- הוסף לסימניות
- #21
הכי גרוע זה שלא מספרים והצלחתם לזהות שלא ביקרו בביתבאמת השארנו דירה לשבת... והכנו וטרחנו...
ואז אחרי שיצאנו התקשרנו ואז הם אמרו לנו שבסוף הזוג לא רוצה להגיע ומעדיף להצטופף....
לפחות הודיעו את זה לפני שבת... יושרה.
הכי גרוע זה שלא מספרים והצלחתם לזהות שלא ביקרו בביתבאמת השארנו דירה לשבת... והכנו וטרחנו...
ואז אחרי שיצאנו התקשרנו ואז הם אמרו לנו שבסוף הזוג לא רוצה להגיע ומעדיף להצטופף....
לפחות הודיעו את זה לפני שבת... יושרה.
לא כשכל היום שישי זה מרוץ כי צריך להשאיר דירה ולהספיק את האוטובוס האחרון (פעם השארתי דירה והיינו צריכים לקחת מונית כי איחרנו את האוטובוס האחרון אני לא מנסה לחשוב מה היה קורה אם אחר כך הייתי מגלה שלא היו בדירה)דווקא זה נחמד
גם יש לך מצוות חסד , גם חוזרים במוצ"ש לדירה מסודרת, וגם בסוף אף אחד באמת לא השתמש לך בדירה...
לא תמיד נחמדדווקא זה נחמד
גם יש לך מצוות חסד , גם חוזרים במוצ"ש לדירה מסודרת, וגם בסוף אף אחד באמת לא השתמש לך בדירה...
לא תמיד נחמד
אני תמיד משאירה אורות דולקים ומיחם דולק לשבת
וואו כל כך מזדהה עם הדוגמאיש אנשים ש'לא נעים' להם, לגשת לאדם ששכרו אותו אתמול ולהודיע לו היום שזמנו תם.
חוסר הנעימות הזה גורם להמון תקלות, אבל הוא סוג של מבוכה ולא של רשעות.
ישנם הרבה דוגמאות, למשל, אחד נדנד לך הרבה שתתן לו דירה לשבת, ובסוף הזוג לא הגיע מאיזה סיבה,
אתה מסדר את הדירה כל היום שישי, על קוצים עד סמוך לשבת, מכניס עוגות ושתיה, מחבר את המיני מקרר, ובסוף, נכנסת השבת והזוג לא הגיע.
זה עוד דוגמא להתנהגות כזו, שאי הנעימות גורם לנזק חמור.
העולם מתחלק לשניים:מישהו פנה לבעלי וביקש שילמד עם הבן שלו. ראש הישיבה הסכים לקבל את הבחור רק בתנאי שילמד עם שני אברכים לפחות בישיבה. (ישיבה שמקבלת בחורים מתמודדים וכו').
למרות שבעלי מלמד בד"כ גמרא לבחורים ולא תנ"ך, הוא הסכים ללמד את הבחור תנ"ך כי אביו ביקש.
בעלי נקב בסכום שהוא לוקח, סיכמו על שעה והכל. ומה שהם לא ידעו זה, שבעלי לוקח את העבודה שלו ברצינות.
הוא מופיע בישיבה כמה דקות מראש, מכין את הספרים, ומוכן לתת לבחור הרבה יותר מעזרה בלימוד. הוא משקיע בבחורים את הכל.
ביום הראשון הבחור הגיע, ישבו ולמדו והכל היה בסדר גמור. ביום השני בעלי ישב וחיכה לו ובסוף כשהבין שהבחור לא מגיע הוא פשוט ישב ולמד בעצמו. מה שהוא הכי אוהב. והיום הבחור הגיע, ופשוט התיישב עם אברך אחר ללמוד איתו.
בעלי לא שאל למה. אם הוא רוצה ללמוד עם מישהו אז בשמחה רבה, אבל ראש הישיבה (שהמליץ לבחור ללמוד דוקא איתו) אמר שהבחור לא מעונין ללמוד תנ"ך ולכן הוא עבר למישהו אחר שילמד אתכם גמרא.
אני יודעת שהסיפור הזה לא נשמע כמו אסון ולכאורה לא קרה כלום, אבל עובדה היא שלבעלי נהרס היום. הוא, גמר ללמוד עם שאר הבחורים שלו, חזר הביתה מדוכדך, לא הבין למה לא פנו אליו כמו בני אדם והודיעו שיפסיקו את הלימוד. למה הוא בא מוקדם במיוחד, מחכה לבחור ואין להם אפילו את הנימוס להודיע שהם לא מעוניינים. בעלי בנאדם שלא נעלב משום דבר, לכן היה מוזר לי שכל כך אכפת לו. אבל כנראה שכשאתה מוכן להשקיע את כולך במישהו, ולתת לו הכל, והצד השני מוצא פגם במה שאתה עושה (שהוא הדכים ללמד אותו תנ"ך! כי זה מה שהם ביקשו!) ועוזב בלי לומר כלום זה מעליב.
בעלי כבר אמר לי מראש שמדובר בבחור מתקשה שצריך הרבה עזרה, והוא היה מוכן מראש לאפשרות שהבחור לא ישאר או יעזוב.
אבל למה אי אפשר לבוא ולומר בצורה מכובדת.
סתם שפכתי פה את הלב.
נראה לי שזה לא סיפור כל כך נדיר. הרבה אנשים לא חושבים איך ההתנהגות שלהם משפיעה על הצד השני.
זה קורה לי כגרפיקאית שפתאום לקוחה יכולה להעלם, זה קורה לאחותי שנסעה עד ירושלים והמורה ביטלה את השיעור ושכחה שלא לכולן יש ווצאפ, וזה קורה כל הזמן.
הלוואי והיינו כולנו יודעים לראות דרך העיניים של השני, להתחשב ולהיות טובים יותר.
כי גם אם לא גרמנו לנזק של ממש, הרסנו למישהו את היום. סתם כי התעצלנו לומר כמה מילים...
תודה לכל מי שקרא את זה
כיף שיש למי לספר
ממש לא מסכימה עם הקביעה!!!!העולם מתחלק לשניים:
אלו הכבדים, המסודרים, המרובעים, משתדלים מאד להתנהג בסדר ולא לפגוע בזולת אבל גם נפגעים מאד כשהזולת לא פועל על פי אמות המידה המסודרות שלהם.
ואלו הזורמים, השלפערס, המחליקים, המשתדלים בהחלט שלא לפגוע באחר אבל אמות המידה הסלחניות שלהם והנטיה לוותר ולשכוח מהר כשפוגעים בהם בחוסר מחשבה, גורמת להם להעריך בחסר את פגיעותו של הזולת מטיפוס A.
אין כאן טוב ורע, יש כאן מבנה נפש ובסיס אישיות.
לכל אחד מהטיפוסים יש עבודה לעשות עם עצמו, טיפוס A ללמוד להחליק וטיפוס B להיות קצת יקה בכל מה שקשור לאחרים..
בלת"ק מזדהה מאוד!!מישהו פנה לבעלי וביקש שילמד עם הבן שלו. ראש הישיבה הסכים לקבל את הבחור רק בתנאי שילמד עם שני אברכים לפחות בישיבה. (ישיבה שמקבלת בחורים מתמודדים וכו').
למרות שבעלי מלמד בד"כ גמרא לבחורים ולא תנ"ך, הוא הסכים ללמד את הבחור תנ"ך כי אביו ביקש.
בעלי נקב בסכום שהוא לוקח, סיכמו על שעה והכל. ומה שהם לא ידעו זה, שבעלי לוקח את העבודה שלו ברצינות.
הוא מופיע בישיבה כמה דקות מראש, מכין את הספרים, ומוכן לתת לבחור הרבה יותר מעזרה בלימוד. הוא משקיע בבחורים את הכל.
ביום הראשון הבחור הגיע, ישבו ולמדו והכל היה בסדר גמור. ביום השני בעלי ישב וחיכה לו ובסוף כשהבין שהבחור לא מגיע הוא פשוט ישב ולמד בעצמו. מה שהוא הכי אוהב. והיום הבחור הגיע, ופשוט התיישב עם אברך אחר ללמוד איתו.
בעלי לא שאל למה. אם הוא רוצה ללמוד עם מישהו אז בשמחה רבה, אבל ראש הישיבה (שהמליץ לבחור ללמוד דוקא איתו) אמר שהבחור לא מעונין ללמוד תנ"ך ולכן הוא עבר למישהו אחר שילמד אתכם גמרא.
אני יודעת שהסיפור הזה לא נשמע כמו אסון ולכאורה לא קרה כלום, אבל עובדה היא שלבעלי נהרס היום. הוא, גמר ללמוד עם שאר הבחורים שלו, חזר הביתה מדוכדך, לא הבין למה לא פנו אליו כמו בני אדם והודיעו שיפסיקו את הלימוד. למה הוא בא מוקדם במיוחד, מחכה לבחור ואין להם אפילו את הנימוס להודיע שהם לא מעוניינים. בעלי בנאדם שלא נעלב משום דבר, לכן היה מוזר לי שכל כך אכפת לו. אבל כנראה שכשאתה מוכן להשקיע את כולך במישהו, ולתת לו הכל, והצד השני מוצא פגם במה שאתה עושה (שהוא הדכים ללמד אותו תנ"ך! כי זה מה שהם ביקשו!) ועוזב בלי לומר כלום זה מעליב.
בעלי כבר אמר לי מראש שמדובר בבחור מתקשה שצריך הרבה עזרה, והוא היה מוכן מראש לאפשרות שהבחור לא ישאר או יעזוב.
אבל למה אי אפשר לבוא ולומר בצורה מכובדת.
סתם שפכתי פה את הלב.
נראה לי שזה לא סיפור כל כך נדיר. הרבה אנשים לא חושבים איך ההתנהגות שלהם משפיעה על הצד השני.
זה קורה לי כגרפיקאית שפתאום לקוחה יכולה להעלם, זה קורה לאחותי שנסעה עד ירושלים והמורה ביטלה את השיעור ושכחה שלא לכולן יש ווצאפ, וזה קורה כל הזמן.
הלוואי והיינו כולנו יודעים לראות דרך העיניים של השני, להתחשב ולהיות טובים יותר.
כי גם אם לא גרמנו לנזק של ממש, הרסנו למישהו את היום. סתם כי התעצלנו לומר כמה מילים...
תודה לכל מי שקרא את זה
כיף שיש למי לספר
יכול להיות שיש הרבה כאלו אבל במקרה הזה זה ממש ההפךואלו הזורמים, השלפערס, המחליקים, המשתדלים בהחלט שלא לפגוע באחר אבל אמות המידה הסלחניות שלהם והנטיה לוותר ולשכוח מהר כשפוגעים בהם בחוסר מחשבה, גורמת להם להעריך בחסר את פגיעותו של הזולת מטיפוס A.
תמיד משאירה פתק, אבל יש אורות שאנשים חושבים שלא צריך ובלעדיהם הבית ממש חשוך, אז אני פשוט מדליקה.אולי עדיף להשאיר פתק עם הצעה להדליק אורות ומיחם
זה בד"כ מגיע כחדא מחתה (ככה כותבים את זה?)מכירה כמה וכמה אנשים אלופים בלפגוע,
אבל אם מישהו מעיז לפגוע בהם....
זה בהחלט מיוחד מצידך!תמיד משאירה פתק, אבל יש אורות שאנשים חושבים שלא צריך ובלעדיהם הבית ממש חשוך, אז אני פשוט מדליקה.
וגם מה עם המצעים שפרשתי במיוחד?
צודקת.ממש לא מסכימה עם הקביעה!!!!
מכירה כמה וכמה אנשים אלופים בלפגוע,
אבל אם מישהו מעיז לפגוע בהם....
וכן להפך, אנשים שנזהרים לא לפגוע חו"ח, שוקלים כל מילה,
אבל כשפוגעים בהם הם יודעים להחליק....
אמאלההרגישות לשני כל כך חשובה!
לשים לב שגם אם לך לא נעים לבטל בן אדם
הרבה יותר גרוע זה להשאיר אותו לחכות לך ולבזבז את זמנו לריק
אותו דבר בדוג' של הדירה גם אם ברגע האחרון החלטת שאינך צריך את הדירה
ולא נעים לך לבטל אחרי שכבר בטוח הבן אדם סידר את הדירה
אז אתה פשוט לא משתמש בדירה בלי להודיע (שימו לב הרבה פעמים זה מגיע מהמקום הזה של החוסר נעימות
ועדיין זה ממש לא מצדיק את ההתנהגות!) אבל ממילא בסוף זה ייוודע וסתם גרמת עוגמת נפש
אפשר פשוט במקום זה להרים טל' או במקרה של האברך שבא ללמוד עם הבחור לגשת ולהסביר את עצמך יפה
שלא מתאים לך צורת הלימוד או הסגנון וכד' או הדירה שהסתדרת בלעדיה ולהתנצל על הטירחה המיותרת שגרמת להם
אבל באמת אנשים לא חושבים!
רוצה לשתף במשהו אחר אבל קשור גם לחוסר רגישות משוועת!
מדובר עוד בחברה קרובה שזה שורף פי מליון!
אני חווה קושי מסוים שהסתרתי מחברה טובה מסיבה מסוימת
יום אחד החברה ממש צועקת עלי איך לא סיפרתי לה על זה כי חברה אחרת שגילתה את זה דרך הבת שלה צעקה עליה איך לא אמרה לה והיא לא ידעה והרגישה מול החברה ההיא מבוכה גדולה (ממש "ריחמתי "עליה שגרמתי לה למבוכה}
כי החברה הכי קרובה אלי ואיך היא לא יודעת ואגב שימו לב שגם אם היתה יודעת היה אסור לה לרכל ולהעביר את המידע!
אני ממש בכיתי כי אמרתי לה שאם לא טרחתי לאמר לה למה היא חושבת שהיא יכולה להראות לי שהיא יודעת משהו שהסתרתי ממנה והנושא שאותו היא גילתה כל כך קשה לי ושורף והסברתי לה שחברה טובה לא נמדדת בכמה משתפים אותה בכאב בחיים חברה טובה נמדדת בכמה היא מצליחה לתת ספייס לחברה שלה ולהבין שלפעמים אנחנו אמורים לעמוד מהצד ולוותר על הסקרנות שלנו בשביל החברה
היא באמת לא התכוונה להכאיב לי זה הגיע מלהיות שקועה בעצמה ובפדיחה שהיתה לה שבתור חברה טובה לא היתה שותפה
אז כן יש אנשים ממש לא רגישים ובעיני אין מקום לכעוס עליהם אלא פשוט לרחם
בלילה ההוא בכיתי את נשמתי שחוץ מהקושי שלי עם מה שאני עוברת אני צריכה גם להתמודד עם תגובות של אנשים
ועוד אנשים שלכאורה קרובים אלי מאד וכל כך רציתי לשתף פה בפרוג
אז תודה למי שפתחה את האשכול הזה ובזכותה העזתי גם לשתף
ופשוט כדאי שנזכור אנחנו לפחות להיות רגישים וכל כך להיזהר כי לפעמים באמת אפשר לדרוך ולרמוס וממש לא להתכוון מספיק שלא חשבנו שניה לפני איך היינו מרגישים אנחנו במקום מי שעומד מולנו
ואם זה קרוב משפחה למשל?יש המון, אבל המון אנשים חסרי אחריות, אנשים שאין להם את היכולת לראות מעבר למה שקורה אצלם, ונוח להם.
זה כואב מאוד, ומתסכל מאוד
לומדים לא להתקרב אליהם לומדים לזהות את האויב מתקרב....
ארבע מדות בדעות: נוח לכעוס ונוח לרצות וגו'ממש לא מסכימה עם הקביעה!!!!
מכירה כמה וכמה אנשים אלופים בלפגוע,
אבל אם מישהו מעיז לפגוע בהם....
וכן להפך, אנשים שנזהרים לא לפגוע חו"ח, שוקלים כל מילה,
אבל כשפוגעים בהם הם יודעים להחליק....
קצת מצחיק להפגע או לשפוט כשלא מובן הסיפור.אבל למה אי אפשר לבוא ולומר בצורה מכובדת.
אין ציפייה מהבחור. ממש לא. ולראש ישיבה הוא ניגש, ככה הוא שמע שהכל מבוטל.יש ציפייה מהבחור שיודיע? ודאי שלא, הרי הוא לא בחור סטנדרט.
מה זה "מצחיק להפגע"??קצת מצחיק להפגע או לשפוט כשלא מובן הסיפור.
יש ציפייה מהבחור שיודיע? ודאי שלא, הרי הוא לא בחור סטנדרט.
מהראש ישיבה? שיגש וישאל אותו במקום, כמו שכל אחד היה עושה.
סתם להחזיק בבטן ולכעוס על כל העולם זה השיטה הידועה להרס עצמי. אין שום תועלת מזה.
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים



Reactions: צל של עצמו, נעמי ברג, קשת החיים ועוד 133 משתמשים136 //