תח"צ מי אחראי למחדל רכבת הקלה בירושלים?

נאום פטימה מ"כפיר":
"עקב תקלה ברמזור 100 ו101 שלא נפתחים לתנועת רכבות, השירות פועל רק מהתחנה המרכזית עד לתחנת הר הרצל".
כששאלתי למה אין הודעה בלוח האלקטרוני, לא היתה לה תשובה ברורה.
ראיתי בעיני ממש לאחרונה איך הרכבת מוכוונת ע"י פקחים גם בצומת גבעה צרפתית, גם בצומת הנביאים (שער שכם) וגם בצומת של זקס.
אולי בתקלה שם היה גם עבודות לתיקון, ואולי הקלאפטע שם סתם בירברה במוח כדרכם משכבר הימים.
זה, אם מחכים לקו מסוים.
אם רוצים להתקדם במקטע המרכזי בו (כמעט) כל הקוים עוברים (מרכזית המפרץ לכיוון צומת הקריות),
יש כל דקה 3 מטרוניות.
ברכבת הקלה, רבים מהנוסעים נוסעים רק בין התחנה המרכזית לעיריה.
(אם באמת היה קו רכבת קצר, שנוסע מהמרכזית לעיריה הלוך וחזור חוץ מהקו הרגיל, זה היה מועיל מאוד.
כמובן, רק אם לא כל התנועה בקו תיעצר עד שהנהג יגיע לקצה השני, אלא שיהיה מקום מיוחד לרכבת לעמוד כמו שיש בין שער שכם לשבטי ישראל.)
למעשה בונים עוד קו רכבת בין הר הצופים למלחה ואז יהיה כפול רכבות בין גבעת התחמושת לתחנה מרכזית
אין מה להשוות בין מערכת מוגמרת של 5 קווים לבין מערכת של קו בודד בהקשר הזה.
 
למה שיסתום את התנועה? תחשוב על נתיב שלם, שכלי הרכב היחיד שעובר בו הוא אוטובוס כל 30 שניות. כלומר רווח ריק של 30 שניות בין אוטובוס לשני. נראה לי אפילו אפשר להכניס עוד אוטובוסים (כאמור יהיו מפרצים בתחנות).
אני חושב על הנסיעה חזור מהכותל בימי חול המועד.
יש שם נתיב ריק לתחבורה ציבורית בלבד (משער האריות עד בריכות הסולטן), 4 אוטובוסים כל חמש דקות, וקטסטרופה הזויה של דחיפות וצעקות לעליה לכל אוטובוס עם צוות פקחים נרחב שצריך לסגור את הדלתות באוטובוסים אחד אחד.

בקיצור, המודל הזה נחמד וטוב עד שמגיעים הרבה אנשים לתחנות, אז האוטובוסים האלו יהיו מפוצצים מדי בשביל לתת שירות הגיוני.

בנוסף, מה ימנע הצמדות אוטובוסים, הרי נהג אחד נוסע מהר והשני לאט. ברכבת הם שולטים על המערכת ביד רמה, מאיטים ומאיצים רכבות כפי הנצרך, אבל איך יפעילו מערך כזה באוטובוסים רגילים?
 
ההשוואה לחיפה היא לא נכונה , המטרונית שם מסיעה ב 5 קווים סך כולל של 60,000 נוסעים (ע"פ הערכות, זה לא נתון מדויק) ב 104 ק"מ זה לא מתחיל להתקרב לרכבת בירושלים שמסיעה ב 22 ק"מ בלבד 180,000 נוסעים ביום,
אם יש משהו שווה קריאה באשכול הזה, הוא שלפחות מישהו אחד חושב לבדוק נתונים...
 
וכמובן גם האוטובוס לא יתקע בפקקים ויהיה נתיב עצמאי.
ככל שאין לאוטובוס קדימות ברמזור, הוא יעמוד הרבה זמן בצמתים.
הבעיה היא לא רק 'נתיב עצמאי', הבעיה היא שהנתיב הזה חוצה בדרכו אינספור נתיבי תחבורה אחרים.
למה שיסתום את התנועה? תחשוב על נתיב שלם, שכלי הרכב היחיד שעובר בו הוא אוטובוס כל 30 שניות. כלומר רווח ריק של 30 שניות בין אוטובוס לשני. נראה לי אפילו אפשר להכניס עוד אוטובוסים (כאמור יהיו מפרצים בתחנות).

כאמור הבעיה היא לא הנתיבים, אלא הצמתים העמוסים שבהם עובר קו הרכבת בירושלים.
אי אפשר לעצור אותם כל דקה בשביל כל אוטובוס מהיר. ואם האוטובוס המהיר יעמוד ברמזורים יחד עם כל עם ישראל, זה ייקח לו הרבה מאוד זמן.
 
נניח כל דקה יהיה לנת"צ של האוטובוסים 5-10 שניות רמזור ירוק.

זה לא אמור להיות 'כל דקה', אלא 'בכל רגע שבו מתקרב אוטובוס מהיר לצומת'. (כי זמני האוטובוסים לא יהיו קבועים).
ושינוי כזה ברמזורים עלול לפקוק לעומק את הצמתים העמוסים ומרובי הפניות.
הרבה יותר הגיוני לעצור את הצומת פעם אחת ב5 דקות בשביל הרכבת.
 
זה לא אמור להיות 'כל דקה', אלא 'בכל רגע שבו מתקרב אוטובוס מהיר לצומת'. (כי זמני האוטובוסים לא יהיו קבועים).
ושינוי כזה ברמזורים עלול לפקוק לעומק את הצמתים העמוסים ומרובי הפניות.
הרבה יותר הגיוני לעצור את הצומת פעם אחת ב5 דקות בשביל הרכבת.
איך שאני מבין, לא תמיד הרכבת באמת מקבלת קדימות בגלל תקלות כאלו ואחרות
יש בעיה ברכבת שהיא נוסעת מאוד לאט שלא יסכן הולכי רגל ואופניים וכו'
כמובן עלות ההקמה והתחזוקה וחוסר גמישות
ואני לא רואה בעיה בהצעה שהצעתי-כל דקה יהיו 5-10 שניות ירוק לנת"צ. מקסימום האוטובוס ימתין כמה שניות לדקה הבאה.
 
איך שאני מבין, לא תמיד הרכבת באמת מקבלת קדימות בגלל תקלות כאלו ואחרות
יש בעיה ברכבת שהיא נוסעת מאוד לאט שלא יסכן הולכי רגל ואופניים וכו'
כמובן עלות ההקמה והתחזוקה וחוסר גמישות
ואני לא רואה בעיה בהצעה שהצעתי-כל דקה יהיו 5-10 שניות ירוק לנת"צ. מקסימום האוטובוס ימתין כמה שניות לדקה הבאה.
זה אומר לעצור צמתי-ענק 5 פעמים בכל 5 דקות, במקום פעם אחת. ברור שישפיע לרעה על התנועה בעיר ועל הפקקים.

הרכבת קיבלה קדימות בעבר. היא נסעה לשביעות רצון התושבים, בהצלחה מרובה, עד השינויים האחרונים והקרונות החדשים.
אין שום צורך באוטובוסים על המסלול שלה, פשוט שיתנו לרכבת לעבוד ושיקחו בעלי מקצוע טובים לתכנון הרמזורים ולבניית המכרזים לקרונות חדשים ולכל היתר.
 
נסעתי אתמול לכותל כמו שאני נוהגת לעשות בכל ר"ח
אין רכבת וכל הציבור נאלץ לעשות את דרכו באמצעות קוים 1 ו- 3 שאף אחד לא חשב לתגבר
העומס על האוטובוסים שהגיעו בערך פעם בחצי שעה ושניהם יחד היה הזיה אחת גדולה
והדרך
פשוט סבל מתמשך
מהכותל עד לכיכר ספרא לקח לקו 1 שעה בדיוק
עליתי על האוטובוס ב15:52 (עפ"י רב קו אונליין אז תיקפתי את הרב קו) וב16:52 התקשרתי לאמא שלי לבשר לה שסוף כל סוף הגעתי לכיכר ספרא
דרך שלוקחת לי בדר"כ 15-20 דקות ולפעמים גם הרבה פחות
אם זו לא הזייה אז מה זה כן??
אה וכמובן כל התענוג באוטובוס שיותר דומה לקופסת סרדינים
מה יקרה בבין הזמנים??
שאז תמיד מתגברים אוטובוסים כדוגמת קווים 333 ו-111
העומס של האנשים אולי יווסת טוב יותר אבל הפקקים יהיו גרועים יותר
יותר אוטובוסים שעומדים בנתיב הבודד עד בריכת הסולטן
בקיצור חוויה
 
זה אומר לעצור צמתי-ענק 5 פעמים בכל 5 דקות, במקום פעם אחת. ברור שישפיע לרעה על התנועה בעיר ועל הפקקים.
אם יש כביש מקביל לנתיב של הרק"ל, בכל מקרה הם מקבלים רמזור ירוק בערך כל דקה (אף אחד לא מחכה 5 דק' לרמזור), אז באותו זמן שהם מקבלים ירוק גם הנת"צ יקבל ירוק.
 
אם יש כביש מקביל לנתיב של הרק"ל, בכל מקרה הם מקבלים רמזור ירוק בערך כל דקה (אף אחד לא מחכה 5 דק' לרמזור), אז באותו זמן שהם מקבלים ירוק גם הנת"צ יקבל ירוק.
במילים אחרות, ביטול הזכות קדימה...
 
נניח כל דקה יהיה לנת"צ של האוטובוסים 5-10 שניות רמזור ירוק.
אתה נוהג?
זמן ההאצה של אוטובוס הוא יותר מ5 שניות
ולא חישבת את זה שרובם לא אוחזים את הירוק בשניה הראשונה
פלוס זה שצריך לעצור את הצדדים האחרים לפני - כידוע יש מרווח כמה שניות לפחות בין אדום לצד אחד לירוק לצד שני
קיצר אין מצב פחות מדקה בסך הכל
וגם אז יעבור רק אוטבוס אחד
 
למה שיסתום את התנועה? תחשוב על נתיב שלם, שכלי הרכב היחיד שעובר בו הוא אוטובוס כל 30 שניות. כלומר רווח ריק של 30 שניות בין אוטובוס לשני. נראה לי אפילו אפשר להכניס עוד אוטובוסים (כאמור יהיו מפרצים בתחנות).
כי כניסה, עלאת והורדת נוסעים ויציאה מהתחנה לוקחת יותר מ30 שניות, ולכן יווצרו פקקים ליד התחנות (גם אם הם יהיו אנטי מפרץ)
 
זמן ההאצה של אוטובוס הוא יותר מ5 שניות
אוטובוס מאיץ הרבה יותר מהר מרק"ל. נראה שמספיק 5 שניות. מעניין אם בדקו כמה היה עולה לעשות הפרדות מפלסיות לנת"צ בצמתים העיקריים, ובצמתים הקטנים לעשות העדפה ברמזורים, לכאורה היה יוצא הרבה יותר זול מרק"ל, וגם הנסיעה הייתה הרבה יותר מהירה.
כי כניסה, עלאת והורדת נוסעים ויציאה מהתחנה לוקחת יותר מ30 שניות, ולכן יווצרו פקקים ליד התחנות (גם אם הם יהיו אנטי מפרץ)
עם מפרץ.
 
אוטובוס מאיץ הרבה יותר מהר מרק"ל. נראה שמספיק 5 שניות. מעניין אם בדקו כמה היה עולה לעשות הפרדות מפלסיות לנת"צ בצמתים העיקריים, ובצמתים הקטנים לעשות העדפה ברמזורים, לכאורה היה יוצא הרבה יותר זול מרק"ל, וגם הנסיעה הייתה הרבה יותר מהירה.

עם מפרץ.
יותר ארוך, עם מפרץ, יש גם זמן יציאה
 
@די אתה טועה בגישה שלך לגבי רכבת, רכבת זה לא כלי שמגיע כל רגע, רכבת מיועדת להכיל כמויות אנשים שנוסעים (בד"כ בשעות העומס) מאיזור לאיזור, בשעות הצהריים לדוג' יש עומס רב בתחנה מרכזית ולכן כל 5-6 דקות מגיעה רכבת שמעמיסה 70-80 איש במכה, גם אם יבוא אוטובוס כל דקה הוא פשוט יהיה מפוצץ כי אף אחד לא יהיה 'פראייר' ויחכה לאוטובוס הבא (כמקובל בעמ"י) ובלי קשר לזה רכבות אפשר לווסת ואוטובוסים לא, ייתכן שבתאוריה הרעיון שלך נשמע טוב אבל במציאות הוא לא יתפוס, יווצרו פקקים בכל צומת ובכל תחנה כי לא באמת צריך רכב כל דקה אלא צריך כלי מאסיבי שייקח את כולם ביחד וזה היתרון (אולי היחיד) ברק"ל.
 
מעניין אם מישהו חשב על זה
אבל אולי הפתרון לכאוס העכשוי
להפוך את הכבישים שהם חד סיטריים (בנייני האומה, השוק, הנביאים, וכו' ) לנת"צים
שיעברו שם שאטלים בתדירות גבוהה
ולכוון את בעלי הרכבים לנתיבים ייעודיים
 
במציאות הוא לא יתפוס
במציאות של העיר "קוריטיבה" (עיר של 2 מיליון תושבים) האוטובוסים תופסים בצורה מוצלחת מאוד. אם בירושלים היו מאמצים את מודל "קוריטיבה", היינו כבר ממזמן אחרי כל הפקקים, עם רשת תח"צ מהירה ומוצלחת.
 

חלק מהיתרונות שהביא לי הגפ"ת לטובת רק"ל ולא BRT מסתבר שהוא די תומך בטענה שלי (הייתי די נבוך כששמעתי שיש עיר של 2 מיליון נפש עם BRT בלבד ;))​

1. קיבולת


  • קרונות של רכבת קלה יכולים לשאת הרבה יותר נוסעים מאוטובוס, גם מפרקי או "מגה-בוס". זה קריטי בצירים עם ביקוש גבוה (כמו שד' יפו, גבעת התחמושת, וכו').

2. אמינות בזמנים


  • רכבת קלה פחות מושפעת מתנאים משתנים (כמו חסימות, עומסי תנועה חריגים, תחנות כפולות).
  • גם BRT עם עדיפות ירוקה לא תמיד מצליח לשמור על דיוק – תלוי ברמזורים, בהולכי רגל, ברכבים אחרים וכו'.

3. אורך חיים ושירות


  • לרק"ל יש עלות ראשונית גבוהה – אבל תוחלת חיים ארוכה יותר, פחות תקלות, ועלויות תחזוקה יחסית נמוכות לאורך זמן.
  • אוטובוסים נדרשים להחלפה כל 10-12 שנה בממוצע, לעומת קרונות רכבת שיכולים לפעול 30+ שנה.

@די מאיפה הבאת את קורטיבה? מעולם לא שמעתי על העיר הזו ;) משהו ידוע?


 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה