דרוש מידע הִרְהוּרִים אַחֲרֵי הָאוֹר (על ובעקבות הספר "שניה לפני האור")

[chani miller]

אני חושבת שהקושי של נחמי קשור מאוד בזה שהיא חסידית (מסוג מסוים), זה לא רק שבעלה הרבה שעות לא בבית, אלא שיש פחות קשר ביניהם (ואל תקפצו עלי) - רק כשהיו להם שני ילדים הוא קנה לה מתנה לחג בפעם הראשונה...
ההתפתחות בספר בעיני היתה לא רק בירידה מהפרפקציוניזם שלה, אלא גם בבניה של הזוגיות.

יש בזה.
תסלחו לי, אבל חסידיות זה לא פחות זוגיות, כמו שהיה נשמע כאן מכמה. זה קשר עמוק ונסתר יותר שבא לידי ביטוי בצורה שונה. ולכן הבניה יותר איטית ואחרת, ויש נשים שקשה להן עם זה בהתחלה.
וזה כבר עוד נקודה, לא חושבת שרותי התכוונה אליה.
אישית, לא חושבת שיש מה להתמקד כ"כ בליטאי, חסידי, כן נסע לאדמו"ר, לא מספיק מאופיין - הספר לא אמור לשקף את המציאות המדויקת שנחשפת אליה, וספר טוב משליך להרבה יותר תחומים מאשר ההתמודדות הספציפית שנכתב אודותיה.
אני, לדוגמה, מחליפה בקלות את נחמי, אשת הלמדן הרחפן [לא נדיר בכלל! מכירה מקרוב, וכן לוקח להם זמן להתקרקע וללמוד לעזור! זה כן קורה!] באברך חסידי קיצוני בחסידות - נוסע המון ומשאיר אותה לבד, ועוד הנהגות חסידיות קיצוניות אישיות שלא כאן המקום לפרט. המסר נשאר אותו מסר, ההתמודדות איתה התמודדות [כמובן שאני מדברת מנקודת מוצא של משפחה חסידית, כן? כי יש אצל הליטאים התורה היא בראש סולם הערכים, ואצל חסידים - גם בשביל החסידות יש את המקום של הקרבה של האישה].
האם היא מקריבה מספיק? האם יש גבול?
אגב, אשמח אם יכתבו על זה ספר, [רותי, אולי את?] יש הרבה מה להעמיק!
חושבת שרק מישהי חסידית יכולה לדייק בנושאים הללו. בטח תגידו: השאלה אם יש עניין, זאת אומרת: מילא, בשביל תורה אבל בשביל חסידות ככה??? ואז יפתחו פה דיונים אינסופיים.
לא מוכרחים להיצמד למקור! תנו לספר להוביל אתכם...

2. אכן, להתחתן עם אברך זה דבר שאינו מובן מאליו כלל.

אף אחת לא מתחתנת עם אברך, מתארסים עם בחור בד"כ מתוך כוונה שישב וילמד, גם בחינוך החסידי,
בהמשך אם יצא לעבוד או לא - זה כבר תלוי בהרבה מאד דברים משתנים, וכן, גם במגזר.
אהבתי מאד את חיה, איך יכול להיות שאף פעם לא כתבו על שכמותה?
זה כ"כ מציאותי שבת איכותית! תרצה מישהו אחר מהחלום של הוריה בשבילה[!], ולא תעז לומר מילה.
ב 99.9% מהמקרים היא תתארס עם המישהו הזה ותשתוק כל הדרך לחופה.
זה לא חייב להיות דווקא בקטע של עובד או לא, לומד או לא אלא במובן רחב יותר.
הקטע עם הרב דווקא פחות נחרט בי כמו הבחירה שלה והדרך שהיא עשתה - אפילו מידי מהר, הייתי אומרת.
הזוי שצעירים נכנסים לחיי נישואין בלי להבין את המחויבות וההשלכות על החיים. איך אמר גדליה: חייבים לחתן את חיה מהר!
יחד עם זאת לא חושבת שהייתי נותנת לכל בת לקרוא את זה, כי יש כאלו שעדיף שלא תתחלנה לחשוב, את לא יכולה לדעת איך זה יגמר
באופן כללי, מעריכה אנשים חושבים ובוחרים מכאלו שמתארסות כי כולן, ויולדות כי כולן, ו...

נקודה נוספת היא המקרה הספציפי של שוע מול דודי - כן, לא רק בני עשרה יכולים להסתכל על אנשים פתוחים או שטחיים יותר ולהגיד: מה רע בזה? חייבים להיות קיצוניים? גם הם שומ"צ! אהבתי.

מה שפחות מצא חן בעיני זה חלק מהמושגים שמביא העולם של דודי ויפהלה, בהחלט.
הספר בפרוש פתוח הן מבחינת פתיחות = מושגים לא דווקא מהעולם המצומצם שלנו, והן מבחינת פתיחות מחשבה = להרשות לעצמינו לחשוב, להרגיש, לבחור את מה שאנחנו. מבינה שאנשים כמו גדליה לדוגמה, יבקרו.

 

[איילת השחר~]

באופן כללי, מעריכה אנשים חושבים ובוחרים מכאלו שמתארסות כי כולן, ויולדות כי כולן, ו...

זה.

 

[Tamarit]

זה.

????????
לא הבנתי

 

[איילת השחר~]

????????
לא הבנתי

זה לדעתי המשפט שמתמצת את הפסקה השנייה שחני כתבה.

וגם אני בדעה שלה.

 

[Talya kadosh]

אהבתי את הספר שנייה לפני האור. אפשר לומר, אהבתי ממש.
מבחינתי, ספר לא צריך להיות שחור לבן ולהסתיים תמיד ב'והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה'.
ספר טוב יודע להכיל מורכבות, להסתבך איתה ולאו דווקא לפתור.
ספר טוב הוא אחד שהדמויות שלו עגולות ומשתנות, לא שטוחות ועם ראש בקיר. (אלא אם כן זה אופי של דמות מסויימת, וזה כבר משהו אחר).
כל הדמויות בספר אפשרו לי להתחבר אליהם, להרגיש אותם. גם אם לא הסכמתי, הבנתי. (וכן, גם אני מאוד התחברתי ליואלי, אפילו שהוא דמות ממש שולית).
לא ראיתי בגדליה חניוק מעצבן, הערכתי וכיבדתי את הדרך שלו. לא ראיתי בדודי מודרני שהכל מצליח לו, כי זה בהחלט לא היה ככה. (אבל בואו נהיה כנים, אם בן אדם מודרני זה לא מבטיח שהכל נופל לו מהידיים). ומירי חכמה מעבר לרגיל, כי מה לעשות, החיים שלא לא רגילים. בקיצור, ספר שווה קריאה. אוהב, מעריך, מייקר את התורה. ובכלל לא להפך. ולכל מי שלא ראה את זה, תעשו טובה לעצמכם ותקראו שוב. מאמינה שתהיה לכן הפתעה נעימה.
-
היה רק דבר אחד שהפריע לי ביצירה המדהימה הזו, *ההזדעזעות* מללמוד עם רפאל בייגל, וואי כמה שזה צרם לי.
הוא יהודי ויש בו נשמה אלוקית בדיוק כמו שלך יש. אתה מפחד שהוא יפיל אותך? מקסים. אל תלמד איתו, אבל אל תזדעזע מהרעיון.
אדמור הזקן: תניא, ליקוטי אמרים, פרק לב: "כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו והנפש והרוח מי יודע גדלותן ומעלתן בשרשן ומקורן באלוקים חיים".
אתה לא שווה יותר מאף אדם אחר בגלל הגוף שלך. יופי, נראות חיצונית וכו. למה? כי כאשר תבין שהגוף הוא לא מראה לשום דבר, הוא צריך להיות נמאס בעיניך. ואם הוא מאוס, הוא לא שווה יותר מגופו של החבר שלך. ולגבי הנפש, הנשמה, מי אמר ש*שלך* שווה יותר מ*שלו*? מי מבין בכלל במעלת נשמות? רק הקב"ה.
אל תלמד איתו, אבל גם אל תזדעזע. יש לך אפשרות לקרב אותו לתורה, לא תעשה את זה? קומקום שמחובר לחשמל, לעולם לא יתקרר.

 

[חוחית]

היה רק דבר אחד שהפריע לי ביצירה המדהימה הזו, *ההזדעזעות* מללמוד עם רפאל בייגל, וואי כמה שזה צרם לי.
הוא יהודי ויש בו נשמה אלוקית בדיוק כמו שלך יש. אתה מפחד שהוא יפיל אותך? מקסים. אל תלמד איתו, אבל אל תזדעזע מהרעיון.
אדמור הזקן: תניא, ליקוטי אמרים, פרק לב: "כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו והנפש והרוח מי יודע גדלותן ומעלתן בשרשן ומקורן באלוקים חיים".
אתה לא שווה יותר מאף אדם אחר בגלל הגוף שלך. יופי, נראות חיצונית וכו. למה? כי כאשר תבין שהגוף הוא לא מראה לשום דבר, הוא צריך להיות נמאס בעיניך. ואם הוא מאוס, הוא לא שווה יותר מגופו של החבר שלך. ולגבי הנפש, הנשמה, מי אמר ש*שלך* שווה יותר מ*שלו*? מי מבין בכלל במעלת נשמות? רק הקב"ה.
אל תלמד איתו, אבל גם אל תזדעזע. יש לך אפשרות לקרב אותו לתורה, לא תעשה את זה? קומקום שמחובר לחשמל, לעולם לא יתקרר.

יהודי שניגש ללמוד תורה בצורה כזו, רואה בה כלי אינטלקטואלי ח"ו!
תורה היא לא "חידוד שכלי"

 

[פ. הלר]

היה רק דבר אחד שהפריע לי ביצירה המדהימה הזו, *ההזדעזעות* מללמוד עם רפאל בייגל, וואי כמה שזה צרם לי.
הוא יהודי ויש בו נשמה אלוקית בדיוק כמו שלך יש. אתה מפחד שהוא יפיל אותך? מקסים. אל תלמד איתו, אבל אל תזדעזע מהרעיון.
אדמור הזקן: תניא, ליקוטי אמרים, פרק לב: "כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו והנפש והרוח מי יודע גדלותן ומעלתן בשרשן ומקורן באלוקים חיים".
אתה לא שווה יותר מאף אדם אחר בגלל הגוף שלך. יופי, נראות חיצונית וכו. למה? כי כאשר תבין שהגוף הוא לא מראה לשום דבר, הוא צריך להיות נמאס בעיניך. ואם הוא מאוס, הוא לא שווה יותר מגופו של החבר שלך. ולגבי הנפש, הנשמה, מי אמר ש*שלך* שווה יותר מ*שלו*? מי מבין בכלל במעלת נשמות? רק הקב"ה.
אל תלמד איתו, אבל גם אל תזדעזע. יש לך אפשרות לקרב אותו לתורה, לא תעשה את זה? קומקום שמחובר לחשמל, לעולם לא יתקרר.

רותי, עשי טובה,
בהזדמנות דברי עם שוע ותעירי לו על זה.

 

[HennyS]

@chani miller
איזה ניתוח!
חבל שאי אפשר לתת יותר מלייק אחד

​

 

[מבקשת מידע]

כבר ממש פחדתי להגיב אחרי התגובות לתגובות שלי (ואל תקפצו עלי גם על זה)
אבל אני מתגברת על הפחד, כי אני מסוקרנת ממש.

די משוכנעת שחלק גדול ממה שהפריע לי, הוא בגלל שאני בורה בענייני חסידים (באמת לא מכירה מקרוב)
והיה לי ברור שמדובר בכלל על זוג ליטאי, כי אני לא מספיק מבינה בניואנסים, ולא ידעתי שהם אומרים על חסידות.

אני חושבת שאם מדובר על ליטאית זה שונה ממש,
האושר בלימוד של הבעל, הוא בכלל לא בזוגיות מספקת וראויה, או לא בעיקר, וגם לא במי שהבעל נהיה מהלימוד
אלא האידיאל שבעצם הדבר, והידיעה של המעלה (וגם ההקרנה סביב, אבל רק בתור רווח משני),


מענין ממש אם להרבה ממי שהפריע זה ליטאיות בורות כמוני,
שמבחינתם הנסיון, ההתלבטות והנידון הוא שונה.

 

[shira bira]

האושר בלימוד של הבעל, הוא בכלל לא בזוגיות מספקת וראויה, או לא בעיקר,

זה ממש אבל ממש לא מה שהובע בסיפור

 

[מבקשת מידע]

זה ממש אבל ממש לא מה שהובע בסיפור

תיקנתי,
זה כן מה שציטטו לי פה על האור

 

[shira bira]

תיקנתי,
זה כן מה שציטטו לי פה על האור

את יכולה לראות מה כתבה הסופרת. כל אשה שבוחרת להינשא לבעל שלומד עושה זאת מאידאל וזה לא משנה מאיפה היא באה.
הדיון על אפיון הקשר הוא דיון משני ולא קשור למניעים של בחירה בחיי אברכות.

 

[מבקשת מידע]

ראיתי ועדיין,
הספר מתאר את האור בצורה שונה ממה שאני חווה אותו
(ולהרגשתי, אולי בטעות, אולי כי בניגוד לשאר הספרים לא קראתי יותר מפעם אחת, גם פחותה),
לא רוצה להכנס לזה שוב,
כן מאד מענין אותי אם זה בגלל שזה מתאר זוג חסידי, ולא הבנתי את זה.

אם מישהו שכתב כאן לאורך האשכול (והיו לא מעט) הרגיש גם כך,
אני אשמח שיענה אם זה בגלל שגם הוא פחות מכיר חסידים ודמיין זוג ליטאי

 

[מריומה~]

ראיתי ועדיין,
הספר מתאר את האור בצורה שונה ממה שאני חווה אותו
(ולהרגשתי, אולי בטעות, אולי כי בניגוד לשאר הספרים לא קראתי יותר מפעם אחת, גם פחותה),
לא רוצה להכנס לזה שוב,
כן מאד מענין אותי אם זה בגלל שזה מתאר זוג חסידי, ולא הבנתי את זה.

אם מישהו שכתב כאן לאורך האשכול (והיו לא מעט) הרגיש גם כך,
אני אשמח שיענה אם זה בגלל שגם הוא פחות מכיר חסידים ודמיין זוג ליטאי

על זה בעצם היה כאן כל הדיון. יש אטמוספירות שונות והגדרות שונות לעוצם חווית התורה וכל נושא אברכיות.

 

[מבקשת מידע]

על זה בעצם היה כאן כל הדיון. יש אטמוספירות שונות והגדרות שונות לעוצם חווית התורה וכל נושא אברכיות.

ברור שהדיון חידד לי את זה,
אבל אם לא מבינים שזה קהילה שונה,
ומתואר פה האברך הכי עילוי שיש,
ציפיתי גם לאטמוספרה הכי שיש

 

[מריומה~]

ברור שהדיון חידד לי את זה,
אבל אם לא מבינים שזה קהילה שונה,
ומתואר פה האברך הכי עילוי שיש,
ציפיתי גם לאטמוספרה הכי שיש

תקראי את התגובה של רותי זו

הספר מתחיל ברגעי השבר הכי גדולים (נחמי מתמוטטת עם שלושה ילדים קטנים בלילה סוער), ומשם מנגן לאט לאט, בקרשנדו מאוד מאוד מחושב, את הדיוקים וההבנות, את המניעות והסרתן, ולאט לאט האור נכנס עוד ועוד, כשמו של הספר, כמו זריחה שקורית בהדרגה.
ולא לחינם זמן ההווה של הסיפור מתחיל בחורף, ממשיך עד ליום שוויון האביב, בו היום והלילה שווים, ומסיים בחמימות של אייר. הכל מתואם ומקביל. יש שם תהליך שמתקדם וזוהר.

בפרק האחרון נחמי שטופה באור, כפשוטו, לא יודעת איך אפשר לכתוב על אושר יותר מזה, איך אפשר לעשות תיאור חי מזה של חיי אברכות, באמת שאני לא יודעת. אם לא הצלחתם לזהות שם את החוויה, אז באמת, בבקשה, ובלי תלונה או כעס, בבקשה תקראו ספרים אחרים של סופרות שיודעות לכתוב על אושר של חיי אברכות יותר ממני, כי בפרק ההוא בבר מצווה, כשהם עומדים בין המטבח למעבר באולם בית הכנסת, ושוע מוציא את התכשיט המוזר ומסביר לה על הכדכוד והישפה, הגעתי לקצה גבול היכולת האפשרית לתאר אור זורח.

לא אוכל לכתוב יותר מזה, גבוה מזה, טוב מזה. מה לעשות. אנחנו מוגבלים.

ותגובתי על זה

זה כבר מתחיל שיח אחר
כשיש תפיסות שונות באמת אבל באמת למושג של תורה של חיי אברכות אז צריך להדגיש את זה ולאמר. זאת התפיסה שלי וזאת החוויה שלי ואני מדברת בדיוק עליה.
ברגע שמתייחסים למושג ושמים אותו באותה שורה שווה לכולם יוצרים דילמה וחילוקי דעות.

 

[מבקשת מידע]

ותגובתי על זה

בכל האשכול הענק הזה, פספסתי את התגובה שלך,
שדי מקבילה למה שכתבתי.

מענין אותי אם האחרים שהפריע להם זה על רקע דומה,
או שהם סתם שטחיים כמו שרותי כתבה,
או שאולי גם וגם

 

[מריומה~]

בכל האשכול הענק הזה, פספסתי את התגובה שלך,
שדי מקבילה למה שכתבתי.

מענין אותי אם האחרים שהפריע להם זה על רקע דומה,
או שהם סתם שטחיים כמו שרותי כתבה,
או שאולי גם וגם

 

[אתיס]

בכל האשכול הענק הזה, פספסתי את התגובה שלך,
שדי מקבילה למה שכתבתי.

מענין אותי אם האחרים שהפריע להם זה על רקע דומה,
או שהם סתם שטחיים כמו שרותי כתבה,
או שאולי גם וגם

ליטאית גם, וגם לי התחושה הראשונה היתה מידי של קושי והקרבה. נהנתי מהספר מאוד(הגבתי כבר בתחילה)
עם זה מיד הבחנתי שהם חסידים, מכירה ליטאי שקוראים לו שוע?
התחלתי להשתכנע, מהתהליך והאור שמתגלה בהדרגה...
מה שבטוח עשה לי חשק עז לקרוא שוב.

 

[ChaiMordechaiBrecher]

מצחיק (יותר נכון עצוב) לראות כיצד נציגי מכון מנדל למנהיגות בפורום מנסים "להכניס" לאברכים האהובים בארסיות בהודעות שלהם.
ספר נפלא שרק מי שזכה, יכול להבין ולהרגיש את אהבת התורה שבו.