ארבעס מבושלים עם התיבול

  • הוסף לסימניות
  • #41
בישול על אש נמוכה או גבוהה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אף פעם לא אכלתי של מעדניה :) אבל כל שישי מכינים מתובל בפפריקה, קצת צילי גרוס, מלח ושמן (יוצא עם קצת רוטב אדום ויכול להוות גם רוטב לאורז) מושלם, לא מוותרים אצלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
@חדוי כנרת,
אני מכינה את הארבעס ע"פ המתכון שלך,
טעים ממש, אך בד"כ די מתפרק לי...
מדוע?
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
  • הוסף לסימניות
  • #46
יש לי מתכון מצוין לבישול עם התיבול, אני ממש אוהבת
הילדים טוענים שהריח של הבישול לא נעים...

להרתיח 1 ק"ג ארבעס ולאחר הורדת הקצף להוסיף -
1 כף שמן
1 כף סוכר
1 כף מלח
1 כף פלפל שחור
כפית קטנה סודה לשתיה

בהצלחה!
חייבת לשתף אותך!
הכנתי ביום שישי כמו שכתבת (אמנם חצי כמות),
יצא רך תוך שלש שעות!!! (ותמיד, אם לא בסיר לחץ, בישלתי לפחות שש. ולא תמיד יצא רך ככה).
מעדן!
(והריח, מבינה את ילדייך. גם אני לא נשמתי, ופתחתי חלונות ;) הריח של הפלפל חזק נורא. אבל שווה!)
מציינת שאחרי הסינון, עדיין היה צריך לתבל במעט מלח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
המתכון אותו דבר גם לגבי בובעס?
חולמת להצליח להכין כמו געשמאקע
ענקייםםםם, חומים, מתוקים, רכים בטירוףףף ולמרות זאת יציבים ולא נמרחים
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
חייבת לשתף אותך!
הכנתי ביום שישי כמו שכתבת (אמנם חצי כמות),
יצא רך תוך שלש שעות!!! (ותמיד, אם לא בסיר לחץ, בישלתי לפחות שש. ולא תמיד יצא רך ככה).
מעדן!
(והריח, מבינה את ילדייך. גם אני לא נשמתי, ופתחתי חלונות ;) הריח של הפלפל חזק נורא. אבל שווה!)
מציינת שאחרי הסינון, עדיין היה צריך לתבל במעט מלח.
זה יוצא אחד אחד או מתפרק?
כמה זמן השרית?
מה שמת בהשריה?
3 שעות בישול על אש נמוכה לאחר שרתח?
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
זה יוצא אחד אחד או מתפרק?
כמה זמן השרית?
מה שמת בהשריה?
3 שעות בישול על אש נמוכה לאחר שרתח?
יצא אחד אחד.
השריתי מעל 12 שעות.
לא שמתי כלום בהשריה.
3 שעות על אש נמוכה, לאחר שרתח, וסיננתי את הקצף.
הצלחות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
כפי שאני יודעת - לארבעס רכים - מוסיפים את המלח בסוף הבשול כשהם כבר רכים. המלח מקשה אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
@*טובית*
עשיתי ע"פ המתכון ותוך שעה וחצי הארבעס התפררו מרוב רכות.
מה יכול להיות?
מה לא ביצעתי כהלכה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
האם הסרת את הקצף?
תמיד צריך להסיר את הקצף.
אם את עושה בסיר לחץ,
אני בזמנו (היום עושה בסיר רגיל את המתכון של @secret מושלם!!!), הייתי מרתיחה עם מכסה רגיל, וכשרותח, מסירה את הקצף ומכסה במכסה של סיר הלחץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
תמיד צריך להסיר את הקצף.
אם את עושה בסיר לחץ,
אני בזמנו (היום עושה בסיר רגיל את המתכון של @secret מושלם!!!), הייתי מרתיחה עם מכסה רגיל, וכשרותח, מסירה את הקצף ומכסה במכסה של סיר הלחץ.
בחייםלא עשיתי את זה,איך מסירים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
יש לי מתכון מצוין לבישול עם התיבול, אני ממש אוהבת
הילדים טוענים שהריח של הבישול לא נעים...

להרתיח 1 ק"ג ארבעס ולאחר הורדת הקצף להוסיף -
1 כף שמן
1 כף סוכר
1 כף מלח
1 כף פלפל שחור
כפית קטנה סודה לשתיה

בהצלחה!
לא'ידת איך מתייגים רק את השם
אז ציטטתי את כל ההודעה
מאז שאני עושה את הארבעס לפי המתכון שלך אני גורפת מחמאות
אז גם לך מגיע חלק...;)
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
בסיר רגיל לא לחץ, כן?
פשוט עוקבת אחרי הרתיחה, מפעם לפעם מצטבר קצף למעלה אני מסירה אותו עם כף.
כשרותח לגמרי וכבר כמעט אין קצף אני מנמיכה לרתיחה עדינה.
תודה לך!

יש מצב שאת גרה בעיר שלי?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אני לא יודעת אם רק בסניף הזה או שזה דפוס חוזר בשאר הסניפים (ויש להם הרבה ב"ה)
אני גם לא יודעת אם הם העלו את המחירים של כלל המוצרים או בדיוק נפלתי על המוצר ספציפי יחיד ומיוחד (לא ממש הגיוני אבל אולי)

ולמרות שהוכחתי ואף צעדתי עם המוכרת למדף להראות לה מה כתוב שם, היא המשיכה להתעקש שהמחיר עלה והם לא הספיקו לעדכן.
אמרתי לה שזה ממש נחמד כי עכשיו אני אקבל את זה במחיר הישן, וכאן התחיל הויכוח ואפילו שלא לכבודי לריב על כמה שקלים החלטתי לעשות זאת ולהתעקש עד הסוף.
ומה היה בסוף??
כשהמוכרת הבינה שהלקוחות שהיו שם מתחילים להבין את הסיבה היא אמרה לי פשוט ללכת (אחרי שהשארתי על הדלפק את הסכום המקורי כמובן)
ובנוסף אמרתי בקול הכי גבוה שהפקתי שכדאי ממש לבדוק את המחיר בקופה כי הוא כפול ממה שמופיע במדף.... ויצאתי עם ראש מורם מהחנות...

אגב לא מדובר בכסף גדול, אבל דוקא אנשים שהולכים לשם כדי לשלם כסף קטן ולא לרשתות היקרות באותו תחום אין סיבה שישלמו כפול מבלי לידע אותם.


כתבתי מכתב לרשת, לשרות הלקוחות וטרם התקבלה תגובתם. (כמובן שכתבתי שאם הנושא לא מטופל מיידית אני אפנה לערוצים פחות סימפטים.

במקביל (לא התאפקתי)
אתמול עברתי שוב בחנות, ואיך לא-- המחיר על המדף לא התעדכן!!!!!! (עבר כמעט שבוע מהרכישה שלי והפעם צילמתי את המדף הרלווטי)

מה עכשיו??
בס"ד

תעשו לעצמכם טובה: לפני שאתם פותחים את הספר הזה, תבדקו שיש לכם מספיק אוויר בריאות. דבורי רנד הולכת להכניס אתכם למרתון של נשימות קצרות, מנעד רגשות רחב, ומחשבה אחת חצופה: האם יכול להיות שגם לי מותר פשוט להיות בטטה?

אז נרחיב קודם על הסגנון. הכתיבה חדה. חותכת. צינית. בלי תיאורים שגורמים לכם לנמנם.
הסופרת לא מבזבזת מילים. היא יורה אותן. וזה פוגע בול איפה שכואב, ומצחיק בדיוק איפה שצריך. המילים רצות, המקצב מהיר, עד לסגירת מעגל יפה שמשאירה אתכם עם הדהוד בלב. יש מנוחה. ושמחה. ונחת.

ובכן, כל זה מוגש לכם דרך סיפורה של מנוחי. למה קוראים לה ככה? לא יודעת. אולי כי הסופרת רצתה שהיא פשוט תנוח, תפסיק לרדוף אחרי אשמה ורשלנות, ותתחיל להכיר בערך שלה, למרות ועל אף כל מה שסביבה עף. גם ככה, אין מגדל פיקוח בשדה התעופה של אמה.

ואם לא הבנתם: גיבורת הסיפור סופרת את כולם. את כל העולם, חוץ מאת עצמה. היא בטוחה שהיא לא בסדר, שהיא אשמה, כי ככה אמרו לה. ככה "הם" קבעו.

הספר נכתב בשפה אמינה, רגישה ובועטת. הוא מתאר את חייה של מנוחי, לביאה חד הורית במסווה של עלה נידף, נהדף ונרדף, שנאלצת להתמודד עם "הם", עם "הוא", ועם חמותה לשעבר המניחה "זרי תהילה" ליום המחר.
בין ימי שלישי - היום שבו היא רואה את הילדים, ורק אותם, לבין הדרישות של הסביבה, מנוחי מנסה לא להתפרק. ויש לה עזרה. הו, כמה עזרה.

יש לה את פרידה שמספקת חברות ארוכה, מתוקה וחנוקה.
פרידה היא "המפקד". היא מצווה להדליק תנור, היא מחליטה איזו חולצה לקנות, והיא אשת הקשר של הצד השני. היא מצליפה מוסר, היא חופרת, היא דואגת והיא מעצבנת. לא פלא שישנם גם רגעים בהם מנוחי רוצה לנתק כדי שיניחו לה להתעצבן בשקט.
ויש לה את אסתי. אסתי שלא סופרת אף אחד ממטר. בעלת הומור שחור יותר מקפה.
היא יודעת לשתוק, לעקוץ, ובעיקר - להבין את מה שאף אחד אחר לא מבין.
ויש לה את אמא. ואבא. ההורים הכי טובים שמחים ובריאים מכולם.

תוכלו למצוא בספר גם תובנות פסיכולוגיות יפות, תהליך התבגרות שלאט לאט קורה ובא, וברוך הבא. וגם מושג אחד שחובה לאמץ: "ערב בטטה".
כן, שמעתם טוב. זהו ערב שבו המעוז הוא הספה, והמטרה היא אחת: לעשות כלום. להתעלם מכל מה שצריך אותנו. כמה פשוט. ככה קל. ככה הוגן.
אהממ, תלוי את מי שואלים...

אז למה? למה כדאי לכם לקרוא את הספר הזה?
אולי כי כולנו קצת מנוחי? כולנו לפעמים מרגישים אשמים בכל מה שקורה לנו, עד שאנחנו לומדים להפסיק לספור אחרים ולהתחיל לספור את עצמנו.

מנוחי גדלה. היא מפסיקה לבקש תיווך לשוני מפרידה. היא יוצאת לים. היא לוקחת תפקיד ניהולי, ולמרות החשש, היא מוצאת סוף סוף מנוח.

ובעצם, זה כל הסיפור של "פחות או יותר". ספר שמסמל חוסר מושלמות. מזכיר לנו שהחיים הם לא שחור או לבן, אלא משהו באמצע - לא פחות ולא יותר. והדמות המככבת בו היא לכל הדעות הרבה יותר מפחות.

לסיכום, הספר הזה הוא מסע פסיכולוגי דק, ציני ומצחיק עד דמעות על מישהי שמוצאת את הדרך חזרה לעצמה.
הוא יגרום לכם לרצות לצחוק, לבכות, ושוב לצחוק, לחשוב על האימהות שלכם, ואפילו קצת לרצות להיות בטטה על הספה.
כי בסוף, אישה טובה יותר היא אישה שמטעינה את עצמה בעצמה לעצמה.


@dvory , ספר מקסים. רק הערה קטנה: "לכל זמן ועת" הנוסטלגי? זה צליל וזמר. פילדלפיה זה משהו אחר לגמרי : )
לפני כמה זמן ממש נכנסתי לחנות ספרים, וממש שאלתי את המוכר איפה הסיפור האחר של @הווה פשוט . המוכר לא ידע.
בסוף התקשר למי שמתקשרים מוכרי הספרים (אולי לגי פי טי? מי יודע מי ענה לו שם בטלפון? אולי גדי מהשב"כ? אולי רונה מהפרקליטות?), והסתבר שהספר היה מונח מאחוריו, הפוך. השדרה צמודה לקיר. אחד על השני. אולי 10 כאלו. באמת סיפור אחר...

ככה לא מוכרים ספרים, מר הווה פשוט! מאמין שהחנות סידרה את הבאג מאז. אגב, אם המחבר יקר לכם, פשוט תכנסו לחנות ספרים ותבדקו שהספר שלו נמצא במיקום טוב ומזמין. אם לא, בקשו מהמוכר שיתקן את העוול. ככה גם תעשו חסד נסתר בחודש אלול, אחחח.

בקיצור, הספר התגלה כהצלחה גדולה - ולא, לא רק בגלל ש @הווה פשוט ריחם על @נתן הפשוט וכתב לו לאחר הרכישה הקדשה במייל - מטופשת ומלאת סופרלטיבים מופרכים, חחח בדיוק כמו שביקש הפשוט... הסמקתי ממש...
הספר, באמת, חגיגי במיוחד.

מדובר בספר הומוריסטי ומוצר הביכורים של סופר שכתב בעיקר כאן (דז'ה וו!!!!). והספר מהמם ושנון וחריף ומלא עומק. בניגוד לספר הומוריסטי אחר, צהוב, ורדוד יותר משלולית דשא.
למעשה, מפתיע ככל שזה יישמע - - לא הייתי מסווג את "סיפור אחר" כספר הומוריסטי קודם כל. לא. הוא הרבה יותר מזה. הוא סיפור על חברויות אמת, על אכפתיות, על בחירות טובות ופחות טובות בחיים. על 7000 רגשות סביב שוקולד. ועוד כל מיני דברים.

הספר כתוב סיפורים סיפורים, עם כמות הזויה של משחקי מילים וסצנות מלאות הבעה ועומק אנושי טוב. וחרוזים. והברקות. ויציאות. וסגירות מעגלים (מוגזמות לטעמי, כן אכתוב זאת שוב גם בהמשך סליחה).
אבל רגע עם הפרגונים, נהיה רגע ישראלים, חמצוצים, מרירים וזה, ונגיד קודם מה לא טוב בספר, אוקיי?

1.
יש פה כמה סיפורים, עם פערים מטורפים בנפחם. אחד יהיה 60 עמוד למשל, והשני 3. זה לא מאוזן! הצילו! היה כדאי למסגר כל סיפור, או לחלק את הספר מראש לכמה חלקים. כל חלק - סיפור.

2.
יש משפטים או קטעים שנפלה הנקודה בסוף המשפט. דוגמה: זה מציק כי מרגיש כאילו לא מהודק עד הסוף

3.
הסיפורים מסתיימים עם פאנץ' מוגזם בד"כ. הייתי מוותר על רוב הסיומים. יותר אנשים יישארו ככה בחיים,

4.
וזהו, אין עוד חסרונות. אה, אנשים מהדור הקודם יגידו שאין כאן פסקאות שבנויות נכון, אלא שורות שורות מנותקות אחת מהשניה, לא יודע, זה קריא וכייפי כמו שזה.

עכשיו למילים הטובות - זהירות יש המון!
הדמויות מופלאות. הן אמינות. הן טובות. עשויות טוב. זו הבשורה הגדולה.

בספרי ביכורים רבים, הדמויות עשויות מגומי. לא מרגישות אמיתיות. כאן הפוך. הכי הפוך שיש.

המקוריות. אין פה שום דבר דומה למשהו שאנחנו מכירים. הספר הזה הוא לא חיקוי של משהו קיים. (לתחושתי - גם לא של סוגה גויית כלשהי)
וזה כל כך כיף לקרוא בו. אין כאן דמויות 'רעות' באמת, אכזריות או משהו. באופן די מדהים, כל הדמויות חיוביות, מי יותר ומי הרבה יותר!!

סיפור הפתיחה הארוך מאוד על הרב גלנץ תפס אותי בהפתעה. לא ציפיתי לאורך כזה, ולא לדמות כזו. ולא לעומק הזה!
הרב גלנץ הנכבד והיוקרתי בנוי נפלא, למרות שמימיי לא פגשתי רב ממסדי עם משכורת ותנאים ברמה של הרב גלנץ, הווה פשוט מיטיב להעביר את הרושם המדוייק. ובלי לתאר את המעמד שלו ישירות! רק באזכורים אגביים ונסיבתיים. שזה וואו.

הוא מגיע למקומות שלא היה בהם שנים, ונזכר בארועים שחווה כבחור. דמויות מהממות, צבעוניות, זירות טובות, הרבה סיגריות ובירות. הזכיר לי כל מיני קטעים של ידיד נפשי וליבי @יואל ארלנגר - קקטוס. אבל בניגוד לקקטוסנו עם הכתיבה המרהיבה שאיש לא הצליח ולא יצליח לחקות, הדמויות של הווה פשוט אמינות יותר. לא "פליימוביליות" אלא "אנושיות ויומיומיות". קשה להסביר, תקראו תבינו.

חיבוטי הנפש שלהם מעולים, ושוב בפעם המאה - אמינים.
אכתוב פה משפט שבוודאי יגרד להרבה, מתנצל מראש: כשאני קורא את איסתרק-מהללאל-יוזבד וכו', חיבוטי הנפש של הדמויות מרגיזים אותי. הם מרגישים לי מאוד נוקשים ודוקרניים, מייסרים ותובעניים. בסגנון דיקור סיני אטום מבע. כאן יש משהו נעים, רך ומכיל בהרבה.

ונחזור לסיפור האחר...
מעל הכל יש לנו כאן הומור. הרבה ממנו. הומור טוב, חד, חי, עשיר, מקורי, יפהפה. עמוס בשנינויות אבל לא מעצבנות.
וגם - רגש יהודי חם, אמיתי. הערצה ואהבה אמיתית לתורה, רוחניות, מצוות. משהו שמורגש היטב בכל דף בספר.

חבר סיפר לי שישב 4 וחצי שעות ברצף ולמד, משהו שהוא לא עשה לצערנו שנים רבות, אבל הצליח לעשות זאת בעקבות אחת הדמויות בספר שלפנינו. אמיתי, מבטיח.

ואין לי עוד מה להוסיף. רצתי לקנות את החלק הבא עם העטיפה הכתומה היפהפיה.
שבוע טוב!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה