מידע שימושי למי יש אחריות על עולם הטיפול?

אכן. התסכול הזה, לעמוד מול מישהו שמנופף בסיפור הצלחה אישי, ולהרגיש שכל הטיעונים הרציונליים מתנפצים מול החוויה שלו – זה מייאש.
הבעיה היא שהם תמיד מנצחים בוויכוח, ולא כי הם צודקים, אלא כי הם מגיעים עם הנשק הכי חזק שיש: סיפור הצלחה אישי. ועם סיפור אי אפשר להתווכח. ברגע שמישהי אומרת "אבל לי זה עזר!", כל דיון על מחקר, סטנדרטים וסכנות פשוט נגמר.
זה בדיוק כמו שאדם יגיד לך ש'שיקוי צמחים מסתורי' פתר לו את כאבי הראש. יכול להיות שזה נכון ספציפית עבורו, אבל האם זה אומר שהיינו ממליצים על השיקוי הזה לכלל הציבור, בלי לדעת מה יש בתוכו, מה תופעות הלוואי, והאם כאב הראש אינו סימפטום לבעיה חמורה יותר שדורשת אבחון רפואי? ברור שלא. ההצלחה הנקודתית אינה יכולה להיות התשובה לשאלות על בטיחות כללית.
אז מה עושים? מפסיקים להתווכח על ההצלחה, ומתחילים לשאול על כל השאר. לא בתוקפנות, אלא בסקרנות אמיתית, מתוך דאגה. למשל:
"זה באמת מרשים שזה עזר לה. זה נשמע מדהים. אבל מעניין אותי, איך המטפל הזה יודע להבדיל בין אנשים שהשיטה הזו תעזור לה, לבין כאלה שהיא עלולה להזיק לה? מה קורה אם מגיעה מישהו עם טראומה עמוקה והשיטה הזו רק פותחת את הפצעים שלו מחדש? יש לו הכשרה לזהות את זה?"
ועוד שאלה, חשובה לא פחות:
"ומה קורה כשזה לא מצליח? כולנו שומעים על ההצלחות, אבל תמיד יש גם כאלה שלא הולך להם. אם מישהו מרגיש שהטיפול הזה רק החמיר את המצב שלו, יש לן למי לפנות? יש איזו ועדת אתיקה? איזשהו גוף שאחראי עליהם?"
המטרה היא לא להשתיק אותם. המטרה היא לגרום לאנשים שמקשיבים מהצד לחשוב. לגרום להם להבין שהסיפור המרגש על ההצלחה הוא רק חלק קטן מהתמונה, והחלקים החסרים – אחריות, בטיחות, פיקוח – הם החשובים באמת.
כל שאלה כזו ששואלים - היא כמו זרקור קטן שמאיר פינה חשוכה, ומגן על האנשים שעוד לא הפכו ל"סיפור הצלחה" – או חלילה, לסיפור כישלון.
בהצלחה!
וואו!! כל מילה.
ואולי לא תוקפנות, אבל אסרטיביות קלה וחוסר מתן לגיטמציה מוחלט בהחלט יכולים להועיל.
 
במחילה,
משתמשים רבים כתבו כאן את דעתם המנומקת לשני הצדדים, ואף הביאו טיעונים משכנעים לדעתם כי אין בלתה, ואני הקטן שואל: מה עם דעת תורה?? מה עם רצון השם?? האם שכחנו כי בין אנשים יראים ושלמים אנחנו??
ידוע מכתבו של הסטייפלער שלימודי הפסיכולוגיה וחכמתה כוללים כפירה ואסור ללומדם!
ואף שיתכן וצדקו דברי @השדכן ואין לשלוח למטפלים ללא הסמכה, אך כיצד הירא את דבר ה' יכול לילך למקום מלא כפירה רח"ל?? אדם ירא ושלם שמרגיש מוכשר מטבעו לעסוק בנבכי נפשות אחיו בצר להם ולהוציאם ממצוקם, ורוצה להשתלם בכך אין לו אלא לפנות למכוני הסרק החרדים.
ויש לדון בללכת לקבל טיפול מפסיכולוג אי הוי תוכו אכל וקליפת כפירתו זרק, או היוצא מן הטמא טמא וכל אחד ישאל לרבותיו, אך כיצד הפכה שאלה תורנית-השקפתית-הלכתית לנידונה מסברת כריסם של ניקים בפורום מכובד ככל שיהיה.
אתמהה.
 
במחילה,
משתמשים רבים כתבו כאן את דעתם המנומקת לשני הצדדים, ואף הביאו טיעונים משכנעים לדעתם כי אין בלתה, ואני הקטן שואל: מה עם דעת תורה?? מה עם רצון השם?? האם שכחנו כי בין אנשים יראים ושלמים אנחנו??
ידוע מכתבו של הסטייפלער שלימודי הפסיכולוגיה וחכמתה כוללים כפירה ואסור ללומדם!
ואף שיתכן וצדקו דברי @השדכן ואין לשלוח למטפלים ללא הסמכה, אך כיצד הירא את דבר ה' יכול לילך למקום מלא כפירה רח"ל?? אדם ירא ושלם שמרגיש מוכשר מטבעו לעסוק בנבכי נפשות אחיו בצר להם ולהוציאם ממצוקם, ורוצה להשתלם בכך אין לו אלא לפנות למכוני הסרק החרדים.
ויש לדון בללכת לקבל טיפול מפסיכולוג אי הוי תוכו אכל וקליפת כפירתו זרק, או היוצא מן הטמא טמא וכל אחד ישאל לרבותיו, אך כיצד הפכה שאלה תורנית-השקפתית-הלכתית לנידונה מסברת כריסם של ניקים בפורום מכובד ככל שיהיה.
אתמהה.
אתה צודק, זו שאלה של דעת תורה.
תפקיד האשכול הוא להציף את המציאות בשטח: מצד אחד, קול הזועק למקצועיות ואחריות, ומצד שני, קול המוחה על חוסר התאמה ערכית ורוחנית, שזו טענה לגיטימית ונכונה!
כעת - כשאדם יזדקק לעניין (רח"ל ובתקווה שלא) - אחרי אשכול זה הוא יבין את כובד האחריות בשני הצדדים של ההחלטה לאיזה מטפל לשלוח. או אז יהיה מקום לשאול דעת תורה - שהיא תחליט.
בנוסף הזכרנו בהתחלה, למצוא, להכשיר ולבנות את הדור הבא של מטפלים שהם גם 'הכי מקצוענים' וגם 'הכי יראי שמיים'.
 
במחילה,
משתמשים רבים כתבו כאן את דעתם המנומקת לשני הצדדים, ואף הביאו טיעונים משכנעים לדעתם כי אין בלתה, ואני הקטן שואל: מה עם דעת תורה?? מה עם רצון השם?? האם שכחנו כי בין אנשים יראים ושלמים אנחנו??
ידוע מכתבו של הסטייפלער שלימודי הפסיכולוגיה וחכמתה כוללים כפירה ואסור ללומדם!
ואף שיתכן וצדקו דברי @השדכן ואין לשלוח למטפלים ללא הסמכה, אך כיצד הירא את דבר ה' יכול לילך למקום מלא כפירה רח"ל?? אדם ירא ושלם שמרגיש מוכשר מטבעו לעסוק בנבכי נפשות אחיו בצר להם ולהוציאם ממצוקם, ורוצה להשתלם בכך אין לו אלא לפנות למכוני הסרק החרדים.
ויש לדון בללכת לקבל טיפול מפסיכולוג אי הוי תוכו אכל וקליפת כפירתו זרק, או היוצא מן הטמא טמא וכל אחד ישאל לרבותיו, אך כיצד הפכה שאלה תורנית-השקפתית-הלכתית לנידונה מסברת כריסם של ניקים בפורום מכובד ככל שיהיה.
אתמהה.
א. יש אנשים ששאלו את הרב שלהם וקיבלו היתר ללמוד באקדמיה
(זוכרת שקראתי ראיון של אחד ליטאי אמריקאי שהרב שלו, אחד מוכר מהדור הקודם ביהדות ארה"ב, לא זוכרת את שמו, הורה לו ללכת ללמוד באוניברסיטה דווקא כי צריך מישהו מקצועי וירא שמיים ויש מחסור בכאלו)
ב. יש חוזרים בתשובה בתחום
ג. יש דתלי"ם חזקים
ד. בכל מקרה אפשר ורצוי לשאול דעת תורה, מכירה מקרים שרבנים הורו ללכת אפילו למטפל חילוני, כשהיה מדובר במקרים פתולוגיים מורכבים.
ואגב גם לימודי רפואה פיזית לומדים באקדמיה..
 
במחילה,
משתמשים רבים כתבו כאן את דעתם המנומקת לשני הצדדים, ואף הביאו טיעונים משכנעים לדעתם כי אין בלתה, ואני הקטן שואל: מה עם דעת תורה?? מה עם רצון השם?? האם שכחנו כי בין אנשים יראים ושלמים אנחנו??
ידוע מכתבו של הסטייפלער שלימודי הפסיכולוגיה וחכמתה כוללים כפירה ואסור ללומדם!
ואף שיתכן וצדקו דברי @השדכן ואין לשלוח למטפלים ללא הסמכה, אך כיצד הירא את דבר ה' יכול לילך למקום מלא כפירה רח"ל?? אדם ירא ושלם שמרגיש מוכשר מטבעו לעסוק בנבכי נפשות אחיו בצר להם ולהוציאם ממצוקם, ורוצה להשתלם בכך אין לו אלא לפנות למכוני הסרק החרדים.
ויש לדון בללכת לקבל טיפול מפסיכולוג אי הוי תוכו אכל וקליפת כפירתו זרק, או היוצא מן הטמא טמא וכל אחד ישאל לרבותיו, אך כיצד הפכה שאלה תורנית-השקפתית-הלכתית לנידונה מסברת כריסם של ניקים בפורום מכובד ככל שיהיה.
אתמהה.
אז הצד השני הוא ללכת לנגרים?

יש כאן נקודה קטנה שחייבים להבין אותה
מידי פעם מתגלים סיפורים על אנשים שמכרו משחות פלא, ונעצרו ע"י המשטרה וכו'
ואז יש טענות מהציבור שזה אנשים שבאו לעזור לציבור והמשחות באמת הועילו
וכשמבררים פרטים מגלים שזה פשוט קורטיזון וסטרואידים... וזה רק עזרה חיצונית, אבל נזק פנימי לטווח ארוך....

כך גם כאן
אפשר ללכת למטפל/ת שלמד בצורה מינימלית ופיראטית
ולקבל עצות שנראות כעוזרות ומסייעות, חלקם אף מעוגנות בציטטות מחז"ל
לספר בפרוג שזה מטפל מוצלח, ירא שמיים ומקצועי...
ועוד שנה/שנתיים/חמש הכל יתפוצץ בפרצוף.

וביודעי ומכירי קאמינא.
 
נערך לאחרונה ב:
ידוע מכתבו של הסטייפלער שלימודי הפסיכולוגיה וחכמתה כוללים כפירה ואסור ללומדם!
וידוע שהסטייפלר היה שולח אנשים לפסכלוגיים ופסכייטרים, וגם התכתב הרבה בנושאים אלו עם הפסכילוג הרב א י טוורסקי, וכן עם הרב גרינוולד המפורסם מעצות והדרכות..
 
נערך לאחרונה ב:
במחילה,
משתמשים רבים כתבו כאן את דעתם המנומקת לשני הצדדים, ואף הביאו טיעונים משכנעים לדעתם כי אין בלתה, ואני הקטן שואל: מה עם דעת תורה?? מה עם רצון השם?? האם שכחנו כי בין אנשים יראים ושלמים אנחנו??
ידוע מכתבו של הסטייפלער שלימודי הפסיכולוגיה וחכמתה כוללים כפירה ואסור ללומדם!
ואף שיתכן וצדקו דברי @השדכן ואין לשלוח למטפלים ללא הסמכה, אך כיצד הירא את דבר ה' יכול לילך למקום מלא כפירה רח"ל?? אדם ירא ושלם שמרגיש מוכשר מטבעו לעסוק בנבכי נפשות אחיו בצר להם ולהוציאם ממצוקם, ורוצה להשתלם בכך אין לו אלא לפנות למכוני הסרק החרדים.
ויש לדון בללכת לקבל טיפול מפסיכולוג אי הוי תוכו אכל וקליפת כפירתו זרק, או היוצא מן הטמא טמא וכל אחד ישאל לרבותיו, אך כיצד הפכה שאלה תורנית-השקפתית-הלכתית לנידונה מסברת כריסם של ניקים בפורום מכובד ככל שיהיה.
אתמהה.
אז הצד השני הוא ללכת לנגרים?

יש כאן נקודה קטנה שחייבים להבין אותה
מידי פעם מתגלים סיפורים על אנשים שמכרו משחות פלא, ונעצרו ע"י המשטרה וכו'
ואז יש טענות מהציבור שזה אנשים שבאו לעזור לציבור והמשחות באמת הועילו
וכשמבררים פרטים מגלים שזה פשוט קורטיזון וסטרואידים... וזה רק עזרה חיצונית, אבל נזק פנימי לטווח ארוך....

כך גם כאן
אפשר ללכת למטפל/ת שלמד בצורה מינימלית ופיראטית
ולקבל עצות שנראות כעוזרות ומסייעות, חלקם אף מעוגנות בציטטות מחז"ל
לספר בפרוג שזה מטפל מוצלח, ירא שמיים ומקצועי...
ועוד שנה/שנתיים/חמש הכל יתפוצץ בפרצוף.

וביודעי ומכירי קאמינא.
ממש מתבלבל מלקרוא את התגובות
משום מה מזכיר לי את ויהס כלב את העם ו... רק לכיוון השני
 
א. יש אנשים ששאלו את הרב שלהם וקיבלו היתר ללמוד באקדמיה
(זוכרת שקראתי ראיון של אחד ליטאי אמריקאי שהרב שלו, אחד מוכר מהדור הקודם ביהדות ארה"ב, לא זוכרת את שמו, הורה לו ללכת ללמוד באוניברסיטה דווקא כי צריך מישהו מקצועי וירא שמיים ויש מחסור בכאלו)
ב. יש חוזרים בתשובה בתחום
ג. יש דתלי"ם חזקים
ד. בכל מקרה אפשר ורצוי לשאול דעת תורה, מכירה מקרים שרבנים הורו ללכת אפילו למטפל חילוני, כשהיה מדובר במקרים פתולוגיים מורכבים.
ואגב גם לימודי רפואה פיזית לומדים באקדמיה..
א. כתבתי שכל אחד יעשה כדעת רבותיו
ב. וג. מצויין אז שיפנו אליהם הצריכים עזרה אם ישאלו לחכם אך היכן ילמד חרדי מבטן
ד. נכון
ואגב, מה ענין אקדמיה שגם פיזיקה קוונטית לומדים שם דברי היו דווקא על לימודי פסיכווגיה טהורה שיש בהם דברי כפירה רבים


@הקו המונציפאלי לי זה דווקא מזכיר את ויבוא אברהם לספוד ל... ול... רק לצד השלישי
 
מ
אז הצד השני הוא ללכת לנגרים?

יש כאן נקודה קטנה שחייבים להבין אותה
מידי פעם מתגלים סיפורים על אנשים שמכרו משחות פלא, ונעצרו ע"י המשטרה וכו'
ואז יש טענות מהציבור שזה אנשים שבאו לעזור לציבור והמשחות באמת הועילו
וכשמבררים פרטים מגלים שזה פשוט קורטיזון וסטרואידים... וזה רק עזרה חיצונית, אבל נזק פנימי לטווח ארוך....

כך גם כאן
אפשר ללכת למטפל/ת שלמד בצורה מינימלית ופיראטית
ולקבל עצות שנראות כעוזרות ומסייעות, חלקם אף מעוגנות בציטטות מחז"ל
לספר בפרוג שזה מטפל מוצלח, ירא שמיים ומקצועי...
ועוד שנה/שנתיים/חמש הכל יתפוצץ בפרצוף.

וביודעי ומכירי קאמינא.
מה קשור נגרים? כתבתי על מי שהולך ללמוד שאין אלטרנטיבה מי שצריך טיפול וקבל היתר מחכם על פסיכולוג ספציפי ודאי שזה עדיף אך מי שמתמודד עם דברים קלים או בינוניים יכול להסתפק ב"נגר" שיש לו גישה והבנה בסיסית שישמע את כאבו וייעץ לו עצות גנריות.

יודעך ומכירך שהלכו לפסיכולוג קליני זה לא התפוצץ להם אחרי חמש שנים?
 
במחילה,
משתמשים רבים כתבו כאן את דעתם המנומקת לשני הצדדים, ואף הביאו טיעונים משכנעים לדעתם כי אין בלתה, ואני הקטן שואל: מה עם דעת תורה?? מה עם רצון השם?? האם שכחנו כי בין אנשים יראים ושלמים אנחנו??
ידוע מכתבו של הסטייפלער שלימודי הפסיכולוגיה וחכמתה כוללים כפירה ואסור ללומדם!
ואף שיתכן וצדקו דברי @השדכן ואין לשלוח למטפלים ללא הסמכה, אך כיצד הירא את דבר ה' יכול לילך למקום מלא כפירה רח"ל?? אדם ירא ושלם שמרגיש מוכשר מטבעו לעסוק בנבכי נפשות אחיו בצר להם ולהוציאם ממצוקם, ורוצה להשתלם בכך אין לו אלא לפנות למכוני הסרק החרדים.
ויש לדון בללכת לקבל טיפול מפסיכולוג אי הוי תוכו אכל וקליפת כפירתו זרק, או היוצא מן הטמא טמא וכל אחד ישאל לרבותיו, אך כיצד הפכה שאלה תורנית-השקפתית-הלכתית לנידונה מסברת כריסם של ניקים בפורום מכובד ככל שיהיה.
אתמהה.
יש פה 2 נושאים,
למי שרוצה ללמוד טיפול רגשי- חובה ללמוד במקום מקצועי והיום רק באקדמיה יש את זה. מי שמתאים לו אקדמיה בהוראת רבו- שילמד שם. מי שלא- שילמד מקצוע אחר. יש מספיק מקצועות כשרים בעולם.

ויש את המטופלים עצמם- והם חייבים ללכת למטפל מוסמך שלמד באקדמיה ולא בקורס של רב פלוני אלמוני. יהיו מקרים שהמטפל המוסמך יראה שאפשרי לשלוח למטפל לא מוסמך ואז כן אפשר, אבל לא הפוך.
לגבי זה שהמטפל למד תכנים בעייתיים- אם הוא מקצועי הוא לא אמור לטפל מנקודת העולם שלו אלא בתוך העולם של המטופל. כן חשוב שתהיה לו זיקה מסוימת לעולם הדתי (אבל גם אם לא, יש מקרים שרבנים הורו ללכת גם בכזה מצב).

ולגבי מה ש @השדכן אומר שצריך מטפלים עם שילוב של יר"ש ומאידך למוד אקדמי מוסמך, לא חושב שריאלי להקים מסלולים על טהרת הקודש, אקדמיה זה עולם בפני עצמו ויש לו חוקים וכללים. הפרדה מגדרית- אולי, אבל תוכן כשר לגמרי לא יהיה. בעצם אותו דבר כמו כל לימוד תואר. מי שילך לשם זה כאלה עם אופי חזק ובהוראת שעה של רבותיהם. בסוף- זה בעצם המצב כבר היום, שהמטפלים המוסמכים הם חרדים עם אופי חזק שלמדו באקדמיה או דתיים ובעלי תשובה שבאו לשם מלכתחילה.
 
במחילה,
משתמשים רבים כתבו כאן את דעתם המנומקת לשני הצדדים, ואף הביאו טיעונים משכנעים לדעתם כי אין בלתה, ואני הקטן שואל: מה עם דעת תורה?? מה עם רצון השם?? האם שכחנו כי בין אנשים יראים ושלמים אנחנו??
ידוע מכתבו של הסטייפלער שלימודי הפסיכולוגיה וחכמתה כוללים כפירה ואסור ללומדם!
ואף שיתכן וצדקו דברי @השדכן ואין לשלוח למטפלים ללא הסמכה, אך כיצד הירא את דבר ה' יכול לילך למקום מלא כפירה רח"ל?? אדם ירא ושלם שמרגיש מוכשר מטבעו לעסוק בנבכי נפשות אחיו בצר להם ולהוציאם ממצוקם, ורוצה להשתלם בכך אין לו אלא לפנות למכוני הסרק החרדים.
ויש לדון בללכת לקבל טיפול מפסיכולוג אי הוי תוכו אכל וקליפת כפירתו זרק, או היוצא מן הטמא טמא וכל אחד ישאל לרבותיו, אך כיצד הפכה שאלה תורנית-השקפתית-הלכתית לנידונה מסברת כריסם של ניקים בפורום מכובד ככל שיהיה.
אתמהה.
תוכל לציין מ"מ למכתבו היעוד של הסטייפלר, אני מכיר דווקא את מכתביו הרבים בהם הוא מתכתב עם ד"ר טוורסקי, והוא מעודד אותו ללמוד פסיכיאטריה.
 
תכלס' לסיכום מה שהרבה כתבו כאן,
יש כאן שתי נושאים שהתערבבו ביחד כשאין שום קשר בינייהם!
נושא אחד הוא לימודי טיפול רגשי,
שזה כמובן לא עושים שום צעד בלי להתייעץ עם דעת תורה שמבין בתחום! ויודע לכוון כל אחד למקום שלו,
בד"כ יש להם ידע ומשנה סדורה בזה,
ויש פה תחום אחר לגמרי לגמרי,
שהוא ללכת למטפל ובזה חס וחלילה! ללכת למשהו דרך פרסומת,
או אפילו דרך חבר ששמע או נראה לו וכו' וכו'
מטפל לעולם לא נמדד לפי טיפול על משהו אחד,
ולא לפי תעודה ממכון זה או אקדמיה כזו,
הנזקים קיימים אצל כל מטפל לא מקצועי (בתקווה שהוא רק 'לא מקצועי' ולא גרוע מזה)
וגם מטפל שטוב בתחום אחד אין שום הכרח שהוא טוב בתחום אחר,
(אפי' בפסיכולוגיה כל אחד מתמקצע בתת תחום ספציפי ולא מתיימר לטפל בהכל)
הדרך היחידה היא ללכת רק בהמלצת מי שבאמת מבין בזה,
ולהתפלל לה' שיהיה שליח טוב.
 
הרבה מהעובדות במסגרות הללו הן טירוניות עם מעט מאד ניסיון, או כאלו שמבצעות התמחות תחת הדרכה
כנראה לא הבנת אותי,
לא המלצתי ללכת לטיפול אליהם,
אלא לקבל המלצה על מטפלות מוסמכות טובות, הן שומעות הרבה,
גם מהרווחה וגם מנשים אחרות
 
 
ולגבי מה ש @השדכן אומר שצריך מטפלים עם שילוב של יר"ש ומאידך למוד אקדמי מוסמך, לא חושב שריאלי להקים מסלולים על טהרת הקודש, אקדמיה זה עולם בפני עצמו ויש לו חוקים וכללים. הפרדה מגדרית- אולי, אבל תוכן כשר לגמרי לא יהיה. בעצם אותו דבר כמו כל לימוד תואר. מי שילך לשם זה כאלה עם אופי חזק ובהוראת שעה של רבותיהם. בסוף- זה בעצם המצב כבר היום, שהמטפלים המוסמכים הם חרדים עם אופי חזק שלמדו באקדמיה או דתיים ובעלי תשובה שבאו לשם מלכתחילה.
במילים אחרות, תורת הנפש בהכרח מביאה לתכנים לא כשרים ונגד התורה.
כלומר - הקב"ה ברא את הנפש כדי שיכפור בתורה ?
ואיך הגעתי למסקנה הזו ? (מדברייך בלבד)
שדרך הפסיכולוגיה היא הדרך היחידה לטפל בנפש האדם ואין שום דרך אחרת כשרה (כי כל מה שע"פ התורה הוא לא מקצועי...[כי הוא לא נכתב ע"י פרויד]), והם ורק הם ושוב הם, הכופרים שביססו את דרכם הפסיכולוגית על אדני הכפירה והחוסר צניעות יודעים איך לטפל. ורק הם גילו איך מטפלים באנשים.
מסכנים האנשים שכך חושבים.
על זה נאמר "האלוקים עשה את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים".
 
שאלה:
מהו החוק לגבי שלילת רישיון או השהייתו במקרה של הפרת הכללים בדגש על תרפיסט באומנות (תואר שני) עו"ס , -שאר מקצועות הטיפול המורשים על פי חוק שאינן פסיכולוגיה.
בדקתי במשרד הבריאות ולא כתוב משהו מפורש.
 
למטפלים באמצעות אומנות אין כרגע מספר רישוי ממשרד הבריאות, (בשונה מפסיכולוגים)
עו״ס רשומים בפנקס העובדים הסוציאליים, שניתן למצוא ברשת לדעתי. יש להם מספר רישיון.
לגבי השעייה מתפקיד- זה קשור למקום העבודה שמעסיק אותם.
 
משהו אולי מכיר את אליהו אליאב מרכסים - הוא יועץ זוגי
הבנתי בלי תעודות אבל מצד שני שמעתי גם דברים טובים
בכל אופן הזוג ממש בסכנה והם צריכים משהו באזור הזה, יש למשהו מידע
זה נורא דחוףף!!
הצלת נפשות!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
אני רואה מדי פעם אנשים שיש להם טענות על תמחור של עצמאיים. המשלם רואה שהוא שילם 300 ש"ח לעבודה שלקח לעצמאי שעה, או סכומים גדולים יותר, וזה נראה לו מוזר. כי הוא עובד תמורת 55 לשעה, אז מה זה החוצפה לקחת 300 ש"ח לשעה?

אני ישתף מהמקרה שלי שאני מכיר בפרטים, ואפשר להקיש מזה למקרים רבים. העצמאיים פה יבינו מיד מה אני מדבר. המטרה שלי היא קצת להסביר לשכירים, למה הם צריכים לעבוד תמורת 55 לשעה, והעצמאי נראה שעושה הרבה יותר.
בנוסף אני מקווה שזה יעזור קצת למי שמקבל שירות מעצמאי ומרגיש מתוסכל מהסכום הלכאורה גבוה שהוא היה צריך לשלם עבור זמן או שירות.

אני עצמאי שעובד בתחום המוזיקה ומרוויח "1500 ש"ח בערב אחד" (והמחמירים מתחילים לעשות חישוב מה קורה אם אני עובד כל ערב...), אשתי מטפלת רגשית ש"יושבת על כורסא ומרוויחה 300 לשעה",


בוא נעשה חישוב קצר. (לכאורה)
כמה זמן זה לנגן בבר מצוה? בוא נגיד 3 שעות? לכאורה 500 לשעה זה אחלה כסף.
אבל...
אם מחשבים את הזמן שאני עובד סביב האירוע, מהרגע שאני מתחיל לארוז את הרכב, ועד שאני חוזר הביתה והולך לישון מדובר על כ6 שעות.
מה שאומר שהרווח הוא פחות מ300 לשעה.
תורידו דלק, ציוד, ידע, אימון, ואין אירוע כל יום.
מליונר אני לא.

אז נכון שבעל האירוע שילם 1500 שח על 10 דקות ריקודים בבר מצוה וקצת מוזיקת רקע (חלק מהזמן היה בכלל מוזיקה מוקלטת...)
אבל העבודה שלי מסביב היא יותר ממה שנראה למי שמסתכל מהצד.

אותו דבר אשתי.
300 לשעה בשביל לפטפט קצת... נשמע אחלה דבר (והמחמירים יעשו חשבון כמה זה אם עובדים יום שלם וכו')

אז בוא נחשוב שניה, אשתי למדה תואר שני, ויש לה 10 שנות נסיון. (אפשר לחשב לכאורה מאות או אלפי שעות לימוד. מהבגרויות ועד ההדרכות שהיא עדיין מקבלת) זה משהו שעושה הגיון לשלם עליו בפני עצמו.
בנוסף, אם היא קובעת טיפול, זה להתכונן (טכנית ונפשית) חצי שעה לפני לפחות, וחצי שעה אחרי להתאפס. בנוסף יש בדרך כלל לפחות 10 דקות של תיאום לפני הפגישה. לפעמים יש דיונים טלפוניים עם אנשים שקשורים לטיפול.
מה עם קליניקה וביטוח? מה אם משלמים על הדרכה?

הגענו לשעתיים ועשר דקות מינימום על פגישה. וזה בקלות יכול להגיע ל3 שעות. לא כולל הוצאות נלוות.
100 ש"ח לשעה זה לא כזה דבר מושלם.


אז לפני שממהרים לעשות את החישוב המהיר: "כמה עולה פיתה, כמה עולה כדור פלאפל, כמה עולה קצת מלפפון- למה זה עולה 15 ש"ח למנה?"

הייתי מציע להסתכל רחב יותר.

נ.ב. אני לא אומר שכל תמחור של כל עצמאי זה הוגן. רק מציע למסתכל מהצד לראות תמונה רחבה יותר (או לא לעשות את החישובים של השני)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה