דרוש מידע כסף למלמדים. כמה אתם נותנים?

שנה אחת בחיידר של בני (חיידר ליטאי) אחת האמהות שלחה פתקים ע"מ לאסוף סכום כסף מכל ילד ולהביא משלוח מרוכז. המלמד לא הסכים שיחלקו את זה והוא פשוט לקח את הפתקים...
זה תלוי גם הרבה בהנהלה של החיידר. אם בהנהלה נחושים שלא לאפשר משלוח פרטי (שכולל כמובן מעטפה) אז התופעה תפסק. הבעיה שחיידרים כאלה מעטים...
 
לא
יש לי חברות שהם מורות והם גם משקיעות שעות מעבר לשעות הרגילות שלהם, בהכנת שיעורים ובשיחה עם הורים ולא מתוגמלות על כך
לא יודעת איך זה אצל המלמדים אבל מורות מחנכות מקבלות 3 שעות חינוך, עבור שעות שהן לא עושות בפועל מול כתה..
ובדיקת שיעורים, הכנת שיעורים וכו, זה חלק מהגדרות התפקיד שלהן..
הן גם מתוגמלות בימי חופשה רבים.
דווקא בגלל שהם עובדות כ"כ קשה כל שהנה.
מה שלא קורה אצל המלמדים, או כל עובד אחר..
 
אגב, שימו לב שמעתי מרבה
שמבקש, תעשו טובה ואל תשלחו בקבוקי יין
תחשבו על זה, מה יעשה רבה ביום אחרי פורים עם 30 בקבוקי יין???? :eek:

(אם כבר אולי מיץ ענבים היום יותר שימושי ומוצלח...)
 
חורגת ממנהגי ומגיבה כאן.

אולי במקום לחנך את הרבה'ס שלא ייקחו מעטפות/ ייקחו ויחזירו, תתחנכו בעצמכם, תחיו לפי רמת חייכם ואל תציצו במה אחרים עושים?

אני בוחרת לתת לכל רב'ה 200 ₪, כך מתאים לי (ואנחנו לא גבירים) להוציא את הכסף שלי. מתאים לי לחסוך במקומות אולי פחות מקובלים, ולהוציא יותר כסף לתלמוד תורה (זו לא הוצאה יחידה- אני גם בוחרת לשלם הרבה לשותף לבני, כדי שיוכל להתקדם עוד בלימוד).
לא אגיב באשכול שדן בריהוט/כלים סניטריים/מצלמות ואוכיח שם את האנשים שזה שהם קונים לבת המצווה מצלמת קנון G9 מחייבת הורים אחרים לקנות גם כן... אלא אחליט לעצמי מה נכון ומתאים לי.

אולי תתחילו לחנך את עצמכם איך חיים בבחירה מושכלת? איך חיים ממה שיש? באילו צורות נוספות אפשר להביע הערכה ו'לשחד' מלמדים?

רוצה להוסיף, 'שוחד' למלמדים לא מתחיל ונגמר בכסף בפורים:
שוחד כזה מתחיל בשבוע הראשון של השנה- בהרמת טלפון/פגישה, כביכול אקראית, ובה נאמר עד כמה אנחנו מרוצים שהבן שלנו קיבל כזה מלמד ששמענו עליו הרבה דברים טובים, נאמר בה עוד שאנחנו פתוחים ומעוניינים לשמוע כל הערה/הארה שתוכל לקדם ולעזור לילד.
השוחד ממשיך בפתק מעריך ומלא מילים טובות וקונקרטיות (על דברים מסוימים- לא סתם באוויר) על השבוע שחלף, עם דוגמאות ספציפיות שהיו וששמענו.
באמצע השנה יש עצירה בפורים שאז אם יש אפשרות, השוחד הוא פיננסי... וגם עד סוף השנה ממשיכים לשמור על קשר- לא רק לחכות שהמלמד יאמר מילים טובות, אלא לומר גם מילים טובות עליו.

אגב, מלבד הכסף, גם מורות/גננות מקבלות מאיתנו שוחד מהסוג הזה. כסף לא- זה לא הוצאות בניו ללימוד תורה.

אני בטוחה שמלמד שחווה קשר כזה עם הורי תלמיד, מחובר גם יותר לתלמיד ואני לא חושבת שיש בזה פסול או 'חב לאחרים' בעייתי...

ועוד משהו, הרבה פעמים (א)נשים משתפים על משלוחים קטנים של ר"ח/אבא של שבת/יומולדת שהם שולחים לצוות החינוכי מעשי ידיהם. לי זה פחות מתאים. אז מה? אולי הם גם צריכים להפסיק?


מתנצלת על האריכות, אבל חושבת שראויים הדברים להיאמר.
 
נערך לאחרונה ב:
לא כ"כ מבינה מה הדו שיח על הרבעס כסף לא כסף מי שרוצה שיתן ומי שלא שלא יתן
אם מדברים על שוחד אז מילים טובות עובדות יותר מכסף יש לי חברה גננת היא אמרה לי בכלל לא מנין אותי כל המתנות האלו ששולחים לי בפורים לרוב אין לי מה לעשות איתם אם האמאהות האלו לא יודעות אף פעם להגיד מילה טובה המתנה שלהם לא מענינת אותי תבינו עד כמה איש חינוך (ולאו דוקא..) מחכה למילה טובה
פעם אמרתי מילה טובה למנהלת של המעון על אחת העובדות שלה והמטפלת באה להגיד לי שלא מענין אותה שום שוקלדים העיקר זה המילים הטובות
 
תודה רבה כך לא מתנהלים מביאים כסף ואז יש שקט , וזה ממש חוצפה מצד הרב"ה שמביאים לו כסף ואז הוא מתנהג בסדר , רבה כזה צריך לעוף מהתלמוד תורה לצמיתות ושיחפש לו מקום אחר וכנראה שהוא לא מתאים להיות רבה אולי הוא מתאים לו לעבוד במס הכנסה
רבה הוא לא עורך דין שצריך לשחד אותו רבה צריך להיות נחמד שמשרה סביבו נעימות ולא אינטרסים
הכל טוב ויפה ואתה צודק בהכל
אבל... זה כנראה המצב ולצערינו זה מה שעובד.. (אולי)
 
אם כבר פתחו את כל הגועל נפש הזה, אז אני יוסיף לחגיגה ומי שיודע פרטים בעניין שיוסיף:
האם נכון שמלמדים בכיתה ח' מקבלים כסף מישיבות בעד שישלחו אליהם תלמידים? שמעתי זאת מאנשים כעובדה פשוטה שאפילו לא מקוממת אותם.
אם זה נכון - ברור שכל מלמד כזה הוא בכלל 'גונב נפש ומכרו' שעליו נאמר בתורה 'ובערת הרע מקרבך'.
ואי אפשר בלי להכליל את כל התופעות יחד - הציבור שלנו סובל מחוסר בקוד אתי בסיסי, שחיתות וניגוד ענינים זה כמעט קו שהולך מקצה לקצה בכל המערכות בצורה קיצונית.
בוקר טוב.
 
חורגת ממנהגי ומגיבה כאן.

אולי במקום לחנך את הרבה'ס שלא ייקחו מעטפות/ ייקחו ויחזירו, תתחנכו בעצמכם, תחיו לפי רמת חייכם ואל תציצו במה אחרים עושים?

אני בוחרת לתת לכל רב'ה 200 ₪, כך מתאים לי (ואנחנו לא גבירים) להוציא את הכסף שלי. מתאים לי לחסוך במקומות אולי פחות מקובלים, ולהוציא יותר כסף לתלמוד תורה (זו לא הוצאה יחידה- אני גם בוחרת לשלם הרבה לשותף לבני, כדי שיוכל להתקדם עוד בלימוד).
לא אגיב באשכול שדן בריהוט/כלים סניטריים/מצלמות ואוכיח שם את האנשים שזה שהם קונים לבת המצווה מצלמת קנון G9 מחייבת הורים אחרים לקנות גם כן... אלא אחליט לעצמי מה נכון ומתאים לי.

אולי תתחילו לחנך את עצמכם איך חיים בבחירה מושכלת? איך חיים ממה שיש? באילו צורות נוספות אפשר להביע הערכה ו'לשחד' מלמדים?

רוצה להוסיף, 'שוחד' למלמדים לא מתחיל ונגמר בכסף בפורים:
שוחד כזה מתחיל בשבוע הראשון של השנה- בהרמת טלפון/פגישה, כביכול אקראית, ובה נאמר עד כמה אנחנו מרוצים שהבן שלנו קיבל כזה מלמד ששמענו עליו הרבה דברים טובים, נאמר בה עוד שאנחנו פתוחים ומעוניינים לשמוע כל הערה/הארה שתוכל לקדם ולעזור לילד.
השוחד ממשיך בפתק מעריך ומלא מילים טובות וקונקרטיות (על דברים מסוימים- לא סתם באוויר) על השבוע שחלף, עם דוגמאות ספציפיות שהיו וששמענו.
באמצע השנה יש עצירה בפורים שאז אם יש אפשרות, השוחד הוא פיננסי... וגם עד סוף השנה ממשיכים לשמור על קשר- לא רק לחכות שהמלמד יאמר מילים טובות, אלא לומר גם מילים טובות עליו.

אגב, מלבד הכסף, גם מורות/גננות מקבלות מאיתנו שוחד מהסוג הזה. כסף לא- זה לא הוצאות בניו ללימוד תורה.

אני בטוחה שמלמד שחווה קשר כזה עם הורי תלמיד, מחובר גם יותר לתלמיד ואני לא חושבת שיש בזה פסול או 'חב לאחרים' בעייתי...

ועוד משהו, הרבה פעמים (א)נשים משתפים על משלוחים קטנים של ר"ח/אבא של שבת/יומולדת שהם שולחים לצוות החינוכי מעשי ידיהם. לי זה פחות מתאים. אז מה? אולי הם גם צריכים להפסיק?


מתנצלת על האריכות, אבל חושבת שראויים הדברים להיאמר.
כ"כ נכון
כל מילה -פנינה
תודה רבה
 
שום דבר הוא לא מוחלט ולא אבסולוטי. א"א להגיד שלתת כסף זה שוחד,
כי אבא שלי לדוגמא - שהוא איש חינוך כבר למעלה משלושים שנה - כשהוא מקבל
כסף מבעלי יכולת, הורים לילדים מאתגרים, כשוחד, זה רק מכעיס אותו והוא מחזיר את הכסף.
כמוהו אני מאמינה יש עוד רבים אחרים. יש כנראה גם כאלו שמאה, מאתיים שקל מסייעים להם לשנות יחסם
מן הקצה אל הקצה לילד מאתגר. מאמינה שגם הם קיימים.
אבל מה העלייהום? למה כל דבר שלא נוח לנו אישית הופך מיד להיות בעיה חברתית כללית,
"שהרבנים יאסרו" "שההנהלה תתערב" "שהאדמורים יפסיקו את התופעה הפסולה" מה קרה?
אנחנו ילדים קטנים? לא יכולים לחיות לפי רמת החיים המתאימה?
ולמי שחושב שאם מקובל לתת סכום מסוים שלו אין בכוחו לתת - דעו כי לכל אדם, ובמיוחד לרבה, או מורה או כל נותן שירות אחר - יש דרך מאד פשוטה לדעת אם אתם באמת מעריכים.
שבו, תכתבו כמה מילים טובות, אמיתיות, מהלב, לא קשקושים וקלישאות, אם יש לכם דוגמאות ספציפיות
להזכיר - יותר טוב אפילו. מניסיון - זה מה שבאמת קונה. באמת משחד, משמח, מחמם את הלב.
ולא צריך להיות גבירים בשביל זה. או חסידים. או ליטאים.
 
אולי במקום לחנך את הרבה'ס שלא ייקחו מעטפות/ ייקחו ויחזירו, תתחנכו בעצמכם, תחיו לפי רמת חייכם ואל תציצו במה אחרים עושים?
כפי שכבר כתבתי, הבעיה אינה ביחידים שנותנים כסף, אלא ברבי'ס שמבחינתם נתינת הכסף הופכת לנוהל מחייב, ומסתכלים בעין רעה על מי שלא נותן.
 
חורגת ממנהגי ומגיבה כאן.

אולי במקום לחנך את הרבה'ס שלא ייקחו מעטפות/ ייקחו ויחזירו, תתחנכו בעצמכם, תחיו לפי רמת חייכם ואל תציצו במה אחרים עושים?

אני בוחרת לתת לכל רב'ה 200 ₪, כך מתאים לי (ואנחנו לא גבירים) להוציא את הכסף שלי. מתאים לי לחסוך במקומות אולי פחות מקובלים, ולהוציא יותר כסף לתלמוד תורה (זו לא הוצאה יחידה- אני גם בוחרת לשלם הרבה לשותף לבני, כדי שיוכל להתקדם עוד בלימוד).
לא אגיב באשכול שדן בריהוט/כלים סניטריים/מצלמות ואוכיח שם את האנשים שזה שהם קונים לבת המצווה מצלמת קנון G9 מחייבת הורים אחרים לקנות גם כן... אלא אחליט לעצמי מה נכון ומתאים לי.

אולי תתחילו לחנך את עצמכם איך חיים בבחירה מושכלת? איך חיים ממה שיש? באילו צורות נוספות אפשר להביע הערכה ו'לשחד' מלמדים?

רוצה להוסיף, 'שוחד' למלמדים לא מתחיל ונגמר בכסף בפורים:
שוחד כזה מתחיל בשבוע הראשון של השנה- בהרמת טלפון/פגישה, כביכול אקראית, ובה נאמר עד כמה אנחנו מרוצים שהבן שלנו קיבל כזה מלמד ששמענו עליו הרבה דברים טובים, נאמר בה עוד שאנחנו פתוחים ומעוניינים לשמוע כל הערה/הארה שתוכל לקדם ולעזור לילד.
השוחד ממשיך בפתק מעריך ומלא מילים טובות וקונקרטיות (על דברים מסוימים- לא סתם באוויר) על השבוע שחלף, עם דוגמאות ספציפיות שהיו וששמענו.
באמצע השנה יש עצירה בפורים שאז אם יש אפשרות, השוחד הוא פיננסי... וגם עד סוף השנה ממשיכים לשמור על קשר- לא רק לחכות שהמלמד יאמר מילים טובות, אלא לומר גם מילים טובות עליו.

אגב, מלבד הכסף, גם מורות/גננות מקבלות מאיתנו שוחד מהסוג הזה. כסף לא- זה לא הוצאות בניו ללימוד תורה.

אני בטוחה שמלמד שחווה קשר כזה עם הורי תלמיד, מחובר גם יותר לתלמיד ואני לא חושבת שיש בזה פסול או 'חב לאחרים' בעייתי...

ועוד משהו, הרבה פעמים (א)נשים משתפים על משלוחים קטנים של ר"ח/אבא של שבת/יומולדת שהם שולחים לצוות החינוכי מעשי ידיהם. לי זה פחות מתאים. אז מה? אולי הם גם צריכים להפסיק?


מתנצלת על האריכות, אבל חושבת שראויים הדברים להיאמר.
מסכים בכל מילה
לא מתחבר לכל ההתבכיינות והתירוצים של שוחד וכו. זה בדר"כ אותם הורים שמתחילת השנה לא טורחים להרים טלפון לרבי על שלומו של בנם, ולא חושבים שצריך להוקיר את הרבי עם סכום נאה בפורים, ואז כשרואים שמישהו אחר מביא ומתעניין ישר צועקים" שוחד שוחד".
תהיה "מענטש" ולא תמות מלשים 100 ש"ח לכל רבי של ילד שלך.
 
מסכים בכל מילה
לא מתחבר לכל ההתבכיינות והתירוצים של שוחד וכו. זה בדר"כ אותם הורים שמתחילת השנה לא טורחים להרים טלפון לרבי על שלומו של בנם, ולא חושבים שצריך להוקיר את הרבי עם סכום נאה בפורים, ואז כשרואים שמישהו אחר מביא ומתעניין ישר צועקים" שוחד שוחד".
תהיה "מענטש" ולא תמות מלשים 100 ש"ח לכל רבי של ילד שלך.
אני חושב שדווקא צריך להוקיר אותו באלף ש"ח. למה רק 100 ש"ח?
לפני שאתה מדבר כך, תחשוב על אברך דלפון שיש לו ארבעה ילדים בחיידר, ומלבד ה-1200 ש"ח שהוא צריך לשלם לחיידר בכל חודש, הוא גם צריך להתחיל את הפורים במינוס של 400 ש"ח. בגלל ש'כולם נותנים', ו'תהיה מענטש'.
וכמובן שתמיד יש את אלו שבשביל שוחד יתנו 200, ואז אוטומטית 'מקובל לתת 200', ואין לדבר סוף.

אם לפני 40 שנה, הורים לבנות היו יודעים מה יתפתח מזה שהם 'היו מענטש' ונתנו דירה לבנותיהם - הם היו חושבים פעמיים. או שלא.
 
אני חושב שדווקא צריך להוקיר אותו באלף ש"ח. למה רק 100 ש"ח?
לפני שאתה מדבר כך, תחשוב על אברך דלפון שיש לו ארבעה ילדים בחיידר, ומלבד ה-1200 ש"ח שהוא צריך לשלם לחיידר בכל חודש, הוא גם צריך להתחיל את הפורים במינוס של 400 ש"ח. בגלל ש'כולם נותנים', ו'תהיה מענטש'.
וכמובן שתמיד יש את אלו שבשביל שוחד יתנו 200, ואז אוטומטית 'מקובל לתת 200', ואין לדבר סוף.

אם לפני 40 שנה, הורים לבנות היו יודעים מה יתפתח מזה שהם 'היו מענטש' ונתנו דירה לבנותיהם - הם היו חושבים פעמיים. או שלא.
אין לי שום בעיה שלא תתן
אבל לבוא ולהתלונן על אלו שכן נותנים שזה שוחד
זה קצת היסחפות
אין לך 100 ש"ח לרבי?
תתן משלוח מנות מכובד עם ברכה מחממת
תאמין לי הרבי יבין את זה מצוין
 
אבא שלי מלמד דגול כבר הרבה שנים ומבקש ממישהו שיפתח את המעטפות שומר היטב את הברכות וקורא כל מילה אבל לא רוצה לדעת האם וכמה כל אחד נתן!! בגלל הטעם כנ"ל. רוצה לחנך ולהעניק ממקום נקי
ובשקט נגלה שהרוב הולך לצדקה/מתנות וממתקים לילדי הכיתה שלו...
נשמע רבה , רגיש , ומיוחד , עובד ה' אמיתי , שמבין את ערך הנשמות המופקדות בכיתתו, ואשריו!!
פשוט מצמרר אותי רמת האמיתיות והדקות, שהוא נוהג עם תלמידיו ועם ליבו המופנה אליהם, וזה ניכר מהנהגותיו.

יכולה להבין שיש הורים שנבעתים מלחשוב על כך,
כי הם משקעים ממש דמים מרובים תרתי משמע,
כדי לשלם את הסכומים המטורפים האלו,
ולאחר מכן, כאשר הם מבינים שאין משמעות לטרחה שלהם, זה מבלבל אותם .

אבל לדעתי , יש כסף בשביל לשחד,
שרב שמבין שזה יבלבל אותו , ורוצה להיות נקי כפיים ולב כלפי תלמידיו
אשריו!
אבל כסכום שמצטבר זה בהחלט נותן לרב תחושה שמכירים בטובתו , ואם ההורים באמת ידעו להעריך,
הם ירצו להכיר טובה במילים אישיות (שאת זה הוא כן קורא ורואה) לבין כספים שיעשו לו טוב וזה בגדר הכרת טובה . פשוט טוב לרבה בלי לדעת מי הביא. יוצאים ידי חובת הכרת הטוב, ולא נופלים בפח השוחד
ורבה כזה נשמע שלא צריך שוחד כדי לנהוג בהגינות ובהשקעה עם תלמידיו
או שרואה שהשוחד הפסדו גדול משכרו, ויש לו אמיתות להכיר ולהיזהר מכך.
 
חורגת ממנהגי ומגיבה כאן.

אולי במקום לחנך את הרבה'ס שלא ייקחו מעטפות/ ייקחו ויחזירו, תתחנכו בעצמכם, תחיו לפי רמת חייכם ואל תציצו במה אחרים עושים?

אני בוחרת לתת לכל רב'ה 200 ₪, כך מתאים לי (ואנחנו לא גבירים) להוציא את הכסף שלי. מתאים לי לחסוך במקומות אולי פחות מקובלים, ולהוציא יותר כסף לתלמוד תורה (זו לא הוצאה יחידה- אני גם בוחרת לשלם הרבה לשותף לבני, כדי שיוכל להתקדם עוד בלימוד).
לא אגיב באשכול שדן בריהוט/כלים סניטריים/מצלמות ואוכיח שם את האנשים שזה שהם קונים לבת המצווה מצלמת קנון G9 מחייבת הורים אחרים לקנות גם כן... אלא אחליט לעצמי מה נכון ומתאים לי.

אולי תתחילו לחנך את עצמכם איך חיים בבחירה מושכלת? איך חיים ממה שיש? באילו צורות נוספות אפשר להביע הערכה ו'לשחד' מלמדים?

רוצה להוסיף, 'שוחד' למלמדים לא מתחיל ונגמר בכסף בפורים:
שוחד כזה מתחיל בשבוע הראשון של השנה- בהרמת טלפון/פגישה, כביכול אקראית, ובה נאמר עד כמה אנחנו מרוצים שהבן שלנו קיבל כזה מלמד ששמענו עליו הרבה דברים טובים, נאמר בה עוד שאנחנו פתוחים ומעוניינים לשמוע כל הערה/הארה שתוכל לקדם ולעזור לילד.
השוחד ממשיך בפתק מעריך ומלא מילים טובות וקונקרטיות (על דברים מסוימים- לא סתם באוויר) על השבוע שחלף, עם דוגמאות ספציפיות שהיו וששמענו.
באמצע השנה יש עצירה בפורים שאז אם יש אפשרות, השוחד הוא פיננסי... וגם עד סוף השנה ממשיכים לשמור על קשר- לא רק לחכות שהמלמד יאמר מילים טובות, אלא לומר גם מילים טובות עליו.

אגב, מלבד הכסף, גם מורות/גננות מקבלות מאיתנו שוחד מהסוג הזה. כסף לא- זה לא הוצאות בניו ללימוד תורה.

אני בטוחה שמלמד שחווה קשר כזה עם הורי תלמיד, מחובר גם יותר לתלמיד ואני לא חושבת שיש בזה פסול או 'חב לאחרים' בעייתי...

ועוד משהו, הרבה פעמים (א)נשים משתפים על משלוחים קטנים של ר"ח/אבא של שבת/יומולדת שהם שולחים לצוות החינוכי מעשי ידיהם. לי זה פחות מתאים. אז מה? אולי הם גם צריכים להפסיק?


מתנצלת על האריכות, אבל חושבת שראויים הדברים להיאמר.

נשמע רבה , רגיש , ומיוחד , עובד ה' אמיתי , שמבין את ערך הנשמות המופקדות בכיתתו, ואשריו!!
פשוט מצמרר אותי רמת האמיתיות והדקות, שהוא נוהג עם תלמידיו ועם ליבו המופנה אליהם, וזה ניכר מהנהגותיו.

יכולה להבין שיש הורים שנבעתים מלחשוב על כך,
כי הם משקעים ממש דמים מרובים תרתי משמע,
כדי לשלם את הסכומים המטורפים האלו,
ולאחר מכן, כאשר הם מבינים שאין משמעות לטרחה שלהם, זה מבלבל אותם .

אבל לדעתי , יש כסף בשביל לשחד,
שרב שמבין שזה יבלבל אותו , ורוצה להיות נקי כפיים ולב כלפי תלמידיו
אשריו!
אבל כסכום שמצטבר זה בהחלט נותן לרב תחושה שמכירים בטובתו , ואם ההורים באמת ידעו להעריך,
הם ירצו להכיר טובה במילים אישיות (שאת זה הוא כן קורא ורואה) לבין כספים שיעשו לו טוב וזה בגדר הכרת טובה . פשוט טוב לרבה בלי לדעת מי הביא. יוצאים ידי חובת הכרת הטוב, ולא נופלים בפח השוחד
ורבה כזה נשמע שלא צריך שוחד כדי לנהוג בהגינות ובהשקעה עם תלמידיו
או שרואה שהשוחד הפסדו גדול משכרו, ויש לו אמיתות להכיר ולהיזהר מכך.
תודה על כל מילה!
 
אגב, שימו לב שמעתי מרבה
שמבקש, תעשו טובה ואל תשלחו בקבוקי יין
תחשבו על זה, מה יעשה רבה ביום אחרי פורים עם 30 בקבוקי יין???? :eek:

(אם כבר אולי מיץ ענבים היום יותר שימושי ומוצלח...)
זה ממש אינדיבדואלי
אבא שלי רבה ואין לו מה לעשות עם מיץ ענבים בכלל
הוא שותה הרבה יין ושמח שמביאים לו
לדעתי צריך לראות לגבי כל אחד מה משמח אותו
 
הכי טוב זה כסף מזומן
לא בסט שי ולא מתנות, כוסות וכו'
זה שוכב בארון עד שהאשה מניחה את זה בכניסה של הבנין בערב פסח
חבל גם טרחו ללכת לקנות וגם לא נהנו מזה
בהצלחה לאלו שעדיין לא נתנו
יש לי שכנה מחנכת בכתה ב'
ואני חייבת לומר שכל הבניין נהנה מהשלל שהיא מקבלת בפורים ובסוף השנה
אז אל תפסיקו!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה