אתגר נספח לאתגר - מילים של אמת!

[הלוחשת לתווים]

בגדול לאחר פיחות קטן זה הגיע ל1043. צינזור קטן פה מחיקה קלה שם והקטע התפרסם. דקות בודדות לאחר מכן התברר שזה עומד על 1001! מה שכמובן אילץ אותי למחוק 3 מילים קריטיות שאני עוד יכול להתחרט עליהם.

אולי כדאי להוסיף אותם חזרה?
אני אעלים עין

אגב, הקטע שלי הוא אחד מתוך 4 פרקים...

 

[לא כמו כולם]

@קפטן אמריקה ואוו זה כ"כ עצוב,
תודה ששמת את השם לתפילה...התפללתי עליו
למרות שזה עושה את זה עוד יותר אמיתי ועוד יותר כואב.

@הלוחשת לתווים איך חלק 1 מתוך 4?
קצת מלחיץ

@הספרן כמה כאב ותסכול...אוף
שד' ישלח זיווגים הגונים לכולם!!

 

[הספרן]

@הספרן זה אותו אחד של ה'דרוש סיפור 800-900 מילה' וכו'? (א"כ כדאי שתיתן קישור בהתחלה...)

שמתי קישור. כהמלצתך.

סיפור (סליחה, פשוט נעתקו המילים מפי. זה מה שיצא.).

קורא ובוכה. מגיב ובוכה.

תודה!

התרגשתי. סיפור כזה ראוי להתפרסם בתור אשכול נפרד.

דיון - נספח לאתגר הדו שבועי - משתי נקודות מבט

@סיפורים בע"מ - הקטע היה מקורי מאוד. יפה. קצת מלודרמטי, אבל אהבתי את הרעיון הלא צפוי... תודה. חשבתי בתחילה לסיים בלא זכאי סתם כך, אבל בסוף לא יכולתי בלי הפאנץ' הסופי, שהצריך אותי לשנות מעט מהקטע הראשון :)

www.prog.co.il

אולי כדאי להוסיף אותם חזרה?
אני אעלים עין

אגב, הקטע שלי הוא אחד מתוך 4 פרקים...

הוספתי מילה. סה"כ 999 מילים. (אם כי השמטתי מילה ושוב וחוזר חלילה ?)

@הספרן כמה כאב ותסכול...אוף
שד' ישלח זיווגים הגונים לכולם!!

אמן!

 

[לא כמו כולם]

אגב, @הספרן זה כתוב כסיפור אישי?
(אם מותר לשאול),

ו @אוראל סולטן כל קטע בפני עצמו - יפה מאד!
אבל אין קשר בינהם, נכון?

@IMOD - אין כמו לדבר עם עצמך
עם הקול הזה שבפנים...
הוא תמיד חכם ומבין ויודע וגם מוכיח כשצריך
ונותן לך מטרות לעתיד ותקוות - אם אתה מוכן להקשיב לו...
שיהיה בהצלחה עם הספר!

 

[אוראל סולטן]

ו @אוראל סולטן כל קטע בפני עצמו - יפה מאד!
אבל אין קשר בינהם, נכון?

תודה רבה.
ניסיתי לקשר ביניהם כמה שיותר. הלך?

 

[לא כמו כולם]

תודה רבה.
ניסיתי לקשר ביניהם כמה שיותר. הלך?

אהממ...דוגרי?
לטעמי קצת פחות
(צא מנקודת הנחה שאני ביקורתית ממש)

 

[לא כמו כולם]

@הספרן אמרתי משו לא טוב? על מה ההלם?

 

[צביה ר.]

@קפטן אמריקה עצוב, מרגש ועוצמתי כל כך! כתיבה כנה ונוגעת מאד.
ותודה שהוספת שם לתפילה, זה ממש מחבר.

@הספרן וואו. עצוב וכואב כל כך!! מרגישים את הדמעות ואת הכאב הצובט דרך המילים וביניהן... איך היו ההנחיות לאתגר? לכתוב מהלב, לא מהראש... זה שיתוף שכל כולו לב בצורת מילים ואותיות.
אני לא יודעת אם זה סיפור שלך או של מישהו קרוב אליך, אבל מתפללת ומאחלת מעומק ליבי סוף טוב ושמח בקרוב!! (אל תשכח לשתף!)

@IMOD התחברתי לשיתוף הכנה בתהליך הכתיבה, בקשיים, בחששות, בהתחלות הלא פשוטות ובשיח הפנימי מול כל זה... יפה ממש.

 

[הלוחשת לתווים]

@הלוחשת לתווים איך חלק 1 מתוך 4?
קצת מלחיץ

העיקר הסוף טוב

 

[הספרן]

אגב, @הספרן זה כתוב כסיפור אישי?
(אם מותר לשאול),

@הספרן אמרתי משו לא טוב? על מה ההלם?

@הספרן וואו. עצוב וכואב כל כך!! מרגישים את הדמעות ואת הכאב הצובט דרך המילים וביניהן... איך היו ההנחיות לאתגר? לכתוב מהלב, לא מהראש... זה שיתוף שכל כולו לב בצורת מילים ואותיות.
אני לא יודעת אם זה סיפור שלך או של מישהו קרוב אליך, אבל מתפללת ומאחלת מעומק ליבי סוף טוב ושמח בקרוב!! (אל תשכח לשתף!)

כתבתם טוב. ושאלתם עוד יותר טוב. זה מתבקש לגמרי.
אז ככה.. הסיפור נכתב מנקודת מבט אישית, של חבר מעוכב שידוך.
כחבר קרוב, וכאחד שהציע לו מספר שידוכים (שמתוכם שמונים אחוז הוא הוריד בגלל הגיל... ועשרים אחוז מחוסר התאמה...) לוויתי אותו תקופה ארוכה. אני זוכר בחתונה שלי הוא הרים אותי על כתפיו. ראיתי אז את השמחה בעיניו שהייתה מהולה בעצב. כמה שנים לאחר מכן, הוא סגר שידוך, ושבועיים אחרי האירוסין, העסק התפוצץ.
בסוף הוא התחתן בגיל 34. כיום יש לו ילדים. וכמובן שאני לא השמעון בסיפור...

 

[צביה ר.]

@אוראל סולטן מקורי מאד לחבר בין שלושת הקטעים האלה.
אני אישית הכי התחברתי והתרגשתי ממה שכתבת לפני שמחת תורה... מיוחד מאד! (וחבל שקראת לזה "משהו שקשקשתי", זה ממש לא קשקוש, זה שיתוף כנה ויפה בהרהורים, רגשות ומחשבות)

 

[צביה ר.]

בסוף הוא התחתן בגיל 34. כיום יש לו ילדים.

איזה משמח לשמוע. בקרוב אצל כל רווקי ישראל.

 

[אוראל סולטן]

@משה ברונר אהבתי את המטאפורות! ממש מרגישים שזה 'חי' ואמתי.

לערער

להרהר.

היה נראה

הייתה נראית.

 

[לא כמו כולם]

העיקר הסוף טוב

אם את בעניין לשתף - אשמח לקרוא

 

[לא כמו כולם]

כתבתם טוב. ושאלתם עוד יותר טוב. זה מתבקש לגמרי.
אז ככה.. הסיפור נכתב מנקודת מבט אישית, של חבר מעוכב שידוך.
כחבר קרוב, וכאחד שהציע לו מספר שידוכים (שמתוכם שמונים אחוז הוא הוריד בגלל הגיל... ועשרים אחוז מחוסר התאמה...) לוויתי אותו תקופה ארוכה. אני זוכר בחתונה שלי הוא הרים אותי על כתפיו. ראיתי אז את השמחה בעיניו שהייתה מהולה בעצב. כמה שנים לאחר מכן, הוא סגר שידוך, ושבועיים אחרי האירוסין, העסק התפוצץ.
בסוף הוא התחתן בגיל 34. כיום יש לו ילדים. וכמובן שאני לא השמעון בסיפור...

ב"ה שיש לזה סוף טוב
ועדיין כואב כל התהליך...
העיקר שזה לא אתה שמעון. הוא ממש עיצבן

 

[ללמוד לכתוב]

פרסמתי עכשיו

אתגר - אתגר דו שבועי - מילים של אמת!

נושאים בגאון את חגורת 'כתיבה ספרותית? בואו נדבר על זה. ה'זן' שלנו ייחודי, הוא גם די זהה... הרגישות, האומנות, העמקות - הן קווי אופי בסיסיים של כמעט כל אוחז בעט. *** עסקנו מספיק בכתיבה. בואו נדבר הפעם על עצמנו. החיים שלנו דינמיים. רגשות הכאב, הבדידות, הניכור - תופסות אצל הרבה נתח משמועתי בחיינו...

www.prog.co.il

 

[מוז'יניקית]

@חי מינץ יפהפה ונוגע!
העליתי עכשיו, אשמח לביקורת

אתגר - אתגר דו שבועי - מילים של אמת!

נושאים בגאון את חגורת 'כתיבה ספרותית? בואו נדבר על זה. ה'זן' שלנו ייחודי, הוא גם די זהה... הרגישות, האומנות, העמקות - הן קווי אופי בסיסיים של כמעט כל אוחז בעט. *** עסקנו מספיק בכתיבה. בואו נדבר הפעם על עצמנו. החיים שלנו דינמיים. רגשות הכאב, הבדידות, הניכור - תופסות אצל הרבה נתח משמועתי בחיינו...

www.prog.co.il

 

[הלוחשת לתווים]

אם את בעניין לשתף - אשמח לקרוא

אולי אני אעלה את זה יום אחד באמת

 

[בואו חשבון. יוסי לוי]

למה אף אחד לא כותב על רגשות חיוביים?
ברור שזה הרבה יותר קשה, לגעת בלב עם תיאור על משהו טוב... אבל הייתי רוצה לקרוא משהו כזה (למותר לציין שגם הקטעים החזקים שלי הם קשים)
חבר טוב שלי, סופר מכובד, כותב תמיד סיפורים עצובים. ולשאלתי הוא עושה את זה כדי לרגש... (הם עצובים במוגזמות, הורה לילד אחד שמשכל אותו וכדו')

 

[משה ברונר]

@משה ברונר אהבתי את המטאפורות! ממש מרגישים שזה 'חי' ואמתי.

תודה!!!

האמת שזה מחמאה ענקית בשבילי.
אני רגיל לכתוב מהלב, מה שיוצא יוצא. כמות שהוא, בלי גיוונים, בלי פרחים וקישוטים. כבר שנים שזה אני.

ותמיד קנאתי בסופרים המוצלחים שהכתיבה שלהם כ"כ מעניינת, חיה, מרגשת, עם שלל מטאפורות ודימויים שמשדרגים את הטקסט, את המסר לכמה רמות מעל, משכפלים אותו למקומות נוספים, משמעויות נוספות.

תמיד חשבתי לעצמי שאין סיכוי שאצליח לכתוב מעניין, יצירתי. החשיבה שלי מאוד מקובעת, קשה לי לראות בעצב שלי ציפור בודדה נוחתת מטה, או בשמחה שלי פרחים מלבלבים, או כל דימוי אחר. שמחה זה שמחה, עצב זה עצב, ואל תקשקש בשכל.
בתקופה האחרונה בעקבות 2 ספרים שקראתי שנכתבו בצורה כ"כ יפה וכ"כ מעניינת וחיה, הרגשתי שאני חייב לנסות...
אז המחמאה שלך היתה ממש במקום -
תודה!

מי שיוכל עוד לעזור לי, ולכתוב לי משהו על הקטע שכתבתי - מאוד אשמח.

האמת שלא נעים לי להגיד - אבל השקעתי בקטע הזה המון. הרבה שעות ישבתי לנסח ולדייק (מה עוד שבסוף גיליתי שחרגתי בהמון מ 1,000 מילים... והייתי צריך לעבוד קשה ולחתוך מהבשר החי על מנת לצמצם).

והייתי משוכנע שאקבל הרבה תגובות חיוביות.
בעיניי הקטע הזה מאוד יפה, יש בו גם כנות נוראית (היה מאוד קשה לתאר ככה את הלהט שלי לנצח!), גם תיאור של תהליך שלם - התחלה אמצע וסוף - שעבר עליי בעקבות האתגר, גם סיום מעודד, וגם מסר חשוב. והכל נכתב בשפה קולחת ומעניינת.

הבעיה היא, שכל זה רק לטעמי... כשנכנסתי לראות אם מישהו נהנה - מלבד תגובתו המעודדת של @אוראל סולטן לא קיבלתי שום תגובה.

והציק לי. ולא רק בגלל הצורך העז שלי במחמאות, אלא באמת בגלל שהתחלתי לחשוב שאולי יש לי בעיה של מודעות כתיבתית נמוכה... אולי אני עף על כתיבה שלא באמת ברמה טובה, אולי הכתיבה שלי לא מספיק מובנת או ברורה, אולי הקוראים לא אהבו או לא התחברו לרעיון, ואולי אלף אפשרויות נוספות שהחלו להתרוצץ במוחי...

אז מי שיוכל לעזור לי, לאו דווקא להחמיא - אלא לתת משוב כלשהו, האם היה משהו שנגע בו בכתיבה, האם זה סתם כתיבה יפה, האם יש בה ערך כלשהו, או שלא. אולי היא מבולבלת, אולי היא כתובה ברמה נמוכה, או אין לי מושג.

ולפעמים, משפט אחד יכול לתת כל כך המון - יוכיח משפטו הבודד של @אוראל סולטן ...

תודה...