הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
מישהו פנה לבעלי וביקש שילמד עם הבן שלו. ראש הישיבה הסכים לקבל את הבחור רק בתנאי שילמד עם שני אברכים לפחות בישיבה. (ישיבה שמקבלת בחורים מתמודדים וכו').
למרות שבעלי מלמד בד"כ גמרא לבחורים ולא תנ"ך, הוא הסכים ללמד את הבחור תנ"ך כי אביו ביקש.
בעלי נקב בסכום שהוא לוקח, סיכמו על שעה והכל. ומה שהם לא ידעו זה, שבעלי לוקח את העבודה שלו ברצינות.
הוא מופיע בישיבה כמה דקות מראש, מכין את הספרים, ומוכן לתת לבחור הרבה יותר מעזרה בלימוד. הוא משקיע בבחורים את הכל.
ביום הראשון הבחור הגיע, ישבו ולמדו והכל היה בסדר גמור. ביום השני בעלי ישב וחיכה לו ובסוף כשהבין שהבחור לא מגיע הוא פשוט ישב ולמד בעצמו. מה שהוא הכי אוהב. והיום הבחור הגיע, ופשוט התיישב עם אברך אחר ללמוד איתו.
בעלי לא שאל למה. אם הוא רוצה ללמוד עם מישהו אז בשמחה רבה, אבל ראש הישיבה (שהמליץ לבחור ללמוד דוקא איתו) אמר שהבחור לא מעונין ללמוד תנ"ך ולכן הוא עבר למישהו אחר שילמד אתכם גמרא.
אני יודעת שהסיפור הזה לא נשמע כמו אסון ולכאורה לא קרה כלום, אבל עובדה היא שלבעלי נהרס היום. הוא, גמר ללמוד עם שאר הבחורים שלו, חזר הביתה מדוכדך, לא הבין למה לא פנו אליו כמו בני אדם והודיעו שיפסיקו את הלימוד. למה הוא בא מוקדם במיוחד, מחכה לבחור ואין להם אפילו את הנימוס להודיע שהם לא מעוניינים. בעלי בנאדם שלא נעלב משום דבר, לכן היה מוזר לי שכל כך אכפת לו. אבל כנראה שכשאתה מוכן להשקיע את כולך במישהו, ולתת לו הכל, והצד השני מוצא פגם במה שאתה עושה (שהוא הדכים ללמד אותו תנ"ך! כי זה מה שהם ביקשו!) ועוזב בלי לומר כלום זה מעליב.
בעלי כבר אמר לי מראש שמדובר בבחור מתקשה שצריך הרבה עזרה, והוא היה מוכן מראש לאפשרות שהבחור לא ישאר או יעזוב.
אבל למה אי אפשר לבוא ולומר בצורה מכובדת.
סתם שפכתי פה את הלב.
נראה לי שזה לא סיפור כל כך נדיר. הרבה אנשים לא חושבים איך ההתנהגות שלהם משפיעה על הצד השני.
זה קורה לי כגרפיקאית שפתאום לקוחה יכולה להעלם, זה קורה לאחותי שנסעה עד ירושלים והמורה ביטלה את השיעור ושכחה שלא לכולן יש ווצאפ, וזה קורה כל הזמן.
הלוואי והיינו כולנו יודעים לראות דרך העיניים של השני, להתחשב ולהיות טובים יותר.
כי גם אם לא גרמנו לנזק של ממש, הרסנו למישהו את היום. סתם כי התעצלנו לומר כמה מילים...
תודה לכל מי שקרא את זה
כיף שיש למי לספר
למרות שבעלי מלמד בד"כ גמרא לבחורים ולא תנ"ך, הוא הסכים ללמד את הבחור תנ"ך כי אביו ביקש.
בעלי נקב בסכום שהוא לוקח, סיכמו על שעה והכל. ומה שהם לא ידעו זה, שבעלי לוקח את העבודה שלו ברצינות.
הוא מופיע בישיבה כמה דקות מראש, מכין את הספרים, ומוכן לתת לבחור הרבה יותר מעזרה בלימוד. הוא משקיע בבחורים את הכל.
ביום הראשון הבחור הגיע, ישבו ולמדו והכל היה בסדר גמור. ביום השני בעלי ישב וחיכה לו ובסוף כשהבין שהבחור לא מגיע הוא פשוט ישב ולמד בעצמו. מה שהוא הכי אוהב. והיום הבחור הגיע, ופשוט התיישב עם אברך אחר ללמוד איתו.
בעלי לא שאל למה. אם הוא רוצה ללמוד עם מישהו אז בשמחה רבה, אבל ראש הישיבה (שהמליץ לבחור ללמוד דוקא איתו) אמר שהבחור לא מעונין ללמוד תנ"ך ולכן הוא עבר למישהו אחר שילמד אתכם גמרא.
אני יודעת שהסיפור הזה לא נשמע כמו אסון ולכאורה לא קרה כלום, אבל עובדה היא שלבעלי נהרס היום. הוא, גמר ללמוד עם שאר הבחורים שלו, חזר הביתה מדוכדך, לא הבין למה לא פנו אליו כמו בני אדם והודיעו שיפסיקו את הלימוד. למה הוא בא מוקדם במיוחד, מחכה לבחור ואין להם אפילו את הנימוס להודיע שהם לא מעוניינים. בעלי בנאדם שלא נעלב משום דבר, לכן היה מוזר לי שכל כך אכפת לו. אבל כנראה שכשאתה מוכן להשקיע את כולך במישהו, ולתת לו הכל, והצד השני מוצא פגם במה שאתה עושה (שהוא הדכים ללמד אותו תנ"ך! כי זה מה שהם ביקשו!) ועוזב בלי לומר כלום זה מעליב.
בעלי כבר אמר לי מראש שמדובר בבחור מתקשה שצריך הרבה עזרה, והוא היה מוכן מראש לאפשרות שהבחור לא ישאר או יעזוב.
אבל למה אי אפשר לבוא ולומר בצורה מכובדת.
סתם שפכתי פה את הלב.
נראה לי שזה לא סיפור כל כך נדיר. הרבה אנשים לא חושבים איך ההתנהגות שלהם משפיעה על הצד השני.
זה קורה לי כגרפיקאית שפתאום לקוחה יכולה להעלם, זה קורה לאחותי שנסעה עד ירושלים והמורה ביטלה את השיעור ושכחה שלא לכולן יש ווצאפ, וזה קורה כל הזמן.
הלוואי והיינו כולנו יודעים לראות דרך העיניים של השני, להתחשב ולהיות טובים יותר.
כי גם אם לא גרמנו לנזק של ממש, הרסנו למישהו את היום. סתם כי התעצלנו לומר כמה מילים...
תודה לכל מי שקרא את זה
כיף שיש למי לספר
וזה עצוב ומייאש
Reactions: צל של עצמו, נעמי ברג, קשת החיים ועוד 133 משתמשים136 //