דרוש מידע באיזה גיל ילדים אמורים להתחיל לדבר?

  • הוסף לסימניות
  • #61
וגם ההנחה שרק קל"ת יכולה לקדם ילד במצב כזה - היא גם טעות.
הורה יקדם יותר מהר ויותר טוב אם תהיה לו הנחיה וידע.
וזה בדיוק מה שקל"ת נותנת להורים של ילדים שמגיעים לטיפול.

אז אלא אם כן את חושבת שהורה צריך מראש להתמחות בכל סוגי בעיות הדיבור שהוא עלול לפגוש (וגם בריפוי ועיסוק ופיזיותרפיה לפי אותו הגיון), אז המסקנה המתבקשת מהדברים שלך היא בדיוק מה שכולם אומרים פה לעשות: לפנות לקלינאית תקשורת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
בגיל שנתיים זה גם בסדר? או שכבר צריך להוציא ממש מילים שלמות וברורות?
דיברתי איתה על ילד בן שנה ו8 והיא אמרה לי שבשנה ועשר היא מצפה שהוא יתחיל לומר את המילים בשלמות.
ואני חולקת על מה שכתבו פה לגבי זה ש2 שפות אינן גורם קושי בהקניית שפה, או שילד שהתקשה ב2 שפות בהכרח היה מציג קושי גם בשפה בודדת. זה דברים שקשה להוכיח או לחקור אותם.
מאחר שיש המון שדוברים שפה אחת ויש להם קושי שפתי אז יותר קשה לי להניח ש2 השפות הם אלה שגורמות לקושי.
זה כן לעיתים גורם לקושי לצוץ יותר מהר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
לדעתי (הלא מקצועית אלא מנוסה) ברגע שמבינים מה הילד רוצה אז הוא לא חווה את התסכול וזה פחות נורא. חלק מהבעיה זה התסכול שהילד מרגיש.
ולכן הייתי מחכה עוד קצת. (אולי במקביל הייתי קובעת תור לב. שמיעה או מתחילה תהליך של ה. הילד ומקסימום מבטלת אח"כ)
חולקת. רק תקשורת ברמה נמוכה אפשרית ככה.
אפשר להבין שהילד רוצה מים, לא רוצה לאסוף את המשחק, קר לו. אי אפשר להבין שהיום בגן הריתמיקאית התחילה ללמד אותם שירי פורים, והוא נבחר להחזיק את הרעשן הצהוב, והוא מאד התרגש מזה.
בנוסף, זה שמבוגרים מבינים לא אומר שילדים מבינים, או שיש להם סבלנות לנסות להבין. אז בחברת ילדים הוא בהחלט יכול להיות מתוסכל מזה שהוא לא יכול להשתתף במשחקים.
ילד שלא מדבר בהתאם לגילו מפסיד הזדמנויות להתפתחות חברתית ורגשית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
חולקת. רק תקשורת ברמה נמוכה אפשרית ככה.
אפשר להבין שהילד רוצה מים, לא רוצה לאסוף את המשחק, קר לו. אי אפשר להבין שהיום בגן הריתמיקאית התחילה ללמד אותם שירי פורים, והוא נבחר להחזיק את הרעשן הצהוב, והוא מאד התרגש מזה.
בנוסף, זה שמבוגרים מבינים לא אומר שילדים מבינים, או שיש להם סבלנות לנסות להבין. אז בחברת ילדים הוא בהחלט יכול להיות מתוסכל מזה שהוא לא יכול להשתתף במשחקים.
ילד שלא מדבר בהתאם לגילו מפסיד הזדמנויות להתפתחות חברתית ורגשית.
אבל אנחנו מדברים על ילד בן שנתיים. ילדים מתפתחים בקצב קצת שונה אחד מהשני.
ואולי גם משנה איפה המיקום שלו בגן מבחינת הגיל ומבחינת התקשורת. אם הוא בקבוצה של ילדים בני שנה ושמונה עד שנתייים וכולם בקצב התפתחות שלו כי הם יןתר צעירים אז זה משהו אחד אבל אם גם ככה הוא הכי קטן בגן וכולם מפותחים יותר ממנו אז חוזרים לקטע של התסכול.
לא לכל דבר צריך להצמיד תוויות בעייתיות. ולכן אפשר בלי לחץ לקבוע תורים ועד שהם יגיעו לראות אם יש התקדמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
תכלס, מלבד המתנה לקלינאית תקשורת
אם אני רוצה בינתיים לערוך בדיקת שמיעה,
למי אני צריכה לפנות?
מה התהליך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
תכלס, מלבד המתנה לקלינאית תקשורת
אם אני רוצה בינתיים לערוך בדיקת שמיעה,
למי אני צריכה לפנות?
מה התהליך?
לבקש הפניה מהרופא לבדיקת שמיעה ולקבוע תור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
אבל אנחנו מדברים על ילד בן שנתיים. ילדים מתפתחים בקצב קצת שונה אחד מהשני.
ואולי גם משנה איפה המיקום שלו בגן מבחינת הגיל ומבחינת התקשורת. אם הוא בקבוצה של ילדים בני שנה ושמונה עד שנתייים וכולם בקצב התפתחות שלו כי הם יןתר צעירים אז זה משהו אחד אבל אם גם ככה הוא הכי קטן בגן וכולם מפותחים יותר ממנו אז חוזרים לקטע של התסכול.
לא לכל דבר צריך להצמיד תוויות בעייתיות. ולכן אפשר בלי לחץ לקבוע תורים ועד שהם יגיעו לראות אם יש התקדמות.
הקצב השונה שבו ילדים מתפתחים נלקח בחשבון בעצם זה שיש טווח נורמלי, וכשמדברים על זה שילד לא מדבר בהתאם לגילו מתכוונים שהוא כבר נמצא מחוץ לטווח הזה.
לשים ילד עם עיכוב בקבוצה של ילדים שהם גם ברמה נמוכה יותר זה לא פתרון לדעתי. זה פלסטר לעניין התסכול, זה לא פותר את זה שילד אמור להתקדם, וחבל אם הוא לא מתקדם.
נכון שלא בכל מקרה צריך להיות מאד בלחץ, זה תלוי בחומרת המצב. אם העיכוב קל, לא צריך להיות מאד בלחץ על תור מהיר. אבל גם לא לחכות חצי שנה, כי חבל על פערים שרק נצברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
לשים ילד עם עיכוב בקבוצה של ילדים שהם גם ברמה נמוכה יותר זה לא פתרון לדעתי. זה פלסטר לעניין התסכול, זה לא פותר את זה שילד אמור להתקדם, וחבל אם הוא לא מתקדם.
לא הבנת אותי נכון כנראה (או שלא הסברתי נכון)
לא לשים מלכתחילה בקבוצה כזו. אנחנו באמצע שנה ולכן להסתכל על הקבוצה הקיימת ולפי זה לראות את הדחיפות לעניין התסכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
לא הבנת אותי נכון כנראה (או שלא הסברתי נכון)
לא לשים מלכתחילה בקבוצה כזו. אנחנו באמצע שנה ולכן להסתכל על הקבוצה הקיימת ולפי זה לראות את הדחיפות לעניין התסכול.
אבל זה רק חלק מהתסכול.
יש ילדים שרוצים כבר לספר חוויות ולתקשר ברמה גבוהה ולא יכולים. החברה בגן לא תשנה את זה.
אם הם לא רוצים, אז הם אכן פחות מתוסכלים, אבל זה עיכוב בפני עצמו בהתפתחות החברתית והרגשית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
וזה בדיוק מה שקל"ת נותנת להורים של ילדים שמגיעים לטיפול.
נכון.
וזה מאוחר מדי.
חבל על כל הזמן שהתבזבז מגיל 0 עד לטיפול בגיל 3-4
אם להורה היה ידע בסיסי - יכול להיות שהטיפול היה מיותר.

זה כמו ללמוד עזרה ראשונה, כהורה.
קורס מקוצר שמציל חיים.
מאחר שיש המון שדוברים שפה אחת ויש להם קושי שפתי
לרוב הילדים אין קושי שפתי.
לרוב הילדים חסר חשיפה לשפה, גירויים מתאימים וסביבה מעודדת למידה.
מה שהורה יכול לתת בקלות, אם רק היה לו ידע וכלים.

זה היה מצמצם ב50% את מספר הילדים המוגדרים כבעלי קושי שפתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
וודאי שילד צריך לקבל אבחון ועזרה חיצונית אם יש קושי ממושך שלא נפתר.
אני מדברת על השלב לפני כן - על השנים שמתבזבזות וקשיים שנוצרים מחוסר ידע וכלים להורים.

וגם על אבחנת יתר - מתן אבחונים ועזרה חיצונית לילדים שלא באמת צריכים את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
לרוב הילדים אין קושי שפתי.
לרוב הילדים חסר חשיפה לשפה, גירויים מתאימים וסביבה מעודדת למידה.
מה שהורה יכול לתת בקלות, אם רק היה לו ידע וכלים.
כשאת אומרת רוב הילדים למה את מתייחסת? רוב הילדים בשכבה או רוב הילדים שמוגדרים כילדים עם בעיה שפתית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
נכון.
וזה מאוחר מדי.
חבל על כל הזמן שהתבזבז מגיל 0 עד לטיפול בגיל 3-4
אם להורה היה ידע בסיסי - יכול להיות שהטיפול היה מיותר.

זה כמו ללמוד עזרה ראשונה, כהורה.
קורס מקוצר שמציל חיים.

לרוב הילדים אין קושי שפתי.
לרוב הילדים חסר חשיפה לשפה, גירויים מתאימים וסביבה מעודדת למידה.
מה שהורה יכול לתת בקלות, אם רק היה לו ידע וכלים.

זה היה מצמצם ב50% את מספר הילדים המוגדרים כבעלי קושי שפתי.
ההשוואה לקורס עזרה ראשונה מדויקת - הקורסים המקוצרים לא שווים כלום. מקסימום הם עוזרים לזהות מקרה חירום שבו צריך לפנות לעזרה.

קצת מצחיק להגיד שילדים לא חשופים לשפה. ניואנסים של איך בדיוק לדבר בצורה שתעזור לילד לקלוט זה לא מה שימנע את רוב הבעיות של התפתחות שפה, ויש יותר מדי סוגי בעיות אפשריות כאלו כדי ש"קורס מקוצר" זה מה שיעזור להורים. הורה שיש לו ידע בסיסי יכול לדעת מתי לפנות לעזרה מקצועית, להחליף את העזרה המקצועית עצמה כבר הרבה יותר קשה.
למרות שרוב מה שעושים בטיפול בדיבור בגיל צעיר זה הדרכת הורים, יש פה גם צד מקצועי, של זיהוי נכון של הבעיה ודרכי הטיפול המתאימות - הפקת דיבור היא תהליך מורכב עם הרבה חלקים שונים שבהם יכול להיות קושי. גם עבודה ישירה עם הילד עצמו, היא חלק קטן אבל יכול להיות חשוב של הטיפול.
(יכולה להגיד שאצלנו הקלינאית הצליחה להפיל לילדה אסימון בכל מה שקשור לחיקוי של צלילים. אחר כך העבודה העיקרית היתה בבית, אבל העבודה הישירה של הקלינאית ממש עשתה הבדל. פתחה את הברז. אנחנו אנשים עם מודעות לשפה ובית עם הרבה שיח על שפה וסביבה מעודדת למידה והכל, אבל מה לעשות שהיה לילדה קושי בהפקת צלילים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
רוב הילדים המוגדרים עם "בעיה שפתית" אין להם באמת את הבעיה שהם קיבלו. יש להם חוסר רציני בחשיפה ובסביבה מעודדת למידה. וזה רק חוסר ידע וכלים של ההורים. וחבל.
אני מאמינה וגם רואה בפועל שהורה עם הדרכה יקדם את הילד הרבה יותר מהר ויעיל מבעל מקצוע חיצוני.
ואני מתכוונת לילדים תקינים קוגנטיבית.

ילדים בלי בעיות אלו ילדים שקיבלו סביבה תומכת למידה טבעית או שיש להם יכולות גבוהות ואינם זקוקים לזה בכלל בשביל לרכוש יכולות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
יש להם חוסר רציני בחשיפה ובסביבה מעודדת למידה. וזה רק חוסר ידע וכלים של ההורים. וחבל.
אנחנו כנראה חיות בשתי יקומים מקבילים כי זה לא המציאות שאני רואה סביבי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אנחנו כנראה חיות בשתי יקומים מקבילים כי זה לא המציאות שאני רואה סביבי.
המציאות מוכתבת מחשיבה מותנית של הורים.
מלחכות לבעיה ואז לפתור אותה רק דרך בעלי מקצוע.

סטייל בית חולים מתחת לגשר.
חבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
המציאות מוכתבת מחשיבה מותנית של הורים.
מלחכות לבעיה ואז לפתור אותה רק דרך בעלי מקצוע.

סטייל בית חולים מתחת לגשר.
חבל.
יכול להיות שזה המציאות סביבך, זה לא המציאות סביבי.
סביבי אלה שכל מה שחסר להם זה ידע וכלים של ההורים איך לחשוף אותם נכון ואיך לעודד שפה הם מיעוט רציני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
בגיל שנתיים זה גם בסדר? או שכבר צריך להוציא ממש מילים שלמות וברורות?
הילד שלי בן שנתיים חוזר על הברות קבועות שדומות למילים וממש מבינים מה הוא רוצה כי הוא גם משתמש בשפת גוף מאד ברורה-יש לו המון כאלו לא ספרתי כמה בדיוק..
(יש לי ילד שדיבר שוטף בגיל שנה ועשר וילד שהתחיל לדבר בגיל שלוש אז אני מכירה את שני הקצוות)
גם אני מכירה את הסיטואציה, של 2 הקצוות
רק מרגיעה אותך שהגדול שלי לא דיבר כלום עד גיל שנה וחצי שאז אמר לראשונה "אבא"
ואח"כ דיבר אחרי גיל שנתיים מילים שלמות,
היום הוא מחונן מעבר לגילו
ודרך אגב אחות בטיפת חלב אמרה לי שעד גיל שנתיים מצפים מהילד לומר 10 מילים בעלות משמעות, ולאו דוקא מילים שלמות
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
רוב הילדים המוגדרים עם "בעיה שפתית" אין להם באמת את הבעיה שהם קיבלו. יש להם חוסר רציני בחשיפה ובסביבה מעודדת למידה. וזה רק חוסר ידע וכלים של ההורים. וחבל.
אני מאמינה וגם רואה בפועל שהורה עם הדרכה יקדם את הילד הרבה יותר מהר ויעיל מבעל מקצוע חיצוני.
ואני מתכוונת לילדים תקינים קוגנטיבית.

ילדים בלי בעיות אלו ילדים שקיבלו סביבה תומכת למידה טבעית או שיש להם יכולות גבוהות ואינם זקוקים לזה בכלל בשביל לרכוש יכולות.
אולי אנחנו בכלל לא מדברות על אותו דבר.
עיכוב בדיבור לילד בן 2-3 זה לא בהכרח "בעיה שפתית".
רמת החשיפה לשפה שצריך כדי שיהיו כמה הברות בעלות משמעות בגיל שנה וחצי וכמה עשרות מילים בגיל שנתיים זה ממש לא משהו שחסר לרוב האנשים הנורמטיביים. ילד שחשוף להורים, אחים ומטפלת שמדברים סביבו ואיתו בצורה טבעית לא אמורה להיות לו בעיה לרכוש את השלבים הראשונים של השפה. תינוקות בכל העולם למדו לדבר הרבה לפני שמישהו הגדיר את המושג "סביבה מעודדת למידה". אם יש בעיה, זה לא בגלל שלא חשפו אותו מספיק אלא שיש לו קושי ספציפי. גדול או קטן, עמוק או נקודתי. (מילא אם היית טוענת את זה על עניינים מוטוריים, שאורח החיים שלנו אכן לא הכי מעודד אותם. אבל שפה?)
בגילאים יותר גדולים ובשלבים יותר מורכבים של התפתחות הדיבור אפשר לטעון שחלק מהבעיות הן סביבתיות. לאו דווקא שהטענה הזו נכונה, אבל זה יותר מציאותי מאשר לטעון שתינוק לא חשוף לשפה ברמה מספיקה לדיבור בסיסי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
יכול להיות שזה המציאות סביבך, זה לא המציאות סביבי.
סביבי אלה שכל מה שחסר להם זה ידע וכלים של ההורים איך לחשוף אותם נכון ואיך לעודד שפה הם מיעוט רציני.
מעניין.

את מתעסקת בתחום?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה