דיון כולם מדברים על ה s&p 500 , אולי זה בועה?

נראה לי שאפשר לבדוק זאת בקלות יחסית [אם מתנפחת בועה סביב הסנופי]
מסתמא רוב העקיבה של המוסדיים [הכסף הגדול] על המדד היא סינטתית [חוזים עתידיים וכדומה] ואפשר לבדוק מה האחוז של החוזים העתידיים ביחס לכמות הכסף במדד עצמו, ואם יש מגמה של עלייה בכמות החוזים ביחס לכסף האמיתי במדד שהוא מחזורי החברות או הרווח שלהם או כל נתון דומה, או אפילו לבדוק אם יש עלייה בנפח המסחר במניות עצמם באופן מהותי, אם ימצא שהנפח של החוזים גדול או אפי' קרוב ביחס של פי שניים או שלוש למדד עצמו הרי לכאורה שיש כאן סיכון מובחן.
[אומנם עדיין יתכן שהטעות נמצאת במניות עצמן וכולם לא מתמחרים נכון את המדד עצמו ביחס לרווח שיהיה אבל זה יעיד על ניתוק של שוק העקיבה משוק המניות עצמו וזה סימן ברור לחוסר תמחור נכון].
אשמח למישהו שיוכל להביא נתונים
@מקצועי בלבד @השקעות R הון וכל שאר החכמים כאן
 
נראה לי שאפשר לבדוק זאת בקלות יחסית [אם מתנפחת בועה סביב הסנופי]
מסתמא רוב העקיבה של המוסדיים [הכסף הגדול] על המדד היא סינטתית [חוזים עתידיים וכדומה] ואפשר לבדוק מה האחוז של החוזים העתידיים ביחס לכמות הכסף במדד עצמו, ואם יש מגמה של עלייה בכמות החוזים ביחס לכסף האמיתי במדד שהוא מחזורי החברות או הרווח שלהם או כל נתון דומה, או אפילו לבדוק אם יש עלייה בנפח המסחר במניות עצמם באופן מהותי, אם ימצא שהנפח של החוזים גדול או אפי' קרוב ביחס של פי שניים או שלוש למדד עצמו הרי לכאורה שיש כאן סיכון מובחן.
[אומנם עדיין יתכן שהטעות נמצאת במניות עצמן וכולם לא מתמחרים נכון את המדד עצמו ביחס לרווח שיהיה אבל זה יעיד על ניתוק של שוק העקיבה משוק המניות עצמו וזה סימן ברור לחוסר תמחור נכון].
אשמח למישהו שיוכל להביא נתונים
@מקצועי בלבד @השקעות R הון וכל שאר החכמים כאן
רוב הגדול הוא בוודאי באחזקה פיזית.
המוסדיים בישראל שמשקיעים בצורה סינטטית הם בקושי פסיק מההשקעות במדד.
 
קודם כל תודה על התשובה המושקעת.
אבל אני עדיין שואל, מה אתה מכניס תחת "השוק היעיל"?
כלומר אלו מנייות נסחרות במחירן ההוגן/ראוי/ריאלי?
האם את כל בורסות העולם?
בורסות העולם המערבי?
ארה"ב?
או בקיצור, מדוע תאוריית השוק היעיל לא סותרת את ההשקעה במדד 500 מניות S&P ?
הרי אותו שוק יעיל סוחר ומתמחר גם את המניות שמתחת ה500, וכל תועלת ותוחלת אמורה להשתקף במחיר השוק של המניה.
אם שווה להשקיע (לשם הדוגמה) בקוקה קולה במחיר 400 דולר למניה בגלל סיכוי Y לרווחים, באותה מידה שווה לקנות את מניית פפסי במחיר Z, הרי הכל ידוע ומתומחר, אז אתה בעצם חושב שאתה מבין יותר טוב מהשוק ולמניות הכלולות בסנופי יש ערך עודף שלא מתומחר.
ברור שלא אני ולא אתה נשפיע על עלות המניות, אבל אתה הגבת "לא נכון " לטענה הבאה:
יש לך חוסר הבנה בשוק היעיל.
הוא לא טוען שהרווחים בכל המניות/מדדים יהיו אותו דבר.
אלא שכל רווח מתומחר ביחס לסיכון.
מדד שיכול להניב יותר - מסוכן יותר.

וכן, הסנופי מביא סיכון מסויים.
יש לי יכולת 'להכיל' חלק מהסיכון, ע"י השקעה לטווח ארוך.
 
יש לך חוסר הבנה בשוק היעיל.
אשמח שתאיר את עיני
הוא לא טוען שהרווחים בכל המניות/מדדים יהיו אותו דבר.
אני הבנתי שהוא לא מדבר על רווחים אלא קודם כל על שווי.
מניה היא חלקיק של בעלות על חברה מסויימת.

אלא שכל רווח מתומחר ביחס לסיכון.
מדד שיכול להניב יותר - מסוכן יותר.

וכן, הסנופי מביא סיכון מסויים.
יש לי יכולת 'להכיל' חלק מהסיכון, ע"י השקעה לטווח ארוך.
לא הבנתי, לדבריך הסנופי מניב יותר בגלל ובהתאם לסיכון שלו?
כמו אג"ח של חברה בדירוג B שמניב יותר מאג"ח בדירוג A?
הוא יותר מסוכן ממדד כל המניות האמריקאית?
או מהמדד העולמי?
חוששני שחסידי הסנופי חולקים עליך בתוקף, לדבריהם הוא מניב יותר כי הוא מכיל מניות "טובות" יותר
 
חוששני שחסידי הסנופי חולקים עליך בתוקף, לדבריהם הוא מניב יותר כי הוא מכיל מניות "טובות" יותר
מניות טובות יותר - יקרות יותר - מסוכנות יותר.
חברות גרועות יותר - זולות יותר - מסוכנות פחות.

השווי העכשווי מבוסס על צפיות צמיחה (מכפילים).
ככל שהחברה 'טובה' - הציבור מוכן לשלם עליה יותר, כי האו בונה על תשואה עתידית.
זה כשלעצמו יוצר סיכון, כי אני בונה על מכפיל גדול.
אם למשל נשווה את סנופי לעולמי.
הרי שסנופי מכיל חברות יקרות יותר - כי מצפים מה ליותר.
בעוד שהחברות האירופאיות בד"כ זולות יותר (-מכפילים נמוכים) כי מצפים מהם לפחות.
כך שהחברה בעצם נסחרת במחיר שיותר קרוב לשווי ההוגן שלה, מאשר לציפיות העתיד ממנה.

ההשקעה שלי לטווח הרחוק, מאפשרת לי 'לספוג' את הסיכון, ובעצם לנטרל את חלקו.
 
מניות טובות יותר - יקרות יותר - מסוכנות יותר.
חברות גרועות יותר - זולות יותר - מסוכנות פחות.

השווי העכשווי מבוסס על צפיות צמיחה (מכפילים).
ככל שהחברה 'טובה' - הציבור מוכן לשלם עליה יותר, כי האו בונה על תשואה עתידית.
זה כשלעצמו יוצר סיכון, כי אני בונה על מכפיל גדול.
אם למשל נשווה את סנופי לעולמי.
הרי שסנופי מכיל חברות יקרות יותר - כי מצפים מה ליותר.
בעוד שהחברות האירופאיות בד"כ זולות יותר (-מכפילים נמוכים) כי מצפים מהם לפחות.
כך שהחברה בעצם נסחרת במחיר שיותר קרוב לשווי ההוגן שלה, מאשר לציפיות העתיד ממנה.

ההשקעה שלי לטווח הרחוק, מאפשרת לי 'לספוג' את הסיכון, ובעצם לנטרל את חלקו.
ומצד שני החברות הגדולות והמבוססות (שלהם שייכים המניות "הטובות"), הסיכון שיקרסו הוא יחסית נמוך
ולכן גם אם הם יספגו ירידה משמעותית
כנראה שבסוף הם יתאוששו ויצמחו חזרה
לעומת החברות הקטנות שיכולות פשוט לפשוט רגל ולהיעלם
והמשקיע עלול להישאר בלי כלום.
 
ומצד שני החברות הגדולות והמבוססות (שלהם שייכים המניות "הטובות"), הסיכון שיקרסו הוא יחסית נמוך
ולכן גם אם הם יספגו ירידה משמעותית
כנראה שבסוף הם יתאוששו ויצמחו חזרה
לעומת החברות הקטנות שיכולות פשוט לפשוט רגל ולהיעלם
והמשקיע עלול להישאר בלי כלום.
אבל אתה מבין מה זה 'מכפיל'?
נניח שנובידה נסחרת פי 50 !
רק בגלל הצפיה של המשקיעים שהיא תגדיל רווחים באופן ניכר משנה לשנה.
רוב מחיר המניה, הוא 'בלון', איכותי - אבל בלון.

(אגב, סיכון זה דבר יחסי, פלישה של סין לטיוואן תגרום לרעידת אדמה בענף)
 
ברור שלא אני ולא אתה נשפיע על עלות המניות, אבל אתה הגבת "לא נכון " לטענה הבאה:
אם אתם סבורים שיש נהירת יתר למדד S&P500 יותר מחלקו בתוצר, זאת בעייה.
אבל על מה מתבססת הההנחה...
כלכלות העולם עושות מאמצים כל העת להניע את הכלכלה
שאנשים יבזבזו ויניעו את הכלכלה.
לכן אני לא רואה סיבה להניח שהחלק של S&P 500 בתוצר יגדל על חשבון תוצר אחר באופן משמעותי
זה לא קשור להשערת שוק יעיל.
בקיצור, אולי תקראו שוב מה כתבתי.
 
אם אתם סבורים שיש נהירת יתר למדד S&P500 יותר מחלקו בתוצר, זאת בעייה.
אבל על מה מתבססת הההנחה...
כלכלות העולם עושות מאמצים כל העת להניע את הכלכלה
שאנשים יבזבזו ויניעו את הכלכלה.
לכן אני לא רואה סיבה להניח שהחלק של S&P 500 בתוצר יגדל על חשבון תוצר אחר באופן משמעותי
זה לא קשור להשערת שוק יעיל.
בקיצור, אולי תקראו שוב מה כתבתי.
אולי זה שיש הרבה קרנות סל שרוכשות את המניות של המדד בכמויות בלי לעשות שום בדיקה של כדאיות וריווחיות
עלול ליצור מצב שאנשים יקנו את המניות שבמדד ביותר משווים.
כמובן שאני מתייחס רק לקרנות הפיזיות ולא לסינטטיות שלא משפיעות על המדד.
 
מניות טובות יותר - יקרות יותר - מסוכנות יותר.
חברות גרועות יותר - זולות יותר - מסוכנות פחות.
מה עדיף-
לקנות בלון פשוט וזול שמתפוצץ בקלות
או אולי להשקיע לקנות בלון יותר יקר אבל עמיד וחזק?
או בנוסח אחר - מה יותר סיכון?
כנראה שיש מעלה בלקנות בזול אבל זה לא בהכרח הקניה המשתלמת.
 
מה עדיף-
לקנות בלון פשוט וזול שמתפוצץ בקלות
או אולי להשקיע לקנות בלון יותר יקר אבל עמיד וחזק?
או בנוסח אחר - מה יותר סיכון?
כנראה שיש מעלה בלקנות בזול אבל זה לא בהכרח הקניה המשתלמת.
לא דיברתי על משתלמת בכלל.
כל דבר יש את היחס סיכון תשואה.

הבלון העמיד - מכיל הרבה יותר חלק 'בלוני'.
בעוד משנהו, מכיל הרבה יותר חלק 'מוצק'.

החברה האירופית, היא זולה, מביאה תשואה פחותה יותר - אבל 'צמודת קרקע', רווחים הגיוניים ותואמים למצב כעת. (מלבד שרוב המחיר הוא שווי הוגן - נכסים שביד החברה, כנדל"ן, פטנטים שוווי ערך, בקיצור מוצרים קיימים)
החברה האמריקאית היא יקרה, מביאה תשואה גבוהה יותר - אבל בלונית, מי שמשקיע בנבידה, לא בונה על רווחי השנה, וגם לא על כך שהיא תביא הלאה כזה רווח - אלא על זה שהיא תביא רווחים הרבה יותר גדולים בשנים הקרובות. (והמחיר ההוגן, הוא זניח יחסית לשווי החברה)
 
אולי זה שיש הרבה קרנות סל שרוכשות את המניות של המדד בכמויות בלי לעשות שום בדיקה של כדאיות וריווחיות
עלול ליצור מצב שאנשים יקנו את המניות שבמדד ביותר משווים.
כמובן שאני מתייחס רק לקרנות הפיזיות ולא לסינטטיות שלא משפיעות על המדד.
מה ההבדל בין קנייה של מניות מסוימות שזה לטענתך חלק מהשוק לבין קנייה של קרן סל שקונה פיזית את כל המדד

בשני המקרים הביקוש למניות הוא אמיתי
לא רואה הבדל בין סוחר מקצועי שמנתח מחיר של מניה וקונה אותה לבין עדר שקונה מה שכולם קונים הביקוש הוא אותו הביקוש

השווי נגזר מביקוש והיצע מה זה רלוונטי מה גורם לביקוש או להיצע?
 
מה ההבדל בין קנייה של מניות מסוימות שזה לטענתך חלק מהשוק לבין קנייה של קרן סל שקונה פיזית את כל המדד

בשני המקרים הביקוש למניות הוא אמיתי
לא רואה הבדל בין סוחר מקצועי שמנתח מחיר של מניה וקונה אותה לבין עדר שקונה מה שכולם קונים הביקוש הוא אותו הביקוש

השווי נגזר מביקוש והיצע מה זה רלוונטי מה גורם לביקוש או להיצע?
כי סוחר מקצועי עושה ניתוח שוק לכל מניה
מתמחר אותה בהתאם לצפי ואז בודק אם המחיר נראה לו מתאים הוא קונה

אבל קרן סל לא בודקת את השוק ולא מתמחרת אותו
אלא קונה המון מניות בלי לבדוק את המחיר שלהם ואת הצפי שיתנו תשואה

ואם יש המון קרנות סל שקונות הרבה מאוד מניות של 500 חברות בלי לבדוק אותם, (אני לא יודע האם אכן זה מה שקורה)
יתכן שהן מעלות את מחירן בלי שיהיה לזה כיסוי
ועלולה להתפתח בועה.
 
אולי זה שיש הרבה קרנות סל שרוכשות את המניות של המדד בכמויות בלי לעשות שום בדיקה של כדאיות וריווחיות
עלול ליצור מצב שאנשים יקנו את המניות שבמדד ביותר משווים.
כמובן שאני מתייחס רק לקרנות הפיזיות ולא לסינטטיות שלא משפיעות על המדד.
מצאתי מחקר על זה
מהמחקר עולה כפי שכתב @מאמין בניסים
שההשקעות הפאסיביות פוגעות בתמחור השוק
למתנגדים הרבים (ואולי הרוב) , "השערת" השוק היעיל היא אחת הגורמים המרכזיים שגורמים לבועות ולקריסות בסופו של דבר
הנזק שנגרם מהתמחור השגוי
זה נזק לכלל השוק
לאקטביים ולפאסביים.

האם המחקר צודק?
ימים יגידו
אבל גם לפי המחקר, כעת הנזק לא כל כך משמעותי.
אבל זה הולך ומתגבר
עם התעצמות ההשקעה הפאסיבית.
 
מצאתי מחקר על זה
מהמחקר עולה כפי שכתב @מאמין בניסים
שההשקעות הפאסיביות פוגעות בתמחור השוק

הנזק שנגרם מהתמחור השגוי
זה נזק לכלל השוק
לאקטביים ולפאסביים.

האם המחקר צודק?
ימים יגידו
אבל גם לפי המחקר, כעת הנזק לא כל כך משמעותי.
אבל זה הולך ומתגבר
עם התעצמות ההשקעה הפאסיבית.
וזה מעלה שאלה
האם אפשר להסתמך רק על הסנופי הפופולארי
או שכדאי לשלב גם מדדים נוספים פחות מנופחים
(אולי ראסל 2000)?
 
כי סוחר מקצועי עושה ניתוח שוק לכל מניה
מתמחר אותה בהתאם לצפי ואז בודק אם המחיר נראה לו מתאים הוא קונה

אבל קרן סל לא בודקת את השוק ולא מתמחרת אותו
אלא קונה המון מניות בלי לבדוק את המחיר שלהם ואת הצפי שיתנו תשואה

ואם יש המון קרנות סל שקונות הרבה מאוד מניות של 500 חברות בלי לבדוק אותם, (אני לא יודע האם אכן זה מה שקורה)
יתכן שהן מעלות את מחירן בלי שיהיה לזה כיסוי
ועלולה להתפתח בועה.
הטענה שמחיר מניה נגזר רק משווי השוק של החברה אינה מדויקת. מחיר המניה נקבע על ידי השוק, כלומר, על ידי הביקוש וההיצע באותו רגע נתון. קרנות סל (ETF) שמשקיעות במדדים פועלות בהתאם למנגנון מובנה, שמבוסס על רכישה או מכירה של מניות בהתאם למדד הרלוונטי, ולא על תמחור שווי החברה. עם זאת, הן אינן פוגעות "בשווי" של המניות אלא משפיעות על המחיר לטווח קצר בשל הפעולה האוטומטית שלהן.

חשוב להבין שהשפעה זו היא חלק מהדינמיקה הכללית בשוק. כל משקיע, בין אם הוא פרטי ובין אם מוסדי, משפיע על הביקוש וההיצע בהתאם להחלטותיו. השוק תמיד משקלל מגוון רחב של גורמים, כולל ביצועי החברה, תחזיות לעתיד, וההיצע והביקוש המיידיים – שהם בעצמם מונעים מפסיכולוגיה, זרימת כספים, ושיקולים טכניים.

לכן, קרנות הסל אינן "פוגעות" בשווי המניות אלא מייצרות מכניזם נוסף שמשפיע על מחירי השוק בצורה גלויה וצפויה.
 
אם אתם סבורים שיש נהירת יתר למדד S&P500 יותר מחלקו בתוצר, זאת בעייה.
אבל על מה מתבססת הההנחה...
כלכלות העולם עושות מאמצים כל העת להניע את הכלכלה
שאנשים יבזבזו ויניעו את הכלכלה.
לכן אני לא רואה סיבה להניח שהחלק של S&P 500 בתוצר יגדל על חשבון תוצר אחר באופן משמעותי
זה לא קשור להשערת שוק יעיל.
בקיצור, אולי תקראו שוב מה כתבתי.
קראתי היטיב מה שכתבת.
היתה טענה שאםכל העולם ישקיע את הפנסיות שלו בS&P זו תהיה בועה, ועל כך הגבת שזה לא נכון.
זה לא נכון. סליחה שאני לא מפרט.
 
אם כל העולם על פנסיוניותיו בעשרות טריליוני דולריו יעבור לs&p ברור שתתפתח בועה.
משום מה כשאני מצטט הודעה שיש בה ציטוט, לא מועתק הציטוט בשבתוך הציטוט, אז מעתיק בנפרד.
מאוד סקרן אותי למה אתה חושב שזה לא נכון.
אם אתה מסכים עם העיקרון הכל בסדר.
 
מצאתי מחקר על זה
https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/15140326.2023.2188634#d1e5660 מהמחקר עולה כפי שכתב @מאמין בניסים
שההשקעות הפאסיביות פוגעות בתמחור השוק
הסולידית גם כתבה על זה ומסקנתה שההשקעה הפסיבית פוגעת בתמחור באופן מינימלי ביותר (אם בכלל)גם אם רוב השוק יהיה השקעה פסיבית,
כי מספיק את אותם 30% אקטיבים בשביל לקבוע את שווי השוק ההוגן של כל מניה.
(אין חשש שכמעט לא יהיו משקיעים אקטיבים כי ככל שיש פחות זה נהפך ליותר רווחי כי התחרות היא כבר לא משחק סכום אפס )
ובנוגע לתמחור יתר\ בועה זה לא אמור להיות שיקול למשקיע לטווח ארוך .
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

כל כך הרבה מדברים על השקעה בS&P500, והבסיס להשקעה ולחיקוי המדד הזה נובע בעיקר משיטת ההשקעה הפאסיבית.
שהיא השיטה היחידה שהצליחה לאורך זמן להביא רווחים יותר מכל אחד מוכשר או גאון כזה או אחר.
כשמתבוננים ביסודות הפילוסופיה הלא כל כך עמוקה של ההשקעה הפאסיבית, יש יסוד אחד שכל הזמן חוזר על עצמו.
במקום לקנות מניה בודדת אני קונה את כל השוק.
אני לא צריך לשבור את הראש מה יקרה אם סמסונג תהיה חזקה יותר מאפל.
פפסי מקוקה קולה.
ישראכארט מאמריקן אקספרס.
או גמיני' מGPT.
ומדוע?
כי כל חברות האלה יהיו בבעלותי. לאלו שמחפשים דיוקים, כן אני יודע, GPT עדיין לא נסחרת היא בהנפקה, זה רק בשביל לסבר את האוזן.
וממילא כאן נשאלת השאלה.
מה יקרה אם ארה"ב (סנופי) תחלש בתקופה מסוימת ולא תביא תשואות גבוהות כמו שהיא הביאה בעשור האחרון.
או במקרה גרוע יותר תחדול מלהיות מובילה, אגב מי שרוצה יכול לעיין ערך קריסת המדדים ביפן
למה אותו עקרון שאנחנו מבינים שצריך להשקיע בכל החברות במשק, לא מביא אותנו למסקנה שאנחנו גם צריכים להשקיע בכל המדינות בעולם.
כבר היו כאן כמה דיונים על כך, אבל לצורך המחשה עשיתי בדיקה קצרה בגוגל והשוואתי בין הS&P500 (צהוב) לשאר העולם (כחול) (למתחילים ששמעו רק על הראשון: תחשבו שיש לכל העולם ביחד גם S&P משלו...).
והאמת שדי הופתעתי...
אז הנה להנאתכם.
רק לסיום אומר "ההבדל בין משקיע חובבן למשקיע המקצוען הוא, שהמשקיע החובבן שואל איפה יש הכי הרבה תשואה, והמשקיע המקצוען שואל איפה יש קצת פחות תשואה והרבה פחות סיכון"
1770925873089.png
ה-S&P 500 הוא מדד מצליח, אולי המצליח בעולם. הוא עלה לאורך רוב שנות קיומו, שרד מלחמות, מיתון, ובועות פיננסיות ותמיד, בסוף, המשיך קדימה. לכן, משקיעים רבים אימצו הנחה פשוטה: מה שעלה הרבה זמן, ימשיך לעלות גם בהמשך.

מדד הוא לא הבטחה, הוא תמונת מצב. הוא מספר מי החברות החזקות ביותר בכלכלה האמריקאית היום, אבל לא מי יהיו החברות, או הסקטורים שיובילו מחר. מי שהיה ענק לפני עשרים שנה בנקים, נפט, תעשייה כבדה כבר לא זה שמכתיב את הקצב. ומעצמה שמובילה עכשיו לא בהכרח תוביל בעתיד.

התרנגול שלא ידע שהוא חלק מסטטיסטיקה

כדי להבין את האבסורד שבהסתמכות על העבר, כדאי להתעכב על משל שמדגים את שבריריותן של תחזיות ליניאריות:

בחצר רחבת ידיים, מגודרת בגדר עץ לבנה, חי לו תרנגול אדמוני עם כרבולת גאה. בכל בוקר, עוד לפני שקרני השמש מטפסות מעל הגבעה, הוא שומע את צעדיו של בעל החווה מתקרבים. האיש פוסע בשביל האבנים, דלי מתכת בידו, והתרנגול יודע בדיוק מה עומד לקרות: גרעינים יפוזרו לרגליו, מים טריים ימלאו את השוקת, ולו עצמו לא יחסר דבר.

יום אחר יום זה קורה. גם כשעננים כבדים מכסים את השמיים, גם כשחמסין מייבש את האדמה, גם כשהחורף מקפיא את קצות הנוצות בעל החווה מגיע, מדויק כמו שעון עתיק. התרנגול מתחיל לזהות דפוס: האדם הזה הוא מקור של שפע, יציבות והמשכיות. אם היו נותנים לו לרשום את תצפיותיו בטבלה, הגרף שהיה מצייר היה קו ישר וברור של "דאגה מתמשכת".

ככל שעובר הזמן, הביטחון שלו גדל. הרי המציאות מוכיחה זאת: כל יום שעבר היה טוב, ולכן אין סיבה שהבא יהיה שונה. אבל אז מגיע ערב חג אחד. החווה שקטה מהרגיל. השמיים ורודים, האוויר עומד, וריח עשן עדין עולה מאזור הבית. האיש מתקרב שוב, אבל הפעם בלי דלי. צעדיו איטיים יותר. בידו חפץ אחר, כזה שהתרנגול לא פגש בנתוני העבר שלו והדפוס, שנראה כל כך מובהק, מתגלה לפתע כטעות טראגית של מי שלא ידע שהסטטיסטיקה שלו חלקית, צרה ועיוורת למה שאינו חוזר על עצמו.

הבעיה לא הייתה בניתוח של התרנגול אלא בזה שהניתוח נשען על מידע חלקי בלבד, כזה שלא הכיל את התרחיש החשוב מכולם.

ומה זה אומר על המדד?

ה-S&P 500 אינו תרנגול, אבל לפעמים משקיעים מתנהגים כמוהו.

כשאומרים "המדד תמיד יעלה בטווח הארוך", זה משפט שמסתיר הנחה מסוכנת: שהעתיד ימשיך בדיוק כמו העבר. בפועל:
כלכלות משתנות, טכנולוגיות מחליפות עולמות, מנהיגים, חוקים, וכוחות גלובליים נעים לכיוונים חדשים
ומה שנראה יציב, עלול להיות יציב רק עד לנקודה שבה הוא כבר לא, מדד שעלה שנים לא חייב לעלות באותו קצב, או בכלל.

לתכנן חתונות ילדים לפי ביצועי העבר של מדד הS&P 500, זה כמו לבדוק תחזית מזג אוויר מהשנה שעברה, ולהזמין אולם פתוח.
אם יש לכם סכום כסף בצד שאתם לא מתכוונים להשתמש בו בשנים הקרובות, אל תתנו לו "להחליד" בבנק - הגדילו אותו! איך? יש מספר אפשרויות:

א. פיקדון ממושך (פק"מ)
בכל בנק ישנם מסלולי פק"מ מגוונים. חשוב לדעת שאפשר להתמקח עם הפקיד בבנק על גובה התשואה השנתית. אני מכיר אישית מישהו שהצליח להשיג תשואה של 7.5% בשנה על סכום של מיליון ש"ח - כלומר, תוספת של 75,000 ש"ח בשנה!
בסכומים קטנים יותר קשה להגיע לתשואות גבוהות, אבל העיקרון נשאר: יש על מה להתמקח והתעקשות יכולה לשפר משמעותית את התשואה. בכל עניין בנקאי, כדאי לדעת שיש מקום למשא ומתן, ואפילו לאיים במעבר לבנק אחר. לדוגמה, חבר שלי בבנק הפועלים קיבל פטור מעמלות למשך 5 שנים אחרי שאיים לעבור בנק.
האם פק"מ הוא השקעה כדאית? התשובה משתנה מאדם לאדם.
היתרונות בפק"מ הם שזו ההשקעה הבטוחה ביותר - כמעט ללא סיכונים
וכן שאפשר להתחיל גם בסכום קטן

החיסרון מרכזי הוא שהתשואה נמוכה יחסית לאפיקי השקעה אחרים
המלצה: השתמשו בפק"מ רק אם הכסף אינו בשימוש לטווח קצר (פחות מ-5 שנים). תשואה נמוכה, אבל מובטחת. לטווח ארוך יותר, כדאי לשקול אפשרויות אחרות.

ב. השקעה במדדים אמריקאיים - S&P 500 או נאסד"ק 100
מדובר במדדים בבורסה האמריקאית שלטווח ארוך מראים מגמת עלייה עקבית.
S&P 500 עלה בממוצע יותר מ-10% בשנה במשך יותר מ-20 שנה
גם נאסד"ק 100 רשם עליות משמעותיות לאורך זמן

יתרון נוסף של השקעה במדדים הוא ריבית דריבית. בניגוד לפק"מ שם הרווח השנתי נשאר קבוע (לדוגמה, 75,000 ש"ח על מיליון ש"ח בשנה), במדדים הרווחים מתווספים להשקעה ומגדילים את הבסיס לחישוב התשואה העתידית.
לדוגמה: אדם השקיע 10,000 ש"ח והשיג תשואה של 10%. בתחילת השנה השנייה יש לו בהשקעה 11,000 ש"ח. אם גם בשנה הזו התשואה היא 10%, הרווח לא יהיה 1,000 ש"ח אלא 1,100 ש"ח, כי הוא מחושב על הסכום העדכני בהשקעה ולא על ההשקעה המקורית.

איך להשקיע במדדים אלה?
כיום כל חברות הביטוח הגדולות מציעות מסלולי השקעה כאלה, למשל: הראל, מגדל, מנורה, כלל, מור, אלטשולר שחם, מיטב, הפניקס ועוד. אפשר להשקיע דרך קופת גמל להשקעה ולהגדיר מסלול עוקב S&P 500.
לגבי נאסד"ק 100, באלטשולר שחם יש אפשרות לפתוח חשבון טרייד למסחר עצמאי מסכום של 5,000 ש"ח ולהשקיע במדד זה.
קיימת מחלוקת בין מומחים האם עדיף להשקיע ב-S&P 500 או בנאסד"ק 100, אך שני המדדים הוכיחו את עצמם לאורך עשרות שנים עם תשואות מרשימות.
אני ממליץ בחום לשקול השקעה במסלולים אלה לטווח ארוך.
בעקבות האשכול הזה שבו @ה. שלמה חשף בפנינו את המדד S&P 500 Low Volatility
חשבתי שכדאי להשקיע בקרנות ממונפות שמחקות את המדד הנ"ל
הלוא החסרון המשמעותי של הקרנות הממונפות לעומת סוגי מינוף אחרים
היא אפקט השחיקה בעקבות התנודתיות

וכשמדובר במניות בעלי תנודתיות נמוכה אפקט השחיקה הרבה פחות משמעותי
וכך ניתן לקנות קרנות ממונפות ולא להפסיד מהשחיקה
כמובן, שעדיין מדובר בהשקעה בעלת סיכון גבוהה יותר שהיא לא מתאימה לכל אחד
הייתי גם נזהר לא לשים סכום מדאי גבוה וכו'...

השאלה באופן כללי
מה דעתכם על זה?
והאם יש קרנות כאלו?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה