונקרטיות (על דברים מסוימים- לא סתם באוויר) על השבוע שחלף, עם דוגמאות ספציפיות שהיו וששמענו.
באמצע השנה יש עצירה בפורים שאז אם יש אפשרות, השוחד הוא פיננסי... וגם עד סוף השנה ממשיכים לשמור על קשר- לא רק לחכות שהמלמד יאמר מילים טובות, אלא לומר גם מילים טובות עליו.

אגב, מלבד הכסף, גם מורות/גננות מקבלות מאיתנו שוחד מהסוג הזה. כסף לא- זה לא הוצאות בניו ללימוד תורה.

אני בטוחה שמלמד שחווה קשר כזה עם הורי תלמיד, מחובר גם יותר לתלמיד ואני לא חושבת שיש בזה פסול או 'חב לאחרים' בעייתי...

ועוד משהו, הרבה פעמים (א)נשים משתפים על משלוחים קטנים של ר"ח/אבא של שבת/יומולדת שהם שולחים לצוות החינוכי מעשי ידיהם. לי זה פחות מתאים. אז מה? אולי הם גם צריכים להפסיק?


מתנצלת על האריכות, אבל חושבת שראויים הדברים להיאמר.
כ"כ נכון
כל מילה -פנינה
תודה רבה
 
שום דבר הוא לא מוחלט ולא אבסולוטי. א"א להגיד שלתת כסף זה שוחד,
כי אבא שלי לדוגמא - שהוא איש חינוך כבר למעלה משלושים שנה - כשהוא מקבל
כסף מבעלי יכולת, הורים לילדים מאתגרים, כשוחד, זה רק מכעיס אותו והוא מחזיר את הכסף.
כמוהו אני מאמינה יש עוד רבים אחרים. יש כנראה גם כאלו שמאה, מאתיים שקל מסייעים להם לשנות יחסם
מן הקצה אל הקצה לילד מאתגר. מאמינה שגם הם קיימים.
אבל מה העלייהום? למה כל דבר שלא נוח לנו אישית הופך מיד להיות בעיה חברתית כללית,
"שהרבנים יאסרו" "שההנהלה תתערב" "שהאדמורים יפסיקו את התופעה הפסולה" מה קרה?
אנחנו ילדים קטנים? לא יכולים לחיות לפי רמת החיים המתאימה?
ולמי שחושב שאם מקובל לתת סכום מסוים שלו אין בכוחו לתת - דעו כי לכל אדם, ובמיוחד לרבה, או מורה או כל נותן שירות אחר - יש דרך מאד פשוטה לדעת אם אתם באמת מעריכים.
שבו, תכתבו כמה מילים טובות, אמיתיות, מהלב, לא קשקושים וקלישאות, אם יש לכם דוגמאות ספציפיות
להזכיר - יותר טוב אפילו. מניסיון - זה מה שבאמת קונה. באמת משחד, משמח, מחמם את הלב.
ולא צריך להיות גבירים בשביל זה. או חסידים. או ליטאים.
 
אולי במקום לחנך את הרבה'ס שלא ייקחו מעטפות/ ייקחו ויחזירו, תתחנכו בעצמכם, תחיו לפי רמת חייכם ואל תציצו במה אחרים עושים?
כפי שכבר כתבתי, הבעיה אינה ביחידים שנותנים כסף, אלא ברבי'ס שמבחינתם נתינת הכסף הופכת לנוהל מחייב, ומסתכלים בעין רעה על מי שלא נותן.
 
חורגת ממנהגי ומגיבה כאן.

אולי במקום לחנך את הרבה'ס שלא ייקחו מעטפות/ ייקחו ויחזירו, תתחנכו בעצמכם, תחיו לפי רמת חייכם ואל תציצו במה אחרים עושים?

אני בוחרת לתת לכל רב'ה 200 ₪, כך מתאים לי (ואנחנו לא גבירים) להוציא את הכסף שלי. מתאים לי לחסוך במקומות אולי פחות מקובלים, ולהוציא יותר כסף לתלמוד תורה (זו לא הוצאה יחידה- אני גם בוחרת לשלם הרבה לשותף לבני, כדי שיוכל להתקדם עוד בלימוד).
לא אגיב באשכול שדן בריהוט/כלים סניטריים/מצלמות ואוכיח שם את האנשים שזה שהם קונים לבת המצווה מצלמת קנון G9 מחייבת הורים אחרים לקנות גם כן... אלא אחליט לעצמי מה נכון ומתאים לי.

אולי תתחילו לחנך את עצמכם איך חיים בבחירה מושכלת? איך חיים ממה שיש? באילו צורות נוספות אפשר להביע הערכה ו'לשחד' מלמדים?

רוצה להוסיף, 'שוחד' למלמדים לא מתחיל ונגמר בכסף בפורים:
שוחד כזה מתחיל בשבוע הראשון של השנה- בהרמת טלפון/פגישה, כביכול אקראית, ובה נאמר עד כמה אנחנו מרוצים שהבן שלנו קיבל כזה מלמד ששמענו עליו הרבה דברים טובים, נאמר בה עוד שאנחנו פתוחים ומעוניינים לשמוע כל הערה/הארה שתוכל לקדם ולעזור לילד.
השוחד ממשיך בפתק מעריך ומלא מילים טובות וקונקרטיות (על דברים מסוימים- לא סתם באוויר) על השבוע שחלף, עם דוגמאות ספציפיות שהיו וששמענו.
באמצע השנה יש עצירה בפורים שאז אם יש אפשרות, השוחד הוא פיננסי... וגם עד סוף השנה ממשיכים לשמור על קשר- לא רק לחכות שהמלמד יאמר מילים טובות, אלא לומר גם מילים טובות עליו.

אגב, מלבד הכסף, גם מורות/גננות מקבלות מאיתנו שוחד מהסוג הזה. כסף לא- זה לא הוצאות בניו ללימוד תורה.

אני בטוחה שמלמד שחווה קשר כזה עם הורי תלמיד, מחובר גם יותר לתלמיד ואני לא חושבת שיש בזה פסול או 'חב לאחרים' בעייתי...

ועוד משהו, הרבה פעמים (א)נשים משתפים על משלוחים קטנים של ר"ח/אבא של שבת/יומולדת שהם שולחים לצוות החינוכי מעשי ידיהם. לי זה פחות מתאים. אז מה? אולי הם גם צריכים להפסיק?


מתנצלת על האריכות, אבל חושבת שראויים הדברים להיאמר.
מסכים בכל מילה
לא מתחבר לכל ההתבכיינות והתירוצים של שוחד וכו. זה בדר"כ אותם הורים שמתחילת השנה לא טורחים להרים טלפון לרבי על שלומו של בנם, ולא חושבים שצריך להוקיר את הרבי עם סכום נאה בפורים, ואז כשרואים שמישהו אחר מביא ומתעניין ישר צועקים" שוחד שוחד".
תהיה "מענטש" ולא תמות מלשים 100 ש"ח לכל רבי של ילד שלך.
 
מסכים בכל מילה
לא מתחבר לכל ההתבכיינות והתירוצים של שוחד וכו. זה בדר"כ אותם הורים שמתחילת השנה לא טורחים להרים טלפון לרבי על שלומו של בנם, ולא חושבים שצריך להוקיר את הרבי עם סכום נאה בפורים, ואז כשרואים שמישהו אחר מביא ומתעניין ישר צועקים" שוחד שוחד".
תהיה "מענטש" ולא תמות מלשים 100 ש"ח לכל רבי של ילד שלך.
אני חושב שדווקא צריך להוקיר אותו באלף ש"ח. למה רק 100 ש"ח?
לפני שאתה מדבר כך, תחשוב על אברך דלפון שיש לו ארבעה ילדים בחיידר, ומלבד ה-1200 ש"ח שהוא צריך לשלם לחיידר בכל חודש, הוא גם צריך להתחיל את הפורים במינוס של 400 ש"ח. בגלל ש'כולם נותנים', ו'תהיה מענטש'.
וכמובן שתמיד יש את אלו שבשביל שוחד יתנו 200, ואז אוטומטית 'מקובל לתת 200', ואין לדבר סוף.

אם לפני 40 שנה, הורים לבנות היו יודעים מה יתפתח מזה שהם 'היו מענטש' ונתנו דירה לבנותיהם - הם היו חושבים פעמיים. או שלא.
 
אני חושב שדווקא צריך להוקיר אותו באלף ש"ח. למה רק 100 ש"ח?
לפני שאתה מדבר כך, תחשוב על אברך דלפון שיש לו ארבעה ילדים בחיידר, ומלבד ה-1200 ש"ח שהוא צריך לשלם לחיידר בכל חודש, הוא גם צריך להתחיל את הפורים במינוס של 400 ש"ח. בגלל ש'כולם נותנים', ו'תהיה מענטש'.
וכמובן שתמיד יש את אלו שבשביל שוחד יתנו 200, ואז אוטומטית 'מקובל לתת 200', ואין לדבר סוף.

אם לפני 40 שנה, הורים לבנות היו יודעים מה יתפתח מזה שהם 'היו מענטש' ונתנו דירה לבנותיהם - הם היו חושבים פעמיים. או שלא.
אין לי שום בעיה שלא תתן
אבל לבוא ולהתלונן על אלו שכן נותנים שזה שוחד
זה קצת היסחפות
אין לך 100 ש"ח לרבי?
תתן משלוח מנות מכובד עם ברכה מחממת
תאמין לי הרבי יבין את זה מצוין
 
אבא שלי מלמד דגול כבר הרבה שנים ומבקש ממישהו שיפתח את המעטפות שומר היטב את הברכות וקורא כל מילה אבל לא רוצה לדעת האם וכמה כל אחד נתן!! בגלל הטעם כנ"ל. רוצה לחנך ולהעניק ממקום נקי
ובשקט נגלה שהרוב הולך לצדקה/מתנות וממתקים לילדי הכיתה שלו...
נשמע רבה , רגיש , ומיוחד , עובד ה' אמיתי , שמבין את ערך הנשמות המופקדות בכיתתו, ואשריו!!
פשוט מצמרר אותי רמת האמיתיות והדקות, שהוא נוהג עם תלמידיו ועם ליבו המופנה אליהם, וזה ניכר מהנהגותיו.

יכולה להבין שיש הורים שנבעתים מלחשוב על כך,
כי הם משקעים ממש דמים מרובים תרתי משמע,
כדי לשלם את הסכומים המטורפים האלו,
ולאחר מכן, כאשר הם מבינים שאין משמעות לטרחה שלהם, זה מבלבל אותם .

אבל לדעתי , יש כסף בשביל לשחד,
שרב שמבין שזה יבלבל אותו , ורוצה להיות נקי כפיים ולב כלפי תלמידיו
אשריו!
אבל כסכום שמצטבר זה בהחלט נותן לרב תחושה שמכירים בטובתו , ואם ההורים באמת ידעו להעריך,
הם ירצו להכיר טובה במילים אישיות (שאת זה הוא כן קורא ורואה) לבין כספים שיעשו לו טוב וזה בגדר הכרת טובה . פשוט טוב לרבה בלי לדעת מי הביא. יוצאים ידי חובת הכרת הטוב, ולא נופלים בפח השוחד
ורבה כזה נשמע שלא צריך שוחד כדי לנהוג בהגינות ובהשקעה עם תלמידיו
או שרואה שהשוחד הפסדו גדול משכרו, ויש לו אמיתות להכיר ולהיזהר מכך.
 
חורגת ממנהגי ומגיבה כאן.

אולי במקום לחנך את הרבה'ס שלא ייקחו מעטפות/ ייקחו ויחזירו, תתחנכו בעצמכם, תחיו לפי רמת חייכם ואל תציצו במה אחרים עושים?

אני בוחרת לתת לכל רב'ה 200 ₪, כך מתאים לי (ואנחנו לא גבירים) להוציא את הכסף שלי. מתאים לי לחסוך במקומות אולי פחות מקובלים, ולהוציא יותר כסף לתלמוד תורה (זו לא הוצאה יחידה- אני גם בוחרת לשלם הרבה לשותף לבני, כדי שיוכל להתקדם עוד בלימוד).
לא אגיב באשכול שדן בריהוט/כלים סניטריים/מצלמות ואוכיח שם את האנשים שזה שהם קונים לבת המצווה מצלמת קנון G9 מחייבת הורים אחרים לקנות גם כן... אלא אחליט לעצמי מה נכון ומתאים לי.

אולי תתחילו לחנך את עצמכם איך חיים בבחירה מושכלת? איך חיים ממה שיש? באילו צורות נוספות אפשר להביע הערכה ו'לשחד' מלמדים?

רוצה להוסיף, 'שוחד' למלמדים לא מתחיל ונגמר בכסף בפורים:
שוחד כזה מתחיל בשבוע הראשון של השנה- בהרמת טלפון/פגישה, כביכול אקראית, ובה נאמר עד כמה אנחנו מרוצים שהבן שלנו קיבל כזה מלמד ששמענו עליו הרבה דברים טובים, נאמר בה עוד שאנחנו פתוחים ומעוניינים לשמוע כל הערה/הארה שתוכל לקדם ולעזור לילד.
השוחד ממשיך בפתק מעריך ומלא מילים טובות וקונקרטיות (על דברים מסוימים- לא סתם באוויר) על השבוע שחלף, עם דוגמאות ספציפיות שהיו וששמענו.
באמצע השנה יש עצירה בפורים שאז אם יש אפשרות, השוחד הוא פיננסי... וגם עד סוף השנה ממשיכים לשמור על קשר- לא רק לחכות שהמלמד יאמר מילים טובות, אלא לומר גם מילים טובות עליו.

אגב, מלבד הכסף, גם מורות/גננות מקבלות מאיתנו שוחד מהסוג הזה. כסף לא- זה לא הוצאות בניו ללימוד תורה.

אני בטוחה שמלמד שחווה קשר כזה עם הורי תלמיד, מחובר גם יותר לתלמיד ואני לא חושבת שיש בזה פסול או 'חב לאחרים' בעייתי...

ועוד משהו, הרבה פעמים (א)נשים משתפים על משלוחים קטנים של ר"ח/אבא של שבת/יומולדת שהם שולחים לצוות החינוכי מעשי ידיהם. לי זה פחות מתאים. אז מה? אולי הם גם צריכים להפסיק?


מתנצלת על האריכות, אבל חושבת שראויים הדברים להיאמר.

נשמע רבה , רגיש , ומיוחד , עובד ה' אמיתי , שמבין את ערך הנשמות המופקדות בכיתתו, ואשריו!!
פשוט מצמרר אותי רמת האמיתיות והדקות, שהוא נוהג עם תלמידיו ועם ליבו המופנה אליהם, וזה ניכר מהנהגותיו.

יכולה להבין שיש הורים שנבעתים מלחשוב על כך,
כי הם משקעים ממש דמים מרובים תרתי משמע,
כדי לשלם את הסכומים המטורפים האלו,
ולאחר מכן, כאשר הם מבינים שאין משמעות לטרחה שלהם, זה מבלבל אותם .

אבל לדעתי , יש כסף בשביל לשחד,
שרב שמבין שזה יבלבל אותו , ורוצה להיות נקי כפיים ולב כלפי תלמידיו
אשריו!
אבל כסכום שמצטבר זה בהחלט נותן לרב תחושה שמכירים בטובתו , ואם ההורים באמת ידעו להעריך,
הם ירצו להכיר טובה במילים אישיות (שאת זה הוא כן קורא ורואה) לבין כספים שיעשו לו טוב וזה בגדר הכרת טובה . פשוט טוב לרבה בלי לדעת מי הביא. יוצאים ידי חובת הכרת הטוב, ולא נופלים בפח השוחד
ורבה כזה נשמע שלא צריך שוחד כדי לנהוג בהגינות ובהשקעה עם תלמידיו
או שרואה שהשוחד הפסדו גדול משכרו, ויש לו אמיתות להכיר ולהיזהר מכך.
תודה על כל מילה!
 
אגב, שימו לב שמעתי מרבה
שמבקש, תעשו טובה ואל תשלחו בקבוקי יין
תחשבו על זה, מה יעשה רבה ביום אחרי פורים עם 30 בקבוקי יין???? :eek:

(אם כבר אולי מיץ ענבים היום יותר שימושי ומוצלח...)
זה ממש אינדיבדואלי
אבא שלי רבה ואין לו מה לעשות עם מיץ ענבים בכלל
הוא שותה הרבה יין ושמח שמביאים לו
לדעתי צריך לראות לגבי כל אחד מה משמח אותו
 
הכי טוב זה כסף מזומן
לא בסט שי ולא מתנות, כוסות וכו'
זה שוכב בארון עד שהאשה מניחה את זה בכניסה של הבנין בערב פסח
חבל גם טרחו ללכת לקנות וגם לא נהנו מזה
בהצלחה לאלו שעדיין לא נתנו
יש לי שכנה מחנכת בכתה ב'
ואני חייבת לומר שכל הבניין נהנה מהשלל שהיא מקבלת בפורים ובסוף השנה
אז אל תפסיקו!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

בעקבות השרשור הכאוב הזה בו עלתה ביקורת נוקבת על התנהגות של מלמד מסוים .
אנחנו יודעים יפה מאד להעביר ביקורת. (והרבה פעמים בצדק!)
איך אתם מביעים הוקרה ותודה למלמדים לאורך השנה ולאו דווקא בפורים ובסוף שנה...?
תנו רעיונות, שתפו מה הולך אצלכם כהורים וכמחנכים...

אישית אני מכירה מורות שחוזרות מאסיפת הורים עם שקיות כבידות מלאות במכתבי הערכה ובפינוקים..
האם כך זה גם אצל המלמדים?
תחשבו כמה כח מקבל מחנך או מורה ממכתב עם פינוק קטן...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה