דרוש מידע עד כמה סגפנות הגיונית בגיל הזה?

[רחשי הלב]

מזל שלפני 50 שנה לא היה פרוג, אחרת איך היו לנו גדולים בעם ישראל? הרי מיד היו עוצרים את הגדילה שלהם כי זה לא תקין

לא היה פרוג, אבל לרבי חיים קניבסקי היה את החזון איש שדאג ופיקח שיאכל טוב וישן טוב (וילמד בכל שאר הזמן...), גם הרב עובדיה והרב אלישיב ועוד הקפידו על בריאותם ועל סדרי יומם.
ברור שיש סיכוי מסויים שמדובר בנשמה גבוהה וכו', אבל יותר מסתבר שמדובר בבעיה גבוהה. זה תמרור אזהרה זועק.
הכרתי בחור מתמיד עצום ולמדן מופלג בן למשפחה מיוחסת וידועה שכולם ניבאו שיהיה גדול הדור. הוא נלקח אחר כבוד כחתן אצל ת"ח ידוע מבאי ביתו של אחד מגדולי ישראל זיע"א שסיפק את כל מחסורו. הנ"ל היה מוכר לכל באי ישיבת מיר, כשהיה עומד במשך שעות ארוכות מאוד ליד עמוד החזן בביהמ"ד סלונים ליד ישיבת מיר ולומד ולומד ולומד מול עיניהם המשתאות של כל אלו שראו את המחזה המופלא.
האברך הזה היום חילוני גמור אוכל נבלות וטרפות חוטא ומחטיא את הרבים.

 

[צפוני אבוד]

הו. זו הנקודה.
הרב עובדיה נניח היה כזה בגיל הזה, או הרב קנייבסקי...?
אני חשבתי שלא נהיים גדולי הדור בגיל 20, אלא עובדים על זה כל החיים, אני טועה?

בשביל לדעת את כל התורה בגיל 30/40 צריך להתחיל ברמה הזו.
הגר"ח קנייבסקי התחיל ללמוד 7 דפים ביום ולגמור את הש"ס כל שנה בערך בגיל 16.
הרב עובדיה למד קרוב ל 20 שעות ביממה בתור בחור.
ואחזור שוב על המלצתי [בפרט אחרי כל כך הרבה דעות לכאן ולכאן באשכול] - לדבר עם אדם גדול. והכוונה מגדולי ישראל, לא ראש ישיבה אפילו בישיבה חשובה.

 

[חגי פאהן]

איזו מתקפה על בן אדם שמנסה להתמיד...
ידוע על ר' חי טייב זצ"ל שבנערותו אימו שמעה לשכנותיה וניסתה בכח להוציא אותו מהמרתף ששם היה מבלה את רוב שעותיו בלימוד, כדי שלא ישתגע - ואז הוא השתגע והתחיל עם אלכוהול.

הו. זו הנקודה.
הרב עובדיה נניח היה כזה בגיל הזה, או הרב קנייבסקי...?
אני חשבתי שלא נהיים גדולי הדור בגיל 20, אלא עובדים על זה כל החיים, אני טועה?

הרב עובדיה סיים את הש"ס בפעם הראשונה בגיל 15, ובפעם השניה בגיל 19, כך שמעתי מהראשל"צ. הרב שטיינמן נכנס לישב"ג בגיל 11 כמדומני, ולמד יותר מכל הבחורים שם. הרב מרדכי אליהו הוסמך לדיינות בגיל 24.
כמי שהתחזק מאד בגיל ההתבגרות, וחלק נכבד מכוחות הנפש שלו הלכו על מריבות עם ההורים, הייתי אומר לא להילחם בו על שהוא רוצה להתעלות, וזה עצמו עלול לגרום להקצנה. אבל כן צריך להיות פיקוח של אדם גדול. לא אברך מבוגר מהישיבה, אדם גדול באמת שגם הוא מעריך. זה ודאי היה משותף לכל הגדולים זצ"ל ויבל"ח - הם היו מודעים שיש מישהו עוד יותר גדול מעליהם.
אגב, אני לא מאמין שהוא הולך לישון ב-2 וקם נץ, בלי לנוח עוד איזה זמן ביממה.

 

[אין ייאוש בעולם]

בלשון של ברסלב זה נקרה ריבוי אור וריבוי האור גורם לכבוי השמן

 

[החכמה שבנשים]

יש לי אח כזה.
הוא גדול ממני אז אני זוכרת במעורפל.
הוא בחור צדיק בסדר גודל מטורף. למדן, שקדן, גאון (באמת)
לדוגמא: יש לו בכיסים מלא דפים קטנים של מה הוא צריך להספיק לפי דקות. משהו הזוייייי!
אני זוכרת שבסביבות גיל 20 הראש ישיבה שלו קרא לו חולה נפש וירד לנפשו על ההתמדה הזו. אח שלי חזר הביתה בוכה ממש נשבר מזה.
אחרי תקופה הוא עזב את הישיבה הזו והלך ללמוד בישיבה אחרת שם המשיך לעשות חיל.
הוא נשוי.
אבא מדהים, בעל מקסים, עוזר לאישתו ועדיין הוא שקדן ברמות הזויות.
כל מי שמכיר אותו חולה עליו. מסוג האנשים שאין היום באמת.
יש לו ראש בריא והוא בחור סופר שמח ואוהב לשמח אנשים ואכפתי לאחרים.
ספר תורה מהלך ממש, בלע"ה
מבחינת אשרי יולדתו ! זכיתי!!

 

[מגבת]

דבר ראשון- האם זו התנהגות חדשה???
אם כן- מדאיג מאד.

דבר שני,
הוא מתקשר עם הסביבה?
משוחח יותר משתי דקות?
הוא צוחק?
הוא אוכל?
בשולחן שבת, הוא שר בכיף?
הוא מפנה מהשולחן, זורק את הפח גם בלי שמבקשים?
זורק על אחותו את הבגדים שהניחה לו על המיטה?

אם כן, זכיתם!
הוא בחור הישגי ועדיו לגדולות בע"ה.
האישה תאפס אותו.

אם הוא רציני, קפדן,
לחוץ על זמנים,
מתעקש על חומרות, גם כשהן מציקות לסביבה.
זו אזעקה.

 

[ש. צ. וינמן]

דיברתי עם הבחור ודיברתי עם הר"ם. מאיפה הבנת שלא?
אני מכירה אותו יותר מידי טוב.

כתבת שזה לא הבן שלך ולכן הבנתי שאת יודעת את הסיפור מכלי שני.
בכל מקרה, ר"מ שזועם! על מקרה כזה צריך שאלה עד כמה אפשר לסמוך עליו בהכוונת הבחור.
מתאימה לכאן דאגה, חמלה. זעם לא נשמע טוב.

 

[עדיה שיר]

דבר ראשון- האם זו התנהגות חדשה???
אם כן- מדאיג מאד.

דבר שני,
הוא מתקשר עם הסביבה?
משוחח יותר משתי דקות?
הוא צוחק?
הוא אוכל?
בשולחן שבת, הוא שר בכיף?
הוא מפנה מהשולחן, זורק את הפח גם בלי שמבקשים?
זורק על אחותו את הבגדים שהניחה לו על המיטה?

אם כן, זכיתם!
הוא בחור הישגי ועדיו לגדולות בע"ה.
האישה תאפס אותו.

אם הוא רציני, קפדן,
לחוץ על זמנים,
מתעקש על חומרות, גם כשהן מציקות לסביבה.
זו אזעקה.

התנהגות ישנה.
משוחח כמובן יותר משתי דקות. נוסע באופניים מידי פעם במסלול רכיבה.
מתקשר עם חברים. מגיע מעצמו להתעניין בהם. החברים מוצאים בו "אוזן קשבת" רצינית... הוא כמו הבונקר שלהם.
הוא לא מדבר שעות ארוכות, אך כן משתף את אחותו המון.צוחק איתה, מפטפט איתה, דן איתה גם על דברים בעלמה (ומצייר לה מידי פעם 'שערים' במחברות)
הוא לא עוזר המון בבית. אבל כן קשוב לצרכים ולדרישות.

האישה תאפס אותו?
רק שלא יפרוש ממנה...
רחמנותי קצת על אשתו. במקום לחיות, היא תצטרך לעמוד עליו, לחנך ולאפס אותו.
לא?

 

[החכמה שבנשים]

התנהגות ישנה.
משוחח כמובן יותר משתי דקות. נוסע באופניים מידי פעם במסלול רכיבה.
מתקשר עם חברים. מגיע מעצמו להתעניין בהם. החברים מוצאים בו "אוזן קשבת" רצינית... הוא כמו הבונקר שלהם.
הוא לא מדבר שעות ארוכות, אך כן משתף את אחותו המון.צוחק איתה, מפטפט איתה, דן איתה גם על דברים בעלמה (ומצייר לה מידי פעם 'שערים' במחברות)
האישה תאפס אותו?
רק שלא יפרוש ממנה...
רחמנותי קצת על אשתו. במקום לחיות, היא תצטרך לעמוד עליו, לחנך ולאפס אותו.
לא?

אצל אחי גיסתי מתגאה בו בכל מקום, היא חיפשה את זה וקיבלה את זה בגדול!!
בכלל לא אישה מסכנה בשיא הכנות

 

[מגבת]

רחמנותי קצת על אשתו. במקום לחיות, היא תצטרך לעמוד עליו, לחנך ולאפס אותו.
לא?

לא,
מי שציווה עליו ללמוד בשקידה עצומה כזו,
ציווה עליו לדאוג שאשתו תהיה מאושרת.
ועם ההישגיות שלו הוא כנראה יצליח, בע"ה.

 

[חיה ארנטרוי]

יש לי אח כזה.
הוא גדול ממני אז אני זוכרת במעורפל.
הוא בחור צדיק בסדר גודל מטורף. למדן, שקדן, גאון (באמת)
לדוגמא: יש לו בכיסים מלא דפים קטנים של מה הוא צריך להספיק לפי דקות. משהו הזוייייי!
אני זוכרת שבסביבות גיל 20 הראש ישיבה שלו קרא לו חולה נפש וירד לנפשו על ההתמדה הזו. אח שלי חזר הביתה בוכה ממש נשבר מזה.
אחרי תקופה הוא עזב את הישיבה הזו והלך ללמוד בישיבה אחרת שם המשיך לעשות חיל.
הוא נשוי.
אבא מדהים, בעל מקסים, עוזר לאישתו ועדיין הוא שקדן ברמות הזויות.
כל מי שמכיר אותו חולה עליו. מסוג האנשים שאין היום באמת.
יש לו ראש בריא והוא בחור סופר שמח ואוהב לשמח אנשים ואכפתי לאחרים.
ספר תורה מהלך ממש, בלע"ה
מבחינת אשרי יולדתו ! זכיתי!!

נשמע משהו מהדור הקודם

התנהגות ישנה.
משוחח כמובן יותר משתי דקות. נוסע באופניים מידי פעם במסלול רכיבה.
מתקשר עם חברים. מגיע מעצמו להתעניין בהם. החברים מוצאים בו "אוזן קשבת" רצינית... הוא כמו הבונקר שלהם.
הוא לא מדבר שעות ארוכות, אך כן משתף את אחותו המון.צוחק איתה, מפטפט איתה, דן איתה גם על דברים בעלמה (ומצייר לה מידי פעם 'שערים' במחברות)
הוא לא עוזר המון בבית. אבל כן קשוב לצרכים ולדרישות.

האישה תאפס אותו?
רק שלא יפרוש ממנה...
רחמנותי קצת על אשתו. במקום לחיות, היא תצטרך לעמוד עליו, לחנך ולאפס אותו.
לא?

איך הוא מספיק כל זה
אם הוא לומד משעות המוקדמות עד 2 בלילה

 

[עדיה שיר]

נשמע משהו מהדור הקודם

איך הוא מספיק כל זה
אם הוא לומד משעות המוקדמות עד 2 בלילה

לרוב זה באמת הלו"ז היומי שלו. התנהגותו הכללית לא משדרת "מוזרות" או אנוכיות.
בבין הזמנים הוא מוצא לעצמו זמן לרכב על אופניים.
בשבת הוא לא רובץ כמו איזה גולם מפונק.
הוא כאן. הוא איתנו. הוא לרוב משדר אכפתיות...

 

[כוכב103]

קודם כל אם הוא הגיע לגיל 20
המצב פחות מדאיג
אם היית מתארת אותו תאור בגיל 17-18
הייתי אומרת ללכת ליעוץ דחוף

אם הוא בגיל 20 דורש מעצמו הרבה ובמקביל יודע גם להנות מהחיים, לצחוק, להשתחרר וכו'
צריך למצוא איש צוות טוב וחם שיהיה איתו בקשר ויבדוק שהכל בסדר בפנימיות שלו
אבל זה לא בהכרח מדאיג.
הפוך, תשמרו על קשר רציף איתו
תדאגו לו לפינוקים ויציאות
ותודו לה' שיש לכם כזה אחיין

 

[חיה ארנטרוי]

קודם כל אם הוא הגיע לגיל 20
המצב פחות מדאיג
אם היית מתארת אותו תאור בגיל 17-18
הייתי אומרת ללכת ליעוץ דחוף

אם הוא בגיל 20 דורש מעצמו הרבה ובמקביל יודע גם להנות מהחיים, לצחוק, להשתחרר וכו'
צריך למצוא איש צוות טוב וחם שיהיה איתו בקשר ויבדוק שהכל בסדר בפנימיות שלו
אבל זה לא בהכרח מדאיג.
הפוך, תשמרו על קשר רציף איתו
תדאגו לו לפינוקים ויציאות
ותודו לה' שיש לכם כזה אחיין

לא מבינה בזה
ולכן לא עניתי
אבל התחברתי מאוד לדברייך
נראים דברי טעם

 

[דוּבי]

הוא על פניו נורמלי, דואג לעצמו ומקובל חברתית. חושב על שידוכים ויודע גם ליהנות. אבל מצד שני... זה המצב.

לדעתי ומהכירות בשטח יש תופעות כאלה וכן כמו שהזכירו פה זה יותר נפוץ אצל ע"מ
וכל עוד הוא מקובל חברתית ויודע להנות ולא עצוב מדי או שיש איזה בעיה במשפחה שהביאה אותו לשם או מצוקה אחרת בסגנון הנ"ל
אין שום סיבה לדאגה זה מגיע ממקום טוב של התעלות ודביקות
וזה זר לנו קצת כי זה מושגים של פעם אבל גם היום זה קיים

 

[חגי פאהן]

האישה תאפס אותו?

תאפס? ותחנך?? אתם עדיין בראש שסדר היום שלו הוא בעיה שצריך לפתור... אדרבה, צריך למצוא מישהי שזה מה שהיא מחפשת.

 

[כוכב103]

תאפס? ותחנך?? אתם עדיין בראש שסדר היום שלו הוא בעיה שצריך לפתור...

למה צריך לאפס?
כי רב האנשים לא מצליחים לעמוד בסדר יום כזה קשוח??
אשתו תתמוך בו
תדאג לו לתזונה בריאה לשמחת חיים ולרוגע נפשי
כמובן היא חייבת להיות אחת שאילו שאיפותיה וזאת גאוותה
ולהיות בדרגה ראויה לו.

 

[עדיה שיר]

למה צריך לאפס?
כי רב האנשים לא מצליחים לעמוד בסדר יום כזה קשוח??
אשתו תתמוך בו
תדאג לו לתזונה בריאה לשמחת חיים ולרוגע נפשי
כמובן היא חייבת להיות אחת שאילו שאיפותיה וזאת גאוותה
ולהיות בדרגה ראויה לו.

אני אסביר רגע...
כתבת- "כמובן היא חייבת להיות אחת שאילו שאיפותיה וזאת גאוותה..."
*גאוותה?
התורה דוגלת בשיטה של "וחי בהם"
נניח שהבחור נראה שמח, תקשורתי ונורמטיבי. אני רק לא יודעת איפה זה עומד...
אנחנו מפחדים מייצורים 'לא סנדרטים'
אני לא יודעת אם יש בת סמינר שכשדיברו איתה על "בן עליה ותלמיד חכם..."
היא תיארה לעצמה סגפן כזה.
אני רוצה להאמין שהוא נשמה גבוהה. ואני רוצה לדמיין שאני עוד אחכה אצלו בתור מאחורי הדלת 'לקבל ברכה'...
אבל אני מפחדת מזה גם. מאוד.
אני שואלת את עצמי מאיפה הפחד... אנחנו מעריכים גדולי עולם על כל המשתמע מכך...עוד מגיל העשרה.
אבל מכנים "שיגעון" בחורים שנצמדים לזה.
אנחנו נוטים להתרחק מאנשים כאלו. אולי מתוך אמונה של "אל תהייה צדיק הרבה" או- 'לך בקו האמצע...'
אבל ממשיכים להתפלל שנזכה לגדל את 'גדול הדור'
אז מאיפה באמת יצמחו לנו הרבנים של הדור הבא. (אם הרמי"ם הנכבדים עומדים ומדכאים את זה. אולי בהגיון...?)
כדי להיות הרב שטיינמן אי אפשר להיות בחור שהוא גם לומד, אבל גם יושב על הברזלים בערבים ושותה אקסל עם חברי החדר שלו. אי אפשר להשקיע בטיפוח. להכיר את העולם ודומיו. להבין ב"שיח" עם נשים", להיות הכי ג'נטלמן, מרשים וצדיק, וגם להנות ולדעת לטוס לחו"ל...
לא יודעת... אולי אין באמת מה לעשות, אלא רק להתפלל שיצמח ישר ולא עקום.

 

[שלמה הירשמן]

בד"כ לא מגיב, אגיב בקצרה:
קיבלתי מאדם גדול שליווה רבים, שהמדד הוא:
השמחה של האדם בדרכו.
אם הוא שמח וזה נמדד בכל מיני זמנים ומצבים, אך לפי הנורמה של החיים הפשוטים ולא לפי מצבי קיצון לשני הצדדים, מלמד שהוא חי בדרך שמתאימה לפי מידותיו, אך אם רואים עליו את כסיסת הציפורניים ואת הלחץ המתמיד (ואת המבט הלחוץ-הנורא הזה בעיניים-למי שהכיר בחורים מהסוג הזה) מראה על בעיה ובהרבה מן המקרים מעורר דאגה.
הסיבה לקללה בסוף הקללות של פר' כי תבא: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" וגו' איך אפשר להעניש כ"כ כ"כ חמור על דבר שלא צווה בתורה, (עבדו את ה' בשמחה-תהילים) יש בזה אריכות, בקצרה: השמחה היא מדד לפנימיות העבודה של האדם ברגע שעובד לא בשמחה מלמד שכל עבודתו שייכת עדיין לחלק מאד חיצוני בו, היות שאדם שעובד את ה' ממקום פנימי בהכרח יהיה שמח, עיקר התביעה בפרשה זו ששייכת לתקופת בית שני (כמבואר ברמב"ן ועוד) על חיסרון בפנימיות. לא חייבים להאמין אבל באמת נושא חשוב ורחב ואכמ"ל.

נערים היינו גם בגרנו כולנו הכרנו מתמידים מעל הממוצע חלקם הצליחו חלקם קרסו חלק בשבירת אברים וחלק ניצלו ברחמי שמיים, אפשר לומר שהמדד הזה של שמחה בחיים ושלמות עם הדרך אפיין את העולים בדרך העולה בית א-ל, ואלה הלחוצים והדחוקים שהיה קשה להסתכל להם בעיניים, בדרך לא צלחו ולפעמים צנחו תחתם אם השארת חותם גדולה או קטנה
דווקא הסיפור הנ"ל נוטה לכיוון של בחור שחי יחסית טוב עם עצמו ברוב הדברים, עם חלק מהמקרים שבהם נסחף (טעויות זמניות תמיד מותרות כל עוד הן הפיכות) על פניו כמובן (הוא כל יום ישן כ"כ מאוחר וקם כ"כ מוקדם-כנראה, וכנראה יש גם השלמות ביום או מידי פעם)
דרך צלחה תיעצו רק טוב

 

[השמח בחלקו]

א. האם ההתנהלות מתאימה לכוחות הגוף והנפש שלו. ולא לזרוק סתם הוא יתמוטט, כי לא מכירים זאת מהסביבה הקרובה. יש אנשים שזקוקים לפחות שינה ואולי הוא אחד מהם. בנוסף לדוגמא, כל סטודנט לרפואה חי חיים הזויים בהרבההה עד שהוא מקבל את התואר, ואף אחד לא בא והופך אותו לחולה נפש בפוטנציאל.
ב. לבדוק האם יש לו יכולת להתגמש, כלומר, האם הוא שולט על התוכניות היומיות שלו או שהן שולטות עליו.

א. נכון מאוד זה עניין של התאמתה, פה זה נשמע מוגזם גם לבעל כוחות נפש חזקים במיוחד.
לגבי סטודנטים לרפואה, זה דווקא ראיה הפוכה, מכיוון שזה המקצוע שבו יש הכי הרבה התאבדויות !! (אפשר לקרוא על זה ברשת) וזה רק מראה עד איפה אפשר להגיע, אם אדם לא מתייחס לכוחות גוף ונפש שלו.
ב. נכון מאוד, אם הוא נוקשה, זה כבר לא סימן אזהרה, זוהי אזעקה,, אך אם הוא יודע להתגמש עם עצמו, זה כבר הרבה יותר טוב.