התייעצות הילדים שלכם קמים לכבודכם?

[בקיצור חרדי]

לא,
כי אני לא רוצה שהילדים שלי יקומו לכבודי.
אני מעדיפה שהם ירוצו לחבק אותי כשאנחנו נפגשים,
ואני לא רואה את זה הולך ביחד.
לכבוד אני מחנכת בהקשרים אחרים.

מה זה קשור?
אנחנו עומדים
ואז רצים לאבוש לחיבוק גדול ואוהב

 

[הוא ואני שווה ביחד]

@מקצה הארץ-:) שלחתי לך במייל.

 

[mklj]

מה זה קשור?
אנחנו עומדים
ואז רצים לאבוש לחיבוק גדול ואוהב

כל אחד וסיגנונו, כך זה אצלינו.

 

[בקיצור חרדי]

טוב
גם אז אני לא רוצה

זה לא קשור לרצון,
זאת הלכה...

 

[צלמת סופר מקצועית]

פעם מורה אמרה לנו שהקימה לכבוד ההורים ואי התיישבות בכסאות שלהם
לגבי לא לשבת היא אמרה שאפילו לא לבקש...
(בשבילנו , לפי ההלכה אני חושבת שאפשר)
זה בשבילנו יותר ממה שזה בשביל ההורים.
מאז מקפידה מאד!

 

[120161]

שמתי לב ולא רק באשכול זה
אם אתה שואל שאלה או מעיר על איזה ענין (לתועלתך או לתועלת הציבור)
יש שיחשבו ויבררו אולי אתה צודק ואפשר ללמוד משהו חדש
וזה יכול להיות גם בענינים גשמיים ק"ו בחיזוק ברוחניות
ויש שמיד יגיבו ויסתרו את ההערה .
אנחנו במדינה דמוקרטית
הדרך היהודית זה להביע את דעתי בשפה מכובדת , בהצלחה לכולנו

 

[הוא ואני שווה ביחד]

שמתי לב ולא רק באשכול זה
אם אתה שואל שאלה או מעיר על איזה ענין (לתועלתך או לתועלת הציבור)
יש שיחשבו ויבררו אולי אתה צודק ואפשר ללמוד משהו חדש
וזה יכול להיות גם בענינים גשמיים ק"ו בחיזוק ברוחניות
ויש שמיד יגיבו ויסתרו את ההערה .
אנחנו במדינה דמוקרטית
הדרך היהודית זה להביע את דעתי בשפה מכובדת , בהצלחה לכולנו

לא נכון !!!! את לא צודקת !!!!
סתאאאם....
זה היה בשביל לשחרר קצת את האוירה בפוסט...
ושלא יהיו טעויות - תודה על מה שכתבת.

 

[בקיצור חרדי]

לא נכון !!!! את לא צודקת !!!!
סתאאאם....
זה היה בשביל לשחרר קצת את האוירה בפוסט...
ושלא יהיו טעויות - תודה על מה שכתבת.

מה קורה אתכם????

 

[קוויק]

בלתק
אף פעם ההורים לא דברנו איתנו על זה, אבל כולנו כולל אחי הצעירים תמיד קמים קילה קלה כשהם נכנסים.
מספיק שפעם אחת אחד מהאחים למד על הענין והערך שלו, ואיזה מצוה קלה וענקית שמקוימת בפחות משניה, וכנראה התחיל עם זה ולאט לאט כולם התרגלו גם.

 

[ישראל77741]

אולי אני המשוגע היחיד, אבל אני לא מצליח להבין איך דין פשוט שאין עליו שום עוררין,
ולפי מיטב ידיעתי הוא גם כן חיוב לא מדרבנן אלא מדאורייתא,
ולכן איך שייך מה אני רוצה ומה אני לא רוצה, והאם מתחשק לי שיקומו לכבודי או שיחבקו אותי וכו',
איך אפשר לקחת דין תורה ולומר עליו שממש ממש לא צריך לקיים אותו, האם זה גורם לחינוך טוב לילדים,
או שעדיף שייתנו לי חיבוק אבל יידעו שלא צריך לקיים כל מה שכתוב.

הדין הזה הוא ברור ללא שום ספק, אין אף אחד שחולק על זה למיטב ידיעתי ולכן לא מצליח להבין איך אפשר ללומר שלא צריך לקיים אותו, ואיך זה בכלל נתון לדיון ולסברות של אנשים האם לקיים או שלא כדאי ולא צריך,
אם ילד קשה לו נורא נורא לקום בבוקר וזה גורם לו לעצבים ולחוסר רוגע ולחוסר שלווה למה שמחר בבוקר לא יחליט שלא צריך לקרוא קריאת שמע כי ב2025 לא צריך כל דבר,

סליחה מראש למי שנפגע פשוט לא מבין איך דברים שהם עיקרי היהדות וברורים ללא שום חולק נתונים לדיון וכל אחד עושה מה שחושב ומה שנראה לו.


לא לשכוח שזה אחד מעשרת הדברות.

אתה אולי הנורמלי האחרון אם כבר
בודאי שיש גם בזמננו חובה לקום כדי לכבד את האבא.זה חלק מצוות כיבוד הורים כמו שנפסק בהלכה.
לדעתי בדור שלנו הרבה הורים בכלל לא מבינים על מה צריך לכבד אותם בקימה( דימוי עצמי נמוך? חוסר היררכיה משפחתי? או סתם לא ראויים) ומפה נובע חלק מהתגובות שלא מצריכות קימה.
אבל הנושא הראשון שלך הוא הכי חשוב,קודם כל צריך לדעת מה ההלכה וצריך לדעת שאנחנו מחויבים ומשועבדים לה כמו שאר המצוות.אני לא מבין למה זה לא כזה פשוט לכולם

 

[מרחבית]

לצד הדיונים כאן, רציתי להדגיש נקודה מסוימת.
הדיונים בנושאים שונים מהסוג הזה באים לברר מהם ציוויי התורה ודרך היהדות, ולהתאים את עצמנו ואת צורת חיינו אל דרך התורה.
המציאות משתנה בין מקומות וזמנים. התורה היא נצחית.
חלק מהפסיקה וההנהגה היא לקבוע איך להחיל (לא להכיל!) את ציוויי התורה הנצחית על המציאות הקיימת במקום ובזמן המדובר, ועל המקרים המתחדשים.

צריך להכיר היטב כל הלכה, מה מקורה, מה חומרתה, מה הגדרים שלה, מה פסקו בעניין בעבר, וכו'.
צריך גם להכיר מה המציאות העומדת בפנינו.
ואז לפסוק הלכות או לקבוע הנהגות או תקנות או גדרים או להקל או להחמיר - לפי מה שהתורה מנחה ודורשת מאיתנו במציאות הנוכחית.
רק תלמידי חכמים יראי שמיים יכולים להכריע בדברים כאלה.

ודאי שייתכנו גם חילוקי דעות בין המוסמכים להכריע.
אך המצפן של כל אחד מהם הוא - מה אומרת התורה.

דברים כמו 'שוביניזם', 'פמיניזם', 'שוויון', ועוד - הם לא אמורים להיות המצפן שלנו בשום צורה.
אם מגיעים למסקנה והכרעה לפי התורה -
אז גם אם יהיו כאלה שיכנו את זה בכל מיני שמות של 'ערכים' מערביים -
זה פשוט לא משנה. לא תופס שום משקל בשיקולים.
ואפילו לא בדברים המותרים - שלאדם יש מרחב מסוים בתוך המסגרת להחליט מה מתאים לו -
ה'ערכים' המערביים לא אמורים להיות שיקול, אלא הרבה דברים אחרים מהווים שיקול.

חוץ מזה שבדרך כלל ה'ערכים' הללו באים כסיסמאות ריקות מתוכן.
ואין להם באמת גבולות וגדרים - באיזו צורה, מתי כן, מתי לא, ועד כמה. ומה גובר על מה ומה קודם למה במקרה של התנגשות ערכים.
וכל אחד משתמש בהם כרצונו - מתי שבא לו, עם קשר ובלי קשר.

המשפטנים בישראל, אגב, מצטיינים בזה באופן מיוחד.
שולחים לחלל הגדרות ומושגים שלא יורדים למהות העניין ולא לוקחים את כל הצדדים בחשבון.
המושגים האלו משמשים אותם להחליט מה שבא להם, במסווה כביכול ערכי.
בשם המושגים שהם ממציאים ובשם כל מיני פרשנויות שהם נותנים כרצונם - מותר להם כביכול לגרום לעוולות גדולות. זה הנשק הגדול שלהם.

 

[ברוך ר]

הרב יחיאל פליסקין כתב על הנושא לפני תקופה

ספוילר: זה הזמן לשקם את מעמד ההורים השחוק

הרבה מהלכות ומנהגי כיבוד אב ואם נשכחו והוזנחו. חלקם הלכות מפורשות ללא חולק, חלקם נתונים ללימודי זכות ומחילות וכד', וחלקם מנהגים נאים. לא כאן המסגרת לדיונים הלכתיים, אבל למעשה, אם גם אצלכם נשכחו חלק מהלכות/מנהגים אלו, אולי ננסה להחיות אותם? * מה דעתכם לא לתת רשות לילדים לשבת על הכסא של אבא/אמא? * כל פעם שהם 'סותרים את דבריו' לדרוש מהם להגיד 'אולי' במקום 'לא'? * להגיש לאבא/לאמא את המנה ראשון בסעודה? ואולי פשוט לעבור על אחד מהספרים של הלכות כיבוד אב ואם, לראות איך התרחקנו מהלכות אלו מרחק שמים וארץ, ולהתחיל להנהיג בבית למעשה לפחות חלק מהם? ומה יהיה עם הצורך בהורים אוהבים? אכן, הילדים של היום צריכים מאיתנו יותר מאי פעם אהבה, כבוד, הקשבה, זמני איכות, פינוקים. הכל נכון. ויחד עם זאת מוכרחים דחוף להחזיר את המורא והכבוד להורים, רגע לפני שהם יהפכו אותנו לאבק... זו לא סתירה. נוכל לקחת דוגמא לדברים מרבני הישיבות והמלמדים בתלמודי תורה, אשר חלק מהם אהובים וקרובים מאד לצאן מרעיתם, ויחד עם זאת נשמר כלפיהם יחס של יראת כבוד. אם כך, מסתבר שזה אפשרי, בוריאציה כזו או אחרת.

 

[גימפעל]

הרב יחיאל פליסקין כתב על הנושא לפני תקופה

ספוילר: זה הזמן לשקם את מעמד ההורים השחוק

הרבה מהלכות ומנהגי כיבוד אב ואם נשכחו והוזנחו. חלקם הלכות מפורשות ללא חולק, חלקם נתונים ללימודי זכות ומחילות וכד', וחלקם מנהגים נאים. לא כאן המסגרת לדיונים הלכתיים, אבל למעשה, אם גם אצלכם נשכחו חלק מהלכות/מנהגים אלו, אולי ננסה להחיות אותם? * מה דעתכם לא לתת רשות לילדים לשבת על הכסא של אבא/אמא? * כל פעם שהם 'סותרים את דבריו' לדרוש מהם להגיד 'אולי' במקום 'לא'? * להגיש לאבא/לאמא את המנה ראשון בסעודה? ואולי פשוט לעבור על אחד מהספרים של הלכות כיבוד אב ואם, לראות איך התרחקנו מהלכות אלו מרחק שמים וארץ, ולהתחיל להנהיג בבית למעשה לפחות חלק מהם? ומה יהיה עם הצורך בהורים אוהבים? אכן, הילדים של היום צריכים מאיתנו יותר מאי פעם אהבה, כבוד, הקשבה, זמני איכות, פינוקים. הכל נכון. ויחד עם זאת מוכרחים דחוף להחזיר את המורא והכבוד להורים, רגע לפני שהם יהפכו אותנו לאבק... זו לא סתירה. נוכל לקחת דוגמא לדברים מרבני הישיבות והמלמדים בתלמודי תורה, אשר חלק מהם אהובים וקרובים מאד לצאן מרעיתם, ויחד עם זאת נשמר כלפיהם יחס של יראת כבוד. אם כך, מסתבר שזה אפשרי, בוריאציה כזו או אחרת.

יש הבדל גדול בין הנושא של כבוד טקסי (לקום לכובדם או לדבר בלשון נסתר) לבין כבוד בסיסי.

 

[ברוך ר]

יש הבדל גדול בין הנושא של כבוד טקסי (לקום לכובדם או לדבר בלשון נסתר) לבין כבוד בסיסי.

אז למה אתה קם לפני ס"ת ? זה גם כבוד טקסי ??

 

[120161]

רציתי להוסיף שלימוד הלכה זה מתלמידי חכמים מאד גדולים
גם בכיבוד הורים שאלתי את רב השכונה ואפילו ישבתי בפגישה עם משגיח גדול
אביא דוגמא :
עומדת המורה לדינים ומקריאה "הבן חייב בכיבוד הורים כמו שכתוב בגמרא מאכילו ומשקהו מכניסו ומוציאו מלבישו.." סליחה אם אינני זוכרת בדיוק...
הילדה מתחלחלת
גם בת בוגרת ...
ברור שזה לא מתפרש כמות שהוא...
הלכתי ללמוד ולשאול כי הכרתי הורים עם ציפיות גבוהות...
בלי לפסוק חלילה אומר שמדובר במצבים שהם לא מסוגלים לדאוג לעצמם.
זה עולם שלם
עוד לא שאלתי איך מחנכים ילדים ובינתיים כולם בגרו

 

[גימפעל]

אז למה אתה קם לפני ס"ת ? זה גם כבוד טקסי ??

וואו איזה דוגמה טובה הבאת,
כי לאבא ואמא אנחנו רוצים גם כבוד אבל גם אהבה וקירבה, בשונה מס"ת.

 

[120161]

@גימפעל הנכבד כנראה מתכוון שפעולות חיצוניות שאינן באות מכוונה לקיים מצווה - אין בהם ערך...

 

[גימפעל]

יש נושא רגיש שאני מתפלא למה עדיין לא התייחסו אליו כאן,
להגיד להורה (קורה הרבה באמצע סעודה) תגיש לי לי את השתייה (למשל) שזה וודאי אסור לפי גדרי ההלכה.

 

[גימפעל]

@גימפעל הנכבד כנראה מתכוון שפעולות חיצוניות שאינן באות מכוונה לקיים מצווה - אין בהם ערך...

בבקשה לא להכניס לי מילים שלא כתבתי,

התכוונתי לנושא של מחילה, שהורה שמוחל על כבודו ולכן לא נוהגים היום לקום לכבודם.

 

[120161]

או יותר מדויק - פעולות חיצוניות של גינונים ובלב אין באמת הערכה וכבוד חלילה