דרוש מידע ילדה רגישה לכאב

  • הוסף לסימניות
  • #21
  • הוסף לסימניות
  • #22
שללתם קנדידה? קרוהן?
ויש איך ללמד להתמודד עם סף כאב נמוך/ סף תחושה נמוך אבל נראה לי רק בגיל גדול יותר. בכל אופן לא נראה לי שתפסידי מלהתייעץ עם מרפאה בעיסוק שמתמחה בבעיות תחושה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
@DvoraVidman
כתובת המייל עדיין נמצאת כאן באשכול,
אולי תדאגו שתמחק.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #24
שללתם קנדידה? קרוהן?
ויש איך ללמד להתמודד עם סף כאב נמוך/ סף תחושה נמוך אבל נראה לי רק בגיל גדול יותר. בכל אופן לא נראה לי שתפסידי מלהתייעץ עם מרפאה בעיסוק שמתמחה בבעיות תחושה.
זה לא נשמע כמו קנדידה, וגסטרו ילדים טען שמערכת העיכול בריאה
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
למיטב ידיעתי,
גיל 7 הוא מעט גדול בשביל כאבי בטן של ילדים.
כאבי בטן אצל ילדים הוא בעצם חוסר בשלות של מערכת העיכול.
מערכת העיכול אמורה "להתבשל" עד גיל 6 מקסימום- בדר"כ עוד קודם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
הילדה שלי גם סובלת מכאבי בטן
אומנם לא בתדירות מאד גבוהה אבל כן מתלוננת
הלכנו כמה פעמים לרופא ואין כלום ב"ה
מה שהתברר לי בתקופה האחרונה שהילדה לא מתפנה בבית הספר
היא מחכה 8 שעות עד שמגיעה לבית
אני מאמינה שזה גורם לה לכאבים
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
הבת שלי (בת 7) סובלת הרבה מכאבי בטן וכאבי גרון. זה ככה כבר כמה שנים, בעיקר הבטן.
עשינו בירורים רפואיים, לא מצאו כלום (מדי פעם כאב הגרון מתגבר ובחלק מהפעמים האלו זה סטרפטוקוק, אבל כואב לה גם כשאין סיבה). היא לא ממציאה, וזה גם לא נראה עניין רגשי.
אני כבר כמה זמן חושדת, וסיום הבירור הרפואי בלי תוצאה רק חיזק את המחשבה הזו, שמדובר באיזשהו סוג של רגישות תחושתית.
לפחות העניין של הגרון, כי כאבי בטן בלי סיבה זה בכל זאת תופעה מוכרת אצל ילדים. כלומר נראה שהיא מרגישה משהו בגרון ומבחינתה זה "כואב" אבל מישהו אחר לא היה קורא לזה כאב.
היא אחת כזו שתמיד כואב לה משהו. מכה קטנה פה, שריטה קטנה שם. עושה מזה עניין.
בנוסף יש לה קצת רגישות לרעשים (כשהיתה קטנה זה היה הרבה יותר גרוע), ונראה לי שבאופן כללי היא עונה להגדרה של "ילד רגיש מאד".
השאלה היא אם יש מה לעשות עם זה?
נניח שאני אקח אותה למרפאה בעיסוק ונניח שהיא אכן תאבחן רגישות יתר תחושתית, יש משהו שאפשר לעשות כדי לטפל ברגישות הזו לכאבים?
לנסות לשנות את התזונה
תנסי לעבור לתזונה טבעית
אין ספק שכאבי הבטן יעברו
בד בבד תתייעצי עם מומחית לתזונה טבעית,
בהצלחה רבה רבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
תודה. התזונה שלה בריאה.
יכול להיות ששווה לך לבדוק רגישויות, מכירה ילדה שהיתה רגישה לפטריות (שמרים)
היא עדיין רגישה אבל הבנתי שזה יותר בעונות מעבר
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
יכול להיות ששווה לך לבדוק רגישויות, מכירה ילדה שהיתה רגישה לפטריות (שמרים)
היא עדיין רגישה אבל הבנתי שזה יותר בעונות מעבר
טוב, האמת היא שאני לא מאמינה בכל "בדיקות הרגישויות" האלטרנטיביות הללו. רק בדברים מוכחים מדעית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
טוב, האמת היא שאני לא מאמינה בכל "בדיקות הרגישויות" האלטרנטיביות הללו. רק בדברים מוכחים מדעית.
אם הילדה תרגיש טוב אחרי זה- זה לא הוכחה מספקת?
את לא צריכה ללכת למישהו שיבדוק את הרגישויות פשוט תשחקי עם התזונה של הילדה ככה שכל שבועיים תורידי מאכל אחד ותראי אם יש שינוי.

זה רק הצעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אם הילדה תרגיש טוב אחרי זה- זה לא הוכחה מספקת?
את לא צריכה ללכת למישהו שיבדוק את הרגישויות פשוט תשחקי עם התזונה של הילדה ככה שכל שבועיים תורידי מאכל אחד ותראי אם יש שינוי.

זה רק הצעה.
לא, זה לא הוכחה מספקת, אבל בואי לא נפתח פה דיון סוער על רפואה אלטרנטיבית ;)
אני לא חושבת שזה טוב להגביל ילדים באוכל בלי סיבה טובה. גם מצד ההשפעה על התזונה (גם ככה מספיק קשה לדאוג לארוחות מאוזנות ובריאות לכל המשפחה) וגם מצד התחושה של ההגבלה. שבועיים שבהם במקרה היא הרגישה יותר טוב (דבר שלגמרי יכול לקרות) הם לא סיבה מספיק טובה בעיני להגביל.
אם הייתי יודעת שיש משהו ספציפי שאפשר לנסות אז הייתי מנסה ולא מתווכחת עם התוצאה גם אם היא לא מוכחת באופן כללי (אבל הייתי מנסה יותר מפעם אחת כדי לוודא). אבל זה לא המצב, יש מיליון דברים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #37
לא, זה לא הוכחה מספקת, אבל בואי לא נפתח פה דיון סוער על רפואה אלטרנטיבית ;)
אני לא חושבת שזה טוב להגביל ילדים באוכל בלי סיבה טובה. גם מצד ההשפעה על התזונה (גם ככה מספיק קשה לדאוג לארוחות מאוזנות ובריאות לכל המשפחה) וגם מצד התחושה של ההגבלה. שבועיים שבהם במקרה היא הרגישה יותר טוב (דבר שלגמרי יכול לקרות) הם לא סיבה מספיק טובה בעיני להגביל.
בדיקת גסטרוסקופיה היא עברה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
לא, זה לא הוכחה מספקת, אבל בואי לא נפתח פה דיון סוער על רפואה אלטרנטיבית ;)
אני לא חושבת שזה טוב להגביל ילדים באוכל בלי סיבה טובה. גם מצד ההשפעה על התזונה (גם ככה מספיק קשה לדאוג לארוחות מאוזנות ובריאות לכל המשפחה) וגם מצד התחושה של ההגבלה. שבועיים שבהם במקרה היא הרגישה יותר טוב (דבר שלגמרי יכול לקרות) הם לא סיבה מספיק טובה בעיני להגביל.
כמו שאמרתי- זה רק הצעה שאולי שווה לך לבדוק.


רק דיוק- רגישות זה לא רפואה אלטרנטיבית והיא יותר מוכחת מלמשל רגישות תחושתית או סף כאב נמוך
אם יהיה דיון תגלי שאני לא האדם הנכון להגן על רפואה אלטרנטיבית ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
לא, זה לא הוכחה מספקת, אבל בואי לא נפתח פה דיון סוער על רפואה אלטרנטיבית ;)
אני לא חושבת שזה טוב להגביל ילדים באוכל בלי סיבה טובה. גם מצד ההשפעה על התזונה (גם ככה מספיק קשה לדאוג לארוחות מאוזנות ובריאות לכל המשפחה) וגם מצד התחושה של ההגבלה. שבועיים שבהם במקרה היא הרגישה יותר טוב (דבר שלגמרי יכול לקרות) הם לא סיבה מספיק טובה בעיני להגביל.
אם יש שבועיים שהיא מרגישה טוב, את יכולה לנסות מה עשיתם שונה שעלול לגרום לה להרגיש לא טוב
ולשחק רק עם המאכל הזה.

לא כל רגישות הרפואה יכולה להוכיח.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..
אבל רבאק !! מבקשת בכל תוקף !!!!
אף מילה לדיון !!
עזבו רגע אג'נדה השקפות "כאב לב" ורעל ושנאה שיש בינינו בצורה מעוררת חמלה (אותנו מפציצים ואנחנו עוד רבים)
בקשה אישית (גם בתשלום)
אני פותחת חדשות בפעם המי יודע כמה ורואה בין היתר שוב פעם מי יודע כמה הפגנה על עוד משהו שכואב למישהו
דבר אחד ממש תופס אותי כעומדת מהצד
עזבו את זה שהפכו שם עגלת תינוק כאילו זה דלעת (ולגמרי לא משנה לי באיזה נסיבות הוא היה שם) ים של חמלה מאנשים (רובוטים. אין לי מילה אחרת.)
רק להשלמת ידע - כותרת אחרי זה היא על איזה אנפה נדירה שמצאו בתל אביב ואשפזו אותה ברחימאיות עצומה

מה שמציק לי-
שוב ושוב אני קוראת על עימותים עם "המשטרה" שמצדיקה להם את הגיהינום הזה (צובטת את עצמי לפעמים להפנים שהפכנו לפחות ממקק ודי משלימים עם זה. כשהפתרון הוא בערך להתחפר בבית כל שני וחמישי. איזה חבטות סדיסטיות שם . להתעלף . מנסה לנחש אם הייתי נקלעת לשם בטעות אם השוטר היה בכלל מתעניין שאני יהודיה עסוקה ולא עוד איזה מפגין (משועמם/כואב/נלחם תבחרו לבד באמת לא הנושא)

השאלה שלי - פשוטה - מישהו ראה פעם הרמת יד על שוטר ? לפחות בזמן האחרון ? "עימותים אלימים עם שוטרים" למען השם ! ובכל הודעת דוברות ! על שוטר שנגסו בו ועוד שוטר ששברו לו את היד (אם בכלל היה כנראה מרוב הפיצוצים שהוא הנחית שם על אנשים בחדווה רבתי)

זה מדומיין שזה מצוטט אצלנו ככותרת
מדגישה שאני לא מדברת על עימותים עם פרחחים מה שלגמרי קורה אצל הנוער וגם לא על הדיונים הלגיטימיים על הצורך לרסן את הנוער אני גם לא נכנסת לנושא האם להכיר ש"אלו החיים" ולנסות לברוח מסיטואציות או לנסות להילחם להציל מה שאפשר (מקווה שהגיתי נכון את שני הצדדים. מוסיפה את זה רק כדי שלא יבער למישהו להוסיף את הכאבי בטן שלו)

נטו על הכותרת המתוזמרת שוב ושוב גם מצידנו עימותים אלימים עם שוטרים בחיי לא ראיתי דבר כזה מעולם !! זה שקרים ברמה הכי נמוכה ! ברוב המקרים כמו זה אנשים שבערך אולי יושבים על הכביש מוצאים את עצמם מותקפים על ידי אנשי חמאס בפוטנציה. (סרטון זוועות כשהשפיץ זה התינוק האומלל הזה. קדימה.)

אם יש למישהו עדות מצולמת כזו אשמח מאד ואם לא - זה צריך להגיע למישהו

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה