בית חולים חורף תשפ"ה - לידה ראשונה היכן ללדת ? איכילוב מעייני הישועה או תה"ש

מצב
הנושא נעול.
טוב זה מעניין.
כי לי זה הרגיש דווקא עדיף, כי הרגשתי שבחדר לידה כביכול אני עוד בלידה.
התאוששות נותנת לי תחושה של סגירה כזאת. זהו, את אחרי...
אין צוות, זמן פרטי שלי עם התינוק ובעלי.
מה שנקרא הכל בעיני המתבונן
מחזק יפה את הטענה שמי שהיה לה טוב לא יודעת שיש טוב יותר.

גם בחדר לידה אחרי שהתינוק נולד אין צוות לשעה וחצי-שעתיים.
 
מחזק יפה את הטענה שמי שהיה לה טוב לא יודעת שיש טוב יותר.
לא חושבת שזה מחזק טענה כלשהי.
באופן אישי לא רואה טעם להשאר בחדר לידה
סבבה לגמרי שיש אחרות שכן מרגישות צורך להישאר
אם החדר לידה מחזק אותן, לבריאות
זה לא הופך את זה לטוב יותר...
 
לא חושבת שזה מחזק טענה כלשהי.
באופן אישי לא רואה טעם להשאר בחדר לידה
סבבה לגמרי שיש אחרות שכן מרגישות צורך להישאר
אם החדר לידה מחזק אותן, לבריאות
זה לא הופך את זה לטוב יותר...
זה לא 'מרגישות צורך להישאר',
זו חוויה אחרת לגמרי.
המעבר המהיר והלחוץ לחדר התאוששות במעייני הישועה זכור לי כסיוט,
בקושי עברו כמה דקות מהלידה וכבר מטיסים אותי למיטה אחרת (ספציפית גם האחות שעשתה את זה היתה מאד מאד לא נעימה... אבל זה כבר לא קשור ישירות לעניין), ומעבירים למרחב צר בין וילונות כשבחדר עוד 3 נשים מלבדי.
לא ממש הצלחתי ליהנות מהזמן הפרטי עם התינוק ובעלי כשאנחנו מצטופפים בחדר העמוס הזה...
לעומת החוויה בלניאדו-
שם נשארתי שעתיים באותו חדר מרווח (ויפהפה אגב), בשקט וברוגע, בלי כל הפרוצדורה של המעבר.
הנוכחות היחידה של הצוות היתה כשהמיילדת המקסימה הגיעה להביא לי מים לנטילת ידיים וכוס שתיה, מעבר לזה היינו שם לבד.
 
זה לא 'מרגישות צורך להישאר',
זו חוויה אחרת לגמרי.
המעבר המהיר והלחוץ לחדר התאוששות במעייני הישועה זכור לי כסיוט,
בקושי עברו כמה דקות מהלידה וכבר מטיסים אותי למיטה אחרת (ספציפית גם האחות שעשתה את זה היתה מאד מאד לא נעימה... אבל זה כבר לא קשור ישירות לעניין), ומעבירים למרחב צר בין וילונות כשבחדר עוד 3 נשים מלבדי.
לא ממש הצלחתי ליהנות מהזמן הפרטי עם התינוק ובעלי כשאנחנו מצטופפים בחדר העמוס הזה...
לעומת החוויה בלניאדו-
שם נשארתי שעתיים באותו חדר מרווח (ויפהפה אגב), בשקט וברוגע, בלי כל הפרוצדורה של המעבר.
הנוכחות היחידה של הצוות היתה כשהמיילדת המקסימה הגיעה להביא לי מים לנטילת ידיים וכוס שתיה, מעבר לזה היינו שם לבד.
תודה על כל מילה.

לא צריך לרצות להישאר. אבל מה הקשר לעבור מקום?
 
טוב זה מעניין.
כי לי זה הרגיש דווקא עדיף, כי הרגשתי שבחדר לידה כביכול אני עוד בלידה.
התאוששות נותנת לי תחושה של סגירה כזאת. זהו, את אחרי...
אין צוות, זמן פרטי שלי עם התינוק ובעלי.
מה שנקרא הכל בעיני המתבונן
אז למה לא ישר למחלקה? מה העניין בעוד תחנה?
 
אכן
בלידה האחרונה הייתי בחדר התאוששות בעין כרם, כי כשהגעתי הייתי צריכה להיכנס מיד לחדר לידה, ולא היה זמן לחכות שיתפנה חדר.
יחד איתי היו בחדר שתי נשים שהגיעו לבדיקות במהלך ההריון, ולא ילדו באותו יום.

ככה שגם אם קוראים לזה חדר התאוששות, כל הנשים שהיו בו באותו זמן הגיעו בכלל לצורך אחר, ולא להתאוששות אחרי הלידה.

יתכן שבזמנים אחרים כן יש שם נשים שצריכות השגחה מיוחדת אחרי הלידה, אבל התחושה שלי היתה שזה פשוט חדר "כלבויניק".
מעניין שהכניסו נשים לא בלידה לאזור חדרי הלידה, בד"כ נשים שבאות לפני לבדיקות /טיפולים קצרים נמצאות במיון יולדות.
יש מצב שילדת במיון יולדות?
 
מעניין שהכניסו נשים לא בלידה לאזור חדרי הלידה, בד"כ נשים שבאות לפני לבדיקות /טיפולים קצרים נמצאות במיון יולדות.
יש מצב שילדת במיון יולדות?
קראו לזה חדר התאוששות
זה היה ליד חדרי הלידה ולא במיון
גם אני הופתעתי שהן היו שם
 
לא חושבת שזה מחזק טענה כלשהי.
באופן אישי לא רואה טעם להשאר בחדר לידה
סבבה לגמרי שיש אחרות שכן מרגישות צורך להישאר
אם החדר לידה מחזק אותן, לבריאות
זה לא הופך את זה לטוב יותר...
השאלה גם מהם התנאים בחדר ההתאוששות,
מהתגובות כאן נשמע תת תנאים ליולדת טריה.
וזה חוץ ממה שזה עוד מעבר מיותר לטעמי.
 
השאלה גם מהם התנאים בחדר ההתאוששות,
מהתגובות כאן נשמע תת תנאים ליולדת טריה.
וזה חוץ ממה שזה עוד מעבר מיותר לטעמי.
עוברים עם אותה מיטה למחלקה- לא מעבירים שוב- אבל עדיין לא נעים בכלל:)
 
בקושי עברו כמה דקות מהלידה וכבר מטיסים אותי למיטה אחרת (ספציפית גם האחות שעשתה את זה היתה מאד מאד לא נעימה... אבל זה כבר לא קשור ישירות לעניין), ומעבירים למרחב צר בין וילונות כשבחדר עוד 3 נשים מלבדי.
זאת אותה המיטה, רק מסיעים אותה
ברור שאם היו מעבירים אותי מיטה הייתי מרגישה מה שאת מתארת
ואוו נשמע חוויה ממש לא נעימה מה שעברת.

שוב זה מאד אינדוודואלי
לא זכור לי בכלל עוד נשים באזור, זכור לי שקט, פרטיות, בקיצור, לי זה היה טוב ונעים...
 
לי לא ידוע שמעבירים מהר במעייני הישועה.
אני הגעתי שעה אחרי הלידה ורק אז העבירו את היולדת לחדר התאוששות.
 
אז למה לא ישר למחלקה? מה העניין בעוד תחנה?
לא זוכרת מדויק, אבל חלק מהזמן בעלי הלך להיות עם התינוק בחיול
אבל קודם זה באמת להתאושש, לראות שאין דימומים פתאום, בקיצור- הצוות קרוב ונגיש יותר
יכול להיות מי שמיותר לה יכולה לבקש לעלות למחלקה
שוב, שלא יבינו אותי לא נכון
אין לי רצון או טעם להתווכח עם חוויות של נשים אחרות
מי שחשוב לה חדר לידה- זה הכי לגיטימי.
רק הבאתי עוד צד.
 
זה לא 'מרגישות צורך להישאר',
זו חוויה אחרת לגמרי.
המעבר המהיר והלחוץ לחדר התאוששות במעייני הישועה זכור לי כסיוט,
בקושי עברו כמה דקות מהלידה וכבר מטיסים אותי למיטה אחרת (ספציפית גם האחות שעשתה את זה היתה מאד מאד לא נעימה... אבל זה כבר לא קשור ישירות לעניין), ומעבירים למרחב צר בין וילונות כשבחדר עוד 3 נשים מלבדי.
לא ממש הצלחתי ליהנות מהזמן הפרטי עם התינוק ובעלי כשאנחנו מצטופפים בחדר העמוס הזה...
לעומת החוויה בלניאדו-
שם נשארתי שעתיים באותו חדר מרווח (ויפהפה אגב), בשקט וברוגע, בלי כל הפרוצדורה של המעבר.
הנוכחות היחידה של הצוות היתה כשהמיילדת המקסימה הגיעה להביא לי מים לנטילת ידיים וכוס שתיה, מעבר לזה היינו שם לבד.
לי יש חוויה ממש שונה ,אני ילדתי במעייני הרבה לידות, ואף פעם לא העבירו אותי מהר , בפעם האחרונה אפילו כבר חיכיתי שיעבירו רציתי מאד כבר לעלות למחלקה .
 
זאת אותה המיטה, רק מסיעים אותה
ברור שאם היו מעבירים אותי מיטה הייתי מרגישה מה שאת מתארת
ואוו נשמע חוויה ממש לא נעימה מה שעברת.

שוב זה מאד אינדוודואלי
לא זכור לי בכלל עוד נשים באזור, זכור לי שקט, פרטיות, בקיצור, לי זה היה טוב ונעים...
את מדברת על מעייני הישועה? מעניין...
או שדברים השתנו מאז הייתי שם (אז לא היה מצב להכניס בחדר התאוששות מיטה רחבה של חדר לידה... המיטה שהעבירו אליה היתה צרה בהרבה),
או שאולי היית בזמן רגוע במיוחד?

לי לא ידוע שמעבירים מהר במעייני הישועה.
אני הגעתי שעה אחרי הלידה ורק אז העבירו את היולדת לחדר התאוששות.
שוב, אולי קשור לזמני עומס.
אצלי היה ממש לחץ באוויר,
תוך רבע שעה גג כבר הייתי בחוץ.

לי יש חוויה ממש שונה ,אני ילדתי במעייני הרבה לידות, ואף פעם לא העבירו אותי מהר , בפעם האחרונה אפילו כבר חיכיתי שיעבירו רציתי מאד כבר לעלות למחלקה .
גם אני רציתי לעלות למחלקה, אבל הייתי מוותרת ברצון על התחנה בדרך...
בפועל הייתי בחדר התאוששות הרבה יותר משעתיים,
כי ילדתי בתחילת הלילה ומעלים למחלקה רק בבוקר. השעות שם (ללא התינוק שנלקח לחיול מהר מאד, לעומת החוויה בלניאדו כשהתינוק נשאר אצלי על הידיים כל הזמן) ממש לא זכורות לי לטובה :(
 
ברור. ואני עושה בכל מקרה
רוצה לבדוק את נושא המחלקה החדשה
ולדעתי, כלומר- לי. זה לא שווה את החדשנות
חשבתי שהענין הוא הפרטיות
ובלעדיה עדיף לי ברגילה.

כמובן כל אחת והשיקולים שלה
בשביל זה האשכול, לא?
תודה על המענה!
במעייני אין אפס הפרדה מלא, אפילו שהם מצהירים שכן
במעבר לחדר התאוששות (סמוך מאוד ללידה) לוקחים את התינוק לכשעה לבדיקת רופא, האבא יכול להצטרף.
מי שחשוב לה אפס הפרדה, חדר ההתאוששות פוגע מאוד בחוויה ובחיבור הראשוני...
 
מבחינתי שיבא זה פסגה!
מכל הבחינות יחס, רמה , מקצועיות, שירות,ניקיון,התחשבות, אין עליהם ומינסיון עם אחרים גם
היה לנו בלידה משהו לא צפוי ולשיבא היה את הפיתרון המושלם ביותר לילד(אם זה היה קורה במעיני הם היו נאבדים מהמקרה ושולחים אותנו אם התינוק שנולד לשיבא) לפי דעתי חשוב מאוד שיהיה במקום מקצועי
כי אף פעם אי אפשר לדעת אילו הפתעות מחכות
והעיקר שיחכו לך הפתעות משמחות
אני ילדתי לפני שנתיים בשיבא, במקרה מסובך והם איבדו ידיים ורגליים, התייחסו נורא,
השאירו אותי שעות רבות (כ-7) בחדר התאוששות כשלא ידעו מה לעשות איתי,
התעצבנו, צעקו (!) עלי (למה לא דאגתי להביא את התרופות שלי מהמחלקה למעלה o_O)
ולקינוח במחלקה כשהייתי זקוקה דחוף לאיזושהי משחה שהיו אמורים לספק לי הצוות אמר ש"נגמר" ושארוץ לקנות בסופר פארם (!!!!!!!) שעה אחרי שנכנסתי למחלקה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מיותר לציין שלא באמת נגמר... פשוט לא היה להן כח להעביר מהמחלקה השניה
 
נערך לאחרונה ב:
כי ילדתי בתחילת הלילה ומעלים למחלקה רק בבוקר.
שטויות!!!!!!
ילדתי תמיד בלילה 12+ והעלו אותי למחלקה לאחר שעתיים שלוש ז"א 2:00 ו3:00 לפנות בוקר וכו'.
וגם לא העיפו אותי אף פעם לחדר התאוששות, הייתי שעה + בחדר לידה ורק אח"כ העבירו אותי להתאוששות בשביל ניקיון וכו' ואח"כ מיד למחלקה.
ממליצה מאוד על מעייני הישועה.
 
בטח התכוונת לכתוב שאת מופתעת
כי אני ממש בטוחה ש @חישוקים לא כתבה שטויות...
מה שהיא כתבה זה בדיוק מה שקרה אצלה.
כמו שראינו פה לאורך האשכול דברים מאד משתנים בין יולדת ליולדת
ולא יפה לבטל חוויה של מישהי רק בגלל שאצלי היה אחרת
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה