דיון כולם מדברים על ה s&p 500 , אולי זה בועה?

נראה לי שאפשר לבדוק זאת בקלות יחסית [אם מתנפחת בועה סביב הסנופי]
מסתמא רוב העקיבה של המוסדיים [הכסף הגדול] על המדד היא סינטתית [חוזים עתידיים וכדומה] ואפשר לבדוק מה האחוז של החוזים העתידיים ביחס לכמות הכסף במדד עצמו, ואם יש מגמה של עלייה בכמות החוזים ביחס לכסף האמיתי במדד שהוא מחזורי החברות או הרווח שלהם או כל נתון דומה, או אפילו לבדוק אם יש עלייה בנפח המסחר במניות עצמם באופן מהותי, אם ימצא שהנפח של החוזים גדול או אפי' קרוב ביחס של פי שניים או שלוש למדד עצמו הרי לכאורה שיש כאן סיכון מובחן.
[אומנם עדיין יתכן שהטעות נמצאת במניות עצמן וכולם לא מתמחרים נכון את המדד עצמו ביחס לרווח שיהיה אבל זה יעיד על ניתוק של שוק העקיבה משוק המניות עצמו וזה סימן ברור לחוסר תמחור נכון].
אשמח למישהו שיוכל להביא נתונים
@מקצועי בלבד @השקעות R הון וכל שאר החכמים כאן
 
נראה לי שאפשר לבדוק זאת בקלות יחסית [אם מתנפחת בועה סביב הסנופי]
מסתמא רוב העקיבה של המוסדיים [הכסף הגדול] על המדד היא סינטתית [חוזים עתידיים וכדומה] ואפשר לבדוק מה האחוז של החוזים העתידיים ביחס לכמות הכסף במדד עצמו, ואם יש מגמה של עלייה בכמות החוזים ביחס לכסף האמיתי במדד שהוא מחזורי החברות או הרווח שלהם או כל נתון דומה, או אפילו לבדוק אם יש עלייה בנפח המסחר במניות עצמם באופן מהותי, אם ימצא שהנפח של החוזים גדול או אפי' קרוב ביחס של פי שניים או שלוש למדד עצמו הרי לכאורה שיש כאן סיכון מובחן.
[אומנם עדיין יתכן שהטעות נמצאת במניות עצמן וכולם לא מתמחרים נכון את המדד עצמו ביחס לרווח שיהיה אבל זה יעיד על ניתוק של שוק העקיבה משוק המניות עצמו וזה סימן ברור לחוסר תמחור נכון].
אשמח למישהו שיוכל להביא נתונים
@מקצועי בלבד @השקעות R הון וכל שאר החכמים כאן
רוב הגדול הוא בוודאי באחזקה פיזית.
המוסדיים בישראל שמשקיעים בצורה סינטטית הם בקושי פסיק מההשקעות במדד.
 
קודם כל תודה על התשובה המושקעת.
אבל אני עדיין שואל, מה אתה מכניס תחת "השוק היעיל"?
כלומר אלו מנייות נסחרות במחירן ההוגן/ראוי/ריאלי?
האם את כל בורסות העולם?
בורסות העולם המערבי?
ארה"ב?
או בקיצור, מדוע תאוריית השוק היעיל לא סותרת את ההשקעה במדד 500 מניות S&P ?
הרי אותו שוק יעיל סוחר ומתמחר גם את המניות שמתחת ה500, וכל תועלת ותוחלת אמורה להשתקף במחיר השוק של המניה.
אם שווה להשקיע (לשם הדוגמה) בקוקה קולה במחיר 400 דולר למניה בגלל סיכוי Y לרווחים, באותה מידה שווה לקנות את מניית פפסי במחיר Z, הרי הכל ידוע ומתומחר, אז אתה בעצם חושב שאתה מבין יותר טוב מהשוק ולמניות הכלולות בסנופי יש ערך עודף שלא מתומחר.
ברור שלא אני ולא אתה נשפיע על עלות המניות, אבל אתה הגבת "לא נכון " לטענה הבאה:
יש לך חוסר הבנה בשוק היעיל.
הוא לא טוען שהרווחים בכל המניות/מדדים יהיו אותו דבר.
אלא שכל רווח מתומחר ביחס לסיכון.
מדד שיכול להניב יותר - מסוכן יותר.

וכן, הסנופי מביא סיכון מסויים.
יש לי יכולת 'להכיל' חלק מהסיכון, ע"י השקעה לטווח ארוך.
 
יש לך חוסר הבנה בשוק היעיל.
אשמח שתאיר את עיני
הוא לא טוען שהרווחים בכל המניות/מדדים יהיו אותו דבר.
אני הבנתי שהוא לא מדבר על רווחים אלא קודם כל על שווי.
מניה היא חלקיק של בעלות על חברה מסויימת.

אלא שכל רווח מתומחר ביחס לסיכון.
מדד שיכול להניב יותר - מסוכן יותר.

וכן, הסנופי מביא סיכון מסויים.
יש לי יכולת 'להכיל' חלק מהסיכון, ע"י השקעה לטווח ארוך.
לא הבנתי, לדבריך הסנופי מניב יותר בגלל ובהתאם לסיכון שלו?
כמו אג"ח של חברה בדירוג B שמניב יותר מאג"ח בדירוג A?
הוא יותר מסוכן ממדד כל המניות האמריקאית?
או מהמדד העולמי?
חוששני שחסידי הסנופי חולקים עליך בתוקף, לדבריהם הוא מניב יותר כי הוא מכיל מניות "טובות" יותר
 
חוששני שחסידי הסנופי חולקים עליך בתוקף, לדבריהם הוא מניב יותר כי הוא מכיל מניות "טובות" יותר
מניות טובות יותר - יקרות יותר - מסוכנות יותר.
חברות גרועות יותר - זולות יותר - מסוכנות פחות.

השווי העכשווי מבוסס על צפיות צמיחה (מכפילים).
ככל שהחברה 'טובה' - הציבור מוכן לשלם עליה יותר, כי האו בונה על תשואה עתידית.
זה כשלעצמו יוצר סיכון, כי אני בונה על מכפיל גדול.
אם למשל נשווה את סנופי לעולמי.
הרי שסנופי מכיל חברות יקרות יותר - כי מצפים מה ליותר.
בעוד שהחברות האירופאיות בד"כ זולות יותר (-מכפילים נמוכים) כי מצפים מהם לפחות.
כך שהחברה בעצם נסחרת במחיר שיותר קרוב לשווי ההוגן שלה, מאשר לציפיות העתיד ממנה.

ההשקעה שלי לטווח הרחוק, מאפשרת לי 'לספוג' את הסיכון, ובעצם לנטרל את חלקו.
 
מניות טובות יותר - יקרות יותר - מסוכנות יותר.
חברות גרועות יותר - זולות יותר - מסוכנות פחות.

השווי העכשווי מבוסס על צפיות צמיחה (מכפילים).
ככל שהחברה 'טובה' - הציבור מוכן לשלם עליה יותר, כי האו בונה על תשואה עתידית.
זה כשלעצמו יוצר סיכון, כי אני בונה על מכפיל גדול.
אם למשל נשווה את סנופי לעולמי.
הרי שסנופי מכיל חברות יקרות יותר - כי מצפים מה ליותר.
בעוד שהחברות האירופאיות בד"כ זולות יותר (-מכפילים נמוכים) כי מצפים מהם לפחות.
כך שהחברה בעצם נסחרת במחיר שיותר קרוב לשווי ההוגן שלה, מאשר לציפיות העתיד ממנה.

ההשקעה שלי לטווח הרחוק, מאפשרת לי 'לספוג' את הסיכון, ובעצם לנטרל את חלקו.
ומצד שני החברות הגדולות והמבוססות (שלהם שייכים המניות "הטובות"), הסיכון שיקרסו הוא יחסית נמוך
ולכן גם אם הם יספגו ירידה משמעותית
כנראה שבסוף הם יתאוששו ויצמחו חזרה
לעומת החברות הקטנות שיכולות פשוט לפשוט רגל ולהיעלם
והמשקיע עלול להישאר בלי כלום.
 
ומצד שני החברות הגדולות והמבוססות (שלהם שייכים המניות "הטובות"), הסיכון שיקרסו הוא יחסית נמוך
ולכן גם אם הם יספגו ירידה משמעותית
כנראה שבסוף הם יתאוששו ויצמחו חזרה
לעומת החברות הקטנות שיכולות פשוט לפשוט רגל ולהיעלם
והמשקיע עלול להישאר בלי כלום.
אבל אתה מבין מה זה 'מכפיל'?
נניח שנובידה נסחרת פי 50 !
רק בגלל הצפיה של המשקיעים שהיא תגדיל רווחים באופן ניכר משנה לשנה.
רוב מחיר המניה, הוא 'בלון', איכותי - אבל בלון.

(אגב, סיכון זה דבר יחסי, פלישה של סין לטיוואן תגרום לרעידת אדמה בענף)
 
ברור שלא אני ולא אתה נשפיע על עלות המניות, אבל אתה הגבת "לא נכון " לטענה הבאה:
אם אתם סבורים שיש נהירת יתר למדד S&P500 יותר מחלקו בתוצר, זאת בעייה.
אבל על מה מתבססת הההנחה...
כלכלות העולם עושות מאמצים כל העת להניע את הכלכלה
שאנשים יבזבזו ויניעו את הכלכלה.
לכן אני לא רואה סיבה להניח שהחלק של S&P 500 בתוצר יגדל על חשבון תוצר אחר באופן משמעותי
זה לא קשור להשערת שוק יעיל.
בקיצור, אולי תקראו שוב מה כתבתי.
 
אם אתם סבורים שיש נהירת יתר למדד S&P500 יותר מחלקו בתוצר, זאת בעייה.
אבל על מה מתבססת הההנחה...
כלכלות העולם עושות מאמצים כל העת להניע את הכלכלה
שאנשים יבזבזו ויניעו את הכלכלה.
לכן אני לא רואה סיבה להניח שהחלק של S&P 500 בתוצר יגדל על חשבון תוצר אחר באופן משמעותי
זה לא קשור להשערת שוק יעיל.
בקיצור, אולי תקראו שוב מה כתבתי.
אולי זה שיש הרבה קרנות סל שרוכשות את המניות של המדד בכמויות בלי לעשות שום בדיקה של כדאיות וריווחיות
עלול ליצור מצב שאנשים יקנו את המניות שבמדד ביותר משווים.
כמובן שאני מתייחס רק לקרנות הפיזיות ולא לסינטטיות שלא משפיעות על המדד.
 
מניות טובות יותר - יקרות יותר - מסוכנות יותר.
חברות גרועות יותר - זולות יותר - מסוכנות פחות.
מה עדיף-
לקנות בלון פשוט וזול שמתפוצץ בקלות
או אולי להשקיע לקנות בלון יותר יקר אבל עמיד וחזק?
או בנוסח אחר - מה יותר סיכון?
כנראה שיש מעלה בלקנות בזול אבל זה לא בהכרח הקניה המשתלמת.
 
מה עדיף-
לקנות בלון פשוט וזול שמתפוצץ בקלות
או אולי להשקיע לקנות בלון יותר יקר אבל עמיד וחזק?
או בנוסח אחר - מה יותר סיכון?
כנראה שיש מעלה בלקנות בזול אבל זה לא בהכרח הקניה המשתלמת.
לא דיברתי על משתלמת בכלל.
כל דבר יש את היחס סיכון תשואה.

הבלון העמיד - מכיל הרבה יותר חלק 'בלוני'.
בעוד משנהו, מכיל הרבה יותר חלק 'מוצק'.

החברה האירופית, היא זולה, מביאה תשואה פחותה יותר - אבל 'צמודת קרקע', רווחים הגיוניים ותואמים למצב כעת. (מלבד שרוב המחיר הוא שווי הוגן - נכסים שביד החברה, כנדל"ן, פטנטים שוווי ערך, בקיצור מוצרים קיימים)
החברה האמריקאית היא יקרה, מביאה תשואה גבוהה יותר - אבל בלונית, מי שמשקיע בנבידה, לא בונה על רווחי השנה, וגם לא על כך שהיא תביא הלאה כזה רווח - אלא על זה שהיא תביא רווחים הרבה יותר גדולים בשנים הקרובות. (והמחיר ההוגן, הוא זניח יחסית לשווי החברה)
 
אולי זה שיש הרבה קרנות סל שרוכשות את המניות של המדד בכמויות בלי לעשות שום בדיקה של כדאיות וריווחיות
עלול ליצור מצב שאנשים יקנו את המניות שבמדד ביותר משווים.
כמובן שאני מתייחס רק לקרנות הפיזיות ולא לסינטטיות שלא משפיעות על המדד.
מה ההבדל בין קנייה של מניות מסוימות שזה לטענתך חלק מהשוק לבין קנייה של קרן סל שקונה פיזית את כל המדד

בשני המקרים הביקוש למניות הוא אמיתי
לא רואה הבדל בין סוחר מקצועי שמנתח מחיר של מניה וקונה אותה לבין עדר שקונה מה שכולם קונים הביקוש הוא אותו הביקוש

השווי נגזר מביקוש והיצע מה זה רלוונטי מה גורם לביקוש או להיצע?
 
מה ההבדל בין קנייה של מניות מסוימות שזה לטענתך חלק מהשוק לבין קנייה של קרן סל שקונה פיזית את כל המדד

בשני המקרים הביקוש למניות הוא אמיתי
לא רואה הבדל בין סוחר מקצועי שמנתח מחיר של מניה וקונה אותה לבין עדר שקונה מה שכולם קונים הביקוש הוא אותו הביקוש

השווי נגזר מביקוש והיצע מה זה רלוונטי מה גורם לביקוש או להיצע?
כי סוחר מקצועי עושה ניתוח שוק לכל מניה
מתמחר אותה בהתאם לצפי ואז בודק אם המחיר נראה לו מתאים הוא קונה

אבל קרן סל לא בודקת את השוק ולא מתמחרת אותו
אלא קונה המון מניות בלי לבדוק את המחיר שלהם ואת הצפי שיתנו תשואה

ואם יש המון קרנות סל שקונות הרבה מאוד מניות של 500 חברות בלי לבדוק אותם, (אני לא יודע האם אכן זה מה שקורה)
יתכן שהן מעלות את מחירן בלי שיהיה לזה כיסוי
ועלולה להתפתח בועה.
 
אולי זה שיש הרבה קרנות סל שרוכשות את המניות של המדד בכמויות בלי לעשות שום בדיקה של כדאיות וריווחיות
עלול ליצור מצב שאנשים יקנו את המניות שבמדד ביותר משווים.
כמובן שאני מתייחס רק לקרנות הפיזיות ולא לסינטטיות שלא משפיעות על המדד.
מצאתי מחקר על זה
מהמחקר עולה כפי שכתב @מאמין בניסים
שההשקעות הפאסיביות פוגעות בתמחור השוק
למתנגדים הרבים (ואולי הרוב) , "השערת" השוק היעיל היא אחת הגורמים המרכזיים שגורמים לבועות ולקריסות בסופו של דבר
הנזק שנגרם מהתמחור השגוי
זה נזק לכלל השוק
לאקטביים ולפאסביים.

האם המחקר צודק?
ימים יגידו
אבל גם לפי המחקר, כעת הנזק לא כל כך משמעותי.
אבל זה הולך ומתגבר
עם התעצמות ההשקעה הפאסיבית.
 
מצאתי מחקר על זה
מהמחקר עולה כפי שכתב @מאמין בניסים
שההשקעות הפאסיביות פוגעות בתמחור השוק

הנזק שנגרם מהתמחור השגוי
זה נזק לכלל השוק
לאקטביים ולפאסביים.

האם המחקר צודק?
ימים יגידו
אבל גם לפי המחקר, כעת הנזק לא כל כך משמעותי.
אבל זה הולך ומתגבר
עם התעצמות ההשקעה הפאסיבית.
וזה מעלה שאלה
האם אפשר להסתמך רק על הסנופי הפופולארי
או שכדאי לשלב גם מדדים נוספים פחות מנופחים
(אולי ראסל 2000)?
 
כי סוחר מקצועי עושה ניתוח שוק לכל מניה
מתמחר אותה בהתאם לצפי ואז בודק אם המחיר נראה לו מתאים הוא קונה

אבל קרן סל לא בודקת את השוק ולא מתמחרת אותו
אלא קונה המון מניות בלי לבדוק את המחיר שלהם ואת הצפי שיתנו תשואה

ואם יש המון קרנות סל שקונות הרבה מאוד מניות של 500 חברות בלי לבדוק אותם, (אני לא יודע האם אכן זה מה שקורה)
יתכן שהן מעלות את מחירן בלי שיהיה לזה כיסוי
ועלולה להתפתח בועה.
הטענה שמחיר מניה נגזר רק משווי השוק של החברה אינה מדויקת. מחיר המניה נקבע על ידי השוק, כלומר, על ידי הביקוש וההיצע באותו רגע נתון. קרנות סל (ETF) שמשקיעות במדדים פועלות בהתאם למנגנון מובנה, שמבוסס על רכישה או מכירה של מניות בהתאם למדד הרלוונטי, ולא על תמחור שווי החברה. עם זאת, הן אינן פוגעות "בשווי" של המניות אלא משפיעות על המחיר לטווח קצר בשל הפעולה האוטומטית שלהן.

חשוב להבין שהשפעה זו היא חלק מהדינמיקה הכללית בשוק. כל משקיע, בין אם הוא פרטי ובין אם מוסדי, משפיע על הביקוש וההיצע בהתאם להחלטותיו. השוק תמיד משקלל מגוון רחב של גורמים, כולל ביצועי החברה, תחזיות לעתיד, וההיצע והביקוש המיידיים – שהם בעצמם מונעים מפסיכולוגיה, זרימת כספים, ושיקולים טכניים.

לכן, קרנות הסל אינן "פוגעות" בשווי המניות אלא מייצרות מכניזם נוסף שמשפיע על מחירי השוק בצורה גלויה וצפויה.
 
אם אתם סבורים שיש נהירת יתר למדד S&P500 יותר מחלקו בתוצר, זאת בעייה.
אבל על מה מתבססת הההנחה...
כלכלות העולם עושות מאמצים כל העת להניע את הכלכלה
שאנשים יבזבזו ויניעו את הכלכלה.
לכן אני לא רואה סיבה להניח שהחלק של S&P 500 בתוצר יגדל על חשבון תוצר אחר באופן משמעותי
זה לא קשור להשערת שוק יעיל.
בקיצור, אולי תקראו שוב מה כתבתי.
קראתי היטיב מה שכתבת.
היתה טענה שאםכל העולם ישקיע את הפנסיות שלו בS&P זו תהיה בועה, ועל כך הגבת שזה לא נכון.
זה לא נכון. סליחה שאני לא מפרט.
 
אם כל העולם על פנסיוניותיו בעשרות טריליוני דולריו יעבור לs&p ברור שתתפתח בועה.
משום מה כשאני מצטט הודעה שיש בה ציטוט, לא מועתק הציטוט בשבתוך הציטוט, אז מעתיק בנפרד.
מאוד סקרן אותי למה אתה חושב שזה לא נכון.
אם אתה מסכים עם העיקרון הכל בסדר.
 
מצאתי מחקר על זה
https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/15140326.2023.2188634#d1e5660 מהמחקר עולה כפי שכתב @מאמין בניסים
שההשקעות הפאסיביות פוגעות בתמחור השוק
הסולידית גם כתבה על זה ומסקנתה שההשקעה הפסיבית פוגעת בתמחור באופן מינימלי ביותר (אם בכלל)גם אם רוב השוק יהיה השקעה פסיבית,
כי מספיק את אותם 30% אקטיבים בשביל לקבוע את שווי השוק ההוגן של כל מניה.
(אין חשש שכמעט לא יהיו משקיעים אקטיבים כי ככל שיש פחות זה נהפך ליותר רווחי כי התחרות היא כבר לא משחק סכום אפס )
ובנוגע לתמחור יתר\ בועה זה לא אמור להיות שיקול למשקיע לטווח ארוך .
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

כל כך הרבה מדברים על השקעה בS&P500, והבסיס להשקעה ולחיקוי המדד הזה נובע בעיקר משיטת ההשקעה הפאסיבית.
שהיא השיטה היחידה שהצליחה לאורך זמן להביא רווחים יותר מכל אחד מוכשר או גאון כזה או אחר.
כשמתבוננים ביסודות הפילוסופיה הלא כל כך עמוקה של ההשקעה הפאסיבית, יש יסוד אחד שכל הזמן חוזר על עצמו.
במקום לקנות מניה בודדת אני קונה את כל השוק.
אני לא צריך לשבור את הראש מה יקרה אם סמסונג תהיה חזקה יותר מאפל.
פפסי מקוקה קולה.
ישראכארט מאמריקן אקספרס.
או גמיני' מGPT.
ומדוע?
כי כל חברות האלה יהיו בבעלותי. לאלו שמחפשים דיוקים, כן אני יודע, GPT עדיין לא נסחרת היא בהנפקה, זה רק בשביל לסבר את האוזן.
וממילא כאן נשאלת השאלה.
מה יקרה אם ארה"ב (סנופי) תחלש בתקופה מסוימת ולא תביא תשואות גבוהות כמו שהיא הביאה בעשור האחרון.
או במקרה גרוע יותר תחדול מלהיות מובילה, אגב מי שרוצה יכול לעיין ערך קריסת המדדים ביפן
למה אותו עקרון שאנחנו מבינים שצריך להשקיע בכל החברות במשק, לא מביא אותנו למסקנה שאנחנו גם צריכים להשקיע בכל המדינות בעולם.
כבר היו כאן כמה דיונים על כך, אבל לצורך המחשה עשיתי בדיקה קצרה בגוגל והשוואתי בין הS&P500 (צהוב) לשאר העולם (כחול) (למתחילים ששמעו רק על הראשון: תחשבו שיש לכל העולם ביחד גם S&P משלו...).
והאמת שדי הופתעתי...
אז הנה להנאתכם.
רק לסיום אומר "ההבדל בין משקיע חובבן למשקיע המקצוען הוא, שהמשקיע החובבן שואל איפה יש הכי הרבה תשואה, והמשקיע המקצוען שואל איפה יש קצת פחות תשואה והרבה פחות סיכון"
1770925873089.png
ה-S&P 500 הוא מדד מצליח, אולי המצליח בעולם. הוא עלה לאורך רוב שנות קיומו, שרד מלחמות, מיתון, ובועות פיננסיות ותמיד, בסוף, המשיך קדימה. לכן, משקיעים רבים אימצו הנחה פשוטה: מה שעלה הרבה זמן, ימשיך לעלות גם בהמשך.

מדד הוא לא הבטחה, הוא תמונת מצב. הוא מספר מי החברות החזקות ביותר בכלכלה האמריקאית היום, אבל לא מי יהיו החברות, או הסקטורים שיובילו מחר. מי שהיה ענק לפני עשרים שנה בנקים, נפט, תעשייה כבדה כבר לא זה שמכתיב את הקצב. ומעצמה שמובילה עכשיו לא בהכרח תוביל בעתיד.

התרנגול שלא ידע שהוא חלק מסטטיסטיקה

כדי להבין את האבסורד שבהסתמכות על העבר, כדאי להתעכב על משל שמדגים את שבריריותן של תחזיות ליניאריות:

בחצר רחבת ידיים, מגודרת בגדר עץ לבנה, חי לו תרנגול אדמוני עם כרבולת גאה. בכל בוקר, עוד לפני שקרני השמש מטפסות מעל הגבעה, הוא שומע את צעדיו של בעל החווה מתקרבים. האיש פוסע בשביל האבנים, דלי מתכת בידו, והתרנגול יודע בדיוק מה עומד לקרות: גרעינים יפוזרו לרגליו, מים טריים ימלאו את השוקת, ולו עצמו לא יחסר דבר.

יום אחר יום זה קורה. גם כשעננים כבדים מכסים את השמיים, גם כשחמסין מייבש את האדמה, גם כשהחורף מקפיא את קצות הנוצות בעל החווה מגיע, מדויק כמו שעון עתיק. התרנגול מתחיל לזהות דפוס: האדם הזה הוא מקור של שפע, יציבות והמשכיות. אם היו נותנים לו לרשום את תצפיותיו בטבלה, הגרף שהיה מצייר היה קו ישר וברור של "דאגה מתמשכת".

ככל שעובר הזמן, הביטחון שלו גדל. הרי המציאות מוכיחה זאת: כל יום שעבר היה טוב, ולכן אין סיבה שהבא יהיה שונה. אבל אז מגיע ערב חג אחד. החווה שקטה מהרגיל. השמיים ורודים, האוויר עומד, וריח עשן עדין עולה מאזור הבית. האיש מתקרב שוב, אבל הפעם בלי דלי. צעדיו איטיים יותר. בידו חפץ אחר, כזה שהתרנגול לא פגש בנתוני העבר שלו והדפוס, שנראה כל כך מובהק, מתגלה לפתע כטעות טראגית של מי שלא ידע שהסטטיסטיקה שלו חלקית, צרה ועיוורת למה שאינו חוזר על עצמו.

הבעיה לא הייתה בניתוח של התרנגול אלא בזה שהניתוח נשען על מידע חלקי בלבד, כזה שלא הכיל את התרחיש החשוב מכולם.

ומה זה אומר על המדד?

ה-S&P 500 אינו תרנגול, אבל לפעמים משקיעים מתנהגים כמוהו.

כשאומרים "המדד תמיד יעלה בטווח הארוך", זה משפט שמסתיר הנחה מסוכנת: שהעתיד ימשיך בדיוק כמו העבר. בפועל:
כלכלות משתנות, טכנולוגיות מחליפות עולמות, מנהיגים, חוקים, וכוחות גלובליים נעים לכיוונים חדשים
ומה שנראה יציב, עלול להיות יציב רק עד לנקודה שבה הוא כבר לא, מדד שעלה שנים לא חייב לעלות באותו קצב, או בכלל.

לתכנן חתונות ילדים לפי ביצועי העבר של מדד הS&P 500, זה כמו לבדוק תחזית מזג אוויר מהשנה שעברה, ולהזמין אולם פתוח.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה