דרוש מידע אמן על הילדים...

[shimשימי]

לענ"ד הדיון הזה מיותר לחלוטין.
לא מתאים שנושא כזה יהפוך לדיון השקפתי בפורום ציבורי רחב בו כל אחד מחווה את דעותיו (וגיבוביו).
יש כאן מקום לפרטיות וצניעות, אלו נושאים שעד לא מזמן כלל לא עלו על דל שפתיים.
אנשים, מה קרה לנו?

עיקר הטענה שלך לדעתי זה על ההנהלה וממש לא על המשתמשים שבאים לעזור
אם יש לך טענות תפני אליהם נראה לי שהם הכתובת

מאחר שלפנות לציבור גדול רחב ולנסות לשנות את דפוסי הפעולה מלמטה נראה לי קצת לא הגיוני
והביקורת לא תועיל לצערי

 

[am creative]

דווקא את עניין הכלב מצחיק להכניס לפה.

אצלנו כולם אוהבים תינוקות.
כאלו רכים ומתכרבלים,
ומרשים לכולם לאחוז אותם ולהרפות עם הנשימות השקטות שלהם..
לאט לאט (או מהר מהר התינוקות גדלים ולא מתכרבלים כבר.
ופתאום יש להם צרכים ודרישות ואופי,
ועיכוב התפתחותי או קושי לימודי, ותלונות על ההורים
והם כבר לא כל כך אוהבים ומפנקים...

אז כלב זה פשוט תינוק שלא גדל אף פעם.
ולא נהיה ילד עם צרכים ורצונות תובעניים משלו.
נשאר חמוד-חמוד, קטן-קטן (או גדול -גדול. איכס!) ואוהב כל אחד כמו שהוא.
מה הוא כבר דורש -
פעם בחודש ללכת למספרה?
פעם בחצי שנה לוטרינר?
מגיע לו, חבר טוב...

לא קראתי את כל האשכול עדיין, מקווה שאינני חוזרת על דברים
אבל אולי אחת הסיבות שתינוק זה דבר כ"כ מלאכי זה כדי לגרות אותנו ללדת אותו?

 

[טוליפ לבן]

אבל אולי אחת הסיבות שתינוק זה דבר כ"כ מלאכי זה כדי לגרות אותנו ללדת אותו?

בטח.
גם בטבע את יכולה לראות שגורים חמודים יותר מבוגרים.
תחשבי על גורי חתולים, גורי אריות - יש להם סוג של מתיקות.
זה כדי לשכנע אותנו לטפל בהם באהבה,
גם כשהם גומרים אותנו...

 

[רייזי ניילינגר]

אהבה לילד זה מולד זה לא משהו שצריך לעבוד עליו
ברור שהנשים הן לא מכונת ילדים
בהתאם לנסיבות כל מקרהה לחוד
צריך לזכור שללדת זה עד גיל מסוים וצריך
לדאוג שלא אתחרט על מה שעשיתי בתור צעירה....

 

[אלף אורות]

הייתי קודם כל שואלת אותה מה הכוונה שלה בשאלה, מה היא רוצה לשמוע, מה מפריע לה, וגם מה היא חושבת על זה.
הרבה פעמים חילונים שואלים שאלות מסיבות שונות, לאו דווקא כאלה שאנחנו חושבים עליהם, אז לא ישר לספק תשובה, אלא לבדוק מאיזה מקום זה מגיע.
האם זה בגלל שהחרדים לא עובדים ואין להם כסף לגדל ילדים ואז הם נופלים על המדינה כביכול?
האם זה בגלל שהיא חושבת שלנשים החרדיות בחברה החרדית אין זכויות ולכן הן חייבות ללדת ולגדל ילדים?
אולי היא בכלל מתפעלת מהתופעה?
או אולי היא דואגת לפיחות הדמוגרפי של החילונים?
אולי היא חושבת שהחרדים מזניחים את הילדים שלהם בגלל שיש להם הרבה?

בקיצור, צריך לבדוק אצלה על מה זה יושב ורק אחר כך לחפש תשובה.
אגב, פעם מישהי חילונית אמרה לגיסתה החרדית שהיא לא מתכוונת להביא ילדים לעולם כזה אכזר. הגיסה לא התבלבלה וישר אמרה לה - ילדים ימשיכו להיוולד לעולם הזה, אבל את לא תזכי בחוויה הזאת של גידול ילדים.
כלומר, לא תמיד צריך להתווכח ולענות על הנקודה עצמה. לפעמים צריך גם להיות חכם.

 

[am creative]

אהבה לילד זה מולד זה לא משהו שצריך לעבוד עליו
ברור שהנשים הן לא מכונת ילדים
בהתאם לנסיבות כל מקרהה לחוד
צריך לזכור שללדת זה עד גיל מסוים וצריך
לדאוג שלא אתחרט על מה שעשיתי בתור צעירה....

אני מסכימה איתך במובן הבסיסי
גם כשילדי מלוכלכים אהבתי אליהם לא פוחתת
אבל אין ספק שהיופי שלהם והחן המדהים הזה
הופכים את העבודה לקלה ונעימה בהרבה

 

[רייזי ניילינגר]

אני מסכימה איתך במובן הבסיסי
גם כשילדי מלוכלכים אהבתי אליהם לא פוחתת
אבל אין ספק שהיופי שלהם והחן המדהים הזה
הופכים את העבודה לקלה ונעימה בהרבה

יש לי בלי עין הרע יפיופייים (דומים לסבתא הרוסיה)

 

[אסתי3311]

קשה לי מאד עם העובדה שאישה הנמצאת בצומת ומתלבטת אם להרות לא יודעת אפילו מה מונח על גבי המאזניים.
חובה הלכתית/ הידור מצוה.
האם עליה להתאמץ מעבר לכוחותיה עד כמה ומה.

הלואי והיו מדברים על הנושא הזה באופן פתוח יותר.
זה רק היה נותן חוזק נוסף לנשים.
(התיעצות עם רב לא תמיד שופכת אור על הנ"ל)

על צניעות- מדברים ומחזקים בלי סוף.
ועל ילדים?

 

[נ.ד.]

גם לי עלתה השאלה הזאת לא פעם... (ולא, אני לא בעלת תשובה, אם שאלתם)
אחרי כל לידה הרגשתי מעבר לקושי הפיזי (בטרום הלידה, בלידה עצמה ובהתאוששות) גם קושי נפשי, קושי בשלום הבית שלפעמים עלול בזמנים כאלה להוות אתגר (המצב הנפשי, פחות זמן לשיח, עייפות...), קושי בלראות את שאר הילדים בבית חווים את המעבר לפעמים בצורה לא קלה, וכו'
וכבר שאלתי כמה רבנים ויועצים שיצא לי להעלות אצלם את הנושא, היו תשובות יפות וטובות (לפחות כמו שיש פה),

אבל המסקנה שהגעתי אליה ואותי חיזקה באופן אישי הייתה שלא באנו לעולם הזה בשביל להנות, בשביל לעשות כיף, פשוט באנו לעשות רצון ה', למלא את השליחות והייעוד שלנו, גם אם זה לא קל וגם אם לא תמיד מוצאים את ההנאה שבדבר, וכמו שברור לי שצריך להתפלל, ללמוד תורה, ולקיים את שאר המצוות גם אם לא תמיד זה מה שכיף לי עכשיו, כך גם אני עושה רצון ה' בדבר הזה.

לאט לאט התחלתי להרגיש שבעצם יש כל כך הרבה סיפוק בלהיות אמא, בלגדל ילדים, כל כך הרבה הנאה טמונה בתמרון בין כל המטלות היום יומיות, גם אם זה מאתגר ולא תמיד קל (וזה עוד לפני הנחת והסיפוק לראות אותם גדלים לתפארת).

אזי גם לקיים רצון ה' וגם שכרה בצידה (בעוה"ז ), מה יכול להיות טוב מזה?

 

[Savyon]

ברבה פעמים הם מתכוונים ללגדול בתוך משפחה של 13 ילדים
לא על לגדל 13 ילדים...
הם חושבים שילד שגדל במשפחה ככ גדולה- הוא אומלל תחשבו על הילד ה השישי שביעי מתוך 13 לא על הגדול ביותר או הקטן ביותר (שבדכ מקבלים יותר יחס
לא רוצה להיכנס לדיון הזה איפה יותר טוב, אבל שגדלים במשפחה יותר עמוסה, כך לדעתם, יש פחות יחס ופחות השקעה בילדים "כל פעם שאני הולכת בבני ברק ילד בן 5 לוקח ילד בן 3 מפחיד" וכ וכו

 

[עמ"י עש"ו]

@עמ"י עש"ו
בתגובה שלך יש כמות חריגה של עיוותים וקביעת עובדות שגויות ומופרכות לחלוטין.
הנחרצות של דבריך על החובה בהבאת כמה שיותר ילדים ורק בעיה רפואית אמיתית יכולה לגרום לרב לפסוק להמתין, ממקמת אותך במגזר די קיצוני בציבור החרדי.
כמי שעוסקת שנים בענייני שלום בית במגזרים רבים על הסקאלה החרדית אני יכולה לומר בוודאות שרוב הרבנים החרדים המוכרים לא זקוקים לסיבה רפואית אמיתית. הם רואים מול העיניים מה קרה למשפחות שחיכו לסיבה הרפואית הזו כדי לפסוק כך.
ומדבריך עולה גם זלזול במנת המשכל של הרבנים שדעתם כל כך קלה להטעותה על ידי אופן העברת השאלה.
יש עוד עיוותים רבים מאוד בתגובתך אבל אסתפק בהעמדת הנתונים האלו על דיוקם.

דבר מופרך בהגדרתו הוא משהו שאפשר להוכיח את מופרכותו. אז בבקשה.
וזה שהציבור החרדי בפועל לא נוהג ככה, אינו ראיה. וכבר התייחסתי לזה. תשאלו את הרבנים האמיתיים ות"ח שיודעים, כמה שו"תים יש מגדולי האחרונים על הנושא של לדחות ל"ט למטרות תועלת, חלקם תכנון משפחה. הנושא תמיד היה מופרך בבתי בני ישראל, ולא רק בגלל חוסר השפע באמצעי מניעה.
שמעת זלזול בדבריי? הס מלהזכיר. הכוונה רק שהמציאות הוא שהרבנים ג"כ מושפעים מהרחוב, וכמעט אין רב, ראש ישיבה או אדמו"ר כיום עם אומץ לקום ולהגיד שזה מנוגד להלכה ולהשקפת התורה. אני אישית שמעתי מאחד מגדולי המשפיעים שנפטר לפני כמה שנים, שדיבר עם כמה ראשי ישיבות על נושא פגישות שידוכים הנהוג בציבור הליטאי, וגדול בישראל אחד (ראש ישיבה מפורסם מאוד בציבור הליטאי, שהרבנית שלו היא גם מדריכת כלות מבוקשת מהשורה הראשונה) ענה לו שגם הוא חשב על כלך רבות והגיע למסקנא שסיבת השתיקה של המנהיגים הוא פשוט כי יודעים שאם ידברו יהיה יותר גרוע). המציאות הוא שהתקבלה קונסנסוס כזו שלכל מי שקצת קשה, אפשר להקל בשופי, ככל שהמטרה הוא לייעל את תהליך גידול ילדים. ולכן אפשר בקלות לקבל 'היתר' מרב, למרות שאין לו אחיזה אמיתית בבית המדרש.
דבר זה לא שואלים לעוסקים בשלום בית, גדולים ככל שיהיו. צריך להוריד את כל המדליונים כו' ולהיכנס בכובד ראש ובית המדרש וללמוד את ההשקפה והגישה הנכונה משם. כי מציון תצא תורה ולא להיפך.

 

[malkykl]

ברבה פעמים הם מתכוונים ללגדול בתוך משפחה של 13 ילדים
לא על לגדל 13 ילדים...
הם חושבים שילד שגדל במשפחה ככ גדולה- הוא אומלל תחשבו על הילד ה השישי שביעי מתוך 13 לא על הגדול ביותר או הקטן ביותר (שבדכ מקבלים יותר יחס
לא רוצה להיכנס לדיון הזה איפה יותר טוב, אבל שגדלים במשפחה יותר עמוסה, כך לדעתם, יש פחות יחס ופחות השקעה בילדים "כל פעם שאני הולכת בבני ברק ילד בן 5 לוקח ילד בן 3 מפחיד" וכ וכו

חחח אם ההם היו רואים את הקטנה שלי (שישית בינתיים ב"ה)... היא מפונדרקת בהרבה מהגדולים. פשוט כי יש כ"כ הרבה מי שיפנק אותה. וגם כי ההורות שלנו מעמיקה ומתרחבת כשיש יותר ילדים. כך זה אצלי בכל אופן... למדתי להעריך את זה עם השנים.

 

[yitzhak123]

דבר זה לא שואלים לעוסקים בשלום בית, גדולים ככל שיהיו. צריך להוריד את כל המדליונים כו' ולהיכנס בכובד ראש ובית המדרש וללמוד את ההשקפה והגישה הנכונה משם. כי מציון תצא תורה ולא להיפך.

מבחינת ההלכה, בימינו, לאחר שיש בן ובת, דחוק ה"איסור".
וגם בספרים בימינו שמצטטים רבנים שמתריעים על חומרת הדבר, הם לרוב ציטוטים שנאמרו על מציאות הלכתית אחרת.

אפשר לראות למשל בספרו של ר' משה שטינבוך כשמדבר על ימינו שנדחק לדבר על מעלת הדבר, לאחר שמבחינה הלכתית טהורה לא ברור כלל האיסור.

 

[אלעזר פרידמן]

שקר וכזב.(אתה חילוני או חרדי?)

כבר כתבו פה שאולי שתלו פה כמה...
לא נורא, שתולים בבית ד’ בחצרות אלוקינו יפריחו...

למה ללכלך??? אני חרדי מאושר!!! (או שאולי אני לא מסוגל להודות בזה שאני לא מאושר)

שום חרדי?
למה אתה חושב ששום חרדי לא מאושר?

למה לסלף?? אמרתי שלא כל חרדי שאומר שהוא מאושר הוא באמת מאושר , וגם חרדי שהוא לא באמת מאושר יאמר שהוא מאושר או כי זה נראה לו כפירה לחשוב שהוא לא מאושר , או כי זה חילול ה' לומר שהוא לא מאושר , או שחינכו אותו מילדות שכל החרדים מאושרים...

 

[אלעזר פרידמן]

לענ"ד הדיון הזה מיותר לחלוטין.
לא מתאים שנושא כזה יהפוך לדיון השקפתי בפורום ציבורי רחב בו כל אחד מחווה את דעותיו (וגיבוביו).
יש כאן מקום לפרטיות וצניעות, אלו נושאים שעד לא מזמן כלל לא עלו על דל שפתיים.
אנשים, מה קרה לנו?

הפוך בדיוק , תקרא ספרים לא מצונזרים של מ. להמן , ותראה שפעם הנושא הזה לא היה כזה טאבו כמו היום.

 

[חנה ש.]

למה לסלף?? אמרתי שלא כל חרדי שאומר שהוא מאושר הוא באמת מאושר , וגם חרדי שהוא לא באמת מאושר יאמר שהוא מאושר או כי זה נראה לו כפירה לחשוב שהוא לא מאושר , או כי זה חילול ה' לומר שהוא לא מאושר , או שחינכו אותו מילדות שכל החרדים מאושרים...

נראה לי שזה יותר מורכב.
אנשים עוברים חוויות לא פשוטות בחיים,
ההגדרה של אושר מורכבת מהרבה תחומים,
להגיע למצב שיש שמחה פנימית בלב, שלווה,
ולקבל את מה שקורה באהבה זה לימוד, להכיר בכל קשת הרגשות
ולתת להם מקום זו אמת.
לומר שמכריחים אותך להיות מאושר,
בעיני זהו זילזול באינטליגציה או באינטליגנציה רגשית של כל אדם באשר הוא, במסווה
של טיעון דתי.
האמונה לא לוקחת ממך משהו היא נותנת לך משהו.
וכן, היא מחזקת את מדד האושר.