דרוש מידע איך הייתם מתנהגים כלפיי ילד שמאד מקנא באחיו הקטן ?

[bnoya]

הכל טוב ויפה אבל הילד בן 4 וחצי
צריך איזה רעיון טוב לגיל רך כל כך וגם משהוא שירגיש מלך בבית כי הוא הבכור

מי שבכור צריך להרגיש מלך? קצת חולקת על השיטה הזו. סורי.

 

[כל בו לרכב]

אחר כך הלכנו על שיטה אחרת, לתת לה זמן איכות יחודי רק לה

וזה עזר מאד ראיתם שיפור גדוול?

 

[אש קודש!]

כוונתך זה לתת לו שעת איכות עם האבא ביחד בלעדי הקטן , זאת הכוונה?

זה גם רעיון, אבל לא זו הכוונה.
היא התכוונה שתתנו לו להרגיש עליונות ע"י שהוא יעזור לקטן, ילמד אותו וכיו"ב.
יכול להיות שזה יגרום לנתינה מולידה אהבה.

 

[מרובע]

וזה עזר מאד ראיתם שיפור גדוול?

שיפור יפה,
זה מצריך גם השקעה להקדיש מהזמן שלנו לזמן איכות.

בנוסף המריבות התחילו משהות בבית ספר משותף,
כשהגדולה עברה לתיכון המריבות פחתו.

וכן כשתכבד העבודה על האנשים (שיעורי בית או פעילויות חברתיות) גם יורד הזמן של המריבות.

עוד דבר: להביא כמה שיותר ילדים שישחקו עם חברים בבית שלנו (או חברות של הגדולה, או של הקטנה, או לשלוח אותן החוצה לחברות שלהן, או גם חברים/ות של האחים/יות האחרים/ות. כשיש ילדים זרים בבית, פחות נעים לריב).

 

[שרביט קסמים]

קצת מנסיון ומבירור שערכתי עם עוד כמה הורים... איכשהו הילד השני קצת יותר פלפל מהגדול. הגדול בד"כ יודע לשחק להורים שלו יופי יופי על המצפון.

אגב לדעת לשחק להורים, זה כישרון שכלי גם כן.

הילד הגדול מוכשר לא פחות מהקטן, הוא פשוט הולך לשיטה היותר קלה, במקום לעשות חכמות הוא יושב על המצפון, האתגר הוא לשנות את זה.

מצד אחד לתת לו תשומת לב על דברים אחרים כמו שכבר הגיבו, ומאידך להשתדל כמה שיותר לו לתת לו לשבת על המצפון, כמה שיותר להתעלם אבל לתת לו את ה'צומי' במשהו אחר.

 

[Nechama5020]

דווקא אני חושבת להפסיק לומר לו 'אתה גדול' וכו
מצד אחד זה יוצר מצב שלא בא לו להיות גדול, ולקבל את התפקיד של הגדולים זה מחייב להתנהג יפה והמון הערות שאחיו הקטן לא מקבל בד"כ
ומצד שני שים לב שהוא מקבל המון צומי : בוא אתה תבחר ראשון כי אתה הגדול וכו

פשוט לפי דעתי להתעלם מהמציאות הזו והוא יגלה מאד מהר שאין לו עניין בכל זה,

צריך לשים לב למה הילד פועל ככה מה הוא מרויח מזה ואת זה למנוע הוא מאד מהר ישנה גישה

מקווה שהועלתי

 

[לילי 1]

כוונתך זה לתת לו שעת איכות עם האבא ביחד בלעדי הקטן , זאת הכוונה?

לא. לגמרי לא. הכוונה לזה:

זה גם רעיון, אבל לא זו הכוונה.
היא התכוונה שתתנו לו להרגיש עליונות ע"י שהוא יעזור לקטן, ילמד אותו וכיו"ב.
יכול להיות שזה יגרום לנתינה מולידה אהבה.

הכונה שתהיה היררכיה. שיהיה ברור מי הגדול ומי הקטן

מי שבכור צריך להרגיש מלך? קצת חולקת על השיטה הזו. סורי.

מסכימה. בכור לא צריך למלוך. צריך שהפערים הטבעיים ישמרו. שיהיה ברור מי גדול ממי, מי נולד לפני מי. טבעי שהגדול שומר על הקטן, מנחה אותו ומגן עליו. כשזה ברור יש הרבה פחות סיבות לקנא.
..(וזה שהקטן חכם יותר לדבריך, עוד יבואו שנים שזה יהיה משמעותי. לא בגיל הזה)

 

[999]

שאחיו הקטן שאפשר להגיד קצת יותר חכם מאחיו הגדול

הקטן בלי עין הרע חכם מאד וזה מתבטא מאד בבית

זה נראה שאתם מאוד מתלהבים מהקטן יותר מהגדול, ואולי אתם מראים את זה בבית יום יום. ואולי אתם גם אוהבים לספר לסבתא ולדודה את החוכמות של הקטן, ומסתבר שהגדול מרגיש שמתלהבים מהחכמה של אחיו הקטן, וזה מאוד מציק לו למה ממנו לא מתלהבים, ולמה עליו לא אומרים שהוא חכם. ובאמת מה הוא אשם?!

כדאי מאוד לחשוב על הנקודה הזו, שהגדול יראה שגם ממנו מתלהבים מאוד, ומעריכים אותו לא פחות מאחיו הקטן, וכנראה זה מאוד יכול לעזור. ולא מספיק רק לתת לגדול תפקידים או דברים מהסוג הזה, כי הוא צריך להרגיש את ההתלהבות של ההורים ממנו כמו שמתלהבים מאחיו הקטן.

ילדים קטנים רגישים ומרגישים אם מתלהבים מהם פחות מאחיהם. ומה אפשר לדרוש מילד קטן נשמה טהורה שנולד לו אח שההורים מספרים את החוכמות שלו וממנו לא מתלהבים... אחרי הכל הוא בן אדם עם רגשות.
זה טבעי שאח גדול נפגע ומקנא מכזה דבר שכל היום מתלהבים מאחיו הקטן.

תנו אמון גם בגדול. כל ילד זה נשמה גדולה ולכל ילד יש לו דברים מיוחדים שאפשר לשים דגש עליהם ולשבח אותם מאוד.

 

[תמר פלג]

אני מחזקת את מקום הגדול על ידי נתינת אחריות על הקטן-

תלמד אותו איך מציירים בלון/בונים בלגו/מטפסים על המגלשה
תשמור עליו כשהוא מתנדנד
תעזור לו ליטול ידיים
וכו וכו הדגשת עליונות הגדול על הקטן

רק צריך להיזהר שהגדול לא יחשוב שהוא המחנך הבלעדי של הקטן ואז כשהחינוך לא יעלה לו יפה הוא גם יעניש ויכעס....

 

[מרובע]

זה נראה שאתם מאוד מתלהבים מהקטן יותר מהגדול, ואולי אתם מראים את זה בבית יום יום. ואולי אתם גם אוהבים לספר לסבתא ולדודה את החוכמות של הקטן, ומסתבר שהגדול מרגיש שמתלהבים מהחכמה של אחיו הקטן, וזה מאוד מציק לו למה ממנו לא מתלהבים, ולמה עליו לא אומרים שהוא חכם. ובאמת מה הוא אשם?!

כדאי מאוד לחשוב על הנקודה הזו, שהגדול יראה שגם ממנו מתלהבים מאוד, ומעריכים אותו לא פחות מאחיו הקטן, וכנראה זה מאוד יכול לעזור. ולא מספיק רק לתת לגדול תפקידים או דברים מהסוג הזה, כי הוא צריך להרגיש את ההתלהבות של ההורים ממנו כמו שמתלהבים מאחיו הקטן.

ילדים קטנים רגישים ומרגישים אם מתלהבים מהם פחות מאחיהם. ומה אפשר לדרוש מילד קטן נשמה טהורה שנולד לו אח שההורים מספרים את החוכמות שלו וממנו לא מתלהבים... אחרי הכל הוא בן אדם עם רגשות.
זה טבעי שאח גדול נפגע ומקנא מכזה דבר שכל היום מתלהבים מאחיו הקטן.

תנו אמון גם בגדול. כל ילד זה נשמה גדולה ולכל ילד יש לו דברים מיוחדים שאפשר לשים דגש עליהם ולשבח אותם מאוד.

אל תשכחו את הקטן,
בינתיים כבר הוא קיבל את המקום של הילד שמתלהבים ממנו,
כשתעשו שינוי, אתם בעצם גונבים לו את המקום שלו ומעבירים לאחיו.
ואז הוא יעשה לכם את אותו דבר שעשה אחיו הגדול קודם.

אנחנו ניסינו את האופציה הזו כמה פעמים (על כמה זוגות של גדולים/קטנים)
ותמיד הקטן מתחיל להשתולל כשלוקחים לו את המקום.

 

[999]

אל תשכחו את הקטן,
בינתיים כבר הוא קיבל את המקום של הילד שמתלהבים ממנו,
כשתעשו שינוי, אתם בעצם גונבים לו את המקום שלו ומעבירים לאחיו.
ואז הוא יעשה לכם את אותו דבר שעשה אחיו הגדול קודם.

אנחנו ניסינו את האופציה הזו כמה פעמים (על כמה זוגות של גדולים/קטנים)
ותמיד הקטן מתחיל להשתולל כשלוקחים לו את המקום.

להורים יש מקום לכולם
לא צריך להיות אחד על חשבון השני
אבל אסור לשכוח שילדים מרגישים היטב אם מתלהבים מילד אחד יותר, ואם בגלל זה הוא מקנא הוא לא אשם בכלל.

 

[שרהלוי]

יש סה"כ שנה הבדל בין הילדים. מהר מאד לא יהיו דברים שרק ה"גדול" יכול לעשות והקטן לא.
מאד חשוב כבר מההתחלה , לא לחזק את העובדה שהוא גדול יותר, ולא לתת לו את מקומו בעיני עצמו בכך שהוא גדול יותר. אלא לחפש ולמצוא ממש בכח את המעלות הייחודיות שלו, ולהתפעל מהן ולחזק אותן, בלי קשר למקומו במשפחה.

 

[קידום !]

שלו' רב
ראשית כל אני מאוד מצדיע ל כל בו לרכב על השאלה
זה מראה על השקעה ורצון לתת את המקסימום
אנסה לתת קצת טיפים מניסיון אישי - של עבודה בתחום

• תפילות !!!
• צריך להפנים שזה טבעי בין ילדים - קנאה, ותחרות,
• להיזהר מאוד לא לעשות תחרות ביניהם.
• כדי לרומם ילד לא צריך להנמיך את השני.
• לתת לכל אחד את המקום שלו - ואין להסתכל בצלחת של השני...
• לא לכל מריבה צריך להתייחס - לפעמים עדיף שלא...
• אם אנחנו נאהב באמת את כל ילדנו באותו רמה [ולא לפי תכונות וכישורים] הילדים לא ירגישו שוני.

בכ"ר
קידום !​

 

[מרובע]

להורים יש מקום לכולם
לא צריך להיות אחד על חשבון השני
אבל אסור לשכוח שילדים מרגישים היטב אם מתלהבים מילד אחד יותר, ואם בגלל זה הוא מקנא הוא לא אשם בכלל.

לא משנה אם יש מקום לכולם
הרי הקטן התרגל עד היום שההורים מתמקדים בעיקר בו,
כשהוא יראה ש"גם" אחיו הגדול נמצא בלב שלהם, זה פוגע בו אנושות כי הוא התרגל שאחיו הגדול הוא הרע והמציק והוא המתוק היחיד של אמא.
אז יקח לו זמן להתרגל למציאות החדשה שההורים אוהבים את כולם בשווה, (אם בכלל יצליח להתרגל).

 

[999]

לא משנה אם יש מקום לכולם
הרי הקטן התרגל עד היום שההורים מתמקדים בעיקר בו,
כשהוא יראה ש"גם" אחיו הגדול נמצא בלב שלהם, זה פוגע בו אנושות כי הוא התרגל שאחיו הגדול הוא הרע והמציק והוא המתוק היחיד של אמא.
אז יקח לו זמן להתרגל למציאות החדשה שההורים אוהבים את כולם בשווה, (אם בכלל יצליח להתרגל).

אם הקטן התרגל למציאות לא טובה, כדאי לשנות לו את זה בהקדם. וזה רק לטובתו.

 

[בתיה אליאך]

זאת בעיה שקיימת במצבים קיצוניים שבהם יש ילד עם צרכים מיוחדים שבאמת לא עומד בקצב,
אבל רגשית הוא צופה ורואה את השוני שלו לבין אחיו...
חשוב מאוד למצוא תחום שהגדול באמת מפותח יותר ולהעצים את זה,
משהו מתוך תחומי העניין שלו, הוא חייב להאמין שבאמת חושבים שהוא חזק במשהו.
שמעתי על אמא שהקצתה מחברת העצמה אישית לכל ילד,
שבה אמא וילד לבד: כותבים/ מציירים/ מדביקים תמונות ומשוחחים על הילד: החל באיך נראה/ סיפורים/ חוויות/ חוזקות ובסוף גם קשיים והתמודדויות, מדהים כמה ילדים נפתחים בזמנים כאלו.
הילד מדפדף במחברת גם בזמנים נוספים וזה מחזק מאוד את הביטחון העצמי.

 

[ברבור באגם]

תני לו הרגשה שכמה שאח שלו חכם ויודע יותר זה לא משנה לך והוא הגדול
שתמיד עוזר לך(תפרגני לו מחמאות זה תמיד טוב)

שימי לב שהאח הקטן לא הפגע מזה, זה גם חשוב לא פחות!

 

[פוינט]

כשילד מקנא באחיו ורב איתו באופן קבוע - הוא בעצם צועק צעקה.
לי אישית לקח זמן לקלוט את זה, שהמקום של ילד כזה לא ברור לו אצל עצמו ומול הוריו,
והוא מנסה לומר לנו את זה בדרך הזו.
כשהבנתי את זה - כאב לי על ההרגשה שלו ועל הכעס המיותר שכעסתי עליו בעת מריבות,
והגעתי בס"ד להבנה שההתייחסות הראשונית למצב
צריכה להיות דווקא אצל ההורים - בלב שלהם!
נכון, שנוכל להצטדק, שאנחנו אוהבים ונותנים לו אפילו יותר מכולם,
אבל תכלס, הוא לא מרגיש את זה...
וזה מצריך לעבוד על הלב שלנו לראות אותו, להעריך ולאהוב אותו - כמו שהוא מחפש ורוצה להרגיש.
זו עבודה לטווח ארוך, ככל שנעשה אותה מוקדם יותר, נמזער רגשות שליליים מיותרים בהמשך.

ועוד נקודה, קראתי בספר שהוציאו משיעורי הרב הופמן:
לכל ילד יש נקודת חוזק,
אם זה בתחום שירה, מוזיקה, ציור, לימוד, חוש טכני, התעמלות וכו'
צריך ללמוד לאתר את אותה נקודת חוזק ולפתח אותה,
זה עוזר לפתח את הערך העצמי של הילד, ואת אהדת ההורים אליו!
צריך לדעת שערך עצמי אצל כל בן אנוש - הוא צורך קיומי
וילד שקשה לו מול אחיו, יש לו קושי מול עצמו בנקודה הזו.


לטווח הקצר, בשעת מריבה לא להתייחס בכעס אל הגדול, אפילו לא לשלוח לו מבט,
למרות שהקטן בוכה ונראה מסכן - וזה קשה!

מה שכן, להוציא דווקא את הקטן מהחדר, או מתחום המריבה, באופן רך וללא כעס או צעקות
אחרי שהבהרנו לעצמנו שהמריבה שהגדול יוצר - זה סוג של צעקת כאב שלו,
יהיה קל לנו יותר להבין אותו ולא לכעוס, מה שיגרום לנו להשאר רגועים בזמן הזה,
הורים רגועים בשעת מריבה = מריבה דועכת...
בזמן הזה אפשר לומר בטון ענייני: אחים אוהבים ולא רבים, צריך ללמוד להסתדר
אפשר גם להוסיף, אח קטן צריך לכבד את הגדול (ומי שזה מקפיץ אותו, זו אכן מצווה, ומעבר לזה זה נותן לגדול מקום מוגדר אצל עצמו). או כל מה שנראה לכם לנכון.

בע"ה שתזכו לרוב נחת והשלום והאמת אהבו.