התייעצות מה דעתכם על התופעה הזאת?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
לא חושבת שלעבוד במאפיית מצות (מה שבכל מצב רוב הבחורים עושים) ישנה את הסטטוס
הפוך זה בין אדם לחברו לא?
את לא באמת חושבת שיש סיכוי שמישהו בכלל יעשה דבר כזה, את יודעת איזה כוח צריךבשביל זה?
זה לא משהו שכל אחד יכול לעשות
וחוצמיזה הרעיון שיצאו לעבוד הוא חמוד, אבל בכלל לא פרקטי.
אין מספיק עבודות לכולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
  • הוסף לסימניות
  • #44
  • הוסף לסימניות
  • #45
יש לי חברים בסורוצקין
ואני יודע שבישיבה גדולה לא אוספים ואני מאמין שכך גם בישי"ק
אז אני אומר לך שבישיבה הרחוב חגי בבני ברק אוספים
אני אתמול בלילה סיפרו לי את זה בחורים שלומדים שם
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אוקי, כתבתי כבר שבישי"ג אני יודע שלא אוספים (קריית הישיבה)
אם בישי"ק אוספים כנראה שהראשיבה התייעץ עם גדו"י
(גם בזה ר' שלום בער יותר טוב מאיתנו...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
הניסיון להלביש את זה על בין אדם לחבירו קצת מאולץ ואפי' מגוחך...
כל האוירה היא תחרותיות.
על כמה יתחייב כל בחור
ומי חברמהן להביא הרבה תורמים וכו' וכו'
חוסר התחשבות בבחורים שמה לעשות 'אין להם את זה'
מבחינתם ללכת לאסוף ולבקש זה כמו שאתה תלך לשכנים לבקש ארוחת צהרים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אולי עדיף שבמקום שבועיים שוטטות ברחובות שהבחורים יעבדו בשבועיים האלו?
נקודה למחשבה.
יש מספיק בתי עסק שיכולים להעסיק אותם בתור מלקטים נניח וכו’
חס וחלילה.. מקווה שזה בהומור, בחור שיצא לעבוד לא בקלות יחזור לישיבה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
תגיד את זה לראשיבה, הוא אמר שזה נכנס
(אנייודע במי מדובר והוא גברא רבא אנא הווא מיסתפינא...)
וחוצמיזה הקמפיין הוא בגלל שזה ממש קשה ומעצבן לאסוף
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
בישיבת בית מאיר, כמו בכל מקום יש בחורים שאין להם
אין להם כסף לקננות נעליים.
אין להם כסף לקנות מדי פעם צ'ופר לעצמם.
אין להם כסף לטיפולי שיניים.
אין להם כסף לחולצה חדשה
וגם לא לכובע או חליפה לכבוד החג.
החליפה של הבר מצווה, איך לומר - קצת קטנה...

בבית מאיר
יותר מכל מקום,
יש מי שעוזר להם, קוראים לזה ת"ת, לת"ת יש מקור מימון אחד - אתה!

פעם בשנה, בפורים עושים מגבית, נשמח אם תוכלו להשתתף, אפילו בעשר שקלים, בתרומה חד פעמית או הוראת קבע (אפילו לא תופס מסגרת)

אז למה אתם מחכים?

פשוט תלחצו על זה
או זה
או זה

לכם נשאר רק לבחור (איך) לת"ת

אני לא מחווה דעה.
רק חושבת
שכשמקשרים אלי קרובי משפחה להתרים לת"ת-לתת בשמחה ובעין טובה.
באמת, עליהם העולם עומד
ואם נוכל לקצר להם את הזמן בו הם צריכים להתאמץ על היעד-מה טוב ומה נעים!

לכן הכנסתי כאן 🔼 קישור...
בכל אופן אני חושב שזה יותר מכובד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אני לא מחווה דעה.
רק חושבת
שכשמקשרים אלי קרובי משפחה להתרים לת"ת-לתת בשמחה ובעין טובה.
באמת, עליהם העולם עומד
ואםנוכל לקצר להם את הזמן בו הם צריכים להתאמץ על היעד-מה טוב ומה נעים!
לא דיברו על זה בכלל כי אין בעיה שבחור בשעות בין הסדרים יאסוף כסף
בצורה מכובדת הבעיה והשאלה היא על אלה שעומדים בצמתים או מסתובבים בסופרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
ר' צבי רוטברג, ראש ישיבת בית מאיר שיבדלחט"א וחברותא של ר' חיים קנייבסקי מזה שנים רבות, בנו של ר' זלמן רוטברג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
ואני מאמין שיש עוד רבים שחושבים כך
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
ממש לא מסכים.

אני בחור ישיבה ואם יש למישהו תלונות, אז שיבוא אלי.

אצלנו מפורש אמר ראש הישיבה שהשבוע הזה הוא בין אדם לחבירו.
והיה צריך להיות כל השנה, אבל אי אפשר...

ספציפית לגבי הבחורים ה"מבזים" עצמם...
אז ככה, בפורים ובעיקר לפני יש מצצצצצב אשששששששש שכל בחורשמביא יותר עושים לו יותר טררררם
תכלס' אפשר גם לאסוף בדרכים אחרות
וכל בחור יש לו לפחות קצת שכל בראש, הוא בוחר לבד אם לעבור דלת דלת (-משעמםםםםםםםםםם, ולא רווחי...)
או לעשות ככל העולה על רוחו. (כן, גם אסיפה בצמתים) והיום כבר קשה מאד להגיד לבחור "אל תלך לצומת"
בשעה שהוא יודע נכונה כי ממתינים לו שם 1,500 שקלים...

ודרך אגב אם כבר...
אז כבר
בישיבת בית מאיר, כמו בכל מקום יש בחורים שאין להם
אין להם כסף לקננות נעליים.
אין להם כסף לקנות מדי פעם צ'ופר לעצמם.
אין להם כסף לטיפולי שיניים.
אין להם כסף לחולצה חדשה
וגם לא לכובע או חליפה לכבוד החג.
החליפה של הבר מצווה, איך לומר - קצת קטנה...

בבית מאיר
יותר מכל מקום,
יש מי שעוזר להם, קוראים לזה ת"ת, לת"ת יש מקור מימון אחד - אתה!
קראתי והבנתי מצוין
למה לא.

אם נותנים לבחורים מטלה
והם בוחרים באיזו דרך לבצע אותה
לא רואים אסטרטגית כלום
לא מבינים באיזה מצב תדמיתי עולם הישיבות נמצא
רואים רק את הצורך שלהם לאסוף הכי הרבה בישיבה
ואלו התוצאות...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #57
לא נראה שסורצקין צריך שיאספו לו כסף ללחם וחלב
כי הוא יותר טוב מהם בזה אלא מה זו הזדמנות ל.....
לכיסוי ההוצאות של שבת התאחדות וכו'

בישיבה הגדולה של סורוצקין לא מרשים לאסוף
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
הניסיון להלביש את זה על בין אדם לחבירו קצת מאולץ ואפי' מגוחך...
כל האוירה היא תחרותיות.
על כמה יתחייב כל בחור
ומי חברמהן להביא הרבה תורמים וכו' וכו'
חוסר התחשבות בבחורים שמה לעשות 'אין להם את זה'
מבחינתם ללכת לאסוף ולבקש זה כמו שאתה תלך לשכנים לבקש ארוחת צהרים..
כל מילה.
אני לא מצליחה להבין איך זה מלמד את הבחור להיות רגיש יותר לאשתו,
לשים לב לאחרים, לתרום מעצמו ומזמנו....
חינוך זה דרך, זה להיות דוגמה אישית, ללמד, להעריך את המידות הטובות,
זה לא משהו שאתה עושה חד"פ פעם בשנה עם מלא רעש ותחרות, וזהו. הבחור מחונך עכשיו לבין אדם לחברו.
הלוואי היה כזה הוקוס פוקוס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
רק צריך לזכור, שעצם הרעיון שבחורי ישיבות אוספים כסף בפורים, הוא כ"כ עתיק ותיק ומקובל, עד , שהרב וולבא זצ"ל - ב"עלי שור"- מתייחס לזה, ומזכיר את העניין של הצורך להתנהג כבן ישיבה, גם כאשר מתרימים לישיבה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
רק צריך לזכור, שעצם הרעיון שבחורי ישיבות אוספים כסף בפורים, הוא כ"כ עתיק ותיק ומקובל, עד , שהרב וולבא זצ"ל - ב"עלי שור"- מתייחס לזה, ומזכיר את העניין של הצורך להתנהג כבן ישיבה, גם כאשר מתרימים לישיבה....
בצמתים ובכניסה לסופרים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.

"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה