דרוש מידע מה קונים לחברה קרובה שעברה לידה שקטה?

  • הוסף לסימניות
  • #6
כואב
משהו נחמד לבית.
ספר טוב
העיקר להקשיב לה וליהות איתה בכאב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
שוקולדים מפנקים- ולאמר לה שהיא תקבל עוד בלידה הבאה בידיים מלאות- בע''ה.
התחושה הקשה היא שאין המשך, סוג של נגמר העולם.
אז לא- הוא ממשיך....
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אין לי רעיון מה כן,
אני רק חושבת שכדאי לשים לב שמה שמביאים לא יזרה מלח,
שלא יראה כמו אירוע, אלא השתתפות בכאב.
לדוג' שוקולדים עלול לעשות קונוטציה של לידה שמחה, ויולדת רגילה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
טוב
אז בלי להיכנס לסיפור שלי
אבל חוויתי משהו דומה
מה היו הדברים ששימחו אותי
א שעות של הקשבה של חברים (אלו שהתקשרו פעם אחת שאני אדע שהם זמינים אבל אז הם לא חפרו)
ב השתתפות כנה והבנה שהעומד מולי לא מדמיין שהוא מבין אותי (גם אם הוא עבר משהו דומה)
ג ישנם כמה מאמרי אמונה שעזרו( תלוי בעיקר באומר ובצורה)
וחוץ מזה המתנות הרגישו יוצא זיין
לפעמים כן יכול לעזור עזרה טכנית
כי תכלס היא יולדת חלשה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אבל מי אמר שנכון לקנות
מי אמר שזה יגרום לה לא להיות שבורה
ודאי שכן! למה לא לקנות?
לא מספיק צפתה למשהו ולא קבלה גם מתנה קטנה כהשתתפות לא?
אני עברתי בדיוק לפני 4 שנים לידה שקטה
קנו לי דברים אישיים מפנקים לחורף
כרבולית שווה, כרית חימום במקרוגל... לדעתי אלו דברים שמחממים את הלב,
אישיים ולא קשורים דווקא לתינוקות. שוקולד גם תמיד יתקבל טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ודאי שכן! למה לא לקנות?
לא מספיק צפתה למשהו ולא קבלה גם מתנה קטנה כהשתתפות לא?
אני עברתי בדיוק לפני 4 שנים לידה שקטה
קנו לי דברים אישיים מפנקים לחורף
כרבולית שווה, כרית חימום במקרוגל... לדעתי אלו דברים שמחממים את הלב,
אישיים ולא קשורים דווקא לתינוקות. שוקולד גם תמיד יתקבל טוב
סליחה אם פגעתי
מחוויותיי ההרגשה שמתנה זה סוג של לצאת ידי חובה
אפשר גם מתנה
אבל לא הרגשת שזה מה שעושה את זה
לקחת יום חופש
ולצאת אתה לים
לדעתי עושה את זה הרבה יותר
אבל קטונתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
סליחה אם פגעתי
חלילה לא נפגעתי
מחוויותיי ההרגשה שמתנה זה סוג של לצאת ידי חובה
אפשר גם מתנה
לא התכוונתי רק מתנה. כמובן השתתפות והקשבה
האמת שכל אחת לוקחת את זה אחרת. יש כאלה שמצפות שיקשיבו להן ואחרות רוצות שקט ולהיות עם עצמן.
גם מתנה זה כמובן מחברה קרובה, לא מכל אחת.
אין כללים בזה, אנחנו אנשים שונים
צריך לבא עם רגישות ואמפתיה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נזכרתי באשכול הזה
לדוג' שוקולדים עלול לעשות קונוטציה של לידה שמחה, ויולדת רגילה..
לא לשכוח שהיא באמת יולדת!
אפילו שוקולד כבר לא מגיע לה לקבל?...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
בזמנו שלחתי למישהי שוקולדים מפנקים, כמו שהייתי שולחת לה בלידה רגילה. וצרפתי את הלב ואת הכאב שלי קשורים היטב למארז.
כשעברתי בעצמי לידה שקטה, הבנתי שזה היה נכון.

כי חוץ מהשבר והכאב החותך והצער האינסופי, היא גם יולדת. והיא צריכה פינוק לפחות כמו יולדת רגילה.
אין לה את הפינוק הכי מדהים ביד, והיא חוזרת לריק ולשחור. היא צריכה להמשיך בחיים רגילים, כשכל החיים התהפכו עליה באחת.
אז אם יש פינוקים שיזכירו לה שכן, היא יולדת. והיא חלשה. ומותר לה וצריך לה גם להתפנק, לא רק לבכות.

ולהרגיש שדואגים לה ולמנוחת הגוף והנפש שלה, ולא רק מנסים לברוח כדי לא לעמוד במקום המביך הזה, או לחילופין מנסים רק להרגיע ולנחם, כי אין מנחם.
שהיא תרגיש השתתפות ודאגה ואהבה, ופינוק. היא יולדת.

השתתפות כנה והבנה שהעומד מולי לא מדמיין שהוא מבין אותי (גם אם הוא עבר משהו דומה)
לגמרי.

שנם כמה מאמרי אמונה שעזרו
זה נכון מאד מאד. אבל:
תלוי בעיקר באומר ובצורה
כי לפעמים עדיף לא לומר מאשר לומר. צריך לדעת מאד איך ומה לומר.

עות של הקשבה של חברים
גם כאן צריך רגישות רבה.
יש כאלו שרוצות לשתף, יש כאלו שצריכות את השקט ומעדיפות שלא לשתף, הן מוצפות מידי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לתת.. לתת..ושוב לתת....
זה לא משנה ספר, שוקולדים עוגה טובה או ארוחה מפנקת..
העיקר לא לשכוח ולא לברוח...
יש טיפוס שצריך לדבר וזה טוב.. ויש שידרוש את השקט.. תלוי בחברה
אם את קרובה איתה את בטח יודעת מה טוב לה
ו..שלא נדע .. רק שמחות ובשורות טובות
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
שעות של הקשבה של חברים
גם כאן צריך רגישות רבה.
יש כאלו שרוצות לשתף, יש כאלו שצריכות את השקט ומעדיפות שלא לשתף, הן מוצפות מידי.
(אלו שהתקשרו פעם אחת שאני אדע שהם זמינים אבל אז הם לא חפרו)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה