עזרה נשירת שיער בנערות

  • הוסף לסימניות
  • #21
מסיכת שמן קיק, עדיפות ל 100% טבעית.
כתוב על שהיא מאריכה את השיער, מחזקת ומונעת נשירה ואכן מהשימושים הבודדים שעשיתי היא אכן גרמה לזה - אך לא רציתי להאריך את השיער. לכן אני מחפשת למכור אותה לאחר ניסיון אחד.
בדרום.
עלתה לי בסביבות ה 49 ₪.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
יש את חברת שורשים שהם מתחייבים על מאה אחוז הצלחה במידה ולא רוב הכסף חוזר מישהו ניסה אותם ?
מי שמעוניין לבדוק המספר הוא 0508550454
המון הצלחה תעדכנו בתוצאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אשמח לקבל עידכונים חמים בנושא של נשירת שיער לנערה . דחוףףףףףףףףףףףףףףףףף ביותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!111
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לפני שאת מתחילה עם כל מיני.
הבעיה אצלינו היתה המרכך, שהיה יקר ומיוחד.
הן התחילו לשים אותו רק על המשך השיער, בלי החלק הקרוב לקרקפת
ותשקוט הארץ ארבעים שנה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הילדה שלי כמעט ולא חופפת רק פעם /פעמיים בשבוע בגלל הנשירה המטורפת.
מה זה מרכך טיפולי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
באופן כללי מרכך מעודד נשירה,
ומי שלא מסוגלת בלעדיו אז שתתרחק כמה שיותר מהשורשים
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אני לקחתי אבץ בכדורים למציצה/לבליעה בטעם לימון, של חברת V-TAL
אבל בטח יש את הכדורים האלו לעוד חברות
אפשר להשיג בכל בית מרקחת, או אפילו בסופרים

לקחתי במשך חודש ועזר לי מאוד!!
אמנם השיער עדיין נושר קצת, אבל לא באותה רמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אבץ זה ויטמין יש בכל חנות טבע, כמובן שכדאי לקנות מחברה איכותית, אם את רוצה בגרעיני דלעת יש גם הרבה אבץ,
לא רוצה להלחיץ אבל אני מרגישה שחייבים לטפל בזה בשיא הרצינות, הייתה לי חברה בכיתה שהיה לה נשירה ממש רצינית עד שהיא הלבישה פיאה כי נהיה לה קרחת- והיא בריאה! :eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
יש הבדל בין התקרחות שזה ניקרא אלופציה ואז כל השיער נושר.
מה שדיברת על החברה עם הפאה זה גם במרה של נשירה ללא קרחות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
יש הבדל בין התקרחות שזה ניקרא אלופציה ואז כל השיער נושר.
מה שדיברת על החברה עם הפאה זה גם במרה של נשירה ללא קרחות?
נכון
יכול להיות שהיא לא התכוונה לפאה אלא לתוספת שיער?!
לא נראה לי הגיוני שנשירה של בחורה בריאה מגיעה למצב כזה קיצוני
אם יש צורך בפאה, זה כנראה לא נשירה סטנדרטית, אלא משו אחר
אז נא לא להילחץ😉
לי נהיו קרחות קטנות ושיער קצת דליל
אז עשיתי תוספת שיער
אמנם קניתי אותה מסלון פאות, אבל זה לא נחשב שיש לי פאה בגלל זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
זה ויטמין יש בכל חנות טבע, כמובן שכדאי לקנות מחברה איכותית, אם את רוצה בגרעיני דלעת יש גם הרבה אבץ,
לא רוצה להלחיץ אבל אני מרגישה שחייבים לטפל בזה בשיא הרצינות, הייתה לי חברה בכיתה שהיה לה נשירה ממש רצינית עד שהיא הלבישה פיאה כי נהיה לה קרחת- והיא בריאה! :eek:
את מתכוונת שאין לה סרטן.
אבל כנראה שיש לה אלופציה אראטה.
(זה לא נקרא 'בריאה' אבל גם לא 'חולה')
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
זה התחיל עם קרחות ולאט לאט נהיה לה פחות ופחות שיער עד שהיא נאלצה ללבוש פיאה ואחר כל נהיה לה ממש התקרחות
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אני לקחתי אבץ בכדורים למציצה/לבליעה בטעם לימון, של חברת V-TAL
אבל בטח יש את הכדורים האלו לעוד חברות
אפשר להשיג בכל בית מרקחת, או אפילו בסופרים

לקחתי במשך חודש ועזר לי מאוד!!
אמנם השיער עדיין נושר קצת, אבל לא באותה רמה.
שלחי קישור לחנות של אבץ כולל תמונת המוצר יש בזה הרבה חברות ומחירים מה לקחת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
בשביל לקחת אבץ צריך מרשם רופא? או שצריך לבדוק קודם שחסר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכון
יכול להיות שהיא לא התכוונה לפאה אלא לתוספת שיער?!
לא נראה לי הגיוני שנשירה של בחורה בריאה מגיעה למצב כזה קיצוני
אם יש צורך בפאה, זה כנראה לא נשירה סטנדרטית, אלא משו אחר
אז נא לא להילחץ😉
לי נהיו קרחות קטנות ושיער קצת דליל
אז עשיתי תוספת שיער
אמנם קניתי אותה מסלון פאות, אבל זה לא נחשב שיש לי פאה בגלל זה...
הלכת לרופא עור?
את לא חייבת לענות.
אבל יש מצב שאפשר לטפל.
קרחות קטנות זה כבר מעבר להגדרת 'נשירה'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
זה התחיל עם קרחות ולאט לאט נהיה לה פחות ופחות שיער עד שהיא נאלצה ללבוש פיאה ואחר כל נהיה לה ממש התקרחות
היום כבר יש לזה תרופה שעוזרת להצמיח שיער ב100 אחוז, תוך 2/4 חודשים.
הוכנסה ב2024 לסל הבריאות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שואלת בשביל חברה

שנים שאני סובלת מהגרון באופן יומיומי
בד"כ כואב לי ברמה סבירה- כבר התרגלתי
אני לא מכירה מציאות ללא כאב גרון כלל:(
אך מידי פעם מתחיל לי כאב רציני יותר, וזה יכול להימשך תקופה כמו חודש או יותר.
ממש מפריע בתפקוד

כמעט תמיד (אך, לא רק) זה על בסיס רגשי- טריגר שאני יודעת שהוא היה הגורם
אם אני נמצאת במקום שגורם לי מתח/ הרגשת מצוקה אפילו לא גדולה מידי
אוטומטית מתחיל לכאוב לי הגרון בעוצמה, ובד"כ זה מלווה בהרגשת חנק, וקושי לנשום.
אני מנסה לעשות נשימות ולא מצליחה.
משטח גרון יוצא בד"כ שלילי,
בהמלצת רופא לקחתי כדורים נגד אלרגיה- ללא השפעה
בתכנון לקחת אומפרדקס/ רני לצרבות , ואם לא יעזור אלך לרופא א.א.ג שיעשה צילום.
אני חושבת שהכי מתאים פה טיפול גוף- נפש
אני רוצה לקבל מידע על טיפול בשלושת המיימדים. האם הוא יעיל?
שמעתי על אחת בשם עמרוסי מב"ב הבנתי שהיא מעולה, אשמח לקבל עוד המלצות.
ואם יש מישהי מעולה מעולה בבית שמש- אשמח מאד.
שמעתי גם על טיפול בתדרים, זה מוצלח? אולי אפילו רק אבחון לזהות את הבעיה?
והאם ומה אפשר לבדוק גם מבחינה פיזית

אודה מאד על כל מידע/ הכוונה/ עזרה
תודה רבה!
בס"ד

אני לא אדם מוצלח בויכוחים עם לקוחות. אני גם לא איש המכירות הכי טוב. הגעתי לעבודה הזאת כי פרידמן הכניס אותי והמשמרות לא מתנגשות לי עם הכולל בבוקר.
אה, וכי אני אוהב ספרים. מאוד.

אבל עם כל הכבוד לחנות ולספרים, יש לי גם משפחה ובית, ולקוחות מהססים רגע לפני שעת סגירה לא תמיד זוכרים שהמוכרים הם בני אדם.

האדון המהוסס היומי היה גבר מקריח עם זקן שפיצי מזדקר ומשקפיים קטנות. הוא התבונן בעיון באחורי הכריכה של ספר הרפתקאות צבעוני, מבטו נע בין זלזול לסקרנות מקצועית.

"צריך עזרה?" שאלתי את בקשת ה-עוף מכאן- המסורתית.

"לא כל כך" הוא המהם והפך את הספר, "תוהה מי קורא את השטויות האלו"

הבטתי בכריכה, המסע המסעיר של מויישי סער - מאת א. פרייליך, וידעתי מי קרא את השטויות האלה.
אני.
לא סתם קראתי - קראתי אותו עשרות פעמים. ביזבזתי עליו לילות על גבי לילות, וזה היה הספר האהוב עליי בגיל שתיים עשרה.

משכתי בכתפיי באדישות.
"מה כל כך נורא בו?" שאלתי.

"הכל" נשף הלקוח בביקורתיות "מדובר על גיבוב של שטויות נחותות, אוסף מילים שמוטב היה לכתוב אותם בכל צירוף אחר שאינו מביא לתוצאה כזו, הבלים עטופים בכריכה. הדבר הזה לא ראוי לדפוס"

אני כבר לא בן שתיים עשרה, כן? כהוכחה לכך לא צרחתי שזה הספר הכי טוב בהיסטוריה, לא בכיתי, לא הרבצתי לו ואפילו לא השתמשתי באבא שלי אמר כראיה.
רק הרמתי גבה:
"קראת אותו?"

"בוודאי" התקילני האדון בשיעמום "כשהייתי צעיר ותמים. אני עדיין זוכר אותו כמעט בעל-פה" הוא הוסיף בסלידה.

"גם אני זוכר אותו טוב" עניתי "ואני זוכר אותו גם לטובה" הוספתי בהיסוס.

"אפפפ" המהם האדון "ניסית להסתכל בו בעיניים בוגרות, ניסית לנתח אותו? כי ספר צריך להיות יותר מדרך להרדים ילדים"

היססתי מעט יותר, אני לא טוב בויכוחים.
"קראתי אותו גם בגיל יותר גדול" הודתי "והוא זכור לי כספר יפה ואופטימי על יהודי שנלחם כנגד כל הסיכויים, עובר חוויות מעניינות ו-"

"ומעולם לא עצרת לחשוב כמה מטופש זה שכל כך הרבה הרפתקאות עוברות על אותו אדם?"

שתקתי, אבל האדון המשיך.

"והלוואי שזו הייתה בעיה היחידה בספר הזה, ראית איך הוא ניצל מכל הקשיים שלו? כל פעם עובר אורח אחר מגיע ברגע הנכון. פעם זה שוטר, פעם זה דייג, ופעם זה קבצן זקן שבדיוק זוכר את הסיפור הספציפי מילדותו שהגיבור היה צריך!"

תיאוריהם של חבריי הדמיוניים מהילדות עברו לנגד עיני.
"זה כל היופי" ניסיתי "המפגש עם טיפוסים מעניינים ומיוחדים, היצירה של חברויות חדשות בין יהודים"
"...שלא זוכרים אחד את השני רגע לאחר מכן" השלים האדון את המשפט בדרכו "פעם אחת בכל מסעותיו של מויישי סער הוא עצר אפילו לחשוב על האנשים שעזרו לו בעיתות המצוקה שלו? קל וחומר על נסיון לשלוח מכתב. אין שום התפתחות עלילתית במערכת היחסים בין הדמויות, אין שום התפתחות עלילתית בכלל. רק אוסף התרוצצויות מנקודה א' לב' עמוסים בתיאורים משמימים וחסרי מעוף"

"דווקא הסיפור הזה לימד אותי הרבה על היהודים בתקופת הצאר" גימגמתי.

עכשיו האדון כמעט צחק בבוז. "לימד אותך? מדובר על תחקיר שטחי ועלוב שאין סיכוי שמייצג נאמנה את המקומות המתוארים בחוסר המעוף המשמים הנ"ל".

"אבל", הילד בן ה12 נפלט מפי סופית, בקול מתבייש מעט מהעובדה שהוא הרים את הקול שלי המבוגר יותר "זה עדיין כיף"

הפעם האדון לא היה קרוב לצחוק "כיף?" קולו הורם "כיף?" והורם עוד "איך אפשר למצוא במקבץ הדפים האלה את ההנאה מיצירת מופת? ישנם ספרים, לא רבים אך קיימים, שניתן להתענג על כל מילה! שכל פרק לוטש שוב ושוב עד שהתקרב לשיאה של ההבעה האפשרית! והספר הזה?" האדון החזיר את הכרך למדף "אין עומק, אין רגע שיא, אין תהליך נפשי-רגשי, אין דילמה פנימית לגיבור, אין אפילו תועלת עלילתית אמיתית לגיבור!
ספר שלם על בחור חסר אישיות עמוקה, שלא עושה כלום ושום דבר, ורק נכשל! ללא יכולת אחת, או תכונה חיובית פנימית אחת, ואפילו ללא אף כישורים חוץ מלהמשיך במסע למשך 280 עמוד".

הבטתי מעט על הספר הנזוף, אבל האדון לא הלך אלא הביט בו גם. לקחתי את הספר מהמדף, מעלעל בו. האדון המשיך לעמוד והביט בי בעייפות.

משהו במבט הזה נתן לי אומץ.
"אני לא סופר" אמרתי לו "אבל אני חושב שאם כל הידע התיאורטי שלך לא הצלחת לכתוב סיפור שנגע ללבבות כמו הספר הזה"

האדון פתח את פיו למחות אך אני המשכתי:

"נכון, אולי הוא לא הכי מוצלח, אבל הוא לא צריך להיות הכי מוצלח. כמו שהגיבור שלו לא הכי מוצלח" עצרתי רגע, "כמו שהקוראים שלו לא הכי מוצלחים. אבל הוא כיף, והדמויות בו טובות בדרכם שלהם, והגיבור שלו שמח עם מה שיש לו, והוא ממשיך כנגד כל הסיכויים, ולפעמים זה מה שאדם צריך לקרוא"

האדון הביט בי בריכוז.

"אולי אתה צריך לקרוא אותו שוב" הוספתי, שוב בהיסוס קל "בצורה פחות ביקורתית"

לרגע שררה דממה.
"אולי אתה טועה לחלוטין" הוא אמר "אבל אולי אתה צודק" הוא המשיך, והביט בספר שנית.

סוף סוף, האדון חייך, והתרחק אל פתח החנות "אני בהחלט אעשה זאת, אקרא אותו שוב. הזכרת לי קצת מה הייתה האש שבערה בי אז, כשהייתי צעיר ותמים" הוא אמר, פותח את הדלת "תודה לך מר-"
"לא מר, סתם משה" אמרתי את שמי "ומה שימך?"

גופו של האדון כבר יצא מהחנות "אברהם פרייליך" הוא אמר מעבר לגבו.

שתקתי, מביט בכריכה של הספר שאחזתי בידי, ואז בשמו של הסופר.
יצאתי מהחנות בריצה "אדון פרייליך! אפשר חתימה?"

סוף.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה