התייעצות לא מצליחה לאהוב אותה

  • הוסף לסימניות
  • #21
טיפול דיאדי הוא טיפול פסיכולוגי משותף של ההורים והילד.
וכל הכבוד לך על האכפתיות.
אני מעלה רעיון של יציאה משותפת לבריכה.
יותר קל לפעמים להעניק מגע במים.
עוד רעיון ששמעתי מהרב יעקובזון
לחבק כשהילד ישן כבר.
והחשוב מכל-להתפלל על זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
טיפול דיאדי נשמע מתאים בול.
התחושה היא נורמלית ביותר,
והאומץ והכנות להסתכל על זה ולחפש מקום לשיפור
מראה כמה את אכפתית ורגישה.
בגלל הגיל ממליצה גם מאד על טיפול דיאדי
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
וואו! יש לי דמעות בעיינים
את אמא ואישה מדהימה!
לכל אחת יש קשיים בתחום שלה נכון, הבעיה הזו לא נשמעת פוטגנית
בטח את מסתובבת בעולם עם רגשות אשמה נוראיות.
אז תדעי דבר ראשון שזה שאת מנסה לפתור את זה זה אומר שאכפת לך מהבת שלך הכי בעולם! עובדה!
דבר שני תהיי רגועה ותורדי מעצמך את נקיפות המצפון, זה בטוח לא יוסיף ולא יעזור לך לשפר את המצב. תתמלאי באמונה שה' שלח לך את הבעיה הזו וכל בעיה שיש לנו אנחנו צומחים ממנה. היה לי גם קשיים מטורפים עם הבת שלי והלכתי למשהי מדהימה בירושלים גם הבת שלי הלכה אליה בנפרד תוך 3 חודשים היה ניסים ונפלאות והפגישות האלה ממלאות אותי בכוח, בראיה אחרת לגמרי על העולם אין מה להשוות לפני ואחרי
אני מאוד ממליצה עליה אבל היא מירושלים
אם בכל זאת זה מעניין אותך תכתבי לי ואגיד לך בפרטי מי זאת
היא צעירה שזה נחמד והיא בגובה העיניים, מבינה דבר מתך דבר מגיעה לשורש העינין, לא מורחת!! שזה מאוד חשוב. לדעתי, עושה עבודה מטורפת
בקיצור מומלצת!
וחוץ מזה, נתינה מולידה אהבה זה בטוח. בסוף את תאהבי אותה יותר מכולם.
המון כח!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
את אמא ואישה מדהימה!
תודה לך, ולכל מי שהגיבה, ריגש וחיזק!

אני מסתובבת עם זה המון, וכל פעם מרגישה מבוכה לפתוח את הנושא, כי זה נשמע בעיה זניחה,
מה יש לך? פשוט תחבקי אותה וזהו... תשמחי שזה הבעיה שלך...
תפסיקי להיות כזאת אמא נוראית.. :(

אני מרגישה שקרנית כשבגן ליד הצוות למשל אני נופת צופים, נוטפת אהבה, ובליבי אני מודעת לאמת המרה.
מרחמת על הילדה עד כלות.

לוקחת מפה חיזוק ורעיונות מעשיים, וכמו שכתבו אנסה לברר על טיפול משותף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
תודה לך, ולכל מי שהגיבה, ריגש וחיזק!

אני מסתובבת עם זה המון, וכל פעם מרגישה מבוכה לפתוח את הנושא, כי זה נשמע בעיה זניחה,
מה יש לך? פשוט תחבקי אותה וזהו... תשמחי שזה הבעיה שלך...
תפסיקי להיות כזאת אמא נוראית.. :(

אני מרגישה שקרנית כשבגן ליד הצוות למשל אני נופת צופים, נוטפת אהבה, ובליבי אני מודעת לאמת המרה.
מרחמת על הילדה עד כלות.

לוקחת מפה חיזוק ורעיונות מעשיים, וכמו שכתבו אנסה לברר על טיפול משותף.
את לא שקרנית.

את אוהבת אותה, אבל קשה לך. זו אמת צרופה.

ותדעי, שיש עוד אמהות שחוות את זה , וזה אפילו לא סוג של דפקט.

ברוך השם, שיש בידינו כלים להתגבר על כאלה נסיונות.

המון חיזוקים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
דבר ראשון, בלי לחץ
הלחץ הזה של "אני חייבת לאהוב אותה, היא תגדל עם חסכים, אני מפסידה זמן חשוב"
הוא לבד חסם ענק, הלחץ משתק.

דבר שני,
סיפרה אשה מדהימה, ואם היא לא היתה מספרת לי על עצמה בחיים לא הייתי מאמינה עליה, היא האשה הכי חמה עם הלב הכי ענק שאני מכירה, שאת אחת הבנות שלה (ילדה רגילה, הכל בסדר גמור לכאורה) היה לה ממש קשה לאהוב ולהתחבר אליה,
היא היתה יושבת לידה בלילה, כשהילדה ישנה, ואומרת לה "אני אוהבת אותך"
בהתחלה זה היה טכני
אחר כך מהלב
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אמא יקרה ומדהימה!! עשית לי לבכות!! ראשית כי את כל כך אמיצה ומרגשת אני קראתי כמה פעמים את השורה הראשונה בה פירטת את התכונות שטובות בילדה את פשוט מ-ד-ה-י-מ-ה-!! אם כל האתגר שלך יש לך יכולת להיות אובייקטיבית ולדעת מה טוב בילדה זה ריגש אותי משהו לא נורמאלי!!
שנית כי חוויתי גם קושי גדול להתחבר לבת שלי כשמנגד הייתי כל כך מחוברת לבן שלי ויום יום חוויתי ריסוק נפשי כי כל כך רציתי להעניק לה אהבה גם ולא הצלחתי וזה שבר אותי והיא הייתה מהממת כזו וכולם ראו את זה ואני רק הייתי עסוקה בבכי הבלתי נגמר שלה ובאתגרים שלי אני זוכרת שבאתי לבעלי יום אחד בוכה מפורקת אמרתי לו תעזור לי אני נשברת מבפנים לא יכולה יותר! ובמקום הזה כל כך התפללתי לד' בנרות שבת ובכל הזדמנות! וברחמים של בורא עולם נושעתי! אציין שבעלי השיג לי מטפלת והלכתי תקופה אבל בדיעבד אני מרגישה שהתפילות היו לי לעזר! הרגשתי את ד' עמי בצרתי אני מודה שעד היום אפילו שעברה תקופה ואני ב"ה בקשר טוב איתה ברחמים גדולים עד 120 שנה. אני סוחבת מצפון על החודשים שהתייחסתי אליה בדיעבד אבל כנראה זו חוויה ששתינו היינו צריכות לחוות אני לא מנהלת את העולם רק מנסה להיות טובה בתוכו ועכשיו ערב ר"ה אני יודעת שאני אתפלל עלייך חזק וכל כך מקווה שתראי ישועות השנה בקשר איתה! שאי ברכה אמא יקרה! את בליבי עמוק מעכשיו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
איזו אמא מרגשת שאת
יש לי ילדה בת 3.4 מתוקה, חברותית, מלאת אהבה, טובת לב, רגועה ושמחה ב"ה
יש לה המון קשיים התפתחותיים מינקות, (מטופלים כמובן), והיא מתמודדת עם הרבה אתגרים.

אני מרגישה קושי ענק לאהוב אותה, אני כועסת עליה המון,

בגלל הקשיים כל הזמן נשפך לה/נופל לה/נופלת/מתלכלכת/נתקעת
אציין כי עם שאר האחים/יות אני אמא חמה, זורמת, אוהבת, מביעה, וכן היא ממש לא הבכורה.
לא מרגישה שהנתינה לה מולידה אצלי אהבה, אני נותנת לה בלי סוף, דואגת לה, גם במובן פיזי וטכני, וגם נפשית משתדלת מאד (לא כ"כ בהצלחה)
קשה לי לחבק אותה, כי תמיד יש לה נזלת וזה מרגיז אותי, ועד שאני מנגבת לה כבר יוצא הטעם, וזה לא ספונטני.

(אני חושדת שהכעס שלי עליה יוצא כי היא כביכול לא מספיק מושלמת ופוטוגנית)

אשמח לעצות, או הכוונה, בעיקר מכאלה שחוו/חווים דחיה/כעס מילד מסוים.
תודה

אנא, אל תשפטו.
מי שלא מכיר או שמזדעזע, באמת אין צורך להגיב.
האשכול נכתב בכאב גדול,
לא מעונינת בהטפות מכל סוג, או בתיאור הנזק שנגרם לילדה חלילה.
איזו אמא מרגשת את!!
גם אני ממליצה מאד על טיפול דיאדי,
יש את מרכז הורים וילדים, מקום מקסים, מקצועי שמאפשר תהליכים מדהימים.
אפשר בהחלט לחשוב על כיוון של טיפול בשבילך,
(זה אף פעם לא מיותר...)
אפשר לפנות ל"למרחב" יש שם מטפלות מאד מקצועיות (פסיכולוגיות, עוסי"ות קליניות, פסיכותרפיסטיות באמנות או מוזיקה) ויש מימון כמעט מלא מטעם קופות החולים.
ממש שווה לנסות.
ורק חשוב לי לומר לך,
שאל תרגישי רע עם עצמך,
זאת תופעה מוכרת, ויש מספר לא מועט של אנשים שמתמודדים עם קושי להתחבר לילד.
לכן חשוב לטפל בעצמנו בכדי להיטיב איתנו בתור הורים ובכדי להיטיב עם הילד.
אני מאמינה שעם רצון מיוחד כמו שלך תוכלי לעשות דרך מדהימה.
הרבה הצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
טיפול דיאדי בדיוק בשביל קושי כזה
אם את מבני ברק
יש לך במעיני הישועה את ה'בית הירוק' שעושים כאלו טיפולים
שם זה בחינם
אולי צריך להביא טופס 17
תבררי
בהצלחה והרבה נחת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
כמו שאמרו פה רבות וטובות לפני - טיפול דיאדי זה הפתרון המושלם!
בעיקרון את יכולה לפנות למרכז הורים וילדים בעיר שאת גרה והם נותנים את המענה הזה בחינם.
אם את גרה באזור אלעד/מודיעין עילית אוכל להמליץ לך על משהי מדהימה
יכולה לפנות אלי במייל shirac100200 בגימייל
@עדי זהב
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לדעתי הטיפול צריך להתחיל באמא כי זה יכול להיות גלגל !
ותמיד טוב להזכר שאנחנו היינו ילדים רצינו לקבל אהבה בלי תנאי....
אין לי מה להוסיף חוץ מאשר לומר שאיפה שיש שינאה יש אהבה
אם לא היה כלום המצב היה בהרבה יותר גרוע!
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
היי מעריכה את הכנות !!!
וגם טיפה מתמודדת עם ילד שנולד עם מוגבלות לא פשוטה בכלל שמשפיעה על כל חייו...
בכול התמודדות יש תמיד שלב הכחשה ושלב הכלה
בהתחלה נלחמתי בזה כל הזמן, וככל שנלחמתי ועסקתי במה שאפשר לעשות ואיך להיפטר מזה
אז זה השפיעה על היחס שלי ואהבה שלי לילד
אבל כשהשלמתי והבנתי שזה המתנה שהבורא נתן לי כמו שהוא ואין לי מה לעשות בנושא... עם הקושי שלו התחלתי לאהוב אותו ולהתחבר אליו יותר..
מאחלת הרבה בהצלחה ומצדיעה על הכנות וההשתדלות....
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
יש לי ילדה בת 3.4 מתוקה, חברותית, מלאת אהבה, טובת לב, רגועה ושמחה ב"ה
יש לה המון קשיים התפתחותיים מינקות, (מטופלים כמובן), והיא מתמודדת עם הרבה אתגרים.

אני מרגישה קושי ענק לאהוב אותה, אני כועסת עליה המון,

בגלל הקשיים כל הזמן נשפך לה/נופל לה/נופלת/מתלכלכת/נתקעת
אציין כי עם שאר האחים/יות אני אמא חמה, זורמת, אוהבת, מביעה, וכן היא ממש לא הבכורה.
לא מרגישה שהנתינה לה מולידה אצלי אהבה, אני נותנת לה בלי סוף, דואגת לה, גם במובן פיזי וטכני, וגם נפשית משתדלת מאד (לא כ"כ בהצלחה)
קשה לי לחבק אותה, כי תמיד יש לה נזלת וזה מרגיז אותי, ועד שאני מנגבת לה כבר יוצא הטעם, וזה לא ספונטני.

(אני חושדת שהכעס שלי עליה יוצא כי היא כביכול לא מספיק מושלמת ופוטוגנית)

אשמח לעצות, או הכוונה, בעיקר מכאלה שחוו/חווים דחיה/כעס מילד מסוים.
תודה
את אמא יקרה ומדהימה. שמוכנה להסתכל לבפנים, לא מטאטאת ובעיקר כנה מאוד, ורוצה לקבל עזרה.
רוצה לשתף אותך שאת לא האמא היחידה שחווה קשיים ביכולת להתחבר ולאהוב את הילדים. זה קורה להורים, ברמות כאלה ואחרות, אבל קורה(אגב, קורה להרבה עם הורים לילדים עם קשיי התפתחות/פגות וכו). ושזה קורה זה באמת כואב ומייסר מאוד. אבל לא אומר דבר על יכולת האימהות שלך.
כעוצמת הייסורים והכאב שלך, את יכולה ללמוד על עוצמת האכפתיות שלך כלפי הבת שלך.

קצת מה שעלה לי מתוך הדברים שכתבת-
הבת שלך מייצרת לך הרבה תסכולים, כעס ואכזבה ומשכך האינטראקציה מלאת ברגשות שליליים, דבר שמעיב על היכולת להתחבר...
כתבת גם שאת חושדת שהכעס הוא בגלל שהיא לא כמו שרצית. זה באמת לא קל לאבד ולעבד אובדן של חלום..זו עבודה ותהליך בפני עצמו... הקושי להשלים עם זה, משליך ומשפיע על הקשר עם הילדה.
שזה שוב קושי שקורה להורים...ותמיד זה מאוד כואב...
ולגבי מה שאפשר לעשות-
אפשר כמובן להשתמש בעיצות הטובות שנתנו כאן. ואחרי הפעולות נמשכים הלבבות.
אך נראה שיש כאן משהו עמוק יותר, ובזה מומלץ להיעזר באופן מקצועי.
באיזה אופן? אפשרי עיבוד וטיפול לעצמך, ואז טיפול לדיאדי לילדה ולך- טיפול בו את והיא נמצאות יחד בחדר. או במקביל, או אחד משניהם. בהתאם לחשיבה המשותפת שלך ושל אשת המקצוע.
ישנו טיפול דיאדי מעולה המיועד לטראומות בכלל ובטראומות התקשרות בפרט בגיל הרך. טיפול שנחקר והוכחה יעילותו. נקרא CPP. פסיכותרפיה הורה ילד ממוקד טראומה והתקשרות. מוכשרים ללמוד ולטפל בו עו"סים קלינית, פסיכולוגי, או מטפלים בהבעה ויצירה בעלי נסיון טיפולי.
כותבת כעו"ס קלינית, עם התמחות בגיל הרך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
יש לי ילדה בת 3.4 מתוקה, חברותית, מלאת אהבה, טובת לב, רגועה ושמחה ב"ה
יש לה המון קשיים התפתחותיים מינקות, (מטופלים כמובן), והיא מתמודדת עם הרבה אתגרים.

אני מרגישה קושי ענק לאהוב אותה, אני כועסת עליה המון,

בגלל הקשיים כל הזמן נשפך לה/נופל לה/נופלת/מתלכלכת/נתקעת
אציין כי עם שאר האחים/יות אני אמא חמה, זורמת, אוהבת, מביעה, וכן היא ממש לא הבכורה.
לא מרגישה שהנתינה לה מולידה אצלי אהבה, אני נותנת לה בלי סוף, דואגת לה, גם במובן פיזי וטכני, וגם נפשית משתדלת מאד (לא כ"כ בהצלחה)
קשה לי לחבק אותה, כי תמיד יש לה נזלת וזה מרגיז אותי, ועד שאני מנגבת לה כבר יוצא הטעם, וזה לא ספונטני.

(אני חושדת שהכעס שלי עליה יוצא כי היא כביכול לא מספיק מושלמת ופוטוגנית)

אשמח לעצות, או הכוונה, בעיקר מכאלה שחוו/חווים דחיה/כעס מילד מסוים.
תודה

אנא, אל תשפטו.
מי שלא מכיר או שמזדעזע, באמת אין צורך להגיב.
האשכול נכתב בכאב גדול,
לא מעונינת בהטפות מכל סוג, או בתיאור הנזק שנגרם לילדה חלילה.
אני גננת בגן שפה וקרה לי מקרה דומה לשלך עם ילדה בגן התייעצתי על זה עם הפסיכולוגית של הגן דשנו בזה והיא עזרה לי להבין מנין הגיע האנטי (אצלי זה היה נקודות/ חולשות של הילדה שהזכירו לי את עצמי בילדותי) שלי לילדה וברגע שידעתי את הסיבה היה לי הרבה יותר קל להתגבר ואפילו לאהוב ממש.
שווה לך ממש לטפל לא תתחרטי מבטיחה!
מעריכה אותך מאד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
קופת חולים אמורה לתת מענה
פונים לעו"ס
אותי הפנו ל"ביתחם" וכן ל"למרחב"
ארגונים חרדים הנותנים מענה מצוין לכל סוגי הצרכים הרגשיים
לצערי עקב המלחמה המענה מתעכב צריך ללחוץ או סבלנות
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
מקסימה!
את אמא אוהבת מאד!
תראי מה את מוכנה לעשות בשבילה.
הכרתי משהי שלא אהבה את המראה של בנה,
הוא ממש חמוד בעיני ולא הבנתי אותה,
אך הבנתי שאני לא אמורה להבין למה,
והשתדלתי להבין אותה בלי עיצות.
ב"ה זה הסתדר.
מאחלת לך המון הצלחה והורות בריאה ומאושרת בעז"ה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אני חושבת שטיפול רגשי בשבילך יכול לעזור
מכירה מישהיא שחוותה ועדין עם ילד שיש לו כמה קשיים שבתחילת שנה (שנה שעברה)אמרה בפה מלא דברים מאד קשים (שהיא לא אוהבת אותו זה היה עדין...) ובס"ד עם המון תפילה היא הלכה לטיפול רגשי זוגי (בפעם הראשונה גם הילד הגיע) - (והלכה לעוד כמה טיפולים בשבילו וגם הופנה לגן קטן מותאם)וממש נהנתה ולא האמנתי אבל בסוף השנה האמא פתאום אומרת בלי סוף כמה היא אוהבת את הילד וכו' וכו'

המון כח וס"ד
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה