חידות למועדים חידות למגילת אסתר

[כל שם שתרצה]

שלשים יום לפני החג, שואלין ודורשין מעניינו של חג
קל וחומר במועד שבו הראש חג, שצריך לאזן ברעיון חג
להפיג הרהור מודאג, בטעימת פת-בג, חידוד בנוי על גג
המוח אותו דג, מפענח ריבוי להג, בורר לו תוך מן הזג
והרהור מכתר וחג, חומות וסייג, לתוככי הפתרון מדולג
קולע במהירות מג, ולב ירונן ויתענג, כי לא לאחור הוסג
עוגת שעשוע עג, לא נמר ולא נפג, אמריו הנה הוא צג
הפתרון בפיו נארג, כבן אח לאבישג, את כתפו מעטר תג
ואשר בת ק' כבת כ' ישלים, ותוככי פטום מילי משלים
שכרו כפול מן השמים, ממרום יקבל מנה אחת אפיים

 

[שרלוט]

נכון מאוד, אבל יש עוד מישהו ?

היהודים?
בנ''י משולים להדסים: "והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה" (זכריה א ח).
הדס היה אחד מהעצים שבקשו שעליו יתלו את המן
זה מה שידוע לי בעניין

 

[כל שם שתרצה]

75

והגימטריאות שבכל ספר זה ישרים כמו שקיבלום אותם שחיברום ממורינו רבינו הרב ר' יהודה החסיד, ואם אחד חסר או יתר, זה אינו מזיק, כי אמרו חכמים: אסתר בת ע"ה שנים היתה כשנילקחה לאחשורוש, כמניין הדסה; והוא אחד פחות, ויש לחשוב אות הדסה כאחד. (ספר גימטריאות לריה"ח סי' ד).

והמקור בבראשית רבה (פרשה לט):
יג [יב, ד] וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וגו' ולוט טפל לו, ואברם בן שבעים וחמש שנים, הה"ד (שם /אסתר ב'/) ויהי אומן את הדסה היא אסתר, רב אמר בת מ' היתה ושמואל אמר בת שמונים שנה רבנן אמרי בת שבעים וחמשה, רבי ברכיה בשם רבנן דתמן אמר אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אתה יצאת מבית אביך בן שבעים וחמשה שנים חייך אף גואל שאני מעמיד ממך יהיה בן שבעים וחמשה שנים כמנין הדסה.

 

[כל שם שתרצה]

(אולי בגלל הפזמון שחיבר 'רחשה אסתר למלך' שכתב אחרי שגילה שההלך העני הוא בעצם האבן עזרא ואז הציע את בתו לאישה?)

אכן. כך מפורש באגדת העם וזה לשונה:
כשהיה רבינו יהודה הלוי נ"ע יושב ומחבר אות לאות ותיבה לתיבה בפזמון הנכבד 'מי כמוך', הגיע לאות רי"ש ורפו ידיו. ויחל מאמץ ראשו ומחשבתו ויעלה חרס בידו, או אז הניח לו מעצבו וילך לטייל בגינתו להפיג דאגתו אולי יקרה ה' לקראתו ודבר מה יראנו. ויהי בעת ההיא ויבוא הלך לאיש העשיר הלזה, וידפוק על דלתו ויכניסוהו בני ביתו, ויהי כי ראה קולמוס משיח בדברים מאות אל"ף עד קו"ף המה נכתבים, ויטול בידו הקולמוס וחיש מהרה הנייר היה עמוס, וישלים אות רי"ש ברוב טובו, כפי הנרצה לסגנון מחברו. ולא ראה איש במעשהו, עד כילה מלאכתו וילך לדרכו.
ובעת ההיא והמלך רבינו יהודה שב מגינת הביתן, ובראשו רישו כבר עמד וניתן, וירא והנה המן נופל על עלה המכתם, כצפיחית בדבש מתקו אמריו, ויאמר אל אוהביו והצדקת אשתו, מי נטל קולמוסי וישלים נימוסי, ולא ענו אותו דבר כל הנשאלים, ויראם בית נכותה בדברי הילולים, על איש אשר כלבבו המה חלים, ויאמרוהו כי היה כאן דל והלך, וכבר יצא מן הדלת וילך, ויפגיע בהם במרוצה להשיבו חיש בנחיצה, ויתן לו את בתו לאשה.
האמת שבזכרוני האגדה היתה שכיון שאיחרה הנערה מלהינשא, ויהיה בדברה אליה יום יום ולא שמעה אליו למצוא את חתנה, ויקצוף וישבע שהנכנס בדלתי ביתו לראשונה הוא יהיה לחתנה, ומן השמים סיבבו שיהיה זה רבינו אברהם, ובתחילה היה נראה כאיש נדהם, כי הסתיר חכמתו וניחם חותנו על שבועתו, אך מוצא פיו שמר ויתנהו לבתו, ורק כעבור מספר ימים, בעת נעצרו מילות המכתמים, היה המעשה הנ"ל, ואז נגלתה חכמת החתן, ולבבו של חותנו נשלם ותם.
אלא ששכתבתי הדברים שלא להוציא לעז וחסרון על אדירי דעה בעלי כשרון, כי לא יתכן כדבר הזה, שישוב על מעשה יפתח עם בתו, ויכניס איש זר לביתו.
אבל גם על אלה ועל אלה אני בוכיה, כי לא נשמע בכל תולדות ריה"ל וראב"ע שהיו מחותנים, ואף לאחר מיתתו כינהו ראב"ע בספרו (בפירוש הדברה הראשונה) שאלני החכם ריה"ל מנוחתו כבוד, ולא הוסיף לו עוד תואר כבוד, כיאה לחתן השומר על הדר והוד.

 

[כל שם שתרצה]

חמשה חברים
באחת נזכרים
הופיעו ביחידות
וחמה לנגדם
הביטו בעבר
ובששה עמידתם
בראשונה ראו
אריות סביבם
באחרית באו
וחיה לצידם
הכף נחלשה
והיד נטויה
לפני צרת גניבה
חזקה בשביה
והנה שם נרדף
לצידה נהדף
הלך נרדף ומצא
כי בחוץ הוא נמצא

 

[sl disign]

חמשה חברים
באחת נזכרים

כרעים
וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן.

הופיעו ביחידות
וחמה לנגדם

כרע
וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ.

הביטו בעבר
ובששה עמידתם
בראשונה ראו
אריות סביבם
באחרית באו
וחיה לצידם

כרע - מופיע שש פעמים.
גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶֽנּוּ.
כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה.

הכף נחלשה
והיד נטויה

כרע - כ' בלי דגש.
בִּלְתִּי כָרַע תַּחַת אַסִּיר וְתַחַת הֲרוּגִים יִפֹּלוּ בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה.

לפני צרת גניבה
חזקה בשביה
והנה שם נרדף
לצידה נהדף
הלך נרדף ומצא
כי בחוץ הוא נמצא

כרע - כ' דגש עם שווא, ר' צירה, ע' פתח גנובה.
כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל אֵם קֹדֵר שַׁחוֹתִי.

 

[כל שם שתרצה]

כרעים

עמדה עין ליד חצי תחתון של עמוד, ניצבו גם שלשים ואחד
ראש מופת הלך לו צמוד, אל איש שלם באופן מיוחד

 

[sl disign]

עמדה עין ליד חצי תחתון של עמוד, ניצבו גם שלשים ואחד
ראש מופת הלך לו צמוד, אל איש שלם באופן מיוחד

עוד לא מושלם
שמתי את כל הציטוטים האפשריים...

 

[כל שם שתרצה]

שמתי את כל הציטוטים האפשריים...

חוץ מהבית האחרון. (מודה ומתוודה, זה לא רגיל. מצד שני לעשות רגיל היה לי קצת משעמם. אז סליחה)

 

[sl disign]

חוץ מהבית האחרון. (מודה ומתוודה, זה לא רגיל. מצד שני לעשות רגיל היה לי קצת משעמם. אז סליחה)

לא יודעת...

 

[שרלוט]

אכן. כך מפורש באגדת העם וזה לשונה:

אפשר את המקור של המעשה הזה?

 

[שרלוט]

חוץ מהבית האחרון. (מודה ומתוודה, זה לא רגיל. מצד שני לעשות רגיל היה לי קצת משעמם. אז סליחה)

אולי המילה כאח שהיא שם נרדף לכרע
מופיעה שוב: ''מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי... אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ''
בחוץ הוא נמצא- אמצאך בחוץ.

 

[כל שם שתרצה]

אפשר את המקור של המעשה הזה?

הנה שכתוב המעשה מהרב יוסף צובירי (אגרת הפורים - בפירוש לפיוט מי כמוך).

והנה המקור בסדר הדורות:

 

[כל שם שתרצה]

והנה שם נרדף
לצידה נהדף
הלך נרדף ומצא
כי בחוץ הוא נמצא

אולי המילה כאח שהיא שם נרדף לכרע

אכן כן. בתחילה הוא היה 'שם נרדף'.
ואח"כ 'הלך נרדף' ומצא וכו'.
לצערי תצטרכו להתחלק בפרס..
בין לא אבין ולא אדע עמדו ששה, באו צמודות יחד לפגישה

 

[sl disign]

בין לא אבין ולא אדע עמדו ששה, באו צמודות יחד לפגישה

נפלאות
וְלֹא אָבִין נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי וְלֹא אֵדָע.

 

[כל שם שתרצה]

כתבתי די בחטף. מקווה שלא תהיינה תקלות..

שבע נערות מהלכות
בתריסר נערכות
בתחילה לצד כתר עומדים
באחרונה ליד שבעת ימים
עת לבם היו קומצים
והנה שרים ויועצים
הופיעו להן בודדות
באי כפול היו עומדות
בראש רוח בסוף פסח
יצאו חמש היו בזך
מלבד אצל בן חלקיה
בכד כפול היו בזך
כי חזרו החמשה
ערוכים בסוף תיבה
ולא יצאו מן הכתיבה
ובשאר המחנות
ראו המה בפינות
בתחילה העבדים
ולבסוף בעדיים

ספוילר: רק אחרי שסיימתם..

רצו עוד להשתולל
החליטו לא להתעלל

 

[sl disign]

שבע נערות מהלכות
בתריסר נערכות
בתחילה לצד כתר עומדים
באחרונה ליד שבעת ימים

הנמצאים - מופיע י"ב פעמים.
וַיִּפְקֹד שָׁאוּל אֶת הָעָם הַנִּמְצְאִים עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ - כ-תר - כשש מאות.
וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים אֶת הַפֶּסַח בָּעֵת הַהִיא וְאֶת חַג הַמַּצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים.

עת לבם היו קומצים
והנה שרים ויועצים

הנמצאים - צ' קמץ.
וְיֹעֲצָיו וְשָׂרָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָאִים.

הופיעו להן בודדות
באי כפול היו עומדות
בראש רוח בסוף פסח

הנמצא - מופיע כ"א פעמים, אי כפול.
הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ.
לֹא עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָא וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם.

יצאו חמש היו בזך
מלבד אצל בן חלקיה
בכד כפול היו בזך
כי חזרו החמשה
ערוכים בסוף תיבה
ולא יצאו מן הכתיבה
ובשאר המחנות
ראו המה בפינות
בתחילה העבדים
ולבסוף בעדיים

נמצא - מופיע כ"ז פעמים.
וְאִם לוֹא הַשְּׂחֹק הָיָה לְךָ יִשְׂרָאֵל אִם בְּגַנָּבִים (נמצאה) נִמְצָא - ירמיה, ה' בסוף המילה, בכתיב.
שאר ההופעות:
מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַֽאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדֽוֹ.
לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ד' בַּעֲדִי וּבְעַד הַנִּשְׁאָר בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר נִמְצָא.

 

[כל שם שתרצה]

יצאו חמש היו בזך
מלבד אצל בן חלקיה
בכד כפול היו בזך

החלק הזה עוד לא הושלם.. (רק בזך אחד הובא..)

הנמצא - מופיע כ"א פעמים, אי כפול.

ט"ס, וצ"ל כ"ב פעמים.

 

[sl disign]

החלק הזה עוד לא הושלם.. (רק בזך אחד הובא..)

פרק מח - כד כפול, פס' כז.

 

[כל שם שתרצה]

הנמצאים

איש בארץ הקיף שלשה, צירף עמו ארבעה לפגישה, אחרי שהעתיקו מהם הגיעו, נדהמים אל פתרון הופיעו.

 

[sl disign]

איש בארץ הקיף שלשה, צירף עמו ארבעה לפגישה, אחרי שהעתיקו מהם הגיעו, נדהמים אל פתרון הופיעו.

אין מלים
וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ.
הֶעְתִּיקוּ מֵהֶם מִלִּים.