דרוש מידע ההורים שלכם מוציאים את הנשואים לחופשה בבין הזמנים?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
כולל נכדים וכו'
:)
עריכה: עד כמה נשמע לכם הגיוני שלא יוצאים אפילו ליום אחד את המשפחה כולה?
ההורים לא חייבים לנו את זה
גם עם הם לא שילמו עלינו דירה
אבל משתדלים לעשות איזה יום כיף ביחד
וכל אחד משלם את חלקו
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
עד כמה נשמע לכם הגיוני שלא יוצאים אפילו ליום אחד את המשפחה כולה?
עד כמה נשמע הגיוני שלא קראתם להם, לאיזו יציאה שארגנם ביחד, ככה שיהנו לראות את כולם? לא הגיוני.
נתינה מגיעה מאהבה ושמחה, לא מהמרמור.
קומו ותתארגנו על עצמכם.
מבטיח לכם שהם יעזרו. כן בכיף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
העניין הזה גם יוצר לפעמים קונפליקט בין בני הזוג למה ההורים שלי משלמים לנו על חופשות ביחד ושלך לא.
אבל איך שאני רואה את זה אם ההורים לא משלמים זה כי אין להם והם ריאליים.
לאו דווקא. לפעמים להורים יש, והם שומרים את זה כדי לעזור לילדים בדברים החשובים באמת.
אם נופש נצרך מאוד מסיבות מסוימות, הם יתנו בשמחה לזוג שצריך אבל סתם כך, יתכן שבעיניהם זה מיותר.

והרבה פעמים זה הולך ביחד, שאלו שמבינים שמדובר במותרות ולא מבזבזים על זה, הם אלו שיש להם יותר כסף. כי הם חוסכים בצורה נכונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
כולל נכדים וכו'
:)
עריכה: עד כמה נשמע לכם הגיוני שלא יוצאים אפילו ליום אחד את המשפחה כולה?
אמת נשמע הגיוני וחצי
לא כולם יכולים
ואא לדרוש מההורים כלום, גם לא זה...

כמובן בהתחשב בנסיבות...
(הורים מבוגרים, כלכלית, בריאות, אוורור וכו' וכו')
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
עריכה: עד כמה נשמע לכם הגיוני שלא יוצאים אפילו ליום אחד את המשפחה כולה

הגיוני מאוד .
אפשר וצריך ורצוי לארגן מפגש גיבושון יחד כולם בפארק וכדו'
כל אחד ע"ח האישי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
איזה מושגים?
שההורים הזקנים ישלמו על כל הזוגות הצעירים?
לא פחות ולא יותר?

ממש אפשר לעשות את הקריקטורה של בינדר רק במקום חרדים חילונים
זוגות צעירים והורים חרדים

הזוי לגמרי!!

*ל2 אחוז היוצאי דופן שיש להם
אז אדרבה למה לא

אבל 98 אחוז מהאוכלוסייה הרגילה אין להם אפשרויות כאלה
ואם הם משלמים זה בהכרח מגיע על חשבון משהו שהיה אמור להיות עבורם
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אין לי בעיה של כסף לעצמינו, פשוט אני לא ישלם על כולם..
טוב לא הבנתם אותי..

בקיצור דעתכם שלא לצאת משפחה ביחד אף פעם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ההורים שלי לא מוציאים אפילו את הילדים שבבית לכמה ימים. אין להם לא כסף ולא אפשרות לקחת חופש מהעבודה וכו'.
בשנים האחרונות הם עברו לדירה קצת יותר גדולה שמתאפשר להם לארח 2 זוגות יחד וככה כל זוג בא לאיזה 2 לילות ונפגשים עם זוג נוסף.
לעיתים רחוקות- חגים בעיקר עוד מפגש.
בחיים לא חשבתי שהם צריכים להוציא אותנו.
בצד של בעלי אם חמותי (אלמנה) יוצאת עם הילדים הלא נשואים קורה שהיא לוקחת איתה זוג אחד או שניים מהזוגות הצעירים(גם אנחנו אי פעם היינו מצטרפים) או שאנחנו יוצאים ומזמינים אותה (כמובן שחלק מההוצאות עליה)
בחופשים ובחוה"מ עושים מפגש שכולם מגיעים באיזה פארק
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
יכול להיות ש @לארג' נמצא בחברה שכל ההורים מוציאים את הילדים לנופש
והוא שם לב שאצלו זה לא כך אז שאל אם הגיוני
אני גם חושב שזה הסיפור.
אבל אני די משוכנע
שגם כל החברה שם לאר'ג
לא מופקע שיש עוד כמה כאלה שאין להם יכולת
והם עושים את זה רק בגלל
שלאר'ג עושה את זה

ובקיצור ---לחץ חברתי קלאסי
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #32
הבנתי
אבל למה ההורים צריכים להוציא את הילדים?
אולי שהילדים יוציאו את ההורים?
אנו גם לא עתירי ממון.
אבל אם מישהו יקח מישהו, כנראה זה יהיה אנו את ההורים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אני גם חושב שזה הסיפור.
אבל אני די משוכנע
שגם כל החברה שם לאר'ג
לא מופקע שיש עוד כמה כאלה שאין להם יכולת
והם עושים את זה רק בגלל
שלאר'ג עושה את זה

ובקיצור ---לחץ חברתי קלאסי
אני אסביר אף פעם לא יצאנו כל המשפחה ביחד
לצאת יום אחד גם לא?

כמובן שאני ואשתי יוצאים לבד
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מהצד של בעלי - לפעמים יש מפגש בפארק אחה"צ. גם לא כולם טורחים להגיע.
מהצד שלי - ההורים שלי מאד משתדלים שלפחות יהיה מפגש. בד"כ ארוחת צהרים/ ערב באולם או משהו דומה. לפעמים תוכנית. משתדלים שהאולם יהיה קרוב לגינה שאח"כ יוכלו לצאת עם הילדים (הנכד הגדול בן 12)
יש שנים שכן יוצאים לנופש משפחתי. שנה אחת כל זוג שילם על החדר, וההורים שילמו על כל האוכל (כל 2 נשים היו אחראיות על ארגון ארוחת צהרים + ארוחת בוקר/ ערב, וההורים שילמו את כל ההוצאות). יש שנה שכל זוג השתתף בסכום סמלי בחדר, וההורים שילמו על הקמפוס. האוכל התחלק בין הזוגות.
בד"כ זה שנה כך ושנה כך.
להורים שלי יש יותר חובות מלחמי, אבל זה עניין של חשיבות שמייחסים לזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
גם אני בחברה שהרבה מוציאים את המשפחה
לפעמים רק ליום אחד
אבל אצלינו - לא מ-2 הצדדים
ואנחנו בתחום לא מעט שנים!!!

זה מאד כואב לצאת לחופש אנחנו עם עצמנו
ולראות משפחות הבאות ב"חמולות" יחד

או לשמוע את הגיסים / גיסות / אחים / אחיות שהצד שלהם מוציא אותם
אפילו רק ליום אחד....

זה המציאות חיים
ואין מה לעשות
יש כאלה שיוצאים
ויש כאלה שלא
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
יש הורים שנותנים אוכל מבושל.
יש הורים שמארחים הרבה לשבתות.
יש הורים שמשמרטפים הרבה.
יש הורים שמגיעים לעזור בבית.
יש הורים שמעודדים ומייעצים הרבה דרך הטלפון.
יש הורים ששילמו הרבה על דירה.
יש הורים שהילדים עושים אצלם קניות במקום בחנות.
יש הורים שמוציאים לנופש.
יש ויש ויש ויש....
הכלל הוא- שאף אחד לא חייב כלום.
מי שחייב זה הילדים בכיבוד הורים.
לא מדובר בילדים בני שנתיים שצריך לחתל אותם.
מדובר באנשים בוגרים שיכולים לעזור להורים.
כל דבר שההורים נותנים או עושים הם ראויים להערצה.
זו נקודת המוצא.

וגם ההורים עצמם לא חייבים לעשות כי כולם עושים.
הם ממש לא צריכים לקצר לעצמם את החיים ולקרוע את עצמם.
אם קל להם - בכיף ובשמחה.
ואם קשה יש מספיק דרכים איך לעזור בלי לגמור את עצמם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
כולם פה מדברים על הכסף ואם אין להורים אפשרות כלכלית.
גם אם יש להם מליונים
הם לא חייבים לכם כלום!!!!!!!!!
מומלץ להפנים את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ככה -
מכיר אדם שלוקח קומה שלמה במלון נחשב ומביא את כל מי שהוא יכול
מנגד, מכיר אחד שיכול לקחת את כל המלון היוקרתי אבל..הילדים שלו כ"כ מסוכסכים כך שאף אחד לא רוצה להגיע
מכיר משפחות שההורים משלמים על הצימר למשפחה המורחבת ובאוכל כולם מתחלקים
ומכיר אחד שאין לו תקציב לקחת את כולם אפילו בתח"צ לפארק.

אני? פעם המשפחה הייתה קטנה ולקחתי את כולם כל חשבוני "סידור מלא"
כשזה נהיה קשה..
בקייץ שיסעו עם "הצד השני" איך שהם רוצים
ובחול המועד כולו שהמחיר זול משמעותית (לא ירושלים..) אני לוקח את כולם "עלי"
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
כולם פה מדברים על הכסף ואם אין להורים אפשרות כלכלית.
גם אם יש להם מליונים
הם לא חייבים לכם כלום!!!!!!!!!
מומלץ להפנים את זה.
הבנו..
הנושא הוא לא הכסף אלא החשיבות לאחד את המשפחה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

מחר מזג אוויר נוח יחסית. רק 47 מעלות בצל. נצא כולנו ליום כיף", קבעה המטאורולוגית הראשית של הבית.
"רגע, יש כאן כשל לוגי. אמרת 'לצאת' ו'כיף' באותו משפט. משהו פה לא מסתדר", ניסיתי להמתיק את הדין.

ביצה שתישבר בחום הזה בחוץ תהפוך תוך שנייה לחביתה, ואם תשתהה עוד שנייה תהיה לפחם. יש לי חבר שף שבימים כאלה מוותר על הבישול בגז ועובר לבישול בשמש. מצד אחד חסכוני, מצד שני מסוכן: לא פעם התבשילים נשרפים.

אבל כיף זה כיף, ומי אני שאהרוס אותו. מקסימום אהפוך לתבשיל צלי כיפי. אמי, שבהיותי זאטוט רצתה לאכול אותי, תוכל לממש את רצונה באיחור קל.

מחר נשכים קום, נאחר לקו 56, נעלה על הבא אחריו, שיגיע כעבור שעתיים. ממנו נרד בתחנת ביניים; משם נלך רגלית לתחנה שנמצאת בין מושב "אין תקווה אבל בכל זאת כיף", למושב "נתקענו בתחנה בבין הזמנים תש״א, אז הקמנו לנו יישוב". שם נחכה לקו 4569, שאמור להגיע בכל דקה, אלא שהנהג יצא ליום כיף עם משפחתו, אז היום הוא לא יגיע.

אבל לא נורא: יש כאן מגלשה ישנה ונדנדה מימי המנדט הבריטי, שעדיין מחוברת איכשהו בשרשרת אחת. אפשר לממש את הכיף ולהמשיך ליהנות עוד ועוד ועוד.

וככה כייפנו, השתוללנו ונמסתי אט-אט עד שנעשיתי שלולית.

הילדים, שעד לפני רגע קיפצו עליי בתור המתנפח הראשי של יום הכיף, קיפצו עכשיו בתוכי. לא ייאמן איך ילדים יודעים להוציא את המירב מהאבא בכל מצב צבירה, גם זה הנוזלי.

"לא הבטחת לנו יום כיף?", ניסיתי להרים ראש מהשלולית ולמחות.
"בשביל כיף מותר קצת לסבול", ענתה חסרת מצפון.

והנה סוף־סוף, קו 4569 הגיע. כל המשפחה העמיסה את עצמה עליו בחדווה. אף אחד לא חשב לגרוף גם אותי הביתה. עכשיו אני ביצה חסרת ערך. אני רק מקווה שעל אדמתי עוד יוקם יישוב שיישא את שמו: "בין הזמנים כיפי, נקנה בייסורים"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה