דרוש מידע למה לא להשקיע לתקופה קצרה בשוק ההון

  • הוסף לסימניות
  • #81
ועדיין אני חולק עליך שלא נכון לקרוא לזה רק חמש עשורים.
זה עוד יותר לא מייצג, אתה יכול לאמוד את כל מה שקרה בשלושים שנה האחרונות רק על פי זה?
הרי מי שהשקיע בשנת 1995, בשנת 2005 ובשנת 2015, בכל אחד מהמקרים, לעשור. הרוויח הרבה יותר ממי ששם באלפיים והוציא ב2010.
מסכים. זה לא כמו 5 ממצאים. אבל גם לא כמו 7,000.

אני לא יכול לאמוד את שוק ההון על פי כללי המדגם הסטטיסטי, כי אז אולי אני אגיע למסקנה שעדיף להשקיע תמיד שלוש שנים אחרי תחילת העשור, ואז זה יהיה הכי משתלם.
סטטיסטיקה לא תעזור פה.
לא תגיע בשום אופן למסקנה כזו (אם לא שהיא נכונה, כמובן).

לא זוכר מי אמר שמספרים יסכימו להודות בכל דבר אם תענה אותם מספיק.
זו אימרה מדויקת מאוד.
אם לא ניגשים לניתוח נתונים בצורה הוגנת וזהירה מקבלים תוצאות שגויות.
האימרה לא באה להטיל דופי בעצם המקצוע של ניתוח נתונים, אלא באה להדגיש שיש להתייחס לזה בזהירות

יש לך תואר בו? כי יש לי כמה שאלות.
מה פתאום תואר. אבל כן, מתעניין בתחום
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
מה פתאום תואר. אבל כן, מתעניין בתחום
ג"א מאוד מתעניין בתחום.
ניסיתי לשאול את מיודענו הAI (צאט GPT) על השאלה האם לחשב ממוצע של כל העשורים האפשריים או לא.

והוא ענה
  • הגישה המדעית והסטטיסטית הנכונה יותר היא לחשב את כל העשורים האפשריים (rolling decades), כי כל יום התחלה יכול לשנות את התוצאה.
  • הגישה הפשוטה והנפוצה היא לחשב עשורים קלנדריים בלבד, בעיקר לצורך תקשורת נתונים והשוואה היסטורית.

כן, יש כלל סטטיסטי רלוונטי שמסביר למה תשואות מתגלגלות (Rolling Returns) עשויות להיות הבחירה הנכונה במצבים מסוימים, במיוחד כשמנסים לקבל תמונה מדויקת ומעמיקה על התנהגות שוק ההון לאורך זמן. הנה כמה נקודות מרכזיות והבסיס הסטטיסטי שמאחוריהן:




1. עקרון "חוק המספרים הגדולים"

  • עקרון זה קובע שככל שאתה אוסף יותר נתונים, אתה מקבל הערכה טובה יותר של הממוצע האמיתי.
  • כשאתה מחשב את כל העשורים האפשריים (rolling decades), אתה בעצם משתמש בכמות גדולה יותר של נתונים (במקום רק ארבעה עשורים קלנדריים). זה משפר את הדיוק הסטטיסטי ואת ההבנה של ההתנהגות האמיתית של השוק.



2. הבנת מדגמים תלויים

  • כאשר ימים עוקבים בשוק ההון תלויים זה בזה (כלומר, יש קורלציה בין יום אחד ליום שאחריו), חשוב לנתח תקופות מתגלגלות כדי ללכוד את ההשפעה של התנודתיות.
  • תשואות מתגלגלות מתחשבות בקורלציות אלו, כי הן בוחנות את כל התרחישים האפשריים בנקודות התחלה שונות.



3. עקרון אי-הטיית המדגם

  • כדי להימנע מהטיה במדגם, חשוב לכלול כמה שיותר נקודות נתונים רלוונטיות. חישוב תשואות על בסיס ארבעה עשורים בלבד עשוי להוביל למסקנות שאינן מייצגות את הביצועים המלאים של השוק.
  • שימוש בכל התקופות האפשריות מפחית את הסיכון להטיה.



4. עקרון הסיכון והתשואה (Risk-Return Tradeoff)

  • אחת המטרות של ניתוח תשואות היא להבין את ההתנהגות של השוק בתנאים שונים: תנודתיות, תקופות שגשוג ומשברים.
  • תשואות מתגלגלות נותנות תמונה רחבה יותר של טווחי הסיכון והתשואה, כי הן כוללות תקופות שיכולות להיות מוסתרות בניתוח לפי עשורים קבועים.



5. ניתוח סדרות עיתיות (Time Series Analysis)

  • סטטיסטיקה של סדרות עיתיות מתמקדת בהבנת התנהגות הנתונים לאורך זמן.
  • תשואות מתגלגלות הן למעשה יישום של "חלון מתגלגל" (Rolling Window), שמשמש לניתוח שינויים בממוצעים, בתנודתיות, ובמאפיינים אחרים לאורך זמן.
  • שיטה זו שימושית במיוחד בשוק ההון, שבו רצף הזמן חשוב להבנת מגמות וסיכונים.



האם יש כלל סטטיסטי שמצדיק חישוב ממוצע רק על ארבעה עשורים?

  • אין כלל סטטיסטי שקובע שצריך להסתפק רק בארבעה עשורים.
  • לעומת זאת, שימוש בעשורים קלנדריים מקובל לצורכי פשטות ולצורך השוואה תקופתית, אך הוא פחות מדויק מבחינה סטטיסטית כי הוא לא מנצל את כל הנתונים הזמינים.



מסקנה:

מבחינה סטטיסטית:

  • אם המטרה היא לדייק ולהבין את הביצועים האמיתיים של השוק, יש לחשב את כל העשורים האפשריים.
  • אם המטרה היא פשטות או השוואה קלנדרית, ניתן להסתפק בארבעה עשורים.
תשואות מתגלגלות מבוססות על עקרונות סטטיסטיים חזקים כמו חוק המספרים הגדולים, ניתוח סדרות עיתיות, ועקרונות אי-הטיה, ולכן הן הדרך המדעית הנכונה יותר במקרים כאלה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #83
"כל מי שקנה מניות באמצע 1929 והחזיק בהן, ראה את רוב חייו הבוגרים חולפים מול פניו לפני שחזר לאיזון כלכלי."
ריצ'רד מ' סיילסמן
המשפט הזה לא סותר, את מה שכתבתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
כל הרעיון של השקעה הוא שאנו מנסים לחזות את התגובה שלנו במקרי הפסדים . זאת אומרת שאנו יוצאים מנקודת הנחה שנמשוך רק ברווח . הבעיה בספיקולציה היא שאתה כל הזמן נמצא בקבלת החלטות וזה נורא מסוכן בשוק ההון . ואל תקל ראש בכך אדווין לפנר (מהסוחרים הגדולים) אמר שהאויב הגדול של המשקיע זה הוא בעצמו .
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
ג"א מאוד מתעניין בתחום.
ניסיתי לשאול את מיודענו הAI (צאט GPT) על השאלה האם לחשב ממוצע של כל העשורים האפשריים או לא.

והוא ענה
  • הגישה המדעית והסטטיסטית הנכונה יותר היא לחשב את כל העשורים האפשריים (rolling decades), כי כל יום התחלה יכול לשנות את התוצאה.
  • הגישה הפשוטה והנפוצה היא לחשב עשורים קלנדריים בלבד, בעיקר לצורך תקשורת נתונים והשוואה היסטורית.

כן, יש כלל סטטיסטי רלוונטי שמסביר למה תשואות מתגלגלות (Rolling Returns) עשויות להיות הבחירה הנכונה במצבים מסוימים, במיוחד כשמנסים לקבל תמונה מדויקת ומעמיקה על התנהגות שוק ההון לאורך זמן. הנה כמה נקודות מרכזיות והבסיס הסטטיסטי שמאחוריהן:




1. עקרון "חוק המספרים הגדולים"

  • עקרון זה קובע שככל שאתה אוסף יותר נתונים, אתה מקבל הערכה טובה יותר של הממוצע האמיתי.
  • כשאתה מחשב את כל העשורים האפשריים (rolling decades), אתה בעצם משתמש בכמות גדולה יותר של נתונים (במקום רק ארבעה עשורים קלנדריים). זה משפר את הדיוק הסטטיסטי ואת ההבנה של ההתנהגות האמיתית של השוק.



2. הבנת מדגמים תלויים

  • כאשר ימים עוקבים בשוק ההון תלויים זה בזה (כלומר, יש קורלציה בין יום אחד ליום שאחריו), חשוב לנתח תקופות מתגלגלות כדי ללכוד את ההשפעה של התנודתיות.
  • תשואות מתגלגלות מתחשבות בקורלציות אלו, כי הן בוחנות את כל התרחישים האפשריים בנקודות התחלה שונות.



3. עקרון אי-הטיית המדגם

  • כדי להימנע מהטיה במדגם, חשוב לכלול כמה שיותר נקודות נתונים רלוונטיות. חישוב תשואות על בסיס ארבעה עשורים בלבד עשוי להוביל למסקנות שאינן מייצגות את הביצועים המלאים של השוק.
  • שימוש בכל התקופות האפשריות מפחית את הסיכון להטיה.



4. עקרון הסיכון והתשואה (Risk-Return Tradeoff)

  • אחת המטרות של ניתוח תשואות היא להבין את ההתנהגות של השוק בתנאים שונים: תנודתיות, תקופות שגשוג ומשברים.
  • תשואות מתגלגלות נותנות תמונה רחבה יותר של טווחי הסיכון והתשואה, כי הן כוללות תקופות שיכולות להיות מוסתרות בניתוח לפי עשורים קבועים.



5. ניתוח סדרות עיתיות (Time Series Analysis)

  • סטטיסטיקה של סדרות עיתיות מתמקדת בהבנת התנהגות הנתונים לאורך זמן.
  • תשואות מתגלגלות הן למעשה יישום של "חלון מתגלגל" (Rolling Window), שמשמש לניתוח שינויים בממוצעים, בתנודתיות, ובמאפיינים אחרים לאורך זמן.
  • שיטה זו שימושית במיוחד בשוק ההון, שבו רצף הזמן חשוב להבנת מגמות וסיכונים.



האם יש כלל סטטיסטי שמצדיק חישוב ממוצע רק על ארבעה עשורים?

  • אין כלל סטטיסטי שקובע שצריך להסתפק רק בארבעה עשורים.
  • לעומת זאת, שימוש בעשורים קלנדריים מקובל לצורכי פשטות ולצורך השוואה תקופתית, אך הוא פחות מדויק מבחינה סטטיסטית כי הוא לא מנצל את כל הנתונים הזמינים.



מסקנה:

מבחינה סטטיסטית:

  • אם המטרה היא לדייק ולהבין את הביצועים האמיתיים של השוק, יש לחשב את כל העשורים האפשריים.
  • אם המטרה היא פשטות או השוואה קלנדרית, ניתן להסתפק בארבעה עשורים.
תשואות מתגלגלות מבוססות על עקרונות סטטיסטיים חזקים כמו חוק המספרים הגדולים, ניתוח סדרות עיתיות, ועקרונות אי-הטיה, ולכן הן הדרך המדעית הנכונה יותר במקרים כאלה.
לא ירדתי לסוף דעתך. היה לך צד שלא כדאי לחשב את כל העשורים המתגלגלים? למה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
לא ירדתי לסוף דעתך. היה לך צד שלא כדאי לחשב את כל העשורים המתגלגלים? למה?
באמת לא הבנתי מה אתה מתכוון.
אבל מאחר שבאנו לבדוק מה קורה ב"עשור", אז "עשרות שנים" זה ממש קצת. כלומר, אם בדקנו 40 שנה, אי אפשר להסיק מכאן שום מסקנא סטטיסטית לגבי עשור [ואני אני כבר לא מדבר על זה שעשור אחד מתוך 4 באמת לא הלך טוב]
עכשיו אני מבין.
משום מה הבנתי את המשפט "אחד מתוך ה4 לא הלך טוב, כאילו חישבנת שיש לנו כאן ארבע עשורים, חלקם טובים יותר וחלקם פחות. ולא הבנתי מה הרציונל.
טעות שלי.
היה מוזר לי באמת שכך אתה תחשוב:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
המשפט הזה לא סותר, את מה שכתבתי.
אולי. בבקשה. תסביר. את. עצמך.
קריסת וול סטריט ב-1929 (גם הנפילה הגדולה), הייתה הנפילה הגדולה ביותר של הבורסה בארצות הברית במדדי עוצמה ואורך[1].

בתהליך נפילת הבורסה נהוג לזהות ארבעה שלבים: יום חמישי השחור, יום שישי השחור, יום שני השחור ויום שלישי השחור, אם כי כל אחת מהנפילות נמשכה מספר ימים ולא התרחשה בבת אחת. הנפילה הראשונה החלה ביום חמישי השחור, 24 באוקטובר 1929, אך הירידות החדות של יום שני, 28 באוקטובר, הובילו להבנה כי הכלכלה של ארצות הברית ושל העולם כולו נכנסת למיתון עמוק וארוך טווח. נפילת שוק המניות נמשכה כחודש.

שנות העשרים הסוערות, העשור שהוליך לנפילה[4], הייתה תקופה של עושר בעיר, ולמרות זהירות מפני ספקולציות, האמינו רבים שהשוק יכול לעמוד לאורך זמן ברמות מחירים גבוהות. זמן קצר לפני הנפילה, התנבא הכלכלן ארוין פישר כי: "מחירי המניות הגיעו למה שנראה כמו רמת מחירים גבוהה וקבועה"[5]. האופטימיות והרווחים הכלכליים של שוק תוסס התנפצו ביום חמישי השחור, כאשר מחירי מניות בבורסה של ניו יורק קרסו. מחירי המניות נפלו באותו יום והמשיכו ליפול בקצב שלא נחזה מראש למשך חודש שלם[6].

בימים שלפני יום חמישי השחור, השוק לא היה יציב. תקופות של מכירות ונפח מסחר גבוה משובצים בתקופות קצרות של עליית מחירים והתאוששות. הכלכלן והסופר ג'וד ווינסקי (Jude Wanniski) ייחס תפניות חדות אלו לדיונים בקונגרס על חוק לקביעת מכסי מגן[7]. בתחילת שנות שלושים של המאה העשרים, לאחר הקריסה, מדד דאו ג'ונס החל להתאושש, רק כדי ליפול שנית ב-1932. ב-8 ביולי 1932 הגיע דאו ג'ונס לשיא השפל של המאה העשרים ולא שב לרמות המחירים של לפני 1929 עד 23 בנובמבר 1954[8][9].

"כל מי שקנה מניות באמצע 1929 והחזיק בהן, ראה את רוב חייו הבוגרים חולפים מול פניו לפני שחזר לאיזון כלכלי."
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

אני יודעת שיש כאן ים אשכולות על שוק ההון . אני רוצה לשאול שאלה פשוטה שיהיה לי נהיר, ואספר את המעשה
אנחנו זוג בני 35, עם 5 ילדים מגילאי שנה עד 14. שכירים. לא השקענו אף פעם בשוק ההון. לאחרונה בגלל כל ההתעוררות בנושא, החלטנו לעשות צעד. נפגשנו עם סוכן ביטוח איקס שהמשרד שלו מוכר וגדול בציבור החרדי . הוא הציע לנו לקחת משכנתא על הדירה (שכבר ממושכנת ) למטרת שיפוצים ולהשקיע אותה בשוק ההון בפוליסת חיסכון . משכנתא בסך של חצי מיליון שח . ואז לקחת עוד הלואות בלון מחברת הביטוח ולהשקיע גם אותם . והסביר למה כולם עושים כך וכו. לאחר מחשבה של כמה ימים החלטנו לסגת מזה
נפגשנו עם סוכן ביטוח וואי שהיה הרבה יותר זהיר. והוא הציע לנו לעשות מיחזור משכנתא ולהוציא עוד 300 אלף משכנתא ל10 שנים . ואותם להשקיע בשוק ההון . כאשר הריבית על המשכנתא היא סביב 4.7. ואת הכסף להשקיע גם כאן בפוליסת חיסכון
זה נראה לנו, אך מצד שני מדוע לא להשקיע במספר עצמאי ולחסוך את דמי הניהול הגבוהים של חברת הביטוח? ואיך בכלל פותחים אם כן חשבון עצמאי בשיטה של שגר ושכח ואיפה עושים את זה לבד?? יצאנו מבולבלים מכל הסיפור. אנחנו אנשים שרוצים להשקיע סכום של כ4000 שח לחודש לחיסכון . בין אם זה לחיסכון קבוע לשוק ההון או כסף שילך לבנק בשביל המשכנתא. אנחנו אובדי עצות כרגע מה לעשות ובאיזו דרך לבחור והאם השיטה של משכנתא נכונה בכלל. הבו לנו עצה!!
שלום וברכה

ניסיתי לקרוא אשכולות אחרים ופשוט התבלבלתי

נתונים (בתקווה שהכל נכון ואדרבה תתקנו אותי):
יש דירות של 3 חדרים חדשות באיזור המיליון שח בהר יונה או עמנואל או איזור אחר (המיקום זה לא הנושא - במטותא אל תיכנסו לזה)
מדובר בדירה שנייה
ויש לי 390.000 ש''ח הון עצמי אמיתי (לא הלוואות) שיתחלק כך:
300.000 הון עצמי לדירה עצמה (עוד 700.000 משכנתא) + 80.000 מס רכישה + כמה אלפי שקלים לעו''ד (זה דירה חדשה מקבלן - אז יש עו''ד מטעם החברה בכמה אלפי שקלים)
השכירות של הדירה לא תכסה לגמרי את המשכנתא - אני יצטרך להוציא כ1200 ש''ח (לא בדקתי סכום מדוייק לעומק) מהכיס. אבל אני מאמין שתוך כמה שנים השכירות תעלה ואז תכסה לגמרי את המשכנתא (כמו שראינו ברור במקומות אחרים שאלה שקנו דירות שניות אז בהתחלה השכירות לא כיסה את המשכנתא אבל בתוך כמה שנים ספורות זה כיסה ואפילו יש להם עודף וזה רק גודל)
אני גם בונה על עליית ערך - זה לא דירה שאני מתכנן למכור תוך כמה שנים ספורות אלא להשאיר מינימום לטווח יותר ארוך

השאלה:
האם עדיף להשקיע את הכסף בדירה כמפורט לעיל
או להשקיע בשוק ההון את ה380.000 ש''ח + מינוף קטן עם החזר של 1200 ש''ח לכ5 שנים ראשונות (ולמה רק 5 שנים? כי אני משווה לדירה שאחרי כמה שנים השכירות מכסה את המשכנתא ולא צריך להוציא כסף מהכיס)

ואם ניכנס עוד יותר האם יש הבדל בתשובות בין אם טווח ההשקעה קצר או ארוך?
שוק ההון הוא אחד המקומות המרתקים ביותר, בעיקר בגלל המפגש בין מתמטיקה קרה לבין פסיכולוגיה אנושית סוערת.

בכל פעם שהבורסה עולה במשך תקופה ארוכה, נוצרת תחושה מזויפת של גאונות.
משקיעים מתחילים מסתכלים על הגרפים הירוקים ומשתכנעים שהם פיצחו את השיטה.
אנחנו מחפשים נתונים שתומכים במה שאנחנו רוצים להאמין בו, ומתעלמים מסימני אזהרה.

הבעיה המרכזית בשוק ההון היא לא חוסר במידע, אלא עודף במידע רועש.
כשכולם מדברים על מניה מסוימת או על אפיק השקעה חם, המחיר שלה כבר משקף את הציפיות האופטימיות ביותר.
כניסה לשוק בשיא הפופולריות שלו היא לרוב הצעד המסוכן ביותר, כי המרחק לנפילה מצטמצם.

מחקרים בכלכלה התנהגותית מראים שהכאב שאנחנו חשים מהפסד של 1,000 ש"ח כפול בעוצמתו מהנאה שנפיק מרווח של 1,000 ש"ח.
הפחד הזה גורם למשקיעים לבצע את הטעות הקלאסית: למכור בבהלה כשהשוק יורד, ולקנות ביוקר כשהשוק עולה.
הנתון שכולם שוכחים הוא שבטווח הארוך, השוק נוטה לשקף את הצמיחה הריאלית של הכלכלה ושל החברות.
המנצחים הגדולים הם לרוב לא אלו שניסו 'לתזמן את השוק' - לקנות בזול ולמכור ביוקר בדקה ה-90, אלא אלו שהיה להם את אורך הרוח לשבת בשקט גם כשהסערה השתוללה בחוץ.

במגדלי הזכוכית הגבוהים של וול סטריט, הייתה חבורה של אנשים שנחשבו לגאונים הגדולים ביותר בדורם.
אלו לא היו סוחרים רגילים בבורסה, אלא פרופסורים רציניים, ביניהם שניים שאחזו בפרס נובל לכלכלה.
הם הקימו ממלכה של כסף בשם LTCM, והיה להם נשק סודי: נוסחא של כסף מתמטי...
הנוסחה הזו ידעה להסתכל על כל העולם ולמצוא טעויות קטנות בשוק- מקומות שבהם המחיר היה קצת לא לגמרי הגיוני לפי החישובים שלהם. הם היו בטוחים כ"כ במספרים, שהם אמרו לעצמם: "אם אנחנו בטוחים ב-100% שהמחיר יעלה בחזרה, למה להשקיע רק את הכסף שלנו? בואו נלווה הררי כסף מאחרים ונשקיע פי 30!".
במשך כמה שנים, הקסם עבד.
הכסף זרם פנימה כמו נהר, והגאונים הרגישו שהם פיצחו את השיטה להדפיס כסף בלי סיכון.
הם האמינו שהמספרים הם חוקי טבע, בדיוק כמו כוח המשיכה.
אבל לילה אחד, הכל השתנה.
הממשלה שם הודיעה פתאום שהיא פושטת רגל ולא יכולה להחזיר חובות.
באותו רגע,
המודלים של הפרופסורים אמרו שאירוע כזה הוא כמעט בלתי אפשרי, אבל לאנשים בבורסה לא היה אכפת מהמודל.
הם נתקפו פאניקה.
כולם רצו למכור הכל בבת אחת.
המחירים בגרפים התחילו לצנוח בנפילה חופשית שהנוסחה לא ידעה לחזות.
בגלל שהגאונים השקיעו בכסף שלא שלהם, כל ירידה קטנה בבורסה הפכה למכה אנושה עבורם.
הממלכה שלהם, שהייתה שווה מיליארדים, התחילה להתפורר כמו מגדל קלפים.
תוך שבועות ספורים, הגאונים שחשבו שהם ניצחו את השוק מצאו את עצמם...
אחרי שהפסידו סכום דמיוני של 4.6 מיליארד דולר.
הם למדו את השיעור הכי כואב שיש...
  • תודה
Reactions: מסכים!!1 //
1 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה