עזרה מדברים בחרדית? זקוקה לתרגום!

[יאן]

לחם מטוגן יש לו איזה שם באידיש. נא עזרתכם.
[/QUOTE]
בונדש בהונגרית

 

[יופלה אפרסק]

חסידים: יארצייט
ספרדים: אזכרה
ליטאים: יום שנה?

 

[-חיה-]

חבד:
לשני הריכוזים הגדולים של חבד בארץ יש שמות ייחודיים:
הכפר- כפר חבד
נחלה-שכונת נחלת הר חבד שבקרית מלאכי

כשיש חתונה אז שואלים את בעלי השמחה האם החתונה ב-א' או ב-ב' (שני אולמות בכפר חבד שבהם רוב החתונות בחבד)
אפשר לשאול גם האם החתונה באוהל (א) או בבית רבקה (ב)
כמו השיר: א' אוהל ב' זה בית

אהה ואם כבר אוהל אז כשמדברים על אוהל שלא בהקשר של אולם חתונות אז מתכוונים לציון של הרבי מליובאוויטש בקווינס.

 

[מרובע]

אשכנז:
בתורה - בן גומר ונכדו של יפת.
בספרי ראשונים ואחרונים שאינם ספרדים/מזרחיים - ארץ גרמניה.
בספרי אחרונים ספרדים/מזרחיים - כל אירופה למעט ארץ ספרד ופורטוגל.
בימינו - או נוסח של הליטאים, או מוצא של מי שאינו ספרדי/מזרחי (דהיינו צאצא של יהודי גרמניה הקדמונים).

 

[מרובע]

חסיד:
עד תקופת החסידות: מי שעושה לפנים משורת הדין. (אולי יש הגדרה מדוייקת יותר)
לאחר מכן: מי שהולך בדרך הבעש"ט ותלמידיו.
"חסיד של" - מאמין בשיטה כלשהי (גם אצל חילונים).

 

[מרובע]

אשכנז:
בתורה - בן גומר ונכדו של יפת.
בספרי ראשונים ואחרונים שאינם ספרדים/מזרחיים - ארץ גרמניה.
בספרי אחרונים ספרדים/מזרחיים - כל אירופה למעט ארץ ספרד ופורטוגל.
בימינו - או נוסח של הליטאים, או מוצא של מי שאינו ספרדי/מזרחי (דהיינו צאצא של יהודי גרמניה הקדמונים).

ספרד:
בנביא ובספרי הראשונים - ארץ אספניה/ספיין וכו'. (בחצי האי האיברי בדרום אירופה).
בימינו כל עדות המזרח והמערב הפנימי.
בנוסח - נוסח החסידים (להבדיל מנוסח ה"ספרדים" שהוא נקרא ע"מ).

 

[-חיה-]

אצל עדות המזרח אומרים:
לעלות לישון, ולמזוג את האוכל

וואו יש לי ידידה מעדות המזרח שיוצא לי לא פעם להיות אצלה בבית, בקיצור כל הזמן אומרים שם למזוג אוכל וכמעט חשבתי שהם אוכלים כל הזמן רק מרק...

תמני- ''בחייאת..''

יוווו אני תמנייה!
(תמנייה עם שורשים הונגריים, פולניים ואוקראינים, אחלה שילוב...)

ספרדים: מהמם!! מושלם!! אין דברים כאלה!! אליפות!!

אשכנזים: מדהים!

אז אני ספרדיה בעצם?

 

[מרובע]

פניה:
בעברית - כמו פניות הציבור.
בעבודת השם: אינטרס. (נקרא גם "נגיעה", אצל החילונים יש לנגיעה עוד פירוש)

 

[ש.ב.א]

מאמי
באידיש: אמא
אצל החילונים- מי יכול לתרגם?

 

[**rb]

כך יש לכתוב בעברית תקנית
זה שיש מי שעשה מזה אלילות (ואגב- מי שכך יקדים את הן' לם') זה כבר עניין אחר

נושא נפרד זה שגיאות דיבור שקיימות רק אצל חרדים.
אותך בצירה
חתולה במלעיל
חולות שהכוונה לחול ברבים
עלך במקום עליך
אותך בצירה במקום בפתח
וכן על זה הדרך.
(ואני לא מזכירה זכר נקבה וכולי)

חוץ מזה-
היתה לי חברה צ'אלמרית אמרה לי על בגד שהוא "נורא נחמד" ואני כמעט נעלבתי...
אח"כ הבנתי ממנה שהכוונה שהוא יפה
אבל לא מספיק מכירה כדי לדעת אם זה חד משמעי שם.

 

[שיחה נכנסת]

בואבא
סבתא
סבתוש

צייטלא
פתק

 

[gazoz]

באידיש: אמא
אצל החילונים- מי יכול לתרגם?

צדיק שלי...

 

[BIZZARC- עשירה]

מאמי
באידיש: אמא

זה באנגלית, לא?

 

[gazoz]

במקור כן,
יש את הצ'אלמרים שאומרים מאמא או מאמע אבל כל שאר דוברי האידיש אומרים מאמי

 

[מתן מאור]

באותה מידה - צאנז בנתניה.

הייתי שם פעם ויש להם קטע נורא מוזר - יש שם איזה בנין שמשום מה מכונה הבית-הלבן (אולי נשיא ארה"ב ביקר שם פעם).

 

[שוהם307]

לחם מטוגן יש לו איזה שם באידיש. נא עזרתכם.

בונדאש

 

[**rb]

ערב שבת - ספרדים
ליל שבת - אשכנזים

זה פחות קשור לספרדים אשכנזים, זה משהו אחר.
ליל שבת זה שבת בלילה
ערב שבת זה לפני שבת.
אני טועה?

 

[רצוני לעשות רצונך]

בכל החסידויות אומרים על האדמו״ר הרב׳ה,
בבעלזא ובבאבוב הרוב.

יש עוד מקומות שאומרים רוב.

שטיבל -גור וכו

שטיבל זה כל "סניף" של בית הכנסת המרכזי שנמצא בעיר של האדמו"ר.
בגור פשוט יש הרבה כאלה...

הנה משהו שאני באמת תוהה
חסידים קוראים למי שלומד איתם- שותף?
הם יגידו משפט כמו "אני הולך ללמוד עם השותף שלי.." או "השותף מחכה לי"?

שייך לגור בלבד,
רוב החסידים אומרים חאבריסע

מה זה ?
אני מכיר -
הלך פייפן = מקולקל ללא תקנה

פייף- צפצןף ביידיש

''איחוגיחאפ באד זעכאן''

איך האב געכאפט בעד זאכן

 

[-חיה-]

חבד
תשרי- (במילעל)
לטוס לרבי לחודש תשרי
רוב הבחורים טסים לתשרי (ככה אומרים...) שזה מלפני שבת סליחות עד אחרי שבת בראשית.

מבצע נש"ק-
חלוקת נרות שבת קודש ברחוב, מרכזי קניות או בכל מקום שאפשר.
(ולכו תספרו למאבטח של מרכז הקניות שיש לכם נש"ק...)

השכונה (האות ה"א בניקוד סגול)-
שכונת קראון הייטס בברולקלין, ניו יורק, השכונה שבה שוכן 770 ואם אני לא טועה יש בה הכי הרבה משפחות חבדיות.

פארד- תהלוכת לג בעומר אצל הרבי, תהלוכה רצינית ומושקעת מאוד.
אין פארד בכל שנה אלא רק כשלג בעומר יוצא ביום ראשון (שזה יום חופש באמריקה) או בשנת הקהל בכל יום שיוצא.

 

[tilip]

פינת אוכל / שולחן סלון!!!
אחד המושגים שחרדי וחילוני יכולים לנהל שיח חרשים לגביו..
כשחרדי אומר: "לך תביא את המפתחות מהפינת אוכל" -
הוא מתכוון לשולחן במטבח,
בציבור הכללי לעומת זאת הכוונה לשולחן הגדול עם הכסאות שנמצא לצד הסלון/חדר שבת/איך שתרצו לקרוא לזה..
כשחרדי אומר:"לך תביא את המפתחות מהשולחן בסלון" -
עכשיו הוא מתכוון לשולחן הגדול עם הכסאות שנמצא לצד הסלון/חדר שבת/כנ"ל...
בציבור הכללי לעומת זאת הכוונה לשולחן סלוני קטן שנמצא בין הכורסאות בסלון ובדר"כ יש עליו כלי נוי כזה או אחר...

אני חושבת שהשוני הגדול במשמעויות של המושגים זה בגלל צורת החיים ואופן הריהוט השונה:
בבית חרדי סטנדרטי יש שולחן במטבח שבו אוכלים ביום יום, שולחן גדול עם כסאות מרופדים שנמצא בחדר שמכונה - הסלון, ולצידו ישנה ספה, אחת בדר"כ, מקסימום עוד כורסא עם ריקליינר, ספריית קודש מכובדת,
והחשוב מכל - אין שם שולחן סלוני קטן!!
בשונה מבית במגזר הכללי ששם יש מערכת ספות, כולל שולחן סלוני קטן, לצערנו במקום ספריית קודש יש שם משו אחר..
ולצד זה נמצא השולחן הפינת אוכל הגדול עם כסאות וכו'...