סקירה המגדל בכניסה לרמה ד' 3 הופקד להתנגדויות

[נבחר]

מחילה מכבודך, איני יודע מי אתה ומהו כבודך
הכתיבה המזלזלת שאינך יכול להכריע בין הכסף של היזם לבין 'הרבנים'
כאילו ברור לכולם שזה התכנית הנכונה והטובה וכולם רוצים את טובתו וכספו של היזם, רק 'יש בעיה עם הרבנים'
מזכיר את הכתבות בעיתונות הכללית על 'בעיית הרבנים'
אז דבר ראשון כולנו מכופפים את ראשינו לרבני העיר, דעתם דעתינו, וטובתם טובתינו
ובלי קשר לרבנים - אני כתושב, לא מעניין אותי לא טובת היזם ולא הכסף של היזם.
פשוט לא רוצה שהוא יבנה שם מגדלים.
ולא, לא אכפת לי שהוא יושב על מכרה זהב ושהוא יפסיד מיליונים.
תודה

 

[נבחר]

מחילה מכבודך, איני יודע מי אתה ומהו כבודך אם בכלל
הכתיבה המזלזלת שאינך יכול להכריע בין הכסף של היזם לבין 'הרבנים'
כאילו ברור לכולם שזה התכנית הנכונה והטובה וכולם רוצים את טובתו וכספו של היזם, רק 'יש בעיה עם הרבנים'
זה פשוט מגעיל ולא מתאים
ומזכיר את הכתבות בעיתונות הכללית על 'בעיית הרבנים'
אז דבר ראשון כולנו מכופפים את ראשינו לרבני העיר, דעתם דעתינו, וטובתם טובתינו
ובלי קשר לרבנים - אני כתושב, לא מעניין אותי לא טובת היזם ולא הכסף של היזם.
פשוט לא רוצה שהוא יבנה שם מגדלים.
ולא, לא אכפת לי שהוא יושב על מכרה זהב ושהוא יפסיד מיליונים.
תודה

מתכוון לזה כמובן

קשה לי שלא להזדהות עם היזם, שיושב על מכרה זהב ולא מעוניין להפסיד עשרות מיליונים בגלל הרבנים.

 

[מטמון אומנות]

מחילה מכבודך, איני יודע מי אתה ומהו כבודך
הכתיבה המזלזלת שאינך יכול להכריע בין הכסף של היזם לבין 'הרבנים'
כאילו ברור לכולם שזה התכנית הנכונה והטובה וכולם רוצים את טובתו וכספו של היזם, רק 'יש בעיה עם הרבנים'
מזכיר את הכתבות בעיתונות הכללית על 'בעיית הרבנים'
אז דבר ראשון כולנו מכופפים את ראשינו לרבני העיר, דעתם דעתינו, וטובתם טובתינו
ובלי קשר לרבנים - אני כתושב, לא מעניין אותי לא טובת היזם ולא הכסף של היזם.
פשוט לא רוצה שהוא יבנה שם מגדלים.
ולא, לא אכפת לי שהוא יושב על מכרה זהב ושהוא יפסיד מיליונים.
תודה

ח"ו לא התכוונתי לזלזל ברבנים, וצר לי אם השתמע כך מדברי. תיקנתי את הניסוח.
ואסביר את כוונתי:
בויכוח בין התושבים לבין היזמים לא צריך להגיע לדעת הרבנים. אם התושבים צודקים, הועדה תקבל את הטענות.
אך כשדעת התושבים לא מתקבלת בחוק, וכל הטענה על היזם היא, שהתוכנית מנוגדת לתקנת הרבנים,
זה הופך לקונפליקט בין הרכוש הפרטי של היזם לדעת רבנים. וצריך לבדוק האם מבחינה הלכתית היזם מחויב לתקנת רבני העיר.

 

[יעקב הרמתי]

אני עוקב אחר האשכול בעניין רב -
אני רואה את מאבקו העקוב מדם של @יעקב הרמתי בכל הנסיונות להשחיל פה ושם מתחת עינו הפקוחה עוד כמה קומות.

קשה לי שלא להזדהות עם היזם, שיושב על מכרה זהב ולא מעוניין להפסיד עשרות מיליונים בגלל התקנות לא לבנות מעל גובה מסוים וכדו'. כלל לא משנה לו אם יבואו לשם חילונים או חרדים. הוא רוצה כסף, וכמה שיותר־יותר טוב.

וזאת למודעי - שיש לי נגיעה בעניין. הייתי ממארגני קבוצת משקיעים שהשקיעו אצל יזם בד' 2 שקיבל שינוי תב"ע מדיור מוגן לדיור רגיל. ועו"ד הצליח לארגן 40 משפחות שהגישו התנגדות, וכעת העניין עומד לפתחו של המחוזי שאמור להכריע בעניין. ובמידה וההתנגדות תתקבל, היזם והמשקיעים יפסידו עשרות מיליונים.

ומהצד השני של המתרס אני רואה את הדברים באור שונה. לא מדובר בדר"כ ביזמים עם כוונות נסתרות לשנות את הצביון וכדו' כמו שהיה בגבול ב"ב־ר"ג. אלא בתחשיבים כלכליים המבדילים בין פרויקט כלכלי ורווחי לבין פרויקט צולע שבקושי מחזיר את עצמו.

מדובר בקונפליקט בין זכויות יזמים לבין טובת תושבים שנכון לגבי כל פרויקט, חילוני כחרדי. ואכן קשה להכריע מי צודק.

העו"ד המייצג גר ליד, והוא עובד במשרד עו"ד החזק ביותר במדינה בתחום התכנון והבנייה
הפרויקט חורג בכ5 מטרים מתקנת העיר
יש להם טענות צודקות ומובנות ביחס של הפרויקט להשפעה על הסביבה
-
במידה והתוכנית שלכם עוברת ותקבלו את אישור משרד השיכון להמרה לדיור רגיל הדרך לחיקוי קצרה, וזה יגרום גם לחברת איב62 לבצע זאת בפרויקט נשוא האשכול

 

[יעקב הרמתי]

אם הכניסה למגורים הוא דרך רחוב נהרדעא, לכאורה התוכנית יכולה לעמוד בדרישות הרבנים.

אתה לא שם לב בכלל מה אתה כותב ומי מצטט, ציטטת הודעה מפרויקט אחר בד'2,
ואיך בדיוק כבודו חושב שבאם יש כניסה מנהרדעא זה מסתדר עם דרישות הרבנים?????????

 

[נבחר]

ח"ו לא התכוונתי לזלזל ברבנים, וצר לי אם השתמע כך מדברי. תיקנתי את הניסוח.
ואסביר את כוונתי:
בויכוח בין התושבים לבין היזמים לא צריך להגיע לדעת הרבנים. אם התושבים צודקים, הועדה תקבל את הטענות.
אך כשדעת התושבים לא מתקבלת בחוק, וכל הטענה על היזם היא, שהתוכנית מנוגדת לתקנת הרבנים,
זה הופך לקונפליקט בין הרכוש הפרטי של היזם לדעת רבנים. וצריך לבדוק האם מבחינה הלכתית היזם מחויב לתקנת רבני העיר.

בסדר, בא נעזוב שניה את הרבנים
באמת אשמח לדעת, לשיטתך, למה בגלל שאנשים השקיעו כסף והיזם יושב על מכרה זהב - התושבים אמורים לסבול מכך.
אני ירחיב את שאלתי - יש תופעה נפוצה של אנשי עסקים שקונים חניות או שטחים ריקים מהקבלן מתחת בניינים, בונים יחידות ומשרדים, ובנין/רחוב/שכונה שלמה סובלת מכך.
אין חניות- בעלי החניות חונים ברחוב, יש עומס על התשתיות מים וביוב, פקקים וכו' וכולם סובלים, וככה נהיה קרית ספר 2.
ואין פוצה פה ומצפצף, כי אף אחד לא רוצה להרוס את הפרנסה של השני.
גם שם יבואו המשיעים ויגידו - השקענו כסף.
ויבוא העו"ד ויגיד שהוא מייצג משקיעים שמפסידים כסף.

 

[דג תמנון]

יתירה מזו, משקיעים שהשקיעו כסף בדירה תוך שהם יודעים שהכל עומד על כרעי שינוי הייעוד, יש להם זכות טענה בכלל?

 

[מישמשית]

יתירה מזו, משקיעים שהשקיעו כסף בדירה תוך שהם יודעים שהכל עומד על כרעי שינוי הייעוד, יש להם זכות טענה בכלל?

ברור .............
הרי כל הדיירים בקיאים בכל חוקי התו"ב ומעודכנים בכל המתרחש בבנינים סביבם.......
תמימות ....או אטימות.......????????????
איני יודעת מה יותר גרוע.......

 

[יעקב הרמתי]

היה פעם מישהו שהציע חוק להקמת אתר שירכז את כלל מודעות התו"ב!
משום מה, ואיני יודע למה..... זה נבלם

 

[דג תמנון]

היה פעם מישהו שהציע חוק להקמת אתר שירכז את כלל מודעות התו"ב!
משום מה, ואיני יודע למה..... זה נבלם

כמו שמשום מה כל המודעות של תו''ב מנוסחות כמו שהן מנוסחות, לא כתוב בשום מקום: ''כאן הולכים לבנות מגדל בן 35 קומות מול בניין מס' 19'' אלא ''הנידון: בקשת הקלה, שינוי ייעוד וניוד זכויות בחלקה הידועה (?) כגוש מס'--- חלקה ---- ואידך זיל גמור...

 

[יעקב הרמתי]

ואידך זיל גמור...

כך צרך לכתוב:
ואידך זיל למשרדי תו"ב ביום פלוני ובשעה פלוני שם יקבל אותכם רובוט אישי שיטפל בפנייה שלכם תוך 14 יום

 

[די]

ואיך בדיוק כבודו חושב שבאם יש כניסה מנהרדעא זה מסתדר עם דרישות הרבנים?????????

אם לא סופרים את קומת הכניסה ואת הדופלקס, זה רק 8 קומות מגורים, כמו תקנת העיר.

 

[יעקב הרמתי]

אם לא סופרים את קומת הכניסה ואת הדופלקס, זה רק 8 קומות מגורים, כמו תקנת העיר.

מי לא סופר? היו כמה רבנים שעתם מלכתחילה הייתה לאשר את זה אבל הקו הכללי הוא לכלול את קומת הכניסה והדופלקס בתוך התקנה

 

[מטמון אומנות]

בסדר, בא נעזוב שניה את הרבנים
באמת אשמח לדעת, לשיטתך, למה בגלל שאנשים השקיעו כסף והיזם יושב על מכרה זהב - התושבים אמורים לסבול מכך.
אני ירחיב את שאלתי - יש תופעה נפוצה של אנשי עסקים שקונים חניות או שטחים ריקים מהקבלן מתחת בניינים, בונים יחידות ומשרדים, ובנין/רחוב/שכונה שלמה סובלת מכך.
אין חניות- בעלי החניות חונים ברחוב, יש עומס על התשתיות מים וביוב, פקקים וכו' וכולם סובלים, וככה נהיה קרית ספר 2.
ואין פוצה פה ומצפצף, כי אף אחד לא רוצה להרוס את הפרנסה של השני.
גם שם יבואו המשיעים ויגידו - השקענו כסף.
ויבוא העו"ד ויגיד שהוא מייצג משקיעים שמפסידים כסף.

אבהיר שוב את טענתי -
לא ניסיתי לשכנע את התושבים לא להגיש התנגדות, מכיוון שזה זכותם הלגיטימית.
אין לי אפילו שמץ של טענה על כך שהגישו את ההתנגדות, (בפרט שהם שאלו רב שאישר להם, ואף שהוא המליץ להם להמנע הוא הדגיש שמותר להם.)
היה חשוב לי להדגיש את הנקודה, כי אין ליזמים שום רצון או כוונה לשנות את אופי העיר, כפי שהיו כאלו שניסו לייחס להם. אלא רצון למקסם את פוטנציאל הרווח מנכסיהם.
וכן במידה והועדה לא תקבל את התנגדות התושבים. והבעיה תישאר 'תקנות העיר', לא בטוח כי על היזם להתחשב בכך.

 

[אור אורות]

אם הכניסה למגורים הוא דרך רחוב נהרדעא, לכאורה התוכנית יכולה לעמוד בדרישות הרבנים.

לפי התוכנית הכניסה למגורים של הבניינים הקטנים יותר הינה מהאמוראים.

 

[יעקב הרמתי]

וכן במידה והועדה לא תקבל את התנגדות התושבים. והבעיה תישאר 'תקנות העיר', לא בטוח כי על היזם להתחשב בכך.

אם התכוונת ש'תקנת העיר' היא לא טענה מקצועית ורלוונטית במוסדות התו"ב אז זה בסדר

 

[די]

לפי התוכנית הכניסה למגורים של הבניינים הקטנים יותר הינה מהאמוראים.

הכניסה לבניין הגבוה ישר מנהרדעא, הכניסה לבניינים הנמוכים מרחבה משותפת מעל המסחר, שהכניסה לרחבה היא מרחוב נהרדעא.

 

[יעקב הרמתי]

הכניסה מרחוב נהרדעא אך זה לא פותר שום דבר זה נגד תקנת העיר

 

[די]

הכניסה מרחוב נהרדעא אך זה לא פותר שום דבר זה נגד תקנת העיר

יש לך פרשנות מחמירה לתקנת העיר..
לפי זה חלק מהבניינים הבנויים ברמה ד' גם כן לא עומדים בתקנת העיר..

 

[יעקב הרמתי]

לפי זה חלק מהבניינים הבנויים ברמה ד' גם כן לא עומדים בתקנת העיר..

זה באמת לא סותר ולא קשור
תקנת העיר לא הגיעה כדי להלבין תוכניות בנייה ישנות שנבנו או שלא נבנו