ארבעה אנשים מכובדים
בינם לבינם מסתודדים
פעם אחת ליד אשם
מגלים את סודם אי שם
מֵאִשָּׁי
לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ
מֵאִשָּׁי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת
וְכָאָשָׁם:
השן המתנדנדת, נתפסה בגלגלים
ש' בצירי (מיעוט גלגלים שנים, ומסתבר שהם שוכבים ולא עומדים. סתם ניחוש פרוע..)
במשך שבעה ימים האנשים האלו מתגלגלים
שבע הופעות
התפללו מנחות
משחו משחות
פגשו את אלעזר בקודש קודשים
ויותר ככה הם לא נפגשים
וְהַנּוֹתֶרֶת מִן
הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְקֹוָק:
כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי יְקֹוָק כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם
יִקְדָּשׁ:
זֹאת
מִשְׁחַת אַהֲרֹן
וּמִשְׁחַת בָּנָיו מֵאִשֵּׁי יְקֹוָק בְּיוֹם הִקְרִיב אֹתָם לְכַהֵן לַיקֹוָק:
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל
אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יְקֹוָק וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא:
וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם
קָדוֹשׁ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ הִוא מֵאִשֵּׁי יְקֹוָק כִּי כֵן צֻוֵּיתִי:
וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי
קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי יְקֹוָק חָק עוֹלָם:
כרתו את ידם, פגשו את הצורף
ראו שם את התם שאליהם הצטרף
מֵאֵשׁ
נָחַר מַפֻּחַ (מאשתם) [
מֵאֵשׁ תַּם] עֹפָרֶת לַשָּׁוְא
צָרַף צָרוֹף וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ: (פגשו את הצורפים, אבל החרוז מתיר רק צורף אחד..)
ירדה הי' (המשפט טראגי, בפרט שהם אנשים מכובדים ומהוללים ולא איזה גנבים נקלים).
בגב שלהם נשבו להם שני שטנים
וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל
הַשָּׂטָן יִגְעַר יְקֹוָק בְּךָ
הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְקֹוָק בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל
מֵאֵשׁ:
בגב = זכריה ג, ב (מי אמר שזה זכריה? כי זו ההופעה היחידה הנוספת ש'נזכרת'..)
אמרו להם שלום, ועפו לעננים (השורה האחרונה לא קשורה)
קשור או לא, לא משנה. העיקר שהשטנים הלכו..