דרוש מידע מאמר בנין שלם בנושא בניה

  • הוסף לסימניות
  • #61
אם השטח לא שלו אז אסור לו להשתמש בלי רשות השכנים נקודה,
מכירה מקרה כזה בדיוק, הבן אדם בנה בשטח ציבורי שלשכנים לא הייתה גישה אליו (באשמתו) בניין עם 2 קומות וחסם להם את האוויר ואת האור לדירות (בקצור נזק משמעותי על שטח ששייך להם..)
העירייה פירקה לו את הבנייה ואז הגיע לבקש היתרים..
מה הקשר
סיפור עצוב וכאוב אבל לא קשור
דובר על בניה בהיתר שהעיריה אפשרה לו לבנות על חצר משותפת מול חלון סלון ביתו אין היזק ראיה ולא חוסם דרך
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אין קשר.
יש מגרש ריק לידי מעלה טרשים שייך ל 70 יורשים שגרים בכל העולם.
בנתיים אני הוצאתי היתר בניה להרחבת החצר שלי על כל המגרש.
מה דעתך???
צריך להבין גם אם אדם גר באומן/שיקאגו ולעולם לא יוכל להשתמש במגרש שלו אסור לגנוב לו.
ולכן גם אם רק אתה יש לך גישה לגג / אבל זה רכוש משותף אתה לא יכול לגנוב.
רק שכאן יש נתון נוסף, בשביל למנוע מצב כמו שאתה מתאר.
אם אחד יכול להשתמש ואחרים לא, אז מבחינת החוק קיים הסדר שקוראים לו דמי איזון [יש עוד שמות] שזה אומר פיצוי שווי כספי על חלקו בקרקע/גג/זכויות הבניה.
לענין בתי דינים האם אפשר לכוף להסדר של דמי איזון זה כבר נושא רחב יותר
רגע רגע
אז אנחנו כבר מתקדמים שלבנות מותר על שטח משותף וזה לא גזל כי אם לא למה ואיך העיריה נתנה היתר ולמי (וזה לא דומה לשטח של 70 יורשים באמצע העיר שאתה משתלט עליו)
כל השאלה זה על דמי איזון אוקי, זה כבר נשמע אחרת השאלה היא גם כמה, וכמה זה שווה לאותו אחד שאין לו גישה לשם אתה מבין (זה יכול סכום לא גבוה בהחלט)
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
שטח משותף שלאחרים אין גישה אליו [כגון גג] , כל מה שיש לשכנים בעלות עליו זה רק לעניין דמי איזון.
כי להשתמש בשטח הזה לא רלוונטי בדר"כ.
ניתן לומר שכך, מחולק ל2 נושאים
1. הנושא הקנייני. אם מדובר בשטח שלשכנים אחרים אין גישה אליו או שאין להם עניין בו- אז הבעלות שלהם על השטח משמעותה היא שהם מקבלים דמי איזון אם בונים עליו. כמובן בהסכמתם.
2. הנושא התכנוני- חוסם גישה , היזק ראייה וכו'. פה זה לא משנה למי שייך השטח- אם הבנייה חוסמת לך חנייה- זכותך להתנגד גם אם הבנייה לא בשטח שלך.
@קוב"ה אורייתא וישראל דמי איזון נקבעים לפי שמאי בדר"כ. לפעמים זה סכום נמוך שלא שווה להביא בשבילו שמאי אבל זה עשוי להיות גם עשרות אלפי שקלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
שטח משותף שלאחרים אין גישה אליו [כגון גג] , כל מה שיש לשכנים בעלות עליו זה רק לעניין דמי איזון.
כי להשתמש בשטח הזה לא רלוונטי בדר"כ.
ניתן לומר שכך, מחולק ל2 נושאים
1. הנושא הקנייני. אם מדובר בשטח שלשכנים אחרים אין גישה אליו או שאין להם עניין בו- אז הבעלות שלהם על השטח משמעותה היא שהם מקבלים דמי איזון אם בונים עליו. כמובן בהסכמתם.
2. הנושא התכנוני- חוסם גישה , היזק ראייה וכו'. פה זה לא משנה למי שייך השטח- אם הבנייה חוסמת לך חנייה- זכותך להתנגד גם אם הבנייה לא בשטח שלך.
את מתכונת הלכתית?! לא כי זה יפה שאת מתבטאת בהלכות ממון
@קוב"ה אורייתא וישראל דמי איזון נקבעים לפי שמאי בדר"כ. לפעמים זה סכום נמוך שלא שווה להביא בשבילו שמאי אבל זה עשוי להיות גם עשרות אלפי שקלים
הוא אשר אמרתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
הנושא הקנייני. אם מדובר בשטח שלשכנים אחרים אין גישה אליו או שאין להם עניין בו- אז הבעלות שלהם על השטח משמעותה היא שהם מקבלים דמי איזון אם בונים עליו. כמובן בהסכמתם.
הכותב נותן דוגמא יפה במאמר : אם יש לראובן שטח אצל שמעון אז בגלל שאין לראובן גישה אליו מותר לשמעון לקחת את החלק הזה לעצמו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
הכותב נותן דוגמא יפה במאמר : אם יש לראובן שטח אצל שמעון אז בגלל שאין לראובן גישה אליו מותר לשמעון לקחת את החלק הזה לעצמו?
ככל שהיכולת מבחינתו לשימוש פחותה ערך הקרקע ביחס אליו יורד
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
קרקע שאין אליה גישה היא עדין קרקע של שותפים שאסור לקחת אותו ללא רשות.
ובתי דין עושים בנושא הזה פשרה שבמקום לומר לבונה להרוס הם עושים פשרה שהוא ישלם על השטח שלקח.
אבל ברור שאסור לו לקח שטח של אחרים ללא רשות וזה גזל.
וזאת הטעות בציבור שהבונה בטוח שמותר לו לקחת והוא רק צריך לשלם כשבפועל זה אסור והוא עובר על גזל
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
קרקע שאין אליה גישה היא עדין קרקע של שותפים שאסור לקחת אותו ללא רשות.
ובתי דין עושים בנושא הזה פשרה שבמקום לומר לבונה להרוס הם עושים פשרה שהוא ישלם על השטח שלקח.
אבל ברור שאסור לו לקח שטח של אחרים ללא רשות וזה גזל.
וזאת הטעות בציבור שהבונה בטוח שמותר לו לקחת והוא רק צריך לשלם כשבפועל זה אסור והוא עובר על גזל
כשעיריה נותנת לך רשות ועשית הכל על פי חוק והיה פרסום ולא התנגדו והוא בונה על חצר ממול הסלון שלו אתה לא יכול לא יכול לקרוא לו גזלן כולם גם ראשי ישיבות גדולים שאני מכיר עשו כך אין הרחבה פשוט אין ולא תהיה הרחבה אם תצטרך לעבור שכן שכן ולהחתים אותו ויש מקרים שיש קטינים יורשים בבנין שאז בכלל אף אחד לא יכול להרחיב ברור לך שאף ב"ד לא פוסק ככה וכל דיינא דדאין כי האי דינא לאו דיינא הוא
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
רגע רגע
אז אנחנו כבר מתקדמים שלבנות מותר על שטח משותף וזה לא גזל כי אם לא למה ואיך העיריה נתנה היתר ולמי (וזה לא דומה לשטח של 70 יורשים באמצע העיר שאתה משתלט עליו)
כל השאלה זה על דמי איזון אוקי, זה כבר נשמע אחרת השאלה היא גם כמה, וכמה זה שווה לאותו אחד שאין לו גישה לשם אתה מבין (זה יכול סכום לא גבוה בהחלט)
ממש לא.
ערבבת בין דין תורה לחוק המדינה.
לחוק המדינה היתר הוא רק תכנוני ולא קניני.
וזכויות שרק אחד יכול לממש אז השני צריך לשלם לו דמי היטל.
בדין תורה זה נושא אחר לגמרי .
אם אחרים יכולים ליהנות מהשטח גם בדוחק, זה ברוב המקרים גזל גמור, ובאם לא נושא דמי ההיטל הוא נושא סבוך האם ניתן לבנות בכפוף לדמי היטל או שאסור כי זה גזל או שיש צד היתר.+
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
כשעיריה נותנת לך רשות ועשית הכל על פי חוק והיה פרסום ולא התנגדו והוא בונה על חצר ממול הסלון שלו אתה לא יכול לא יכול לקרוא לו גזלן כולם גם ראשי ישיבות גדולים שאני מכיר עשו כך אין הרחבה פשוט אין ולא תהיה הרחבה אם תצטרך לעבור שכן שכן ולהחתים אותו ויש מקרים שיש קטינים יורשים בבנין שאז בכלל אף אחד לא יכול להרחיב ברור לך שאף ב"ד לא פוסק ככה וכל דיינא דדאין כי האי דינא לאו דיינא הוא
יש רבנים גדולים שיצרו איתי או קולגות שלי קשר, והתחרטו מאוד על דברים כאלו שעשו.
אחד מגדולי דייני ירושלים אמר לי בכאב שלא רק שהוא לא ידע דברים בסיסיים בענין זה אלא שפסק שנים מבלי לדעת זאת, וחשב שכל הטענות הללו הם עניין של "ציונים" עד שר' יענקל בלוי זצ"ל העמידו על טעותו.
עכשיו על הרחבה מול סלון זה דבר שרק האדם עצמו יכול להינות על פי הרוב והסברתי שזה יותר סבוך. ויש צידי היתר באופנים מסויימים [ויתכן בתשלום].
אבל בניה על גג משותף או בקומת מחסנים או הרחבה על חדר מדרגות ו/או עוד הרבה משתנים כרוכה על פי הרוב בגזל גמור.
וצווחו על זה גדולי הדיינים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
קרקע שאין אליה גישה היא עדין קרקע של שותפים שאסור לקחת אותו ללא רשות.
ובתי דין עושים בנושא הזה פשרה שבמקום לומר לבונה להרוס הם עושים פשרה שהוא ישלם על השטח שלקח.
אבל ברור שאסור לו לקח שטח של אחרים ללא רשות וזה גזל.
וזאת הטעות בציבור שהבונה בטוח שמותר לו לקחת והוא רק צריך לשלם כשבפועל זה אסור והוא עובר על גזל
אם חייבים בתשלום זה גזל עד שלא משלמים.
להרבה פוסקים דמי איזון הם פתרון טוב.
וזה במחלוקת
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
שטח משותף שלאחרים אין גישה אליו [כגון גג] ,
לרוב הגגות ישנה דרך גישה או אפשרות להארכת המדרגות.
כל מה שיש לשכנים בעלות עליו זה רק לעניין דמי איזון.
כי להשתמש בשטח הזה לא רלוונטי בדר"כ.
ניתן לומר שכך, מחולק ל2 נושאים
1. הנושא הקנייני. אם מדובר בשטח שלשכנים אחרים אין גישה אליו או שאין להם עניין בו- אז הבעלות שלהם על השטח משמעותה היא שהם מקבלים דמי איזון אם בונים עליו. כמובן בהסכמתם.
2. הנושא התכנוני- חוסם גישה , היזק ראייה וכו'. פה זה לא משנה למי שייך השטח- אם הבנייה חוסמת לך חנייה- זכותך להתנגד גם אם הבנייה לא בשטח שלך.
לא כל היזק ראיה הוא טענה, חסימת חניה שהיא שלך בטאבו הרמטית היא דוגמא נכונה להתנגדות מוצדקת, ולכן התנגדות תכנונית בקרקע חייבת התייעצות עם דיין מומחה בענינים אלו
@קוב"ה אורייתא וישראל דמי איזון נקבעים לפי שמאי בדר"כ. לפעמים זה סכום נמוך שלא שווה להביא בשבילו שמאי אבל זה עשוי להיות גם עשרות אלפי שקלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
  • הוסף לסימניות
  • #75
יש רבנים גדולים שיצרו איתי או קולגות שלי קשר, והתחרטו מאוד על דברים כאלו שעשו.
אחד מגדולי דייני ירושלים אמר לי בכאב שלא רק שהוא לא ידע דברים בסיסיים בענין זה אלא שפסק שנים מבלי לדעת זאת, וחשב שכל הטענות הללו הם עניין של "ציונים" עד שר' יענקל בלוי זצ"ל העמידו על טעותו.
עכשיו על הרחבה מול סלון זה דבר שרק האדם עצמו יכול להינות על פי הרוב והסברתי שזה יותר סבוך. ויש צידי היתר באופנים מסויימים [ויתכן בתשלום].
אבל בניה על גג משותף או בקומת מחסנים או הרחבה על חדר מדרגות ו/או עוד הרבה משתנים כרוכה על פי הרוב בגזל גמור.
וצווחו על זה גדולי הדיינים.
הקולגות שלך יצרו קשר עם הקולגות שלי להיפך אין לך מושג בחושן ואין כזה ר' יעקב בלוי בדוק ואתה טועה בדבר משנה לא אאריך יותר זה גם לא המקום לכך
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
הקולגות שלך יצרו קשר עם הקולגות שלי להיפך אין לך מושג בחושן ואין כזה ר' יעקב בלוי בדוק ואתה טועה בדבר משנה לא אאריך יותר זה גם לא המקום לכך
1739515788916.png

הננו בזה להודיע ברבים אודות דעת ההלכה בנוגע לרכוש המשותף בבנייני מגורים, כגון גגות וכדו', כדלהלן: אין חיוב על אף דייר להסכים לוויתור כלשהוא על חלק מהרכוש המשותף (כמבואר בשו"ת שבט הלוי למרן הגרש"ה ואזנר זצ"ל ח"ח סי' רצ"ט, ובשו"ת שערי יושר חחו"מ סי' נ"ה בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ובספר פתחי חושן למרן הגר"י בלוי זצ"ל פרק ד' סעיף ז' והערה י')

"וגם אי אפשר לחייבו למוכרו במחיר מסוים דווקא (כמבואר בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קנ"ג, וכן בעליות דרבינו יונה ובחידושי הרשב"א בבבא בתרא י"ב ע"ב), אף במקרים בהם אינו יכול כלל להשתמש בשטח זה, ואין לזה שום קשר עם מידת סדום (כמבואר במקורות הנ"ל, ויעו"ע בספר משפט שלמה ח"א סימן מ"א שהרחיב בזה).

"ומכאן, שכל המפעיל 'לחץ חברתי' על רעהו לוותר לו על חלקו ברכוש המשותף עובר באיסור דאורייתא של "לא תחמוד". ועל אחת כמה וכמה במקרים שבהם גם לשני ישנה אפשרות כלשהי ליהנות משטח זה, או במקרים שהוויתור עתיד לגרום לריבוי בדיורים או לנזק ו/או צער אחר. וגם במקרים בהם הקבלן 'הצמיד' את השטחים לחלק מהדירות, פעמים רבות שההצמדה לא נעשתה כדין (כגון שלא דווח לשכנים בעת עריכת החוזה על כך), ויש לברר זאת בבית דין צדק.

"ואף במקרים שהרכוש מוצמד כדין לאחד או יותר מהדיירים, וכגון בחללים אשר לפעמים מותר לאחד לבנות בהם לעצמו, מכל-מקום כאשר יש נזק לשכנים (כגון במערכת המים וביוב או מיעוט אחוזי בניה) דעת רבים מפוסקי דורנו שאין היתר להרבות דירות בלא הסכמתם המפורשת של כל דיירי הבניין (ושזכותם לדרוש תשלום על כך), ובוודאי שראוי לכל אחד לחוש לנפשו ולא להיות "עושה עושר ולא במשפט" הגוזל מרעהו שלא כדין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
צפה בקובץ המצורף 1898037
הננו בזה להודיע ברבים אודות דעת ההלכה בנוגע לרכוש המשותף בבנייני מגורים, כגון גגות וכדו', כדלהלן: אין חיוב על אף דייר להסכים לוויתור כלשהוא על חלק מהרכוש המשותף (כמבואר בשו"ת שבט הלוי למרן הגרש"ה ואזנר זצ"ל ח"ח סי' רצ"ט, ובשו"ת שערי יושר חחו"מ סי' נ"ה בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ובספר פתחי חושן למרן הגר"י בלוי זצ"ל פרק ד' סעיף ז' והערה י')

"וגם אי אפשר לחייבו למוכרו במחיר מסוים דווקא (כמבואר בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קנ"ג, וכן בעליות דרבינו יונה ובחידושי הרשב"א בבבא בתרא י"ב ע"ב), אף במקרים בהם אינו יכול כלל להשתמש בשטח זה, ואין לזה שום קשר עם מידת סדום (כמבואר במקורות הנ"ל, ויעו"ע בספר משפט שלמה ח"א סימן מ"א שהרחיב בזה).

"ומכאן, שכל המפעיל 'לחץ חברתי' על רעהו לוותר לו על חלקו ברכוש המשותף עובר באיסור דאורייתא של "לא תחמוד". ועל אחת כמה וכמה במקרים שבהם גם לשני ישנה אפשרות כלשהי ליהנות משטח זה, או במקרים שהוויתור עתיד לגרום לריבוי בדיורים או לנזק ו/או צער אחר. וגם במקרים בהם הקבלן 'הצמיד' את השטחים לחלק מהדירות, פעמים רבות שההצמדה לא נעשתה כדין (כגון שלא דווח לשכנים בעת עריכת החוזה על כך), ויש לברר זאת בבית דין צדק.

"ואף במקרים שהרכוש מוצמד כדין לאחד או יותר מהדיירים, וכגון בחללים אשר לפעמים מותר לאחד לבנות בהם לעצמו, מכל-מקום כאשר יש נזק לשכנים (כגון במערכת המים וביוב או מיעוט אחוזי בניה) דעת רבים מפוסקי דורנו שאין היתר להרבות דירות בלא הסכמתם המפורשת של כל דיירי הבניין (ושזכותם לדרוש תשלום על כך), ובוודאי שראוי לכל אחד לחוש לנפשו ולא להיות "עושה עושר ולא במשפט" הגוזל מרעהו שלא כדין.
1739523282120.png

כבר אמרתי שלא אאריך יותר יש לי אריכות דברים בנושא וזה לא המקום כאן וגם בתי דינים היום לא פוסקים כך באופן פשוט הדבר לא פשוט בכלל וזהו בזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
צפה בקובץ המצורף 1898037
הננו בזה להודיע ברבים אודות דעת ההלכה בנוגע לרכוש המשותף בבנייני מגורים, כגון גגות וכדו', כדלהלן: אין חיוב על אף דייר להסכים לוויתור כלשהוא על חלק מהרכוש המשותף (כמבואר בשו"ת שבט הלוי למרן הגרש"ה ואזנר זצ"ל ח"ח סי' רצ"ט, ובשו"ת שערי יושר חחו"מ סי' נ"ה בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ובספר פתחי חושן למרן הגר"י בלוי זצ"ל פרק ד' סעיף ז' והערה י')

"וגם אי אפשר לחייבו למוכרו במחיר מסוים דווקא (כמבואר בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קנ"ג, וכן בעליות דרבינו יונה ובחידושי הרשב"א בבבא בתרא י"ב ע"ב), אף במקרים בהם אינו יכול כלל להשתמש בשטח זה, ואין לזה שום קשר עם מידת סדום (כמבואר במקורות הנ"ל, ויעו"ע בספר משפט שלמה ח"א סימן מ"א שהרחיב בזה).

"ומכאן, שכל המפעיל 'לחץ חברתי' על רעהו לוותר לו על חלקו ברכוש המשותף עובר באיסור דאורייתא של "לא תחמוד". ועל אחת כמה וכמה במקרים שבהם גם לשני ישנה אפשרות כלשהי ליהנות משטח זה, או במקרים שהוויתור עתיד לגרום לריבוי בדיורים או לנזק ו/או צער אחר. וגם במקרים בהם הקבלן 'הצמיד' את השטחים לחלק מהדירות, פעמים רבות שההצמדה לא נעשתה כדין (כגון שלא דווח לשכנים בעת עריכת החוזה על כך), ויש לברר זאת בבית דין צדק.

"ואף במקרים שהרכוש מוצמד כדין לאחד או יותר מהדיירים, וכגון בחללים אשר לפעמים מותר לאחד לבנות בהם לעצמו, מכל-מקום כאשר יש נזק לשכנים (כגון במערכת המים וביוב או מיעוט אחוזי בניה) דעת רבים מפוסקי דורנו שאין היתר להרבות דירות בלא הסכמתם המפורשת של כל דיירי הבניין (ושזכותם לדרוש תשלום על כך), ובוודאי שראוי לכל אחד לחוש לנפשו ולא להיות "עושה עושר ולא במשפט" הגוזל מרעהו שלא כדין.
מי חתום למטה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

יש כיום דבר כזה עבודה יהודית בבניה ושיפוצים?
כלומר מהמהנדס, קבלן, מנהל עבודה, עד לפועלי הבניה עצמם?
שיפוצים קטנים ב"ה יש הרבה מאנ"ש אבל על שיפוצים גדולים או על הרחבה או בניה רצינית לא ששמעתי,
אם יש לכם מידע, אני אשמח לקבל שמות וכן מידע כללי על שירות, ומחירים (מסתבר שעבודה יהודית יקרה יותר)

ואם אין דבר כזה (או שיש רק משהו קטן, כמה חברות בודדות וקטנות),
אז אולי הגיע הזמן להרים את הכפפה ולהתחיל לקדם איזה אופציה לבניה יהודית,

הציבור החרדי בונה ומשפץ ומרחיב מואוד הרבה, וכידוע ששיפוץ זה סיפור של מאות אלפי שקלים, אז למה כל הכסף הזה צריך להגיע לחבורה של ערבים שונאי ישראל שבאה מהשטחים והדבר היחיד שהם יודעים על יהודים זה שצריך לפגוע בהם רח"ל???
למה שהכסף ילך לאיזה ערבי בן דוד של מחבל, ולא יגיע לידים של יהודי???
(לי למשל מאוד אכפת אם מתקין המזגנים הוא ערבי כשאני יודע שאותו כסף יכול ללכת ליהודי!)
וחוץ מזה נראה לי שזה גם יותר נוח לעבוד עם יהודי ולא עם ערבי, אצל יהודי אתה לא צריך לחשוש על כל התכשיטים וכלי כסף שיש לך בבית,
לא צריך לחשוש (בדר"כ) שהוא יעלם עם הכסף לפני הזמן (אני מכיר משפחה ששיפצה ובטעות שילמה לערבי את הכסף לפני סיום העבודה ויום לאח"כ הם פשוט לא הגיעו והשאירו את העבודה באמצע!!!) אין מחסור מהם בזמני מלחמה, וגם באופן כללי נוח יותר שמסתובב יהודי בין הרגליים ולא איזה ערבי!

אשמח לשמוע את דעתכם בנושא
תודה רבה!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה