בקשה ימי מחלה: גזל?!

[1 היה אברהם]

לא מצליח להבין מה מטרת האשכול הארוך הזה
מדובר פה בשאלה הלכתית נטו שמשתנה ממקרה למקרה ומצריכה שאלת רב בכל פעם מחדש
אני ממש לא חושב שאסור, יש מקרים שמותר ואף צריך, אבל מה הקשר לשאול זאת כאן??
למטרת מה כותבים את כל סברות הכרס לכאן ולכאן?
הדבר דומה לשאלה במחבת בשרית וכו' וכו' שיתחיל כאן דיון עם מעמיק האם כשר או לא ממי שלא למד מעולם את ההלכות מיסודם..

הכי הצחיק אותי התגובה שהמעסיק יכול לערער ואם הוא לא עשה זאת זה בעייתו,
אם כן גם הגנב יכול לגנוב וזה בעית הנגנב שלא פנה למשטרה..
לאן אנשים יכולים להגיע עם פסיקה עצמית מלווה בנגיעה גדולה..

ואגב, בעיקרון צריכים לנעול את האשכול, ראו בכללים שאין לשאול שאלות הלכתיות..

 

[אחת_אחרת]

בלת"ק חלקי,
אני ממש לא מבינה את התבכיינות המעסיקים ה"מנוצלים"
זה החוק, והוא ידוע מראש, אף אחד לא הפיל את זה עליכם בהפתעה
תקחו את זה בבקשה בחשבון כשאתם סוגרים חוזה עם העובד,
וכמו כל התארגנות להוצאה שעלולה להיות בבית או בעסק, תתכוננו ותפרישו בצד כל חודש סכום מסוים
ככה לא יפול עליכם "פתאום".
ההתעסקות והחפירה בהחלטת העובד איך להשתמש בהטבה שמגיעה לו ע"פ חוק
ועוד לנצל את ההלכה בשביל זה,
מתאימה למעסיקים חרדים שעדיין בטוחים שגם את המשכורת שהם נותנים לעובד הם נותנים בחסד,
היא לא מתאימה כלל לעולם הגדול שיודע שהנוסחה הנכונה לעסק טוב ומתפקד היא עובד מרוצה.

 

[קוב"ה אורייתא וישראל]

לא מצליח להבין מה מטרת האשכול הארוך הזה
מדובר פה בשאלה הלכתית נטו שמשתנה ממקרה למקרה ומצריכה שאלת רב בכל פעם מחדש
אני ממש לא חושב שאסור, יש מקרים שמותר ואף צריך, אבל מה הקשר לשאול זאת כאן??
למטרת מה כותבים את כל סברות הכרס לכאן ולכאן?
הדבר דומה לשאלה במחבת בשרית וכו' וכו' שיתחיל כאן דיון עם מעמיק האם כשר או לא ממי שלא למד מעולם את ההלכות מיסודם..

הכי הצחיק אותי התגובה שהמעסיק יכול לערער ואם הוא לא עשה זאת זה בעייתו,
אם כן גם הגנב יכול לגנוב וזה בעית הנגנב שלא פנה למשטרה..
לאן אנשים יכולים להגיע עם פסיקה עצמית מלווה בנגיעה גדולה..

ואגב, בעיקרון צריכים לנעול את האשכול, ראו בכללים שאין לשאול שאלות הלכתיות..

זהו שלא
הדבר ממש אינו דומה לשאלה במחבת בשרי או חלבי שם זו שאלה הלכתית חד חד ערכית נטו ואינה תלויה בפרשנות עובדתית מציאותית רגשית כזו או אחרת, בניגוד לשאלות ממוניות שהרבה מהם תלויות מצב, הרגשה, מנהג, ואומדנא, שאינם כתובות בהלכה היבשה, גם כשתשאל רב הוא הוא יהיה חייב לדעת כמובן אחרי שהוא יודע את ההלכה, קודם כל את החוק ולאחר כך את המציאות ולהיות חשוף לרגשות הנשים או הגברים ויכולתן לעבוד בזמן מחלה או לא, כדי להגדיר מהי עמדת ההלכה לשאלה הנדונית

 

[ליליאן]

כן, אבל שמירה היא על חשבון בטוח לאומי, וימי מחלה על חשבון המעסיק. אולי היא לא אמורה לספוג את זה, אבל למה המעסיק צריך?

ביטוח לאומי נותן רק על חשש של נזק לעובר מהמשך עבודה
ורק שמקרים מאוד ספסיפיים.
חוץ מהעובר יש גם אשה. וביטוח לאוצמי לא מכיר בתחלואים שלה
וההשלכות של העבודה עליה.

אז אם היא מרגישה חולה,
לא משנה בכלל אם ההריון גרם או לא,
למה שלא תיקח ימי מחלה? לא הבנתי.

 

[משה 05276]

בלת"ק חלקי,
אני ממש לא מבינה את התבכיינות המעסיקים ה"מנוצלים"
זה החוק, והוא ידוע מראש, אף אחד לא הפיל את זה עליכם בהפתעה
תקחו את זה בבקשה בחשבון כשאתם סוגרים חוזה עם העובד,
וכמו כל התארגנות להוצאה שעלולה להיות בבית או בעסק, תתכוננו ותפרישו בצד כל חודש סכום מסוים
ככה לא יפול עליכם "פתאום".
ההתעסקות והחפירה בהחלטת העובד איך להשתמש בהטבה שמגיעה לו ע"פ חוק
ועוד לנצל את ההלכה בשביל זה,
מתאימה למעסיקים חרדים שעדיין בטוחים שגם את המשכורת שהם נותנים לעובד הם נותנים בחסד,
היא לא מתאימה כלל לעולם הגדול שיודע שהנוסחה הנכונה לעסק טוב ומתפקד היא עובד מרוצה.

חופשת מחלה היא לא הטבה של העובד
זה זכות אלמנטרית בלבד

 

[ליליאן]

ברור שהדיון הוא לא האם שווה להעסיק או לאו

אין בעיה.
כל אחד שחושב שלא,
שיחשוב טוב אם היה רוצה שישקלו כך את ההעסקה של אשתו.

 

[שפרה ר.]

ביטוח לאוצמי נותן רק על חשש של נזק לעובר מהמשך עבודה
ורק שמקרים מאוס ספסיפיים.
חוץ מהעובר יש גם אשה. וביטוח לאוצמי לא מכיר בתחלואים שלה
וההשלכות של העבודה עליה.

אז אם היא מרגישה חולה,
לא משנה בכלל אם ההריון גרם או לא,
למה שלא תיקח ימי מחלה? לא הבנתי.

האמת שאני לא זוכרת על מה הגבתי שם ואולי לא הבנתי נכון את ההודעה שעליה הגבתי.
מדגישה כאן את דעתי:
אם האישה לא מרגישה טוב - שתיקח ימי מחלה! לזה בדיוק הם נועדו, וזה שהיא בהריון לא אומר שהיא איבדה את הזכות להשתמש בהם!!
אם היא מרגישה טוב או יחסית טוב ומסוגלת לעבוד אבל בא לה לנוח וחופש - שתיקח חופש בכיף, אבל על חשבונה ולא ימי מחלה

 

[אחת_אחרת]

חופשת מחלה היא לא הטבה של העובד
זה זכות אלמנטרית בלבד

אל תכנס לפינת הסמנטיקה,
ואם אתה רוצה לדייק את לשון החוק "הזכות לדמי מחלה"
"עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעסיקו..."
ומעוגן גם בחוק באיזו צורה להודיע ועד כמה המעסיק יכול להיות מעורב במהות המחלה (מגלה סוד, לפי החוק הוא לא זכאי להיות מעורב)

 

[mina]

לא קראתי את כל התגובות.
לא רואה בזה טעם..

אני רק אחדד.
הצד שמצדד במעסיק ומתנגד לעובדות שלוקחות מחלה
מדבר על עובדות שלוקחות מחלה - והם לא חולות ולא כלום!!!
לא צריך להיתמם!!!!!!

אני לא מדברת על אישה בהריון שבאמת באמת מתקשה לבצע את העבודה ובאמת סובלת.

אני מדברת על נשים שהם אמנם בהריון- אבל הם בריאות לחלוטין. ויכולות לבצע כל דבר מלבד העבודה שלהם.

ולא, לא ביקשתי שאישה שבהגדרה היא חולה, "תסתגר בבית"

ויש המון תחומים ולפעמים נכון אישה בהריון יכולה ללכת לקניות ולא יכולה לעבוד במעון וכד'..

אבל אנחנו מדברים על המקרים האחרים!!
המקרים שבהם העובד מנצל את המעסיק ...

ותאמינו לי שאני מדברת מנסיון רב.

ואני גם מדברת לאו דווקא על לפני לידה. כמו גם המון המון פעמים התופעה הזאת רווחת אחרי לידה.
כשאישה כבר לא בהריון. והיא כבר מרגישה מעולה . ופשוט מתחשק לה להשאר עם הילד בבית- וזה גזל גמור.

 

[ליליאן]

זו טעות נפוצה, ואולי הגורם לטעויות כאלה.
לפני שמנסים לקבוע כללים במסמרות, דבר ראשון שעובדת תדע שזה מימון ישיר מהכיס של המעסיק.
מאמינה שמשם כל אחת עושה את החשבון שלה.

לא חושבת שזה שיקול.
לא הייתי רוצה שהבת שלי תהרוג את עצמה
כי היא חסה כל כיסו של מהמעסיק הפרטי

ממש לא שיקול.

את מרגישה רע?
עם יד על הלב, את צריכה להשאר בבית?
תשארי.
תעבדי מהבית או לא - עוד שיקול
ותתקשרי לרופא.

זה הכל.

 

[mina]

אני ממש לא מבינה את התבכיינות המעסיקים ה"מנוצלים"
זה החוק, והוא ידוע מראש, אף אחד לא הפיל את זה עליכם בהפתעה
תקחו את זה בבקשה בחשבון כשאתם סוגרים חוזה עם העובד,

זה ממש לא החוק. (איזה בהריון זכאית לדמי מחלה...)
גם עובד שבוחר בדעתו לצאת לעבוד יודע שהוא אמור לעבוד גם בזמן הריון
לא מתאים לו לעבוד בהריון - שלא ייצא לעבוד.

 

[mina]

לא חושבת שזה שיקול.
לא הייתי רוצה שהבת שלי תהרוג את עצמה
כי היא חסה כל כיסו של מהמעסיק הפרטי

אם את חושבת שאם היא תעבוד - היא תמות.
אז הייתי מתפטרת בכל אופן בלי קשר להריון...

אני יותר מפחדת מלמות בגיהנום.

 

[1 היה אברהם]

זהו שלא
הדבר ממש אינו דומה לשאלה במחבת בשרי או חלבי שם זו שאלה הלכתית חד חד ערכית נטו ואינה תלויה בפרשנות עובדתית מציאותית רגשית כזו או אחרת, בניגוד לשאלות ממוניות שהרבה מהם תלויות מצב, הרגשה, מנהג, ואומדנא, שאינם כתובות בהלכה היבשה, גם כשתשאל רב הוא הוא יהיה חייב לדעת כמובן אחרי שהוא יודע את ההלכה, קודם כל את החוק ולאחר כך את המציאות ולהיות חשוף לרגשות הנשים או הגברים ויכולתן לעבוד בזמן מחלה או לא, כדי להגדיר מהי עמדת ההלכה לשאלה הנדונית

נו
זה כוונתי
לשאול רב כל פעם מחדש, והרב ישקול לפי הנתונים הלא כתובים
לא שכל אחד ישפוט לעצמו על סמך סברות ודמיונות בשאלה חמורה של גזל

 

[DvoraVidman]

לא חושבת שזה שיקול.
לא הייתי רוצה שהבת שלי תהרוג את עצמה
כי היא חסה כל כיסו של מהמעסיק הפרטי

ממש לא שיקול.

את מרגישה רע?
עם יד על הלב, את צריכה להשאר בבית?
תשארי.
תעבדי מהבית או לא - עוד שיקול
ותתקשרי לרופא.

זה הכל.

ברור שלא מדברת על להרוג את עצמה.
וכן חושבת שבתחומים האפורים (כל אצת ומה שאפור אצלה) זה משנה להחלטה אם הכסף יוצא מביטוח לאומי או ישירות מהמעסיק.

 

[ליליאן]

זה ממש לא החוק. (איזה בהריון זכאית לדמי מחלה...)
גם עובד שבוחר בדעתו לצאת לעבוד יודע שהוא אמור לעבוד גם בזמן הריון
לא מתאים לו לעבוד בהריון - שלא ייצא לעבוד.

איפה האשכול שאמרו
שנשים רעים כלפי נשים אחרות
הרבה יותר מגברים?...

 

[ליליאן]

ברור שלא מדברת על להרוג את עצמה.
וכן חושבת שבתחומים האפורים (כל אצת ומה שאפור אצלה) זה משנה להחלטה אם הכסף יוצא מביטוח לאומי או ישירות מהמעסיק.

יש מספיק נשים צעירות
(כולל האשה הצעירה שאני הייתי)
שהלחץ הזה מהמעסיק
שולח אותן חולות לעבודה
שוב ושוב ושוב
והנטיה הטבעית היא לרצות ולציית
ולהתפתל ולסבול ולהגיד כלום וחצי

רק חסר שתוסיפי לה דאגה לכיס של המעסיק
ואיומים בגיהנום

 

[אחת_אחרת]

לא קראתי את כל התגובות.
לא רואה בזה טעם..

אני רק אחדד.
הצד שמצדד במעסיק ומתנגד לעובדות שלוקחות מחלה
מדבר על עובדות שלוקחות מחלה - והם לא חולות ולא כלום!!!
לא צריך להיתמם!!!!!!

אני לא מדברת על אישה בהריון שבאמת באמת מתקשה לבצע את העבודה ובאמת סובלת.

אני מדברת על נשים שהם אמנם בהריון- אבל הם בריאות לחלוטין. ויכולות לבצע כל דבר מלבד העבודה שלהם.

ולא, לא ביקשתי שאישה שבהגדרה היא חולה, "תסתגר בבית"

ויש המון תחומים ולפעמים נכון אישה בהריון יכולה ללכת לקניות ולא יכולה לעבוד במעון וכד'..

אבל אנחנו מדברים על המקרים האחרים!!
המקרים שבהם העובד מנצל את המעסיק ...

ותאמינו לי שאני מדברת מנסיון רב.

ואני גם מדברת לאו דווקא על לפני לידה. כמו גם המון המון פעמים התופעה הזאת רווחת אחרי לידה.
כשאישה כבר לא בהריון. והיא כבר מרגישה מעולה . ופשוט מתחשק לה להשאר עם הילד בבית- וזה גזל גמור.

זה לא עניינך ולא עניין אף אחד וזו אפילו חוצפה לבדוק למה אשה השתמשה בזכות המוקנית לה לימי מחלה,
אני מבינה שאת מעסיקה ורוממות ההלכה בפיך,
מרום שנותי ואני לא צעירה, אני יכולה להגיד לך שבענייני גזל נתקלתי ביותר מקרים הפוכים של מעסיק שניצל וגזל עובד מאשר עובד שגזל מעסיק ( ואל תקפצי שזה לא מצדיק, תראי מה כתבתי קודם על התארגנות המעביד לנושא)

 

[קוב"ה אורייתא וישראל]

נו
זה כוונתי
לשאול רב כל פעם מחדש, והרב ישקול לפי הנתונים הלא כתובים
לא שכל אחד ישפוט לעצמו על סמך סברות ודמיונות בשאלה חמורה של גזל

אומר זאת בקיצור כך
האשכול כאן חידד את המציאות הנדרשת להכרעת ההלכה

 

[DvoraVidman]

אם את חושבת שאם היא תעבוד - היא תמות.
אז הייתי מתפטרת בכל אופן בלי קשר להריון...

אני יותר מפחדת מלמות בגיהנום.

אין צורך בהקצנות.

יש מספיק נשים צעירות
(כולל האשה הצעירה שאני הייתי)
שהלחץ הזה מהמעסיק
שולחת אותן חולות לעבודה
שוב ושוב ושוב
והנטיה הטבעית היא לרצות ולציית
ולהתפתל ולסבול ולהגיד כלום וחצי

רק חסר שתוסיפי לה דאגה לכיס של המעסיק
ואיומים בגיהנום

מסכימה שכאשר זה המצב צריך איזון לצד השני.
אני לא בטוחה שזה המצב בדור z.

 

[mina]

זה לא עניינך ולא עניין אף אחד וזו אפילו חוצפה לבדוק למה אשה השתמשה בזכות המוקנית לה לימי מחלה,
אני מבינה שאת מעסיקה ורוממות ההלכה בפיך,
מרום שנותיואני לא צעירה, אני יכולה להגיד לך שבענייני גזל נתקלתי ביותר מקרים הפוכים של מעסיק שניצל וגזל עובד מאשר עובד שגזל מעסיק ( ואל תקפצי שזה לא מצדיק, תראי מה כתבתי קודם על התארגנות המעביד לנושא)

זה בהחלט לא ענייני
כל אחד כאן משמיע את דעתו. ודעתי שזה עדיין גזל.
שוב מדברת על מקרה שהאישור מחלה - הוא מבולף לחלוטין
ולא . אני לא מעסיקה. דווקא. ובחיים לא הייתי
אני שכירה בדיוק כמו כל אותם אנשים, וגם אני הייתי בהריון לא פעם ולא פעמיים....