דרוש מידע איך אפשר לדרוך על בנאדם בלי לשים לב - התנהגות מכוערת

[אסתושי]

באמת השארנו דירה לשבת... והכנו וטרחנו...
ואז אחרי שיצאנו התקשרנו ואז הם אמרו לנו שבסוף הזוג לא רוצה להגיע ומעדיף להצטופף....
לפחות הודיעו את זה לפני שבת... יושרה.

הכי גרוע זה שלא מספרים והצלחתם לזהות שלא ביקרו בבית

 

[אסתושי]

דווקא זה נחמד
גם יש לך מצוות חסד , גם חוזרים במוצ"ש לדירה מסודרת, וגם בסוף אף אחד באמת לא השתמש לך בדירה...

לא כשכל היום שישי זה מרוץ כי צריך להשאיר דירה ולהספיק את האוטובוס האחרון (פעם השארתי דירה והיינו צריכים לקחת מונית כי איחרנו את האוטובוס האחרון אני לא מנסה לחשוב מה היה קורה אם אחר כך הייתי מגלה שלא היו בדירה)

 

[אסתריקה הלר]

דווקא זה נחמד
גם יש לך מצוות חסד , גם חוזרים במוצ"ש לדירה מסודרת, וגם בסוף אף אחד באמת לא השתמש לך בדירה...

לא תמיד נחמד
אני תמיד משאירה אורות דולקים ומיחם דולק לשבת

 

[דיני]

לא תמיד נחמד
אני תמיד משאירה אורות דולקים ומיחם דולק לשבת

אולי עדיף להשאיר פתק עם הצעה להדליק אורות ומיחם

 

[מחר זה מאוחר]

יש אנשים ש'לא נעים' להם, לגשת לאדם ששכרו אותו אתמול ולהודיע לו היום שזמנו תם.
חוסר הנעימות הזה גורם להמון תקלות, אבל הוא סוג של מבוכה ולא של רשעות.

ישנם הרבה דוגמאות, למשל, אחד נדנד לך הרבה שתתן לו דירה לשבת, ובסוף הזוג לא הגיע מאיזה סיבה,
אתה מסדר את הדירה כל היום שישי, על קוצים עד סמוך לשבת, מכניס עוגות ושתיה, מחבר את המיני מקרר, ובסוף, נכנסת השבת והזוג לא הגיע.

זה עוד דוגמא להתנהגות כזו, שאי הנעימות גורם לנזק חמור.

וואו כל כך מזדהה עם הדוגמא
היה לנו בדיוק כזה מקרה
כשבאנו במוצ"ש אמרנו וואו, נראה שאף אחד לא היה פה
רק אחרי כמה שבועות המבקש/ת נזכר/ה להגיד שבאמת בסוף הם לא היו בדירה...

 

[דיני]

מישהו פנה לבעלי וביקש שילמד עם הבן שלו. ראש הישיבה הסכים לקבל את הבחור רק בתנאי שילמד עם שני אברכים לפחות בישיבה. (ישיבה שמקבלת בחורים מתמודדים וכו').

למרות שבעלי מלמד בד"כ גמרא לבחורים ולא תנ"ך, הוא הסכים ללמד את הבחור תנ"ך כי אביו ביקש.
בעלי נקב בסכום שהוא לוקח, סיכמו על שעה והכל. ומה שהם לא ידעו זה, שבעלי לוקח את העבודה שלו ברצינות.
הוא מופיע בישיבה כמה דקות מראש, מכין את הספרים, ומוכן לתת לבחור הרבה יותר מעזרה בלימוד. הוא משקיע בבחורים את הכל.

ביום הראשון הבחור הגיע, ישבו ולמדו והכל היה בסדר גמור. ביום השני בעלי ישב וחיכה לו ובסוף כשהבין שהבחור לא מגיע הוא פשוט ישב ולמד בעצמו. מה שהוא הכי אוהב. והיום הבחור הגיע, ופשוט התיישב עם אברך אחר ללמוד איתו.

בעלי לא שאל למה. אם הוא רוצה ללמוד עם מישהו אז בשמחה רבה, אבל ראש הישיבה (שהמליץ לבחור ללמוד דוקא איתו) אמר שהבחור לא מעונין ללמוד תנ"ך ולכן הוא עבר למישהו אחר שילמד אתכם גמרא.

אני יודעת שהסיפור הזה לא נשמע כמו אסון ולכאורה לא קרה כלום, אבל עובדה היא שלבעלי נהרס היום. הוא, גמר ללמוד עם שאר הבחורים שלו, חזר הביתה מדוכדך, לא הבין למה לא פנו אליו כמו בני אדם והודיעו שיפסיקו את הלימוד. למה הוא בא מוקדם במיוחד, מחכה לבחור ואין להם אפילו את הנימוס להודיע שהם לא מעוניינים. בעלי בנאדם שלא נעלב משום דבר, לכן היה מוזר לי שכל כך אכפת לו. אבל כנראה שכשאתה מוכן להשקיע את כולך במישהו, ולתת לו הכל, והצד השני מוצא פגם במה שאתה עושה (שהוא הדכים ללמד אותו תנ"ך! כי זה מה שהם ביקשו!) ועוזב בלי לומר כלום זה מעליב.

בעלי כבר אמר לי מראש שמדובר בבחור מתקשה שצריך הרבה עזרה, והוא היה מוכן מראש לאפשרות שהבחור לא ישאר או יעזוב.
אבל למה אי אפשר לבוא ולומר בצורה מכובדת.

סתם שפכתי פה את הלב.

נראה לי שזה לא סיפור כל כך נדיר. הרבה אנשים לא חושבים איך ההתנהגות שלהם משפיעה על הצד השני.
זה קורה לי כגרפיקאית שפתאום לקוחה יכולה להעלם, זה קורה לאחותי שנסעה עד ירושלים והמורה ביטלה את השיעור ושכחה שלא לכולן יש ווצאפ, וזה קורה כל הזמן.

הלוואי והיינו כולנו יודעים לראות דרך העיניים של השני, להתחשב ולהיות טובים יותר.
כי גם אם לא גרמנו לנזק של ממש, הרסנו למישהו את היום. סתם כי התעצלנו לומר כמה מילים...

תודה לכל מי שקרא את זה
כיף שיש למי לספר

העולם מתחלק לשניים:
אלו הכבדים, המסודרים, המרובעים, משתדלים מאד להתנהג בסדר ולא לפגוע בזולת אבל גם נפגעים מאד כשהזולת לא פועל על פי אמות המידה המסודרות שלהם.

ואלו הזורמים, השלפערס, המחליקים, המשתדלים בהחלט שלא לפגוע באחר אבל אמות המידה הסלחניות שלהם והנטיה לוותר ולשכוח מהר כשפוגעים בהם בחוסר מחשבה, גורמת להם להעריך בחסר את פגיעותו של הזולת מטיפוס A.

אין כאן טוב ורע, יש כאן מבנה נפש ובסיס אישיות.

לכל אחד מהטיפוסים יש עבודה לעשות עם עצמו, טיפוס A ללמוד להחליק וטיפוס B להיות קצת יקה בכל מה שקשור לאחרים..

 

[מחר זה מאוחר]

העולם מתחלק לשניים:
אלו הכבדים, המסודרים, המרובעים, משתדלים מאד להתנהג בסדר ולא לפגוע בזולת אבל גם נפגעים מאד כשהזולת לא פועל על פי אמות המידה המסודרות שלהם.

ואלו הזורמים, השלפערס, המחליקים, המשתדלים בהחלט שלא לפגוע באחר אבל אמות המידה הסלחניות שלהם והנטיה לוותר ולשכוח מהר כשפוגעים בהם בחוסר מחשבה, גורמת להם להעריך בחסר את פגיעותו של הזולת מטיפוס A.

אין כאן טוב ורע, יש כאן מבנה נפש ובסיס אישיות.

לכל אחד מהטיפוסים יש עבודה לעשות עם עצמו, טיפוס A ללמוד להחליק וטיפוס B להיות קצת יקה בכל מה שקשור לאחרים..

ממש לא מסכימה עם הקביעה!!!!
מכירה כמה וכמה אנשים אלופים בלפגוע,
אבל אם מישהו מעיז לפגוע בהם....
וכן להפך, אנשים שנזהרים לא לפגוע חו"ח, שוקלים כל מילה,
אבל כשפוגעים בהם הם יודעים להחליק....

 

[~מיכלי~]

מישהו פנה לבעלי וביקש שילמד עם הבן שלו. ראש הישיבה הסכים לקבל את הבחור רק בתנאי שילמד עם שני אברכים לפחות בישיבה. (ישיבה שמקבלת בחורים מתמודדים וכו').

למרות שבעלי מלמד בד"כ גמרא לבחורים ולא תנ"ך, הוא הסכים ללמד את הבחור תנ"ך כי אביו ביקש.
בעלי נקב בסכום שהוא לוקח, סיכמו על שעה והכל. ומה שהם לא ידעו זה, שבעלי לוקח את העבודה שלו ברצינות.
הוא מופיע בישיבה כמה דקות מראש, מכין את הספרים, ומוכן לתת לבחור הרבה יותר מעזרה בלימוד. הוא משקיע בבחורים את הכל.

ביום הראשון הבחור הגיע, ישבו ולמדו והכל היה בסדר גמור. ביום השני בעלי ישב וחיכה לו ובסוף כשהבין שהבחור לא מגיע הוא פשוט ישב ולמד בעצמו. מה שהוא הכי אוהב. והיום הבחור הגיע, ופשוט התיישב עם אברך אחר ללמוד איתו.

בעלי לא שאל למה. אם הוא רוצה ללמוד עם מישהו אז בשמחה רבה, אבל ראש הישיבה (שהמליץ לבחור ללמוד דוקא איתו) אמר שהבחור לא מעונין ללמוד תנ"ך ולכן הוא עבר למישהו אחר שילמד אתכם גמרא.

אני יודעת שהסיפור הזה לא נשמע כמו אסון ולכאורה לא קרה כלום, אבל עובדה היא שלבעלי נהרס היום. הוא, גמר ללמוד עם שאר הבחורים שלו, חזר הביתה מדוכדך, לא הבין למה לא פנו אליו כמו בני אדם והודיעו שיפסיקו את הלימוד. למה הוא בא מוקדם במיוחד, מחכה לבחור ואין להם אפילו את הנימוס להודיע שהם לא מעוניינים. בעלי בנאדם שלא נעלב משום דבר, לכן היה מוזר לי שכל כך אכפת לו. אבל כנראה שכשאתה מוכן להשקיע את כולך במישהו, ולתת לו הכל, והצד השני מוצא פגם במה שאתה עושה (שהוא הדכים ללמד אותו תנ"ך! כי זה מה שהם ביקשו!) ועוזב בלי לומר כלום זה מעליב.

בעלי כבר אמר לי מראש שמדובר בבחור מתקשה שצריך הרבה עזרה, והוא היה מוכן מראש לאפשרות שהבחור לא ישאר או יעזוב.
אבל למה אי אפשר לבוא ולומר בצורה מכובדת.

סתם שפכתי פה את הלב.

נראה לי שזה לא סיפור כל כך נדיר. הרבה אנשים לא חושבים איך ההתנהגות שלהם משפיעה על הצד השני.
זה קורה לי כגרפיקאית שפתאום לקוחה יכולה להעלם, זה קורה לאחותי שנסעה עד ירושלים והמורה ביטלה את השיעור ושכחה שלא לכולן יש ווצאפ, וזה קורה כל הזמן.

הלוואי והיינו כולנו יודעים לראות דרך העיניים של השני, להתחשב ולהיות טובים יותר.
כי גם אם לא גרמנו לנזק של ממש, הרסנו למישהו את היום. סתם כי התעצלנו לומר כמה מילים...

תודה לכל מי שקרא את זה
כיף שיש למי לספר

בלת"ק מזדהה מאוד!!
סיפרתי גם לבעלי והוא אמר שללא ספק גם הוא היה נפגע מאוד במקרה כזה.

 

[אסתריקה הלר]

ואלו הזורמים, השלפערס, המחליקים, המשתדלים בהחלט שלא לפגוע באחר אבל אמות המידה הסלחניות שלהם והנטיה לוותר ולשכוח מהר כשפוגעים בהם בחוסר מחשבה, גורמת להם להעריך בחסר את פגיעותו של הזולת מטיפוס A.

יכול להיות שיש הרבה כאלו אבל במקרה הזה זה ממש ההפך

בעלי הוא בנאדם זורם ברמות, וגם ציינתי שהייתי מופתעת שהיה לו אכפת.
אבל גם עם אתה זורם ומחליק- זה לא יעזור השארתם צביטה בלב. וגם אם לא חושבים על זה ולא מתייחסים בפנים זה מכאיב.

 

[אסתריקה הלר]

אולי עדיף להשאיר פתק עם הצעה להדליק אורות ומיחם

תמיד משאירה פתק, אבל יש אורות שאנשים חושבים שלא צריך ובלעדיהם הבית ממש חשוך, אז אני פשוט מדליקה.
וגם מה עם המצעים שפרשתי במיוחד?

 

[יוגורט]

מכירה כמה וכמה אנשים אלופים בלפגוע,
אבל אם מישהו מעיז לפגוע בהם....

זה בד"כ מגיע כחדא מחתה (ככה כותבים את זה?)

 

[דיני]

תמיד משאירה פתק, אבל יש אורות שאנשים חושבים שלא צריך ובלעדיהם הבית ממש חשוך, אז אני פשוט מדליקה.
וגם מה עם המצעים שפרשתי במיוחד?

זה בהחלט מיוחד מצידך!
כל הכבוד על הכנסת האורחים.

האורחים שלי בד"כ מביאים מהבית או שאני מפנה אותם לארונות המתאימים.

 

[דיני]

ממש לא מסכימה עם הקביעה!!!!
מכירה כמה וכמה אנשים אלופים בלפגוע,
אבל אם מישהו מעיז לפגוע בהם....
וכן להפך, אנשים שנזהרים לא לפגוע חו"ח, שוקלים כל מילה,
אבל כשפוגעים בהם הם יודעים להחליק....

צודקת.
אז בואי נתקן את הניסוח ל:
האנשים הטובים, הטיפוסים הנוחים לבריות מתחלקים לשנים: וכו וכו'

באמת יש את הבעייתיים, שקשה איתם מכל כיוון, עליהם אני לא מדברת.

 

[S.g]

הרגישות לשני כל כך חשובה!
לשים לב שגם אם לך לא נעים לבטל בן אדם
הרבה יותר גרוע זה להשאיר אותו לחכות לך ולבזבז את זמנו לריק
אותו דבר בדוג' של הדירה גם אם ברגע האחרון החלטת שאינך צריך את הדירה
ולא נעים לך לבטל אחרי שכבר בטוח הבן אדם סידר את הדירה
אז אתה פשוט לא משתמש בדירה בלי להודיע (שימו לב הרבה פעמים זה מגיע מהמקום הזה של החוסר נעימות
ועדיין זה ממש לא מצדיק את ההתנהגות!) אבל ממילא בסוף זה ייוודע וסתם גרמת עוגמת נפש
אפשר פשוט במקום זה להרים טל' או במקרה של האברך שבא ללמוד עם הבחור לגשת ולהסביר את עצמך יפה
שלא מתאים לך צורת הלימוד או הסגנון וכד' או הדירה שהסתדרת בלעדיה ולהתנצל על הטירחה המיותרת שגרמת להם
אבל באמת אנשים לא חושבים!
רוצה לשתף במשהו אחר אבל קשור גם לחוסר רגישות משוועת!
מדובר עוד בחברה קרובה שזה שורף פי מליון!
אני חווה קושי מסוים שהסתרתי מחברה טובה מסיבה מסוימת
יום אחד החברה ממש צועקת עלי איך לא סיפרתי לה על זה כי חברה אחרת שגילתה את זה דרך הבת שלה צעקה עליה איך לא אמרה לה והיא לא ידעה והרגישה מול החברה ההיא מבוכה גדולה (ממש "ריחמתי "עליה שגרמתי לה למבוכה}
כי החברה הכי קרובה אלי ואיך היא לא יודעת ואגב שימו לב שגם אם היתה יודעת היה אסור לה לרכל ולהעביר את המידע!
אני ממש בכיתי כי אמרתי לה שאם לא טרחתי לאמר לה למה היא חושבת שהיא יכולה להראות לי שהיא יודעת משהו שהסתרתי ממנה והנושא שאותו היא גילתה כל כך קשה לי ושורף והסברתי לה שחברה טובה לא נמדדת בכמה משתפים אותה בכאב בחיים חברה טובה נמדדת בכמה היא מצליחה לתת ספייס לחברה שלה ולהבין שלפעמים אנחנו אמורים לעמוד מהצד ולוותר על הסקרנות שלנו בשביל החברה
היא באמת לא התכוונה להכאיב לי זה הגיע מלהיות שקועה בעצמה ובפדיחה שהיתה לה שבתור חברה טובה לא היתה שותפה
אז כן יש אנשים ממש לא רגישים ובעיני אין מקום לכעוס עליהם אלא פשוט לרחם
בלילה ההוא בכיתי את נשמתי שחוץ מהקושי שלי עם מה שאני עוברת אני צריכה גם להתמודד עם תגובות של אנשים
ועוד אנשים שלכאורה קרובים אלי מאד וכל כך רציתי לשתף פה בפרוג
אז תודה למי שפתחה את האשכול הזה ובזכותה העזתי גם לשתף
ופשוט כדאי שנזכור אנחנו לפחות להיות רגישים וכל כך להיזהר כי לפעמים באמת אפשר לדרוך ולרמוס וממש לא להתכוון מספיק שלא חשבנו שניה לפני איך היינו מרגישים אנחנו במקום מי שעומד מולנו

 

[אסתריקה הלר]

הרגישות לשני כל כך חשובה!
לשים לב שגם אם לך לא נעים לבטל בן אדם
הרבה יותר גרוע זה להשאיר אותו לחכות לך ולבזבז את זמנו לריק
אותו דבר בדוג' של הדירה גם אם ברגע האחרון החלטת שאינך צריך את הדירה
ולא נעים לך לבטל אחרי שכבר בטוח הבן אדם סידר את הדירה
אז אתה פשוט לא משתמש בדירה בלי להודיע (שימו לב הרבה פעמים זה מגיע מהמקום הזה של החוסר נעימות
ועדיין זה ממש לא מצדיק את ההתנהגות!) אבל ממילא בסוף זה ייוודע וסתם גרמת עוגמת נפש
אפשר פשוט במקום זה להרים טל' או במקרה של האברך שבא ללמוד עם הבחור לגשת ולהסביר את עצמך יפה
שלא מתאים לך צורת הלימוד או הסגנון וכד' או הדירה שהסתדרת בלעדיה ולהתנצל על הטירחה המיותרת שגרמת להם
אבל באמת אנשים לא חושבים!
רוצה לשתף במשהו אחר אבל קשור גם לחוסר רגישות משוועת!
מדובר עוד בחברה קרובה שזה שורף פי מליון!
אני חווה קושי מסוים שהסתרתי מחברה טובה מסיבה מסוימת
יום אחד החברה ממש צועקת עלי איך לא סיפרתי לה על זה כי חברה אחרת שגילתה את זה דרך הבת שלה צעקה עליה איך לא אמרה לה והיא לא ידעה והרגישה מול החברה ההיא מבוכה גדולה (ממש "ריחמתי "עליה שגרמתי לה למבוכה}
כי החברה הכי קרובה אלי ואיך היא לא יודעת ואגב שימו לב שגם אם היתה יודעת היה אסור לה לרכל ולהעביר את המידע!
אני ממש בכיתי כי אמרתי לה שאם לא טרחתי לאמר לה למה היא חושבת שהיא יכולה להראות לי שהיא יודעת משהו שהסתרתי ממנה והנושא שאותו היא גילתה כל כך קשה לי ושורף והסברתי לה שחברה טובה לא נמדדת בכמה משתפים אותה בכאב בחיים חברה טובה נמדדת בכמה היא מצליחה לתת ספייס לחברה שלה ולהבין שלפעמים אנחנו אמורים לעמוד מהצד ולוותר על הסקרנות שלנו בשביל החברה
היא באמת לא התכוונה להכאיב לי זה הגיע מלהיות שקועה בעצמה ובפדיחה שהיתה לה שבתור חברה טובה לא היתה שותפה
אז כן יש אנשים ממש לא רגישים ובעיני אין מקום לכעוס עליהם אלא פשוט לרחם
בלילה ההוא בכיתי את נשמתי שחוץ מהקושי שלי עם מה שאני עוברת אני צריכה גם להתמודד עם תגובות של אנשים
ועוד אנשים שלכאורה קרובים אלי מאד וכל כך רציתי לשתף פה בפרוג
אז תודה למי שפתחה את האשכול הזה ובזכותה העזתי גם לשתף
ופשוט כדאי שנזכור אנחנו לפחות להיות רגישים וכל כך להיזהר כי לפעמים באמת אפשר לדרוך ולרמוס וממש לא להתכוון מספיק שלא חשבנו שניה לפני איך היינו מרגישים אנחנו במקום מי שעומד מולנו

אמאלה
התשובה שלך מאלפת, הסיפור כואב ממש
וגם מחדדת את הנושא עוד יותר. כמה חוסר רגישות פשוט יכול להרוס לשני את החיים.
שלא מספיק מה שאת עוברת, אחת הולכת ומרכלת, שנייה נעלבת שלא גילית לה- בדיוק הפוך מהתנהגות רגישה ויפה כלפי חברה במצב קשה.

מהצד של החברה- חברה אחת סיפרה לי בסוד כמוס שהיא עוברת טיפולים, ואחר כך אמא שלה (שהיא גם חברה שלי) גילתה לי את זה ואמרה לי לא לגלות בחיים כי הבת שלה תהרוג אותה. פשוט הטפתי לה מוסר למה היא מספרת לי.
מכירה אותה שהיא אחת שמגלה כל דבר שאומרים לה, אבל איך את יכולה לדבר על הבת שלך? כשהיא עוברת כזה דבר ומה שהכי חשוב לה שלא ידעו?

אם אנשים היו יודעים כמה משמעות יש לכל מעשה שלהם, וכמה כל בחירה יכולה לבנות או למוטט אדם אחר, אולי היו חושבים פעמיים ועושים בחירה יותר נכונה.

 

[יצאתי להפוגה]

יש המון, אבל המון אנשים חסרי אחריות, אנשים שאין להם את היכולת לראות מעבר למה שקורה אצלם, ונוח להם.
זה כואב מאוד, ומתסכל מאוד
לומדים לא להתקרב אליהם לומדים לזהות את האויב מתקרב....

ואם זה קרוב משפחה למשל?
דוגמא: השוויגער......
שמעדכנת על איזה מפגש משפחתי וכולם חייבים לבא......
אני יוצאת לירושלים, ובסוף מתברר לי שדחו את זה לשבוע הבא......
ואז מה אמורים לעשות?
זה באופן קבוע - לא חד פעמי.......

 

[Rachefet]

ממש לא מסכימה עם הקביעה!!!!
מכירה כמה וכמה אנשים אלופים בלפגוע,
אבל אם מישהו מעיז לפגוע בהם....
וכן להפך, אנשים שנזהרים לא לפגוע חו"ח, שוקלים כל מילה,
אבל כשפוגעים בהם הם יודעים להחליק....

ארבע מדות בדעות: נוח לכעוס ונוח לרצות וגו'

 

[יוסי מחשבים]

אבל למה אי אפשר לבוא ולומר בצורה מכובדת.

קצת מצחיק להפגע או לשפוט כשלא מובן הסיפור.
יש ציפייה מהבחור שיודיע? ודאי שלא, הרי הוא לא בחור סטנדרט.
מהראש ישיבה? שיגש וישאל אותו במקום, כמו שכל אחד היה עושה.
סתם להחזיק בבטן ולכעוס על כל העולם זה השיטה הידועה להרס עצמי. אין שום תועלת מזה.

 

[אסתריקה הלר]

יש ציפייה מהבחור שיודיע? ודאי שלא, הרי הוא לא בחור סטנדרט.

אין ציפייה מהבחור. ממש לא. ולראש ישיבה הוא ניגש, ככה הוא שמע שהכל מבוטל.
אלא מהאב של הבחור שהיה לו הרבה זמן להתקשר, לומר בדיוק מה הבחור צריך, להסביר את המצב וכל מה שהבחור דורש וצריך- ממנו ודאי אפשר לצפות להרים טלפון של עשרים שניות. אבל לומר שהוא שינה את החלטתו לא היה לו זמן כמובן...

 

[מחלימה]

קצת מצחיק להפגע או לשפוט כשלא מובן הסיפור.
יש ציפייה מהבחור שיודיע? ודאי שלא, הרי הוא לא בחור סטנדרט.
מהראש ישיבה? שיגש וישאל אותו במקום, כמו שכל אחד היה עושה.
סתם להחזיק בבטן ולכעוס על כל העולם זה השיטה הידועה להרס עצמי. אין שום תועלת מזה.

מה זה "מצחיק להפגע"??
אם הבן אדם נפגע, אז פגעו בו!
יכול להיות שיש יותר רגישים מאחרים,
אבל אם אתה יודע שאי מי נפגע ממך, עליך לתקן זאת.