דרוש מידע ההורים שלכם מוציאים את הנשואים לחופשה בבין הזמנים?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
עריכה: עד כמה נשמע לכם הגיוני שלא יוצאים אפילו ליום אחד את המשפחה כולה?
בלת"ק
מוציאים או יוצאים????
אם השאלה אם ההורים מוציאים, ממש לא!!! כל הכבוד שהם מארחים לשבת, ועזרו לחתן, ונותנים לפעמים מתנות יום הולדת קטנות לנכדים
אבל להוציא לחופש?? אולי אנחנו נוציא אותם?
אם השאלה אם הגיוני אם לא יוצאים, אז למה לא? קחי יוזמה, תארגני, כל אחד משתתף במשהו או משלם את חלקו ותהנו :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
כדאי גם שההורים יקחו אחריות על העניין, ואז אין מתחים כ"כ כמו שלפעמים יש...
ברור, אבל גם אם מותשים ועייפים או לא מספיק יוזמתיים - לפעמים מספיק הבעת הרצון כיד לגרום לכולם להתלכד.
באחת השנים נקבע התאריך (זה היה מפגש) ובדיוק באותו יום אחי חזר מנופש בצפון עם משפחתו. הבנתי שהוא לא ממש חושב להגיע, ודרבנתי את אמי להשאיר הודעה בקו המשפחתי שישמח אותם ההשתתפות של כולם כולל כולם.
הוא אכן עשה מאמץ ונחת לשם עם המזוודות, ולאחר נסיעה (וונהנו, כמובן, אבל זה כבר בלי קשר.
אחר כך אחי אמר לי שאם לא ההודעה של אמי - הם לא היו חולמים להגיע אחרי נסיעה מתישה עם כולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
אני צופה בעניין בכל שנה מחדש באחות אשתי ובעלה, שמגבשים את המשפחה של הבעל לנופש משותף.
כל שנה מחדש אני תמה איך יש להם חשק בכלל לנפוש ביחד אחרי כל המריבות והויכוחים והרכילויות שעפות שם עד בכלל נסגרים על משהו שמוצא חן בעיני כולם...
אז לא תמיד נופש משותף מגבש את המשפחה.
מכירה את האלו שמה יגדו....
אחרי הנופש עם הויכוחים והמריבות......הם הולכים כל אחד/ת למקום טיבעו...
ושם אוהו נסענו כל המשפחה וכו' וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
ההורים לא מוצאים אותנו ,
ההורים שלי פעם בשנתיים כן מוצאים לשבת
ההורים של בעלי - בבין הזמנים לפארק מול הבית :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
אין לי בעיה של כסף לעצמינו, פשוט אני לא ישלם על כולם..
טוב לא הבנתם אותי..

בקיצור דעתכם שלא לצאת משפחה ביחד אף פעם?

אני אסביר אף פעם לא יצאנו כל המשפחה ביחד
לצאת יום אחד גם לא?

כמובן שאני ואשתי יוצאים לבד

הבנו..
הנושא הוא לא הכסף אלא החשיבות לאחד את המשפחה

לא ציפיתי לכאלה התקפות
אבל באמת לא ניסחתי נכון את השאלה
@הכלבויניק אפשר לנעול,תודה
טוב, אני 'מת' על האשכולות הללו, שבו מישהו שאל שאלה, הכי בתמימות שיכול להיות, והובן קצת שונה ממה שהתכוון וכל האשכול מתפתח לכיוון אחר.
אם אני מבין נכון, השאלה הייתה מורכבת מ2 שאלות דומות: כמה חשוב יציאה לנופש המאורגנת ע"י ההורים, וכמה מצוי שיש משפחות שלא יוצאות לנופש כל המשפחה ביחד.
אז ככה, דבר ראשון הרבה משפחות לא יוצאות לנופש, אם בגלל תקציב או סיבות טכניות, בגלל שאין מי שיודע לארגן את זה, בגלל שלא מתאים להם לצאת למלון, כי הנופש לא יעזור, כי לא צריך את הנופש, או סתם, כי זה לא הסגנון שמדבר אליהם.
כמה חשוב לעשות את זה? כל אחד מה שהוא חושב, כמה זה חשוב לו, מה שנראה לו וכמה כח וכסף יש לו להשקיע בזה, יש הורים/משפחות שמבחינתם יציאה פעם ב.... זה חוק ולא יעבור ולא מעניין אם זה נוח או לא נוח לילדים, יש כאלה שיוצאים לפארק ויש כאלה שמנסים לארגן מידי פעם נופש משפחתי, ולפעמים הם גם מצליחים.
שוב, זה שאלה של כמה חשוב לכם כהורים או כילדים שכל המשפחה תהיה ביחד.

הסיבה להתקפות כי באיזשהו מקום בשאלה היה נשמע ש"ההורים שלי לא מוכנים לממן לנו נופש, כמה הם מוזרים?"
וכאן המקום להתחיל את הדיון "למה חושבים שההורים חייבים לנו".
מצד שני, בדרך כלל מי שחשוב לו לצאת לנופש זה ההורים שרוצים לגבש את המשפחה וראות את כל הילדים והנכדים ביחיד, כך שהשאלה די במקומה.........


וסתם כך להבא, לא צריך להיבהל מהתקפות, זה חלק מה'מצב' בפורום..........
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
אז אצלנו
ההורים משני הצדדים לא מוציאים לשום מקום..
אפילו כשעושים מפגש בפארק ואמא שלי רוצה לשלם על הנקניקיות או הקטשופ תמיד תיהיה גיסה אחת שתגיד מה פתאום וכל זוג ישלם 30 ש''ח ושההורים לא יוציאו שקל..
בחיים לא שומרים לנו על הילדים ואנחנו עובדים כל השנה
בשמחות עוזרים בסכום של כמה מאות אחדות (בר מצוה טיפה יותר)
שבתות פעם באפפעם
אוכל מבושל? אולי קצת אחרי לידה

אבל ב''ה אנחנו גדלים מזה, לומדים לעשות הכל לבד ולהסתדר.

רק אומרת שיש הורים שנותנים ממש מעט וזה זכותם כמובן
ומי שכן מקבל שיעריך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
להוציא משפחה שלימה כולל נשואים ונכדים זה עלויות מטורפות!
לא חושבת שמצדיק את זה.
ובכלל,
חם נוראאאאא בחוץ!!!!
וגם יש מיליון אנשים שמסתובבים!!!!!!
אז בשביל מה???
צאו לטיול בחורף,
גם יותר זול, גם יותר נעים ובלי הרבה אנשים.
חמי וחמותי יוצאים עם כל הילדים והנשואים (אין הרבה) לטיול של 5 ימים, מי שרוצה להתחלף, בכיףףףף ;) :p:p
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
וסתם כך להבא, לא צריך להיבהל מהתקפות, זה חלק מה'מצב' בפורום..........
לא קשור לנבהל,פשוט לא אקבל תגובות למה שרציתי לשאול..
לא נורא ניתן לכל אחד לחזור על זה שההורים לא חייבים-מה שלא ידעתי;)

בהצלחה לכולם בבית -בחופש :sne:
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
היי
לנו ההורים בסד משלמים אבל צריך לבוא בלי הילדים וחייבים לבוא לנופש
אולי באמת הגיעה הרגע לעשות חשיבה מחדש על כל החופשים האלה....(ורגע נדבר על העבודה בתור שכירה +עצמאית בימים האלה)
פה בכלל פתחת נושא- נופש בלי הילדים...
אצלינו זה קורה פעם בשנה בערך כשחמותי מארגנת שבת רק לזוגות. ואז גם אין לי איפה להשאיר את הילדים וגם צריכה לארוז לכולם ולהתחלק בהכנות ובבישולים. אבל אחרי הקושי בהתארגנות בשבת עצמה זה כיףףף
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
פה בכלל פתחת נושא- נופש בלי הילדים...
אצלינו זה קורה פעם בשנה בערך כשחמותי מארגנת שבת רק לזוגות. ואז גם אין לי איפה להשאיר את הילדים וגם צריכה לארוז לכולם ולהתחלק בהכנות ובבישולים. אבל אחרי הקושי בהתארגנות בשבת עצמה זה כיףףף
סתם שאלה, אחרי כזו לוגיסטיקה - לא היית מעדיפה לצאת רק עם בעלך? או שאת עושה את זה משום כיבוד הורים...
אם מדברים על גיבוש, זה לא אמור לכלול גם את הדור הבא? שיכירו, שיהנו, שיתחברו.
ב]רט שהדור הזה, שלא כקודמיו - רובם נפוצים בכל הארץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
*לגבי נורמת "הורים מוציאים". אצלנו משתדלים להיפגש בחופש כמה שיותר, להתגבש ולהנות (וכם לספק תעסוקה כיפית לנכדים), ללא עלות. איש לא חולם לדרוש מההורים לתת לו נופש. זה דבר הזוי.
ואיש גם לא חושב לארגן נופש לאחים שלו, על חשבונם. אם הם לא רוצים? אם לא מתאים להם כלכלית?
המשפחה גרה בכל חלקי הארץ, ולחצי מהמשפחות אין רכב. מה שאומר שקשה לקבוע טיול ממש שלא יעלה כסף.
מה כן?
כמה רעיונות שאני בטוחה שיתאימו לחלקכם:
-מארגנים מחנות בנות דודות/בני דודים.
4-5 ימים בחופש, שבהם נמצאים לילה/שניים בבית של כל משפחה. כיף ענק! הבני דודים נוסעים יחד בתח"צ, נמצאים בכל בית פחות מיומיים (ומבלגנים אותו כמו שכתוב...) נוסעים למה שמתאפשר באותה עיר: פארק / ים / מוזיאון, או כל דבר אחר,
עושים פעילויות הכי פשוטות שיש, ערים בלילה וכו', ונהנים עד הגג. חמישה ימים פעילות לכל ילדי המשפחה. (הבנים והבנות- לא באותו זמן. הבנות בדר"כ בתחילת החופש.)
-נפגשים בפארקים. יש המון פארקים יפהפיים נגישים לתח"צ בכל הארץ. לנו יש מאגר שהולך וגדל משנה לשנה:) בכל אזורי הארץ. נפגשים יום אחד לקראת ערב בפארק, משפחה אחת מביאה תעסוקה: בועות סבון, תחרויות וכו', משפחה אחרת- כיבוד: ממתקים, שתיה וכדו' וכן הלאה. מתחלקים בהכנת ארוחת ערב כיפית- פלאפל וכדו', או קונים פיצה לכולם.
בעבר היינו מצליחים להיפגש לפחות פעמיים כל המשפחה. כיום, עם התרחבות המשפחות עצמן, זה פחות מתאפשר, ובדר"כ יש משפחה/שתיים שמפסידות. לא נורא, נפגשים בעוד הזדמנויות.
-מארגנים טיול משפחתי. זה סיפור שכן עולה כמה אלפים, ואצלנו ההורים משלמים אותם. ממש לא כל שנה. רק כשמסתדר בכיף. הטיול כולל בדר"כ מסלול הליכה קל, פארק, אטרקציה פשוטה. (שיט / סיור במפעל /רכיבה על סוסים וכדו'. קשה למצוא משהו שמתאים ממש לכולם.) וכמובן- עלות של אוטובוס צמוד למשפחות בלי רכבים. סה"כ כמה אלפים ליום מגבש ובאמת בלתי נשכח.
-חנוכה או זמן נוח אחר. אצלנו חנוכה הוא הזמן למפגש משפחתי, וגם זה בשנים האחרונות- כבר לא עם כולם. ככה שבהחלט אפשר להעביר את זה לכל תאריך חגיגי אחר שמתאים לכם: חול המועד ועוד.
לוקחים אולם פשוט של בית כנסת (700 ש"ח), מתחלקים בהכנת אוכל טעים, מכינים תוכניות ונהנים מהמפגש.
מקום ממוזג, הילדים מבסוטים, לנו יש זמן לדבר ברוגע, והבתים נשארים מסודרים.
לפעמים מוסיפים לתוכנית משהו בתשלום- הקרנה לילדים, להטוטן, וכדו'. לא יקר ומהנה מאוד.

יש עוד הרבה טיפים, אני רק שואלת את עצמי אם זה בכלל המקום.
קודם כל צריך להחליף את הדיסק. ההורים שלנו נתנו לנו חיים. תמיכה כלכלית. חינוך. הביאו אותנו לאיפה שאנחנו היום, וגם זיכו אותנו באחים להיפגש איתם, זאת מתנה לא מובנת מאליה בכלל.
אנחנו כל כך רוצים לעשות להם נחת! אנחנו רוצים להראות להם שאנחנו מגובשים! אוהבים! שטוב לנו, ושטוב לנו גם אחד עם השני! למה צריך להוציא מהם כסף על זה?

*אמירה בצד לגמרי, לגבי כל תרבות הנופשים במגזר. לא חושבים שהלכנו רחוק קצת? אני נפגשת עם חברות קרוב לקיץ, הלחץ בשיאו. יצאתם כבר לטיול זוגי בחו"ל? לאן את מוציאה את המשפחה? ההורים לוקחים אתכם?
לא משנה מאיזה פנים-תרבות או מה הרמה, כואב לי השיח.
אין סיבה לתרבות נופשים כוללת ומלחיצה למגזר שלם. מי שטוב לו ושמח, שיסע. מי שאין לו ולוחץ לו, שיעשה את שיקוליו האישיים/כלכליים/משפחתיים, וישאר.
ועוד אמירת אגב, ממתי הציבור שמקדש את חיי הרוח, ש"בין הזמנים" שלו הוא אמור להיות רק רווח להתבונן בין פרשה לפרשה, נופל קרבן לתחרות שאחינו החילוניים, בחלקם, לא מרשים לעצמם לצאת אליה.
אני גאה לומר: יש לנו ערכים ואנחנו משלמים עליהם. גם אם זה עולה לנו בנופש נוצץ שלא מתאים לנו כרגע, מכל מיני סיבות. אנחנו מקבלים תמורה הולמת, זה בסדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
סתם שאלה, אחרי כזו לוגיסטיקה - לא היית מעדיפה לצאת רק עם בעלך? או שאת עושה את זה משום כיבוד הורים...
אם מדברים על גיבוש, זה לא אמור לכלול גם את הדור הבא? שיכירו, שיהנו, שיתחברו.
ב]רט שהדור הזה, שלא כקודמיו - רובם נפוצים בכל הארץ
ברור שהייתי מעדיפה. אבל חמותי עושה את זה בד"כ בסביבות היארצייט של חמי ככה שזה סופר כיבוד הורים.
לגבי הדור השני, אנחנו היחידים שגרים רחוק מהצד של בעלי, ככה שכולם כל היום עם כולם, באותו ביה"ס ואפילו באותן כיתות. לילדים שלי זה ממש חסר.
השנה יצאנו רק בעלי ואני לשבת כמה שבועות קודם והשארתי את הילדים רק אצל הצד של בעלי כי ידעתי שאחרי כמה שבועות העניין הזה יגיע ואז זה הילדים יהיו רק על הצד שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
שאלה תמה- לא מכירה את @לארג' אבל מישהו פה חשב אולי על הצד השני? אולי הוא מתלבט אם להוציא את המשפחה שלו???
הוא הרי כתב במפורש שהוא רוצה, אבל לא רוצה לשלם על כולם, ושהעניין הוא האיחוד המשפחתי
למה אתם מניחים שהוא מצפה שההורים יממנו אותו? אולי הוא בכלל התכוון לשאול כמה מצופה ממנו להוציא את הילדים?
מישהו ניסה את הכיוון הזה וענה בפשטות 'מקובל\לא מקובל\חובה\כדאי\בשום פנים ואופן' במקום לתת שמוע'ס על כיבוד הורים?
 
אצלינו משני הצדדים לא מארגנים כלום לא בחופש ולא בחורף ולא באביב ...
לא נראה לי שזה בכלל עבר לממשהו בראש
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

מחר מזג אוויר נוח יחסית. רק 47 מעלות בצל. נצא כולנו ליום כיף", קבעה המטאורולוגית הראשית של הבית.
"רגע, יש כאן כשל לוגי. אמרת 'לצאת' ו'כיף' באותו משפט. משהו פה לא מסתדר", ניסיתי להמתיק את הדין.

ביצה שתישבר בחום הזה בחוץ תהפוך תוך שנייה לחביתה, ואם תשתהה עוד שנייה תהיה לפחם. יש לי חבר שף שבימים כאלה מוותר על הבישול בגז ועובר לבישול בשמש. מצד אחד חסכוני, מצד שני מסוכן: לא פעם התבשילים נשרפים.

אבל כיף זה כיף, ומי אני שאהרוס אותו. מקסימום אהפוך לתבשיל צלי כיפי. אמי, שבהיותי זאטוט רצתה לאכול אותי, תוכל לממש את רצונה באיחור קל.

מחר נשכים קום, נאחר לקו 56, נעלה על הבא אחריו, שיגיע כעבור שעתיים. ממנו נרד בתחנת ביניים; משם נלך רגלית לתחנה שנמצאת בין מושב "אין תקווה אבל בכל זאת כיף", למושב "נתקענו בתחנה בבין הזמנים תש״א, אז הקמנו לנו יישוב". שם נחכה לקו 4569, שאמור להגיע בכל דקה, אלא שהנהג יצא ליום כיף עם משפחתו, אז היום הוא לא יגיע.

אבל לא נורא: יש כאן מגלשה ישנה ונדנדה מימי המנדט הבריטי, שעדיין מחוברת איכשהו בשרשרת אחת. אפשר לממש את הכיף ולהמשיך ליהנות עוד ועוד ועוד.

וככה כייפנו, השתוללנו ונמסתי אט-אט עד שנעשיתי שלולית.

הילדים, שעד לפני רגע קיפצו עליי בתור המתנפח הראשי של יום הכיף, קיפצו עכשיו בתוכי. לא ייאמן איך ילדים יודעים להוציא את המירב מהאבא בכל מצב צבירה, גם זה הנוזלי.

"לא הבטחת לנו יום כיף?", ניסיתי להרים ראש מהשלולית ולמחות.
"בשביל כיף מותר קצת לסבול", ענתה חסרת מצפון.

והנה סוף־סוף, קו 4569 הגיע. כל המשפחה העמיסה את עצמה עליו בחדווה. אף אחד לא חשב לגרוף גם אותי הביתה. עכשיו אני ביצה חסרת ערך. אני רק מקווה שעל אדמתי עוד יוקם יישוב שיישא את שמו: "בין הזמנים כיפי, נקנה בייסורים"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה