אתגר נספח לאתגר - מילים של אמת!

[יהלום-יצירות מלוטשות]

מכאן לאתגר:
שיתופים, השחזות, דיונים - כאן.
בהצלחה!

 

[הספרן]

פתחתי ייחס אמביוולנטי לאתגר. רגשות מעורבות בשמחה, עצב, איחול, אכזבה, אהבה, שנאה, סערה, כאב.
סליחה שאני שוטח כאן את רגשותיי בשפה די פשוטה, לא מבריקה לא שנונה ובטח לא סוחפת. אבל כזה אני. איש מאותגר. שלוקח צעד אחד קדימה...

 

[אוראל סולטן]

@יהלום-יצירות מלוטשות תודה רבה על האתגר המעצים!

נ.ב: אפשר לעלות קטעים שעלו כאן בעבר? פשוט כמעט כל ה'שיתופים - לביקורת' שלי הם כאלה...

אה, ו @יוסף יצחק פ. אתגר זה נעוץ גם ינעץ. אנא נעץ אותו בנעצך בראש הקהילה .

 

[הספרן]

נ.ב: אפשר לעלות קטעים שעלו כאן בעבר? פשוט כמעט כל ה'שיתופים - לביקורת' שלי הם כאלה...

זו עקיצה או שאלה...
כי בעל האתגר הנוכחי זכה בקטע שהתפרסם בעבר...
כמובן שהדגשת 'כאן'.. הבנתי.

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

נ.ב: אפשר לעלות קטעים שעלו כאן בעבר? פשוט כמעט כל ה'שיתופים - לביקורת' שלי הם כאלה...

אם לדעתך הוא מצדיק הוצאה מהבוידם - בהחלט כן!...

פתחתי ייחס אמביוולנטי לאתגר. רגשות מעורבות בשמחה, עצב, איחול, אכזבה, אהבה, שנאה, סערה, כאב.
סליחה שאני שוטח כאן את רגשותיי בשפה די פשוטה, לא מבריקה לא שנונה ובטח לא סוחפת. אבל כזה אני. איש מאותגר. שלוקח צעד אחד קדימה...

הכתיבה זה קודם כל בשביל הנשמה.
בשביל להביע מה שמבעבע בך.

 

[סיפורים בע"מ]

לא כל כך הבנתי. לכתוב על רגשות בהקשר למה? סתם סיפור רגש סוחט דמעות?

 

[אוראל סולטן]

העליתי קטע. אשמח לתגובות (מקווה שהוא עומד בכללי האתגר...).
כמו שכתבתי שם, הוא שילוב של 3 קטעים שפרסמתי כאן בעבר.

אתגר - אתגר דו שבועי - מילים של אמת!

נושאים בגאון את חגורת 'כתיבה ספרותית? בואו נדבר על זה. ה'זן' שלנו ייחודי, הוא גם די זהה... הרגישות, האומנות, העמקות - הן קווי אופי בסיסיים של כמעט כל אוחז בעט. *** עסקנו מספיק בכתיבה. בואו נדבר הפעם על עצמנו. החיים שלנו דינמיים. רגשות הכאב, הבדידות, הניכור - תופסות אצל הרבה נתח משמועתי בחיינו...

www.prog.co.il

 

[הספרן]

לא כל כך הבנתי. לכתוב על רגשות בהקשר למה? סתם סיפור רגש סוחט דמעות?

מגוון רגשות כנות שאת או אדם אחר חווה (מנקודת מבט אישית) בעקבות אירוע מסוים, פעוט ככל שיהיה. די פשוט.

 

[הטעם המושלם]

יש הגבלות כלשהן על סוג הקטע? כלומר זה יכול להיות מקבץ של משפטים על הכתיבה?
נגיד- נותנת דוגמא לכמה משפטים ספורים.

לפעמים אני כותבת מהראש,
לפעמים אני כותבת מהיד.
לפעמים המילים נכתבות כמעט מעצמן.
לפעמים הלב כותב.
לפעמים המילים נכתבות על הלב והדף- כמעט מיותר.

 

[יוסף יצחק פ.]

אה, ו @יוסף יצחק פ. אתגר זה נעוץ גם ינעץ. אנא נעץ אותו בנעצך בראש הקהילה .

טופל.

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

נגיד- נותנת דוגמא לכמה משפטים ספורים.

עדיף קטע אחיד ורצוף.
כך או כך, המגבלה המינימלית היא: לפחות 350 מילים.

 

[מיהי]

@יהלום-יצירות מלוטשות יש עניין שזה יהיה עם סיפור רקע (התמודדות מסוימת, כאב נקודתי), או "סתם" מילים מהלב?

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

@יהלום-יצירות מלוטשות יש עניין שזה יהיה עם סיפור רקע (התמודדות מסוימת, כאב נקודתי), או "סתם" מילים מהלב?

כן, לא תנאי הכרחי - אבל עדיף בהחלט.

 

[הלוחשת לתווים]

אני נקרעת. נקרעת מבפנים. אני מרגישה את זה פיזית, אני אומרת לך! מעולם לא חשבתי שלב יכול להרגיש כאלה רגשות מנוגדים, ועוד כל כך הרבה...חוץ מזה מעולם לא בכיתי למישהי בטלפון, זה כבר גורם לי להרגיש רע.

מבטיחה לך שבחיים אני לא עושה את זה שוב!! לא יכולה להרגיש את התחושה הזו של הכישלון, של האכזבה מעצמי, של הטעם הזה, של ה--לא יודעת, יש עוד כל כך הרבה רגשות שאני לא מצליחה לקרוא להם בשם אפילו...
שלא תחשבי, המחשב שלי חסום עם החסימה הכי טובה שיש, ומעולם לא העליתי על דעתי שאי פעם
אני אעשה משהו אחר.. אבל מה שקרה זה שאתמול נגמר לי הבטרייה במחשב והייתי צריכה דחוף את המייל שלי, אז נכנסתי דרך המחשב של אמא שלי, זה שהיא עובדת איתו, וזה התחבר לי לרשת אפילו בלי שניסיתי להתחבר. לא הבנתי איך זה הגיוני ואז גיליתי ש-אהממ... לא משנה, תכלס אנחנו גרים בקומה ראשונה, נכון? אז כנראה שאיזה נהג של אפיקים החנה את האוטובוס שלו ליד הבית שלנו, ואת יודעת... יש להם אינטרנט שהוא בכלל בלי חסימה, וכנראה שמישהו בעבודה שהמחשב היה אצלו פעם הגדיר שזה מיד יתחבר למחשב. אז חשבתי לעצמי, שאם כבר אז כבר... מבינה? שאולי אני יכולה ככה לנסות לראות משהו..
את יודעת כמה אני נלחמת לא לראות שטויות, נכון? כאילו כן קצת קליפים בקטנה, אבל בכללי אני בחורה טובה.. אני יודעת לשמור על עצמי, להגיד לא. אז זהו, חשבתי ככה... כנראה אני כן חלשה, חלשה מאד אפילו.
תכלס היה בערך 11 בלילה--- אוף, אני לא יודעת למה אני מספרת לך את זה, אבל אני מרגישה שעוד רגע אני מתפוצצת מרוב רגשות, את בכלל לא מבינה את מה שהיה אבל זה לא אכפת לי, אני רק רוצה שתקשיבי.. בלי לדבר ובלי לייעץ עצות טיפשיות...
בקיצור מה שהיה זה שראיתי סרטון אחד, אני חושבת שבגלל שעוד לא הבנתי מה אני עושה הצלחתי להנות ממה שראיתי, תכלס אח"כ עלה לי עוד סרטון, ועוד אחד...והיה שם דברים די מעניינים.
כשאני חושבת על זה עכשיו אין לי מושג איך הצלחתי להנות מזה, בא לי להקיא על עצמי.

את יודעת איך הולך הדברים האלה, באחד אמרתי שרק עד שתיים, ואז עד שלוש... תכלס רק בחמש התעשתי וכיביתי את המחשב. הרגשתי גויה כזה, אבל לא מידי.. לא יודעת, כאילו הייתי אפטית כזה, כן אמרתי לעצמי כזה 'יואו איזה מטומטמת אני, מה חשבתי לעצמי' ועוד כל מיני כאלה.. אבל לא מדי דרמות.. ואז הלכתי לישון. אני אומרת לך קמתי עם בחילות, אני רוצה להקיא על עצמי... אין לי מושג מה חשבתי לעצמי, הרגע אני הולכת להתקין חסימה על המחשב הזה, שלא תהיה לי את הדילמה הזו בכלל.

טוב.. תודה שהקשבת, להתראות בזמנים טובים יותר.."

אשמח לתגובות על מה שהעליתי באתגר.
אני מקווה שהוא אכן עומד בכללים הנדרשים
תודה רבה.

 

[אוראל סולטן]

אשמח לתגובות על מה שהעליתי באתגר.
אני מקווה שהוא אכן עומד בכללים הנדרשים
תודה רבה.

@הלוחשת לתווים זה סיפור אמיתי?
פשוט הוא כזה כנה ונכון שתהיתי לעצמי איך את לא מתביישת לשתף כזה דבר.
בכל מקרה, עכשיו הבנתי מה פשר החתימה שלך ...

 

[אוראל סולטן]

@קפטן אמריקה מצמרר!!!
השארת אותי בלי מילים!!!

 

[הספרן]

כותב ובוכה, מפרסם ובוכה. זו הסיבה לכתמי הדמעות הטריים.

אשמח לקבל תגובות ומשוב. תודה.

אתגר - אתגר דו שבועי - מילים של אמת!

נושאים בגאון את חגורת 'כתיבה ספרותית? בואו נדבר על זה. ה'זן' שלנו ייחודי, הוא גם די זהה... הרגישות, האומנות, העמקות - הן קווי אופי בסיסיים של כמעט כל אוחז בעט. *** עסקנו מספיק בכתיבה. בואו נדבר הפעם על עצמנו. החיים שלנו דינמיים. רגשות הכאב, הבדידות, הניכור - תופסות אצל הרבה נתח משמועתי בחיינו...

www.prog.co.il

 

[הלוחשת לתווים]

@קפטן אמריקה
אמאלההה, בכיתי כשקראתי את זה...
כל כך כנה ועצובבב ויפה..

@הספרן
ווואוו!
אין לי מילים.
פשוט מדהים וכואב ועצוב.
*אני רואה שהלכתם על הקצה, 998 מילים

 

[אוראל סולטן]

@הספרן זה אותו אחד של ה'דרוש סיפור 800-900 מילה' וכו'? (א"כ כדאי שתיתן קישור בהתחלה...)

סיפור (סליחה, פשוט נעתקו המילים מפי. זה מה שיצא.).

כותב ובוכה, מפרסם ובוכה.

קורא ובוכה. מגיב ובוכה.
התרגשתי. סיפור כזה ראוי להתפרסם בתור אשכול נפרד.

 

[הספרן]

@הספרן
ווואוו!
אין לי מילים.
פשוט מדהים וכואב ועצוב.

תודה. אגב האתגר הזה מזכיר לי, את מצעד השירים העצובים.. מי שיודע יודע.

*אני רואה שהלכתם על הקצה, 998 מילים

בגדול לאחר פיחות קטן זה הגיע ל1043. צינזור קטן פה מחיקה קלה שם והקטע התפרסם. דקות בודדות לאחר מכן התברר שזה עומד על 1001! מה שכמובן אילץ אותי למחוק 3 מילים קריטיות שאני עוד יכול להתחרט עליהם.