בית חולים חורף תשפ"ה - לידה ראשונה היכן ללדת ? איכילוב מעייני הישועה או תה"ש

מצב
הנושא נעול.
וחברה שלי ילדה לידה ראשונה בבית.
אז מה.

מי שמתכנן לנסוע 40 דק' לא מחכה לרגע האחרון.

וחוץ מזה, תכלס היו לך עוד 20 שעות. כלומר- כן היה לך מספיק זמן לנסיעה של 40 דק'.
 
וחברה שלי ילדה לידה ראשונה בבית.
אז מה.

מי שמתכנן לנסוע 40 דק' לא מחכה לרגע האחרון.

וחוץ מזה, תכלס היו לך עוד 20 שעות. כלומר- כן היה לך מספיק זמן לנסיעה של 40 דק'.
20 דקות, תיקנתי עכשיו... תוך 35 דקות מהרגע שנכנסתי לבי"ח כבר הייתי אחרי הלידה
 
באמת יפה שהביאו לך אוכל למיטה, בבתי החולים שאני ילדתי (גיוונתי הרבה :) ) במרכז - בכולם היה חדר אוכל ולא חמגשית לחדר. (לא בטוח שאני לא מעדיפה את זה. נוח לי לארגן את המנה שלי בהתאם לטעמי)
ספציפית לגבי עין כרם,
יש חדר אוכל שבו היולדת יכולה לבחור מה לקחת .
רק אם מישהי לא מגיעה כי אין לה כוח, או כי היא עסוקה עם התינוק, מציעים להביא לה חמגשית לחדר.
(הבנתי שהיו תקופות בקורונה שלא היה חדר אוכל. אבל הוא חזר לפעילות)
נתקלתי ביולדות עם דמעות, קשיים בהנקה,עייפות מטורפת וכל החלום הקסום הזה של אפס הפרדה ובונדינג וכל מה שקראו עליו בהתלהבות בכל מקום - איפה הוא?!
לרוב , זה פשוט לא מסתדר. מיטה של בית חולים, רעש של בית חולים , אי המצאות של בן זוג ומשפחה 24/7 - עם שינה ומנוחה.. משם הגלגל של מחסור בחלב מתחיל להתגלגל---
ואז שמענו על כל מיני נשים שישנות במיטת בית חולים עם התינוק ביחד ממש אפס הפרדה- יש הרבה תיאוריות שזה "בטיחותי ממש"..
יש נשים שביות מלא לא מתאים להן.
וחשוב לא לגרום להן לייסורי מצפון על כך.
אבל יש לא מעט נשים שזה כן מתאים להן, גם אם הן לא עוברות אחרי שמונה שעות למלונית.
וגם אם אין להן ליווי צמוד.
ואפילו אם הן לא ישנות עם התינוק איתן במיטה.
בעיני, למי שלא מעוניינת לתת בקבוק בלילה, ביות מלא זו בחירה טובה בהרבה מאשר לבלות את הלילה השני הקשוח על הכורסה בחדר הנקה.
לא ענין של ביקוש
ענין של שיווק

אם כל הרשת מודדת אותך בכמה אתה פתוח ל"נכון ולטבעי"
אז אתה עושה את זה
כי זה הדירוג שלך בסוף בכל אתרי ההשוואות...

חוץ מזה זה חסכוני בהחלט. פחות צוות. אז למה לא?! גם משתלם גם מדרג אותך יפה ברשת.
אני מרגישה שיש פה תנועת מטוטלת.

כשילדתי את הבכור שלי, כבר היו מחלקות ביות מלא, אבל לא הכרתי אף אחת בסביבתי שהלכה למחלקה כזו, זה היה נראה לי משהו שמתאים רק לכאלו שכל אורח החיים שלהן טבעוני, ולא עלה על דעתי לנסות.

בלידה השלישית כבר ניסיתי בעצמי, אחרי חוויה לא נעימה בתינוקיה בלידה השנייה ואז הבנתי שזה מה שמתאים וטוב לי.
אני לא יודעת אם זה היה קורה אם לא היו מתחילים לדבר יותר על הנושא.

היום באמת ביות מלא יותר "נחשב", ולכן גם הנוכחות שלו ברשתות מאד עלתה. וזה שבפרוג כותבות המון על הביות, ופחות נשים כותבות שהיו במחלקה רגילה, זה לדעתי בעיקר בגלל שאף אחד לא אוהב לכתוב בפומבי דברים משאירים אותו באור פחות נעים, ולא בגלל שאין פה הרבה נשים שלא לוקחות ביות.


בעיני זה שביות מלא הפך לאופציה סטנדרטית זה מבורך. זה שיש אווירה שגורמת למי שלא הולכת להיות מלא להתבייש בזה, מבורך פחות.
אותו רעיון בעיני נכון גם לגבי הנקה.
 
ייתכן בהחלט.
לא ביקרתי בכל בתי החולים בארץ.

הטענה כאילו מעייני הישועה הוא היחיד שבדיקת רופא ראשונית היא בחדר הרופא בנוכחות הורים - אינה נכונה.
(בשאר הבדיקות - הרופא והאחיות הגיעו עד למיטה בתה"ש - גם למי ששמה את התינוק בתינוקיה)

באמת יפה שהביאו לך אוכל למיטה, בבתי החולים שאני ילדתי (גיוונתי הרבה :) ) במרכז - בכולם היה חדר אוכל ולא חמגשית לחדר. (לא בטוח שאני לא מעדיפה את זה. נוח לי לארגן את המנה שלי בהתאם לטעמי)

אני רק חייבת לציין משהו על זה ש"אשה אחרי לידה לא צריכה להתרוצץ"..
בתל השומר נתנו זריקה נגד קרישה לכל מי שמסיבה כלשהי פחות בפעולה . - הרופא הסביר שאי תזוזה מספקת , מסכנת מאד בהווצרות קרישים ותסחיפים.
את הולכת יפה ומסתובבת הרבה במחלקה - אין צורך בזריקה.
אף אחד לא אמר לעשות התעמלות או לעלות ולרדת מדרגות. אבל ללכת בתוך המחלקה לחדר אוכל/חדר רופא/עמדת אחיות/תינוקיה ובכללי לזוז - זה חשוב רפואית.
לגבי תזוזה אחרי לידה- זו גישה ממש מיושנת
נכון שיש נשים בסיכון, אבל אצל אישה בריאה, בכושר, שעברה לידה טבעית אין שום סיבה ללכת או לעמוד מעבר למקלחת/ שירותים שבתוך החדר. לא שכבתי כל הזמן, ישבתי בכורסא, בישיבה מזרחית על המיטה וכו' אבל לעמוד לא עמדתי יותר מכמה דקות בשבועיים שאחרי הלידה. כן עשיתי התעמלות במיטה, והזזתי את השרירים ושמרתי על גמישות אבל נמנעתי מכל מאמץ. (ואגב בהדסה מצידם אף אחד לא התעניין בכלל אם זזתי או לא, להיפך, הם ממש מעודדים מנוחה מוחלטת)

ואגב, אף רופא לא יספר לך שהמאמץ בשבוע שצמוד ללידה מאט מאוד מאוד מאוד את ההחלמה, ויקח בחשבון את ההשלכות שיש לזה במיוחד אצל אישה שומרת תורה ומצוות
 
אמותינו לאורך כל הדורות עשו ביות מלא.
הטרנד הוא דווקא המערביות שנכנסה במאה הקודמת והחליטה להפריד יילודים מאמותיהן.
כך שמי שמבייתת היא לא נסחפת אחרי טרנדים חולפים, אלא חוזרת למקורות.
ונכון מאד שכדי לביית צריכים תנאים. בית החולים אמור לאפשר תנאי ביות ולספק את כל מה שדרוש ליולדת ולתינוק בעניין. בין אם בכח אדם, בין אם בפסיליטיז ובין אם במודעות של הצוות.
מנסיוני בהדסה עין כרם יש צוות אחיות רחב מאד שעוזר עם התינוק, עוקב אחריו ולוקח עליו אחריות, אחיות שקשובות מאד ליולדת ונענות במהירות לכל צורך, וכמובן חדרי אשפוז מותאמים.

אני שומעת ממבייתות שהותשו מהבחירה, כי ילדו בבית חולים שלא אפשר וסיפק תנאי ביות.

ועדיין, כל מקרה וכל לידה לגופו/ה.
 
כשמשהו קיים ולכמה אנשים בודדים הוא חשוב - הוא קיים. הוא לא טרנדי.

כשתופעה שהיתה פחות מצויה ופחות מתאימה לרוב הנשים , הופכת ל"להיט" וכל בית חולים שרוצה להרשים חייב להוכיח שהוא מעודד אותו - הוא הופך להיות "טרנד".
מאז ומעולם יולדות ויילודיהן שהו ביחד ולא הופרדו.
הטרנד הוא זה שקרה במאה הקודמת, שנבע משיקולים גויים וגבריים, לפיו מפרידים את הנולד מהיולדת. אין בזה צורך של אף אחד מהם, אלא גישה מערבית בתוספת נהלים לחסכון בכח אדם, בשטח, בניקיון וכו'.
 
אני לא הייתי שם, אז זו לא עדות מכלי ראשון... אבל בעלי (שממש לא שש על זה בהתחלה) חזר והודה לי שצדקתי ששלחתי אותו עם הילד. אולי גם בתינוקות יש אחרי הלידה מייד ויש את יתר היום הראשון - לא חקרתי את הנושא. והוא חזר על העדות הזו כל לידה מחדש, ויש לי ב"ה כמה וכמה ילדים:)
לא מתכוונת לבקר את כל ההורים אבל זכותי המלאה לחשוב שטובת הילד שלי היא להיות איתי באפס הפרדה ואני מסוגלת לעמוד בזה, לוותר קצת על עצמי עם כל הקושי (ולא כי אני יולדת עם כוחות על, המחשבה על התינוק שהיה צמוד אלי 9 חודשים ופתאום ננצא לבד בתינוקיה עמוסה עם אחיות עסוקות לא מאפשרת לי מילא לנוח. אני נחה הרבה יותר טוב איתו. בלידה האחרונה הכניסו את הבן שלי להשגחה ולא נחתי נורמלי בכלל. במיוחד בהנקה).
אני לגמרי מכבדת את מי שלא מסוגלת או חושבת שאני מגזימה ולתינוק אין טראומה מניתוק מאמא, אבל באותה מידה יש בי מינימום של ציפיה שאותן נשים לא תתיחסנה בזלזול למישהי שחושבת אחרת מהן כטרנד וקשקוש. יש הרבה שכל והגיון בביות. מי שלא מתאים לה שתהיה בבקשה שלמה עם בחירתה בלי לרדת על מי שזה כן מתאים לה. כנ"ל להיפך. כשאני הפסקתי הנקה מוקדם אצל אחד הילדים כי זה לא התאים לי לא הפכתי את ההנקה לערך טרנדי חסר הגיון ומציק. באמת לכל אחד יש את השיקולים שלו, לא דומה אישה לרעותה, לא דומה לידה אחת ללידה הבאה של אותה אישה. הכל בסדר גמור.
טוב אז אני הייתי שם, קבלו עדות מכלי ראשון.
ילדתי בעין כרם והתינוק התקשה לנשום בדקות שאחרי הלידה ונשלח לתינוקיה להשגחה
כיוון שהייתי באפס הפרדה נתנו לי להיות לידו מיד כשיכולתי
ישבתי על כיסא בתינוקיה בערך 4 שעות עד שהוא השתחרר ועברנו למחלקת אפס הפרדה.
המחזה שראיתי סביבי היה קורע לב.
שורה של ילודים שרק נולדו, עירניים מאד וצורחים מאד, חלקם ערומים.
חיבת לציין שהיו שתי אחיות בחדר שעשו הכל בשביל התינוקות אבל פשוט לא השתלטו.

ילודים ערניים מאד בשעות הראשונות ורק לאחר מכן נרדמים למשך השעות הבאות.

לא לכולן מתאים אפס הפרדה ויש שלא יכולות, וכבר כתבתי את זה באשכול הנוכחי
אבל לרוב האבא יכול להתלוות לתינוק לבדיקות הראשונות. (כמובן שעדיף אמא וזה אפס הפרדה אמיתי)
 
תינוקים לא כ"כ עירניים בשעות הראשונות, אבל כשהכל מואר ורועש סביב זה לא נעים ומלחיץ ולרוב הם לא רגועים.
לתינוק - האידיאל זה אפס הפרדה, אבל מה לעשות ולא תמיד זה אפשרי אם בגלל המצב שלו ואם בגלל המצב של האמא.
מציינת לטובה את הדסה עין כרם שגם במצב שצריך לטפל בתינוק באופן מיוחד מייד לאחר הלידה הם משתדלים שזה יהיה כמה שיותר צמוד לאמא ויש להם בשביל זה מכשור זמין ורופאים בחדרי לידה.
 
טוב אז אני הייתי שם, קבלו עדות מכלי ראשון.
ילדתי בעין כרם והתינוק התקשה לנשום בדקות שאחרי הלידה ונשלח לתינוקיה להשגחה
כיוון שהייתי באפס הפרדה נתנו לי להיות לידו מיד כשיכולתי
ישבתי על כיסא בתינוקיה בערך 4 שעות עד שהוא השתחרר ועברנו למחלקת אפס הפרדה.
המחזה שראיתי סביבי היה קורע לב.
שורה של ילודים שרק נולדו, עירניים מאד וצורחים מאד, חלקם ערומים.
חיבת לציין שהיו שתי אחיות בחדר שעשו הכל בשביל התינוקות אבל פשוט לא השתלטו.

ילודים ערניים מאד בשעות הראשונות ורק לאחר מכן נרדמים למשך השעות הבאות.

לא לכולן מתאים אפס הפרדה ויש שלא יכולות, וכבר כתבתי את זה באשכול הנוכחי
אבל לרוב האבא יכול להתלוות לתינוק לבדיקות הראשונות. (כמובן שעדיף אמא וזה אפס הפרדה אמיתי)
אז אם כמו שאת כותבת לא לכולן זה מתאים
ויש כאלה שממש ממש לא יכולות,
אז בשביל מה- את ועוד רבות כאן (זה ממש לא תגובה דוקא להודעה הזו אלא באופן כללי לכל ההודעות הרבות מאד מהסוג הזה) כותבות כ"כ הרבה כמה מסכן ואומלל התינוק וכמה עדיף שהאמא תהיה איתו עם אפס הפרדה?
זה כבר ממש ממש לא רק להעלות למודעות
זה במודעות כבר חקוק היטב בשנים האחרונות ויש על זה דיבורים בלי סוף
אין אשה לפני לידה שלא מודעת לאפשרות,
ומי שיכולה- אשריה
ומי שלא- גם מעולה, היא עושה הכל הכל בשביל הילד שלה במסגרת יכולותיה,
לנגן על המצפון בכל ההודעות האלו- זה כבר מתחיל להיות מוגזם ויוצא מפרופורציה,
קשה לאשה שלא יכולה לעשות משהו אחר קרוא שוב ושוב כמה זו החלטה שמאמללת את התינוקי שלה,
ותתפלאי- אבל יש מצבים בהם גם האבא- הבעל לא יכול לרוץ להיות עם התינוק,
יש נשים שאחרי לידה נמצאות במצבים רפואיים מורכבים ולא משאירים אותן לבד,
או שלאבא עצמו פחות מתאים- וזה גם בסדר גמור!
 
החסרון היחיד שהיה בלניאדו בזמני זה שכמעט יום שלם שכנו אותי בחדר ענק שמיועד ליולדות הטריות עם שירותים אחד (!!!) עד שהעבירו אותו למיטה בחדר. זה היה סיוט מקווה שזה השתנה
הייתי בלניאדו לא מזמן באפס הפרדה והעבירו אותי באמצע הלילה למחלקה ישר לחדר רגיל של שתיים וזה כמובן אחרי שעתיים בחדר לידה במנוחה עם התינוק ועם בעלי מושלם!!!
בעיני, למי שלא מעוניינת לתת בקבוק בלילה, ביות מלא זו בחירה טובה בהרבה מאשר לבלות את הלילה השני הקשוח על הכורסה בחדר הנקה.
זה!! כל מילה! אני הלכתי לאפס הפרדה בדיוק מהסיבה הזאת ועל הדרך היה לי מהמם שהבייבי היה לידי בכל הבדיקות חיסונים וכו'
אותי הכי מרגיע אחרי לידה שהתינוק איתי.
ואגב גם כשהלכתי לבית החלמה אחרי הלידה התינוק היה איתי בארוחות ובלילה וכל היום והתינוקיה היתה בשבילי להחלפת טיטולים. אמא משוגעת מה לעשות.... לא יכולה לדמיין שהתינוק שלה צורח והיא לא בשטח.
 
יותר נשים רוצות -
כי הן קוראות על זה המון בכל מקום
הרשת וההדרכות ללידה מלאות בהטפות מהסוג ה"נכון והטבעי".

שוכחים רק שיש פה משהו - לא "נכון" ולא "טבעי" - המיקום של היולדת. לבד. בבית חולים. בלי עזרת המשפחה.
רק שלא בכל בית חולים ברירת המחדל היא שהיולדת לבד ובלי עזרה בסביבה רועשת ומלחיצה.
אני אחרי הלידות האחרונות עליתי לחדר לבד, שקט ומהמם, מאובזר בכל מה שצריך כדי לטפל בתינוק ועם מיטה נוספת למלווה צמוד (וברוך השם המשפחה שלי באמת היתה לצידי), עם אחיות נחמדות שהיולדת והתינוק מבחינתן במרכז ונכונות לעזור בכל מה שצריך. כל הבדיקות והחיסונים נעשו אצלי בחדר, וגם הארוחות (הלא מדהימות בכלל) מגיעות עד לחדר. אני אפילו לא רואה סיבה לעבור למלונית עם כאלו תנאים.
אחרי חוויות קשות אחרי הלידה הראשונה, בסגנון שתואר פה שוב ושוב באשכול- מבחינתי אין בכלל שאלה כשיש את האופציה הזו.
 
אמא משוגעת מה לעשות.... לא יכולה לדמיין שהתינוק שלה צורח והיא לא בשטח
לא הייתי מגדירה את זה כאמא משוגעת!
אני חושבת שאישה שמקבלת תמיכה מהסביבה, הדבר הטבעי הוא שלא תוכל לדמיין את זה ותפעל בהתאם.
 
או שלאבא עצמו פחות מתאים- וזה גם בסדר גמור
אני חושבת שאין מספיק מודעות לנושא. נוח לנו להתעלם, אם כבר זה נהיה הטרנד, להתעלם מזה שהתינוק חסר אונים ואולי סובל, ולהתרכז בצרכים שלנו. כהורים יש לנו מחויבות בסיסית לספק לילד שלנו את צרכיו גם אם אנחנו חלשים מאוד.
בהחלט יותר נחמד לי אחרי הלידה שבעלי ישאר איתי, אבל אני מבינה שכאמא אני צריכה לשחרר אותו לילד, ולשמחתי גם הוא כאבא מבין את זה גם אם זה לא נחמד לו.
אם כבר טרנד - אז יותר טרנדי לומר ליולדת - עזבי שטויות, הוא לא יזכור כלום, הוא צריך אמא חזקה, הכי חשוב שתנוחי, הוא בטח ישן בשלווה וכהנה וכהנה...
יש מקרים חריגים, כשאין ברירה אין ברירה. אבל חוץ ממקרים כאלו לרוב יש ברירה לאבא לקחת את הילד לבדיקת הרופא הראשונה ולהיות לצידו/למצוא בן משפחה אחר שיעשה זאת. וזה בלי קשר האם אחר כך הוא יהיה בתינוקיה או לא והאם את רוצה ביות מלא או תינוקיה.
הלואי שתעלה לזה המודעות
 
הכל לגיטימי.
לפי השיח הפופולארי היום לא הכל לגיטימי.
אני מסכימה עם @קצרה שזה טרנדי מידי.
ולדעתי זה יריה לעצמינו ברגליים.
וגם אני מבייתת. וגם בעלי נמצא עם התינוק בזמן החיול.

גם האשליה שמטפחים לאימהות ביחס לרוגע ולשקט כשהתינוק נמצא לידן בעיני לא הגונה.
אני בטוחה שמספיק אימהות יכולות לדווח על לילות קשים ותינוקות לא רגועים בכלל.
כן, אעפ''כ אני מבייתת, אבל אני לא מנסה להשלות מישהי שזה תכלית הרוגע ורק ככה מחלימים מהלידה.
 
נערך לאחרונה ב:
אז אם כמו שאת כותבת לא לכולן זה מתאים
ויש כאלה שממש ממש לא יכולות,
אז בשביל מה- את ועוד רבות כאן (זה ממש לא תגובה דוקא להודעה הזו אלא באופן כללי לכל ההודעות הרבות מאד מהסוג הזה) כותבות כ"כ הרבה כמה מסכן ואומלל התינוק וכמה עדיף שהאמא תהיה איתו עם אפס הפרדה?
זה כבר ממש ממש לא רק להעלות למודעות
זה במודעות כבר חקוק היטב בשנים האחרונות ויש על זה דיבורים בלי סוף
אין אשה לפני לידה שלא מודעת לאפשרות,
ומי שיכולה- אשריה
ומי שלא- גם מעולה, היא עושה הכל הכל בשביל הילד שלה במסגרת יכולותיה,
לנגן על המצפון בכל ההודעות האלו- זה כבר מתחיל להיות מוגזם ויוצא מפרופורציה,
קשה לאשה שלא יכולה לעשות משהו אחר קרוא שוב ושוב כמה זו החלטה שמאמללת את התינוקי שלה,
ותתפלאי- אבל יש מצבים בהם גם האבא- הבעל לא יכול לרוץ להיות עם התינוק,
יש נשים שאחרי לידה נמצאות במצבים רפואיים מורכבים ולא משאירים אותן לבד,
או שלאבא עצמו פחות מתאים- וזה גם בסדר גמור!
אני גם חושבת שמותר ליולדת לישון 2-3 לילות רגועים
לקראת מה שמצפה לה בעז"ה
ולא קורה לתינוק כלום שהוא צורח ,אומרים שזה מפתח את המח...
 
אמותינו לאורך כל הדורות עשו ביות מלא.
הטרנד הוא דווקא המערביות שנכנסה במאה הקודמת והחליטה להפריד יילודים מאמותיהן.
כך שמי שמבייתת היא לא נסחפת אחרי טרנדים חולפים, אלא חוזרת למקורות.
ונכון מאד שכדי לביית צריכים תנאים. בית החולים אמור לאפשר תנאי ביות ולספק את כל מה שדרוש ליולדת ולתינוק בעניין. בין אם בכח אדם, בין אם בפסיליטיז ובין אם במודעות של הצוות.
מנסיוני בהדסה עין כרם יש צוות אחיות רחב מאד שעוזר עם התינוק, עוקב אחריו ולוקח עליו אחריות, אחיות שקשובות מאד ליולדת ונענות במהירות לכל צורך, וכמובן חדרי אשפוז מותאמים.

אני שומעת ממבייתות שהותשו מהבחירה, כי ילדו בבית חולים שלא אפשר וסיפק תנאי ביות.

ועדיין, כל מקרה וכל לידה לגופו/ה.
נכון שאמותינו עשו ביות מלא
אבל הם גם ילדו רק פעם בשלוש שנים...
(בחישוב שנתיים הנקה + 9 חודשי הריון)
היום אישה לא מתאוששת מהלידה היא כבר לפני לידה הבאה...
 
אני גם חושבת שמותר ליולדת לישון 2-3 לילות רגועים
לקראת מה שמצפה לה בעז"ה
ולא קורה לתינוק כלום שהוא צורח ,אומרים שזה מפתח את המח...
."מפתח את המוח ..." אמונות של סבתות בלי קשקושים!!!!
 
נכון שאמותינו עשו ביות מלא
אבל הם גם ילדו רק פעם בשלוש שנים...
(בחישוב שנתיים הנקה + 9 חודשי הריון)
היום אישה לא מתאוששת מהלידה היא כבר לפני לידה הבאה...
לא מדברים פה על תקופת הגמרא.. אימותינו שחיו בפולין תימן מרוקו והונגריה לפני 80 שנה.. היו שם הרבה משפחות מרובות ילדים. ולא היתה אופציה אחרת חוץ מביות. בתי חולים היו קיימים רק בערים הגדולות ורוב הנשים לא השתמשו בהם. ילדו בבית וכמובן שהתינוק היה צמוד לאם כל הזמן כי לא היו גם תחליפי חלב.. אז אי אפשר לקרא למצב שהוא טבע הבריאה "טרנד"
 
לכל אלה שבטוחות שביות מלא זה לא בשבילן - כי הן חייבות את הלילות הראשונים שקטים:
אחותי ילדה לפני כשבוע. תמיד היא הצהירה שביות מלא זה לא בשבילה כי ממש קשה לה, והיא חייבת להתאושש וכו'.
והלילות הראשונים חשובים לה כדי לישון, ואין לה כוח. והתינוק בסדר, וכו' וכו'.
בלידה הזו - אחרי ששמעה ממני ומעוד כמה, עד כמה ביות מלא עשה להן טוב, היא החליטה לנסות.
למרות שבלילה השני התינוק היה ממש לא רגוע, והיא כמעט לא ישנה - היא העדיה שזו הלידה הראשונה שהיא לא הרגישה צורך לברוח מבית החולים. והיא הצליחה לנוח הרבה יותר מאשר כל לידה קודמת.
לפעמים כדאי לחשוב פעם נוספת, על דברים שברורים לנו לחלוטין...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה