דרוש מידע מאמר בנין שלם בנושא בניה

[קוב"ה אורייתא וישראל]

אם השטח לא שלו אז אסור לו להשתמש בלי רשות השכנים נקודה,
מכירה מקרה כזה בדיוק, הבן אדם בנה בשטח ציבורי שלשכנים לא הייתה גישה אליו (באשמתו) בניין עם 2 קומות וחסם להם את האוויר ואת האור לדירות (בקצור נזק משמעותי על שטח ששייך להם..)
העירייה פירקה לו את הבנייה ואז הגיע לבקש היתרים..

מה הקשר
סיפור עצוב וכאוב אבל לא קשור
דובר על בניה בהיתר שהעיריה אפשרה לו לבנות על חצר משותפת מול חלון סלון ביתו אין היזק ראיה ולא חוסם דרך

 

[קוב"ה אורייתא וישראל]

אין קשר.
יש מגרש ריק לידי מעלה טרשים שייך ל 70 יורשים שגרים בכל העולם.
בנתיים אני הוצאתי היתר בניה להרחבת החצר שלי על כל המגרש.
מה דעתך???
צריך להבין גם אם אדם גר באומן/שיקאגו ולעולם לא יוכל להשתמש במגרש שלו אסור לגנוב לו.
ולכן גם אם רק אתה יש לך גישה לגג / אבל זה רכוש משותף אתה לא יכול לגנוב.
רק שכאן יש נתון נוסף, בשביל למנוע מצב כמו שאתה מתאר.
אם אחד יכול להשתמש ואחרים לא, אז מבחינת החוק קיים הסדר שקוראים לו דמי איזון [יש עוד שמות] שזה אומר פיצוי שווי כספי על חלקו בקרקע/גג/זכויות הבניה.
לענין בתי דינים האם אפשר לכוף להסדר של דמי איזון זה כבר נושא רחב יותר

רגע רגע
אז אנחנו כבר מתקדמים שלבנות מותר על שטח משותף וזה לא גזל כי אם לא למה ואיך העיריה נתנה היתר ולמי (וזה לא דומה לשטח של 70 יורשים באמצע העיר שאתה משתלט עליו)
כל השאלה זה על דמי איזון אוקי, זה כבר נשמע אחרת השאלה היא גם כמה, וכמה זה שווה לאותו אחד שאין לו גישה לשם אתה מבין (זה יכול סכום לא גבוה בהחלט)

 

[אדריכלית מתחילה]

שטח משותף שלאחרים אין גישה אליו [כגון גג] , כל מה שיש לשכנים בעלות עליו זה רק לעניין דמי איזון.
כי להשתמש בשטח הזה לא רלוונטי בדר"כ.
ניתן לומר שכך, מחולק ל2 נושאים
1. הנושא הקנייני. אם מדובר בשטח שלשכנים אחרים אין גישה אליו או שאין להם עניין בו- אז הבעלות שלהם על השטח משמעותה היא שהם מקבלים דמי איזון אם בונים עליו. כמובן בהסכמתם.
2. הנושא התכנוני- חוסם גישה , היזק ראייה וכו'. פה זה לא משנה למי שייך השטח- אם הבנייה חוסמת לך חנייה- זכותך להתנגד גם אם הבנייה לא בשטח שלך.
@קוב"ה אורייתא וישראל דמי איזון נקבעים לפי שמאי בדר"כ. לפעמים זה סכום נמוך שלא שווה להביא בשבילו שמאי אבל זה עשוי להיות גם עשרות אלפי שקלים

 

[קוב"ה אורייתא וישראל]

שטח משותף שלאחרים אין גישה אליו [כגון גג] , כל מה שיש לשכנים בעלות עליו זה רק לעניין דמי איזון.
כי להשתמש בשטח הזה לא רלוונטי בדר"כ.
ניתן לומר שכך, מחולק ל2 נושאים
1. הנושא הקנייני. אם מדובר בשטח שלשכנים אחרים אין גישה אליו או שאין להם עניין בו- אז הבעלות שלהם על השטח משמעותה היא שהם מקבלים דמי איזון אם בונים עליו. כמובן בהסכמתם.
2. הנושא התכנוני- חוסם גישה , היזק ראייה וכו'. פה זה לא משנה למי שייך השטח- אם הבנייה חוסמת לך חנייה- זכותך להתנגד גם אם הבנייה לא בשטח שלך.

את מתכונת הלכתית?! לא כי זה יפה שאת מתבטאת בהלכות ממון

@קוב"ה אורייתא וישראל דמי איזון נקבעים לפי שמאי בדר"כ. לפעמים זה סכום נמוך שלא שווה להביא בשבילו שמאי אבל זה עשוי להיות גם עשרות אלפי שקלים

הוא אשר אמרתי

 

[אדריכלית מתחילה]

זה לא דעתי האישית שמעתי את זה ממורי הוראה

 

[פרוגיי]

הנושא הקנייני. אם מדובר בשטח שלשכנים אחרים אין גישה אליו או שאין להם עניין בו- אז הבעלות שלהם על השטח משמעותה היא שהם מקבלים דמי איזון אם בונים עליו. כמובן בהסכמתם.

הכותב נותן דוגמא יפה במאמר : אם יש לראובן שטח אצל שמעון אז בגלל שאין לראובן גישה אליו מותר לשמעון לקחת את החלק הזה לעצמו?

 

[קוב"ה אורייתא וישראל]

הכותב נותן דוגמא יפה במאמר : אם יש לראובן שטח אצל שמעון אז בגלל שאין לראובן גישה אליו מותר לשמעון לקחת את החלק הזה לעצמו?

ככל שהיכולת מבחינתו לשימוש פחותה ערך הקרקע ביחס אליו יורד

 

[ahrubin]

קרקע שאין אליה גישה היא עדין קרקע של שותפים שאסור לקחת אותו ללא רשות.
ובתי דין עושים בנושא הזה פשרה שבמקום לומר לבונה להרוס הם עושים פשרה שהוא ישלם על השטח שלקח.
אבל ברור שאסור לו לקח שטח של אחרים ללא רשות וזה גזל.
וזאת הטעות בציבור שהבונה בטוח שמותר לו לקחת והוא רק צריך לשלם כשבפועל זה אסור והוא עובר על גזל

 

[קוב"ה אורייתא וישראל]

קרקע שאין אליה גישה היא עדין קרקע של שותפים שאסור לקחת אותו ללא רשות.
ובתי דין עושים בנושא הזה פשרה שבמקום לומר לבונה להרוס הם עושים פשרה שהוא ישלם על השטח שלקח.
אבל ברור שאסור לו לקח שטח של אחרים ללא רשות וזה גזל.
וזאת הטעות בציבור שהבונה בטוח שמותר לו לקחת והוא רק צריך לשלם כשבפועל זה אסור והוא עובר על גזל

כשעיריה נותנת לך רשות ועשית הכל על פי חוק והיה פרסום ולא התנגדו והוא בונה על חצר ממול הסלון שלו אתה לא יכול לא יכול לקרוא לו גזלן כולם גם ראשי ישיבות גדולים שאני מכיר עשו כך אין הרחבה פשוט אין ולא תהיה הרחבה אם תצטרך לעבור שכן שכן ולהחתים אותו ויש מקרים שיש קטינים יורשים בבנין שאז בכלל אף אחד לא יכול להרחיב ברור לך שאף ב"ד לא פוסק ככה וכל דיינא דדאין כי האי דינא לאו דיינא הוא

 

[רוצה בחיים]

רגע רגע
אז אנחנו כבר מתקדמים שלבנות מותר על שטח משותף וזה לא גזל כי אם לא למה ואיך העיריה נתנה היתר ולמי (וזה לא דומה לשטח של 70 יורשים באמצע העיר שאתה משתלט עליו)
כל השאלה זה על דמי איזון אוקי, זה כבר נשמע אחרת השאלה היא גם כמה, וכמה זה שווה לאותו אחד שאין לו גישה לשם אתה מבין (זה יכול סכום לא גבוה בהחלט)

ממש לא.
ערבבת בין דין תורה לחוק המדינה.
לחוק המדינה היתר הוא רק תכנוני ולא קניני.
וזכויות שרק אחד יכול לממש אז השני צריך לשלם לו דמי היטל.
בדין תורה זה נושא אחר לגמרי .
אם אחרים יכולים ליהנות מהשטח גם בדוחק, זה ברוב המקרים גזל גמור, ובאם לא נושא דמי ההיטל הוא נושא סבוך האם ניתן לבנות בכפוף לדמי היטל או שאסור כי זה גזל או שיש צד היתר.+

 

[רוצה בחיים]

כשעיריה נותנת לך רשות ועשית הכל על פי חוק והיה פרסום ולא התנגדו והוא בונה על חצר ממול הסלון שלו אתה לא יכול לא יכול לקרוא לו גזלן כולם גם ראשי ישיבות גדולים שאני מכיר עשו כך אין הרחבה פשוט אין ולא תהיה הרחבה אם תצטרך לעבור שכן שכן ולהחתים אותו ויש מקרים שיש קטינים יורשים בבנין שאז בכלל אף אחד לא יכול להרחיב ברור לך שאף ב"ד לא פוסק ככה וכל דיינא דדאין כי האי דינא לאו דיינא הוא

יש רבנים גדולים שיצרו איתי או קולגות שלי קשר, והתחרטו מאוד על דברים כאלו שעשו.
אחד מגדולי דייני ירושלים אמר לי בכאב שלא רק שהוא לא ידע דברים בסיסיים בענין זה אלא שפסק שנים מבלי לדעת זאת, וחשב שכל הטענות הללו הם עניין של "ציונים" עד שר' יענקל בלוי זצ"ל העמידו על טעותו.
עכשיו על הרחבה מול סלון זה דבר שרק האדם עצמו יכול להינות על פי הרוב והסברתי שזה יותר סבוך. ויש צידי היתר באופנים מסויימים [ויתכן בתשלום].
אבל בניה על גג משותף או בקומת מחסנים או הרחבה על חדר מדרגות ו/או עוד הרבה משתנים כרוכה על פי הרוב בגזל גמור.
וצווחו על זה גדולי הדיינים.

 

[רוצה בחיים]

קרקע שאין אליה גישה היא עדין קרקע של שותפים שאסור לקחת אותו ללא רשות.
ובתי דין עושים בנושא הזה פשרה שבמקום לומר לבונה להרוס הם עושים פשרה שהוא ישלם על השטח שלקח.
אבל ברור שאסור לו לקח שטח של אחרים ללא רשות וזה גזל.
וזאת הטעות בציבור שהבונה בטוח שמותר לו לקחת והוא רק צריך לשלם כשבפועל זה אסור והוא עובר על גזל

אם חייבים בתשלום זה גזל עד שלא משלמים.
להרבה פוסקים דמי איזון הם פתרון טוב.
וזה במחלוקת

 

[רוצה בחיים]

שטח משותף שלאחרים אין גישה אליו [כגון גג] ,

לרוב הגגות ישנה דרך גישה או אפשרות להארכת המדרגות.

כל מה שיש לשכנים בעלות עליו זה רק לעניין דמי איזון.
כי להשתמש בשטח הזה לא רלוונטי בדר"כ.
ניתן לומר שכך, מחולק ל2 נושאים
1. הנושא הקנייני. אם מדובר בשטח שלשכנים אחרים אין גישה אליו או שאין להם עניין בו- אז הבעלות שלהם על השטח משמעותה היא שהם מקבלים דמי איזון אם בונים עליו. כמובן בהסכמתם.
2. הנושא התכנוני- חוסם גישה , היזק ראייה וכו'. פה זה לא משנה למי שייך השטח- אם הבנייה חוסמת לך חנייה- זכותך להתנגד גם אם הבנייה לא בשטח שלך.

לא כל היזק ראיה הוא טענה, חסימת חניה שהיא שלך בטאבו הרמטית היא דוגמא נכונה להתנגדות מוצדקת, ולכן התנגדות תכנונית בקרקע חייבת התייעצות עם דיין מומחה בענינים אלו

@קוב"ה אורייתא וישראל דמי איזון נקבעים לפי שמאי בדר"כ. לפעמים זה סכום נמוך שלא שווה להביא בשבילו שמאי אבל זה עשוי להיות גם עשרות אלפי שקלים

 

[רוצה בחיים]

דובר על בניה בהיתר שהעיריה אפשרה לו לבנות על חצר משותפת מול חלון סלון ביתו אין היזק ראיה ולא חוסם דרך

האשכול מדבר על כל סוגי הבניה.
הדוגמא שאתה הבאת מדברת על הרחבת סלון בחצר, ודו"ק

 

[קוב"ה אורייתא וישראל]

יש רבנים גדולים שיצרו איתי או קולגות שלי קשר, והתחרטו מאוד על דברים כאלו שעשו.
אחד מגדולי דייני ירושלים אמר לי בכאב שלא רק שהוא לא ידע דברים בסיסיים בענין זה אלא שפסק שנים מבלי לדעת זאת, וחשב שכל הטענות הללו הם עניין של "ציונים" עד שר' יענקל בלוי זצ"ל העמידו על טעותו.
עכשיו על הרחבה מול סלון זה דבר שרק האדם עצמו יכול להינות על פי הרוב והסברתי שזה יותר סבוך. ויש צידי היתר באופנים מסויימים [ויתכן בתשלום].
אבל בניה על גג משותף או בקומת מחסנים או הרחבה על חדר מדרגות ו/או עוד הרבה משתנים כרוכה על פי הרוב בגזל גמור.
וצווחו על זה גדולי הדיינים.

הקולגות שלך יצרו קשר עם הקולגות שלי להיפך אין לך מושג בחושן ואין כזה ר' יעקב בלוי בדוק ואתה טועה בדבר משנה לא אאריך יותר זה גם לא המקום לכך

 

[רוצה בחיים]

הקולגות שלך יצרו קשר עם הקולגות שלי להיפך אין לך מושג בחושן ואין כזה ר' יעקב בלוי בדוק ואתה טועה בדבר משנה לא אאריך יותר זה גם לא המקום לכך

הננו בזה להודיע ברבים אודות דעת ההלכה בנוגע לרכוש המשותף בבנייני מגורים, כגון גגות וכדו', כדלהלן: אין חיוב על אף דייר להסכים לוויתור כלשהוא על חלק מהרכוש המשותף (כמבואר בשו"ת שבט הלוי למרן הגרש"ה ואזנר זצ"ל ח"ח סי' רצ"ט, ובשו"ת שערי יושר חחו"מ סי' נ"ה בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ובספר פתחי חושן למרן הגר"י בלוי זצ"ל פרק ד' סעיף ז' והערה י')

"וגם אי אפשר לחייבו למוכרו במחיר מסוים דווקא (כמבואר בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קנ"ג, וכן בעליות דרבינו יונה ובחידושי הרשב"א בבבא בתרא י"ב ע"ב), אף במקרים בהם אינו יכול כלל להשתמש בשטח זה, ואין לזה שום קשר עם מידת סדום (כמבואר במקורות הנ"ל, ויעו"ע בספר משפט שלמה ח"א סימן מ"א שהרחיב בזה).

"ומכאן, שכל המפעיל 'לחץ חברתי' על רעהו לוותר לו על חלקו ברכוש המשותף עובר באיסור דאורייתא של "לא תחמוד". ועל אחת כמה וכמה במקרים שבהם גם לשני ישנה אפשרות כלשהי ליהנות משטח זה, או במקרים שהוויתור עתיד לגרום לריבוי בדיורים או לנזק ו/או צער אחר. וגם במקרים בהם הקבלן 'הצמיד' את השטחים לחלק מהדירות, פעמים רבות שההצמדה לא נעשתה כדין (כגון שלא דווח לשכנים בעת עריכת החוזה על כך), ויש לברר זאת בבית דין צדק.

"ואף במקרים שהרכוש מוצמד כדין לאחד או יותר מהדיירים, וכגון בחללים אשר לפעמים מותר לאחד לבנות בהם לעצמו, מכל-מקום כאשר יש נזק לשכנים (כגון במערכת המים וביוב או מיעוט אחוזי בניה) דעת רבים מפוסקי דורנו שאין היתר להרבות דירות בלא הסכמתם המפורשת של כל דיירי הבניין (ושזכותם לדרוש תשלום על כך), ובוודאי שראוי לכל אחד לחוש לנפשו ולא להיות "עושה עושר ולא במשפט" הגוזל מרעהו שלא כדין.

 

[קוב"ה אורייתא וישראל]

צפה בקובץ המצורף 1898037
הננו בזה להודיע ברבים אודות דעת ההלכה בנוגע לרכוש המשותף בבנייני מגורים, כגון גגות וכדו', כדלהלן: אין חיוב על אף דייר להסכים לוויתור כלשהוא על חלק מהרכוש המשותף (כמבואר בשו"ת שבט הלוי למרן הגרש"ה ואזנר זצ"ל ח"ח סי' רצ"ט, ובשו"ת שערי יושר חחו"מ סי' נ"ה בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ובספר פתחי חושן למרן הגר"י בלוי זצ"ל פרק ד' סעיף ז' והערה י')

"וגם אי אפשר לחייבו למוכרו במחיר מסוים דווקא (כמבואר בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קנ"ג, וכן בעליות דרבינו יונה ובחידושי הרשב"א בבבא בתרא י"ב ע"ב), אף במקרים בהם אינו יכול כלל להשתמש בשטח זה, ואין לזה שום קשר עם מידת סדום (כמבואר במקורות הנ"ל, ויעו"ע בספר משפט שלמה ח"א סימן מ"א שהרחיב בזה).

"ומכאן, שכל המפעיל 'לחץ חברתי' על רעהו לוותר לו על חלקו ברכוש המשותף עובר באיסור דאורייתא של "לא תחמוד". ועל אחת כמה וכמה במקרים שבהם גם לשני ישנה אפשרות כלשהי ליהנות משטח זה, או במקרים שהוויתור עתיד לגרום לריבוי בדיורים או לנזק ו/או צער אחר. וגם במקרים בהם הקבלן 'הצמיד' את השטחים לחלק מהדירות, פעמים רבות שההצמדה לא נעשתה כדין (כגון שלא דווח לשכנים בעת עריכת החוזה על כך), ויש לברר זאת בבית דין צדק.

"ואף במקרים שהרכוש מוצמד כדין לאחד או יותר מהדיירים, וכגון בחללים אשר לפעמים מותר לאחד לבנות בהם לעצמו, מכל-מקום כאשר יש נזק לשכנים (כגון במערכת המים וביוב או מיעוט אחוזי בניה) דעת רבים מפוסקי דורנו שאין היתר להרבות דירות בלא הסכמתם המפורשת של כל דיירי הבניין (ושזכותם לדרוש תשלום על כך), ובוודאי שראוי לכל אחד לחוש לנפשו ולא להיות "עושה עושר ולא במשפט" הגוזל מרעהו שלא כדין.

כבר אמרתי שלא אאריך יותר יש לי אריכות דברים בנושא וזה לא המקום כאן וגם בתי דינים היום לא פוסקים כך באופן פשוט הדבר לא פשוט בכלל וזהו בזה

 

[ahrubin]

צפה בקובץ המצורף 1898037
הננו בזה להודיע ברבים אודות דעת ההלכה בנוגע לרכוש המשותף בבנייני מגורים, כגון גגות וכדו', כדלהלן: אין חיוב על אף דייר להסכים לוויתור כלשהוא על חלק מהרכוש המשותף (כמבואר בשו"ת שבט הלוי למרן הגרש"ה ואזנר זצ"ל ח"ח סי' רצ"ט, ובשו"ת שערי יושר חחו"מ סי' נ"ה בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ובספר פתחי חושן למרן הגר"י בלוי זצ"ל פרק ד' סעיף ז' והערה י')

"וגם אי אפשר לחייבו למוכרו במחיר מסוים דווקא (כמבואר בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קנ"ג, וכן בעליות דרבינו יונה ובחידושי הרשב"א בבבא בתרא י"ב ע"ב), אף במקרים בהם אינו יכול כלל להשתמש בשטח זה, ואין לזה שום קשר עם מידת סדום (כמבואר במקורות הנ"ל, ויעו"ע בספר משפט שלמה ח"א סימן מ"א שהרחיב בזה).

"ומכאן, שכל המפעיל 'לחץ חברתי' על רעהו לוותר לו על חלקו ברכוש המשותף עובר באיסור דאורייתא של "לא תחמוד". ועל אחת כמה וכמה במקרים שבהם גם לשני ישנה אפשרות כלשהי ליהנות משטח זה, או במקרים שהוויתור עתיד לגרום לריבוי בדיורים או לנזק ו/או צער אחר. וגם במקרים בהם הקבלן 'הצמיד' את השטחים לחלק מהדירות, פעמים רבות שההצמדה לא נעשתה כדין (כגון שלא דווח לשכנים בעת עריכת החוזה על כך), ויש לברר זאת בבית דין צדק.

"ואף במקרים שהרכוש מוצמד כדין לאחד או יותר מהדיירים, וכגון בחללים אשר לפעמים מותר לאחד לבנות בהם לעצמו, מכל-מקום כאשר יש נזק לשכנים (כגון במערכת המים וביוב או מיעוט אחוזי בניה) דעת רבים מפוסקי דורנו שאין היתר להרבות דירות בלא הסכמתם המפורשת של כל דיירי הבניין (ושזכותם לדרוש תשלום על כך), ובוודאי שראוי לכל אחד לחוש לנפשו ולא להיות "עושה עושר ולא במשפט" הגוזל מרעהו שלא כדין.

מי חתום למטה?

 

[ברוך של]

מי כתב אתהמאמר הזה?

 

[BaruchSch]

מי כתב אתהמאמר הזה?

ר נפתלי הורוביץ