מידע שימושי מכתב של מלמד לאבא של תלמיד (לא לבעלי לב חלש)

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
דווקא בחיידר לא היו דרישות לחזרה בבית, ולא נצפו שם בעיות בקריאה ב"ה (אצלי, בכ"א)
טעיתי, מתנצלת.
בחיידר קבלו כל שבת דפי קריאה לבית, יתכן וגם היה באמצע שבוע.
אבל בטח לא בצורה אינסטנטיבית כמו אצל הבנות.
ואכן, הרבה עבד עם כל ילד על הקריאה + הפניה למורות קריאה בחיידר לתלמידים הנצרכים.

בכל מקרה, אצל הבנות המורות אמרו בפירוש שהאחריות על הקריאה מוטלת על הבית ולא עליהן, ויש בכך הרבה הגיון בעיניי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
בלת"ק
אבא שלי רבה בכיתת לימוד של ניקוד
היה לו ילד שהוא זיהה בו איזה שהוא בעיה שבשבילה צריך עזרה חיצונית
האבא לקח את ההצעה כעלבון אישי
צעק, צרח, זעם, שאג, על אבי
תכלס הילד לא יודע לקרוא
ומי אשם....
תשאלו את האבא של הילד מה הוא יענה
הרבה
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #44
עד שהורה לא ישב בכיתה ויראה שהילד שלו יושב 8-9 שעות בלי לעשות כלום לא יזוז כלום!
עזבו את ההפרעות
תסתכלו על הילד מסכן הוא בכלא סובל משעמום ונענש

אבל ההורה הרי מבין הרבה יותר טוב מהמלמד עם הניסיון

ומי שאשם תמיד אבל תמיד הוא המלמד

וההורה? הוא מלמד את המלמד!
שצריך ללמד אחרת וכו'
שההורה מדמיין שהוא היה עושה אם הוא היה מלמד
שיבוא....

ליוויתי כמה ילדים שהתחילו טיפול מאוחר וגם כאלו שעברו יותר מוקדם

הערך של אלה שטיפלו מוקדם
הדימוי העצמי שלהם גבוה פי כמה

כי... כמה הילד יכול לחזור עם מבחן בתוצאה של 50% ולהרגיש טוב ???

הורים יקרים תאמינו שהחדרים רוצים בטובת ילדכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
רק לי המשפט הזה מקומם?
'לבן שלכם יש רבי שיושב בכיתה שעות כל יום, הוא חי את הילדים (יש לו יותר סבלנות אליהם מאשר לכם! כן, הם מכירים אותם לפני ולפנים, יש להם יותר שעות שיחה איתם מאשר לכם!!!) הוא רואה את הבן שלכם מול אחרים...'

אני מבין שיש הורים שצריך לנער אותם קצת.
אבל צורם לי משפט שאומר שלהורים אין מספיק סבלנות לילדים שלהם, והם לא מכירים אותם מספיק וכו' וכו'.
ובכלל, לא היה לי נוח לקרוא מכתב שיש בו שדר כאילו שהרבי בחיידר [שבינינו, מה שהביא אותו להיות רבי, זה לא בדיוק האהבה הגדולה שיש לו לבן שלנו. אולי זה משכורת ואולי במקרה הטוב יש גם תחושת שליחות...] יותר איכפת לו מההורים. יש גבול.

אולי לדעתו צריך באמת לשנות את הנוסח: 'כרחם אב רבי על בנים תלמידים כן תרחם ה' עלינו'....


אם יש הורים שצריך לנער אותם, צריך לנער אותם.
אבל גם כשמנערים אותם, אסור לשכוח, מי ההורה ומי המורה!
כן, תגידו אתם, מי לא נרדם בלילות בשביל ילד שלא הולך לו בקלות, בלימוד, בחברה, בבריאות...?
ומי דווקא יכול לשכוח מכל תלמידיו האהובים [אגב, בצדק!] בגלל חודשיים בלי משכורת?
אני קורא את השרשור ויש לי הרבה מה להגיב (כמעט על כל פוסט....), מתוקף תפקידי אני מסייע לילדים ובחורים מתקשים, וגם לי יש כמה תלמידים שלא יודעים לקרוא!!!! פשוטו כמשמעו!!!!
כן! לצערינו כן!!!!, יש הורים שזה פשוט לא מעניין אותם!!!!!, וכן, אין להם סבלנות אל הילדים שלהם!!!!
כמובן שיש הורים שבהחלט עוקבים על ההתקדמות ושואלים ומתעניינים כל הזמן.
ויש לי גם תלמיד שבגלל היותו חלש, ולא יודע לקרוא, ההורים שלחו אותו לגור אצל הסבא וסבתא כדי שלא יעשו להם בושות!!!
הורים יקרים, כמה שיותר מוקדם שתטפלו בזה, יש יותר סיכויים להצלחת הטיפול, ויותר סיכויים לשיתוף פעולה הדוק של הילד/בחור!!!!
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
בביה"ס של ביתי המורות בכיתות ביה"ס הנמוכות אמרו מפורשות שאחריות הקריאה של הילדות היא אך ורק על האמהות.
מורה לכ35 תלמידות לא באמת יכולה לבדוק שכולן קוראות כמו שצריך.
אז למה אני שולחת אותה לבית ספר?
אני יכולה ללמד אותה לקרוא בבית לבד
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אני בתור אמא לילד עם קשיי קשב וקריאה
שטיפלנו והיינו בקשר רצוף עם הרבה
כולל שיחות טלפון עקביות
קיבלנו תשבחות מהרבה על כך שאנחנו מטפלים ונותנים לילד טיפול תרופתי
הוא אמר בכאב שיש הרבה הורים שהוא מתחנן אליהם שיתנו ריטלין לילד ויטפלו בו
אבל זה נופל על אוזניים אטומות
ההורים בטוחים שהם עושים טובה לילד שלא נותנים לו ח"ו ריטלין או מעבירים אותו למסגרת עם יותר עזרה
והילד סובל מאוד
לכל אלו שמנסים לייפות ולטאטא מתחת לשטיח, כן, יש הורים שלא עושים את מה שטוב לילד
לא שאין לי גם ביקורת להגיד על מוסדות ועל חלק מהמחנכים
אבל סה"כ עם הילד שלך נמצא השנה בכיתה עם רבה מסוים, אז תזרום עם הרבה לטובת הילד
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
השמצה חסרת טעם והיגיון
מדוע?
וכי יש מלמד בימינו שהולך ללמד כי הוא אוהב את ילדיי יותר ממני
זאת הייתה הטענה ולא אחרת
כמובן שרוב רובם של המלמדים מונעים מתחושת שליחות וכשהם באים לעבודה הם עושים אותו כמו שצריך
אבל,
האמת צריכה להיאמר כי ישנם רבע'ס שבאים לעבוד כי הם צריכים כסף וכי הם לא הסתדרו בכולל או איפה שהם לא היו והם באים לעבוד ללא כל קשר ליכולתם ללמד ולהיות סבלננים לתלמידים וזה עצוב מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
השמצה חסרת טעם והיגיון
סליחה?!
קל מאוד לצטט משפט מתוך עשרה משפטים.
להוציא אותו מהקשרו [ולמחוק כמה מילים מתוך המשפט...].
ולהגיב בכמה מילים דמגוגיות, שאין להן שום משמעות חוץ מרעש וצלצולים.

מי שקרא את דבריי, יודע בדיוק למה התכוונתי.
לא התכוונתי להשמיץ חלילה. ואת/ה גם יודע/ת את זה.
ואם לא, תקרא/י שוב את דבריי.

אפשר להגיב. להתווכח. להעלות צדדים.
נא להשאיר את זה ככה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
טעיתי, מתנצלת.
בחיידר קבלו כל שבת דפי קריאה לבית, יתכן וגם היה באמצע שבוע.
אבל בטח לא בצורה אינסטנטיבית כמו אצל הבנות.
ואכן, הרבה עבד עם כל ילד על הקריאה + הפניה למורות קריאה בחיידר לתלמידים הנצרכים.

בכל מקרה, אצל הבנות המורות אמרו בפירוש שהאחריות על הקריאה מוטלת על הבית ולא עליהן, ויש בכך הרבה הגיון בעיניי.
אצל בנים הרבה יותר משקיעים ככה אני רואה אצלנו- אולי לא בתלמודי תורה ענקיים עם 5 כיתות במחזור * 35 ילדים בכיתה
הרב יודע בדיוק איפה כל ילד אוחז. בוחנים אותם המון - גם המפקח
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אצל בנים הרבה יותר משקיעים ככה אני רואה אצלנו- אולי לא בתלמודי תורה ענקיים עם 5 כיתות במחזור * 35 ילדים בכיתה
הרב יודע בדיוק איפה כל ילד אוחז. בוחנים אותם המון - גם המפקח
מסכימה איתך
אבל כשיש באמת בעיה, הם לא יודעים לפתור אותה ואין מענה (בכל אופן אצלינו)
ונכחתי לראות בחיידר של הבן שלי שהם לומדים במהירות מוגזמת ומלחיצה
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
מסכימה איתך
אבל כשיש באמת בעיה, הם לא יודעים לפתור אותה ואין מענה (בכל אופן אצלינו)
ונכחתי לראות בחיידר של הבן שלי שהם לומדים במהירות מוגזמת ומלחיצה
מענה מאיזה בחינה?
שאין אנשי מקצוע? לא מבינה בזה ברוך השם
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אני קורא את השרשור ויש לי הרבה מה להגיב (כמעט על כל פוסט....), מתוקף תפקידי אני מסייע לילדים ובחורים מתקשים, וגם לי יש כמה תלמידים שלא יודעים לקרוא!!!! פשוטו כמשמעו!!!!
כן! לצערינו כן!!!!, יש הורים שזה פשוט לא מעניין אותם!!!!!, וכן, אין להם סבלנות אל הילדים שלהם!!!!
כמובן שיש הורים שבהחלט עוקבים על ההתקדמות ושואלים ומתעניינים כל הזמן.
ויש לי גם תלמיד שבגלל היותו חלש, ולא יודע לקרוא, ההורים שלחו אותו לגור אצל הסבא וסבתא כדי שלא יעשו להם בושות!!!
הורים יקרים, כמה שיותר מוקדם שתטפלו בזה, יש יותר סיכויים להצלחת הטיפול, ויותר סיכויים לשיתוף פעולה הדוק של הילד/בחור!!!!
בהצלחה
נכון. אבל...
אם יש הורים שצריך לנער אותם, צריך לנער אותם.
אבל גם כשמנערים אותם, אסור לשכוח, מי ההורה ומי המורה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
מענה מאיזה בחינה?
שאין אנשי מקצוע? לא מבינה בזה ברוך השם
גם אנשי מקצוע וגם אין שינוי שיטה ודרישה מצד הרבה
הרבעס לדעתי היום צריכים שיהיה להם קצת יותר ידע ומענה לילדים המתקשים
כל מי שהוא לא 100% במסגרת ובמשבצת של כולם, נופל בין הכיסאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אשכול מרתק - איזה יופי לראות את ההורים והמורים, כל אחד מצדד בדעתו
אני משדה החינוך דעתי נוטה לדעתו של המלמד,
קל למורה להשוות בין הורים יש בכיתה 30 זוגות הורים ורואים מי מחובר לילד, מגיע לאסיפת הורים יודע מה לומדים מכיר את החוזקות והחולשות של הילד, קשוב לילד ולמורה וגם אם הוא לא עושה בדיוק את מה שהמורה אומר המורה יודע שהילד הזה במעקב ובטיפול ואין פחד שהילד הזה הולך לאיבוד,
אבל בכל כיתה ובכל גן יש הורה שלא מחובר למציאות, לפעמים הוא מחובר לעצמו והילד איזה הפרעה טורדנית (קיים לצערינו) ויש מקומות שהילד הוא ייצוג של ההורה ולכן אין מצב שיש לו פשלות וטעויות, ואני לא מדברת על הורים מונמכים או הורים עם אתגרים נוספים על חייהם שפשוט אין להם זמן להתסכל על הילד
למורים אין עניין לשלוח אף אחד לקבל תרופות, אבל יש לרבה עניין שילד מתקשה יקבל את המענה ואבחון זה דבר חשוב - אין מורה יכול לתת מענה אם הוא לא יודע מה הקושי - קש"ר? דיסלקציה? חוסר וויסות? - מורה כזה חוץ מקצת ניסוי ותהייה אין לו מה לעשות!
אז למה אני שולחת אותה לבית ספר?
אני יכולה ללמד אותה לקרוא בבית לבד
את באמת תלמדי אותה בבית לקרוא?
כנראה שלא,
המורה בכיתה מלמדת את הקריאה והכתיבה
אבל עיקר הלמידה זה אימון פרטני אחד על אחד וזה המורה לא יכולה להספיק עם התלמידות,
זה שיעורי בית ומה לעשות את אלה צריך לעשות ביחד עם התלמיד,
גם אנשי מקצוע וגם אין שינוי שיטה ודרישה מצד הרבה
הרבעס לדעתי היום צריכים שיהיה להם קצת יותר ידע ומענה לילדים המתקשים
כל מי שהוא לא 100% במסגרת ובמשבצת של כולם, נופל בין הכיסאות
לא מחליפים שיטות כל עוד לא נמצאה שיטה שהוכחה כיעילה דיה, זה לא כזה פשוט להחליף שיטות,
לגבי מודעות - לרעבעס יש מודעות, הם עוברים השתלמויות ויש להם פיקוח שתפקידו לראות ולוודא שתלמידים מקבלים מענה (לא יודעת מה קורה בחיידרים הכי קיצוניים אבל אני מדברת על הסטנדרט)
הביעה היא שלהורים הרבה פעמים אין מודעות, אין מודעות לאבחון אין מודעות לחשיבות הטיפול,
המורה אומר שהוא חושב שהילד מתמודד עם קש"ר (דוגמא) הוא מודיע להורים מה הם עושים? - צועקים על המורה שיתמודד, ושבבית הם רואים שהוא מתרכז מצוין - ואז הוא לא מצליח בחיידר - הפלא ופלא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
לא מחליפים שיטות כל עוד לא נמצאה שיטה שהוכחה כיעילה דיה, זה לא כזה פשוט להחליף שיטות,
לגבי מודעות - לרעבעס יש מודעות, הם עוברים השתלמויות ויש להם פיקוח שתפקידו לראות ולוודא שתלמידים מקבלים מענה (לא יודעת מה קורה בחיידרים הכי קיצוניים אבל אני מדברת על הסטנדרט)
הביעה היא שלהורים הרבה פעמים אין מודעות, אין מודעות לאבחון אין מודעות לחשיבות הטיפול,
המורה אומר שהוא חושב שהילד מתמודד עם קש"ר (דוגמא) הוא מודיע להורים מה הם עושים? - צועקים על המורה שיתמודד, ושבבית הם רואים שהוא מתרכז מצוין - ואז הוא לא מצליח בחיידר - הפלא ופלא...
איפה דיברתי על מודעות?
הוא יכול להיות מודע לבעיה, אבל לא לתת לה פתרון
ברור שהפתרון הוא בידי ההורה והוא חייב לקחת את הילד לאבחון ולטפל במה שהוא צריך לטפל
אני מבינה שאין לצוות זמן ומשאבים בגלל כמות הילדים
אבל הייתי רוצה לראות את הרבה גם זז קצת מהמשבצת ומהמרובעות שלו אחרי שיש לילד אבחון
וההורים מסבירים לו מה יכול לעזור לו במסגרת הלימוד בכיתה
עם קצת אהבה, הכלה, ראיית החוזקות של הילד (חוץ מהנושא הלימודי) ושינוי מחשבה אפשר לשנות מצב של ילד
ממעבר לגן שפה/כיתה מקדמת לבין יכולת להסתדר בכיתה רגילה
(בטוחה שיש הרבה כאלו שהם בסדר גמור, מדברת מהניסיון האישי שלי)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #60
סליחה?!
קל מאוד לצטט משפט מתוך עשרה משפטים.
להוציא אותו מהקשרו [ולמחוק כמה מילים מתוך המשפט...].
ולהגיב בכמה מילים דמגוגיות, שאין להן שום משמעות חוץ מרעש וצלצולים.

מי שקרא את דבריי, יודע בדיוק למה התכוונתי.
לא התכוונתי להשמיץ חלילה. ואת/ה גם יודע/ת את זה.
ואם לא, תקרא/י שוב את דבריי.

אפשר להגיב. להתווכח. להעלות צדדים.
נא להשאיר את זה ככה.
צודק. מתנצלת. לא התכוונתי להכעיס.

פשוט בדיוק אתמול בערב בעלי שרבה כבר הרבה מאד שנים(והוא מהמלמדים שאתם ההורים רבים עליהם כל שנה לקבל אותם..) קיבל טלפון מהורים שמתחילת שנה הוא מנסה לנער אותם-הילד עם דיסלקציה קשה ברמה שלא יודע מה הפרשה שלומדים בכיתה כבר כמה שבועות! כמובן לא יודע לקרוא, הבנה בסיסית של ילד בן ארבע ומטה ועוד.
התגובה היתה בדיוק המילים האלו!! ולכן זה כל כך הקפיץ אותי.

במיוחד שהוא לא ההורה היחיד עם דעה זו..

זה היה אולי מידי בוטה. מוחקת את ההודעה הנ"ל
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

שואלת כדי לעורר את תשומת הלב.
אני מפעילה חוגים שנתיים של ציור כבר כמה שנים. (גם בסטודיו בבית וגם בבתי ספר)
יכולה לשבת לי ילדה מאלול עד תמוז רצוף.
הילדה באורות, נהנית מתקדמת מתפתחת.
נגמרת השנה שלום וביי.
לפעמים אני אפילו לא מכירה את האמא בפנים.
אז נכון מחמאות ופירגונים אני מקבלת טלפונית או פנים מול פנים והרבה ב''ה.
אבל תשורה עם מכתב שנותן כח אני מקבלת אולי מאמא אחת בפורים ו-2 בסוף שנה.
ותמיד אני שואלת את עצמי, כמה היה נחמד לו האמא הייתה קונה חפיסת שוקולד או עציצון ב-15 ש''ח,
עם איזה מכתב חמוד ומוקיר,
זה היה נותן לי כ''כ המון כח.
ואם התלמידה יזמה מעצמה וכתבה ונתנה בכלל זה מחמם את הלב, ומראה הרבה גם על האמא שמאחוריה.
ואנא, אל תפתחו את הדיון לים ההוצאות שגם ככה יש לגננת ולסייעות כפול מספר הילדים.
אני מדגישה- תשורה.
משהו קטן אבל עם יחס ותשומת לב לזו שמשקיעה וטורחת ונותנת לילד כ''כ המון טוב.

ואשתף למה התעוררתי לכתוב את זה.
השבוע סיימתי חוג בבית ספר מסויים, ניגשה אליי ילדה אחת מהחוג בכיתה ה' עם שקית נייר.
סיפרה לי שהיא ביקשה מאמא שלה כסף כדי לקנות מתנה למורה הודיה של החוג ציור.
היא קנתה עציץ חמוד, שמה ציורים מתוקים ספר תהילים קטן פנקס עם עט, ומכתב שעד עכשיו תלוי לי על המקרר.
באמת שהתרגשתי, מהמחווה מהמחשבה, מהמזכרת שנשארה לי מהתלמידה הזו.
תלמידה אחרת במקום אחר קנתה זוג עגילים חמסה קטנות, וסיפרה שלא הספיקה לכתוב מכתב. ועדיין זרח לי הלב כל אותו יום.

אז מעוררת מחשבה, אם הילד או הילדה שלך בחוג, הנה נגמרת השנה, משהו קטן עם מכתב ממך או ממנו יכול לתת למורה של החוג המון כח!

מה את אומרת? מסכימה איתי?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה