התייעצות איך להפוך את סעודת השבת לחוויה מהנה

  • הוסף לסימניות
  • #21
  • אילו משחקים או רעיונות הפעלה עובדים אצלכם סביב השולחן?
    יש את המשחק הנדוש אבל המגבש ביותר- כל אחד אומר משהו טוב שהוא ראה במהלך השבוע אצל אח/אחות/אמא/אבא וכל פעם מי שהתור עובר אליו (מי שאמרו עליו את המחמאה) אומר על מישהו אחר.
    היתרון- זה מגבש מאוד וגורם לילדים לחכות לזה, החיסרון- יש ילדים שאוהבים את זה, ויש כאלה ששונאים את זה.
    אז צריך לבדוק את זה...
    (יש גם אפשרות ללמוד שתי הלכות בבית, אך אצלינו חצי אהבו, והחצי השני ממש נכנס ל"קריזה")

  • איך אפשר לשלב את הילדים בשירה/דברי תורה/חידונים בצורה שמתאימה לגילאים שונים?
    במקרה הזה אנחנו כמעט התייאשנו😉
    עד שגילינו את סוד העדשים... מי ששר מקבל עדשים ומלאאאאא מחמאות. (לא בפעם אחת מקבלים, אלא כל זמן שהילד שר הוא מקבל קצת, עד שמצתבר כמות..)
    בדברי תורה- פשוט בעלי אומר, ומוסיף סיפורים שמאימים לכל גיל, ואז כל אחד אומר מה הוא נהנה מהסיפור/מה הוא חושב שהסיפור בא ללמד..
  • האם יש לכם רעיונות או דברים קטנים שעושים את האווירה יותר שמחה ומהנה?
    מילים טובות!!!!
    (אולי זה לא כ"כ קשור לכאן אבל אחד הדברים שעושים את האווירה יותר נינוחה, מה שמביא את כל הילדים לשיתוף פעולה זה שימת לב לילד, לדברים שהוא אוהב, למה שהוא רוצה ומה שמציק לו.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
הכי חשוב להיות ערניים לילדים
לא לרצות הגדיל ולרומם את השולחן שבת עם ווארטים וסיפורים שלא מעניינים אותם וכו'
או לומר רק דברים קדושים כמו משפחות אחרות...

לבדוק מה הילדים שלך הכי אוהבים
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אני חושבת שבשלב של גילאים מעורבים זה יותר קשה להחזיק את הגיל הבינוני כי הילדים הגדולים כבר מדברים שיח של גדולים וזה לא מעניין את הבינוניים.
לדעתי הכי טוב זה לעשות נניח עד המרק זמן של בינונים שבו הילדים הגדולים יותר יכולים עוד לשתף פעולה (ולהנות) ואז לתת לילדים הבינונים ללכת לשחק ולעבור לשיח של גדולים ולקראת סוף הסעודה להחזיר את הבינונים לשולחן.
נניח בהתחלה- אומרים תודה לכל אחד שהשתף בהכנות לשבת ומשבחים אותו (על העבודה הנקיה/הזריזות/השמחה שהוא עשה את זה/הטעם/הנראות וכו') שומעים את הדברי תורה שהילדים למדו או מכינים, שרים ביחד, אבא/אמא אומרים משהו,
ואז בהמשך עושים חידון, שרים שוב, ועוד משהו.

כשהייתי ילדה היה לנו שלוש דברים שאישית מאוד אהבתי-
1. חידה שאמא שלי אמרה בסעודת ליל שבת ורמזים לזה היו אומרים במהלך הסעודות, וסעודה שלישית מי שהגיעה עם פתרון לחידה- קיבלה משהו.
2. בזמן הסעדה/לפני הסעודה הכנו הצגה על משהו מהפרשה ואז הצגנו את זה בסעדת שבת. (זה נניח בזמן שהגדולים מדברים הבינונים מכינים ומתאמנים על הצגה)
3. לפעמים גם ביום שישי הכנו תערוכה של ציורים/מודלים מלגו שקשורים לפרשה/לתקופה ובסעודה הראנו את התערוכה עם הסבר על המוצגים, וכמובן קיבלנו מלא מלא מחמאות :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
יש פעמים שכשיש אורחים, אפשר אפילו אחיין בחור בישיבה שמשתוקק לאוכל ביתי ולהתארח, כבר שולחן השבת מקבל צורה ומתביישים לריב לידו... לא מתאים לכל אחד אבל אם יעזור לכם תשקלו את הרעיון...
לא תמיד זה טוב אורחים לפעמים זה מזיק בקשר ובאהבה בין ההורים לילדים למשל שהבן מעדיף להיות האורח של אבא שלו ואני רואה את אצל ההורים שלי בבית שמביאים בקביעות אותו אורח במשך כל השבתות והחגים של השנה ושוכחים לגמרי שיש להם ילדים בבית אז לדעתי במקרה שלי אני חושב שעדיף שאורחים '''קבועים''' ילכו לאכול בהכנסת אורחים מקומי ולא להפריע לחינוך ולקשר עם הילדים
נ.ב. אני חושב שאפשר לפתוח אשכול נפרד על מה שהגבתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אצל ההורים שלי בתור ילדה שולחן שבת זכור לי כחוויה והעצמה לכל החיים!
שרים כולם ביחד, עושים קולות שניים..
אבא מחמיא לאמא על האוכל הטעים והילדים רואים כדוגמא אישית!
לאבא שלי תמיד היו בכיס סוכריות וג'לים מענינים שהוא היה מחלק בין לבין...
וגם היה לו טקס קבוע של מחמאות על כל ילד (בדיוק פגשתי בשחרית את הרבה קליין ואיך שהוא שיבח אותך... או השבוע המורה התקשרה לאמא לספר כמה שאת מתנהגת יפה וחרוצה... ומרוב נחת אמא לא עברה בדלת....)
עזבו את זה ש30% היה מנופח ובקטע הטוב, ותמיד אפשר למצוא מילה טובה על ילד... אבל עדיין רוב המחמאות היו אמיתיות, וכנראה שבשביל חינוך מותר קצת לנפח מהאמת העיקר שהילד יראה כמה אוהבים ומעריכים אותו!
יש משפחות שמאד אוהבים חידות!
תקחו את מה שמתאים למשפחה שלכם...
זה מאד תלוי גילאי הילדים...
יש פעמים שכשיש אורחים, אפשר אפילו אחיין בחור בישיבה שמשתוקק לאוכל ביתי ולהתארח, כבר שולחן השבת מקבל צורה ומתביישים לריב לידו... לא מתאים לכל אחד אבל אם יעזור לכם תשקלו את הרעיון...
מעורר השראה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לא תמיד זה טוב אורחים לפעמים זה מזיק בקשר ובאהבה בין ההורים לילדים למשל שהבן מעדיף להיות האורח של אבא שלו ואני רואה את אצל ההורים שלי בבית שמביאים בקביעות אותו אורח במשך כל השבתות והחגים של השנה ושוכחים לגמרי שיש להם ילדים בבית אז לדעתי במקרה שלי אני חושב שעדיף שאורחים '''קבועים''' ילכו לאכול בהכנסת אורחים מקומי ולא להפריע לחינוך ולקשר עם הילדים
נ.ב. אני חושב שאפשר לפתוח אשכול נפרד על מה שהגבתי
לא אמרתי להגזים עם האורחים
ולכן נתתי דוגמא של אחיין בחור שמצד אחד מתנהג בטקטיות ומצד שני לא מכביד על בעלת הבית , שזה לא כמו לארח משפחה גדולה ולהערך בהתאם עם כמויות האוכל.

העיצות שנתתי למעלה לא מתאימות לכל אחד
קחו כמובן רק מה שמתאים לסגנון הבית שלכם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
מעורר השראה!
אבא שלי(ט"א)! הוא באמת מודל ששווה לחקות!
אגב הצומי לילדים שבבית נמשך עד היום, וכשזה ליד אורחים או נשואים זה שווה פי כמה וכמה
הילדים נוצצים מאושר....
הוא מדי פעם עושה את זה גם לחתנים ונשותיהם
מנסיון, יחס וצומי לא מיותר בכל גיל!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
האם יש לכם רעיונות או דברים קטנים שעושים את האווירה יותר שמחה ומהנה?
אני ממש מציעה לשאול את הילדים מה הם רוצים לאכול לכבוד שבת,
סלט מיוחד שהם אוהבים או קינוח שהם מחבבים במיוחד.
זה מחמם את הלב מאוד, וזה בדרך כלל גורם להם להשאר ולשבת ברצון כי הם פשוט מרגישים אהוב
במיוחד אצל המתבגרים... שהרבה פעמים לא נאה להם לשתף פעולה עם משחקים או חידונים ודברים כאלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
הכי חשוב להיות ערניים לילדים
לא לרצות הגדיל ולרומם את השולחן שבת עם ווארטים וסיפורים שלא מעניינים אותם וכו'
או לומר רק דברים קדושים כמו משפחות אחרות...

לבדוק מה הילדים שלך הכי אוהבים
הגדרה מוצלחת,

לא לעשות חיקויים ולא לעשות מה שמתאים לאחרים,
כל משפחה עם הסגנון והאופי שלה וכל משפחה עם מספר וגילאי הילדים שלה,

כדי שסעודת השבת יהיה חוויה מהנה, זה אמור להיות משהו שמתאים לך ולמשפחה שלך בלבד,
עצם האשכול חוטא לנושא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
הגדרה מוצלחת,

לא לעשות חיקויים ולא לעשות מה שמתאים לאחרים,
כל משפחה עם הסגנון והאופי שלה וכל משפחה עם מספר וגילאי הילדים שלה,

כדי שסעודת השבת יהיה חוויה מהנה, זה אמור להיות משהו שמתאים לך ולמשפחה שלך בלבד,
עצם האשכול חוטא לנושא.
למה חוטא לנושא?
אם לא נתייעץ ונשפר את עצמינו איך נדע?
לנסות תמיד אפשר
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אשמח למשהו מפורט יותר
דוגמא למשל

אני יסביר אולי קצת יותר
אני מחפש דרך שהילדים מעצמם, ירצו להישאר לשבת ליד השולחן, ושיהנו שם
זה רצון שעלול מאד לעייף אתכם כמשפחה.

(לך ,בלי הילדים, כיף בשולחן?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אצלינו ילדים קטנים עד גיל 7.
מקפידים על:
1. סעודה קצרה - לא יותר משעה.
2. בכל מנה עוברים על תיקייה של אחד הילדים. הוא מספר מה הוא למד וכולם מקשיבים. ועוברים על היצירות שלו.
3.בין מנה למנה יש שיר שכל פעם הילד שסיים לאכול הכל ראשון בוחר.
4. בנוסף עוברים בכל סעודה על ספר של הלכות שבת עם ציורים שהילדים ממש נהנים מזה וכל אחד חוזר על ההלכה בקול.
בגדול הם במהלך כל זמן הסעודה עסוקים מעבר לאוכל וככה הזמן עובר מהר. לא מכריחים אף אחד לשבת בשולחן אבל במציאות אף אחד לא זז.
ממנו ההורים זה דורש לתקתק את המנות ולתת את כל היחס והזמן לילדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
1. לומר מה כל אחד עשה לכבוד שבת.
2. לספר סיפור בדפוס שיש בו חזרתיות, לדוגמא, לספר סיפור שקשור להלכה מהלכות שבת, אפשר להשתמש בדמויות קבועות. הילדים מאד מתחברים לזה בדר"כ.
3. לתת לכל ילד זמן לומר או להראות משהו שהכין או למד. לעודד שיח מתפעל ומשבח על זה.
4. להעלות שאלה ולעורר דיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בלת"ק חלקי.
אצלי שולחן השבת הזכור לי מילדותי היה סביב משחקי אישיות (מישהו בוחר בן אדם שכולם מכירים וציריכם לשאול אותו שאלות שהוא עונה ב"כן" ו"לא" ועפי" לדעת את מי הוא בחר).
אפשר להרחיב את המשחק לחפצים.
כמו"כ היה את המשחק "כן לא שחור לבן" (אחד שואל את המשתתפים שאלות, אסור להם לענות במילים האלו)
או כמו חי צומח עם הרחבות לשמות של בנים, בנות, משפחות, רחובות, ערים, מדינות או שירים באותיות הנ"ל.
מישהו שעושה מנגינה וצריכים לנחש איזה שיר זה.
בקיצור, זה היה חוויתי והפסיק בשלב מסויים כשגדלו הנערים (ואולי חבל שהפסיק)
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
או השבוע המורה התקשרה לאמא לספר כמה שאת מתנהגת יפה וחרוצה... ומרוב נחת אמא לא עברה בדלת....)
כל הכבוד! הלוואי שכל הבתים היו ככה...
אבי שליט"א אדם מלא.....
עד היום אני לא שוכח שיום אחד כשאמי חזרה מהעבודה,
אבי אמר לה "השמנתי היום בעוד איזה 50 קילו"...
אמא שלי נכנסה ללחץ.....
ואז אבא שלי הסביר - פשוט הרב'ה שלח היום פתק של נחת עם איקס אז השמנתי מנחת......
עד היום אני לא שוכח את זה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
1. לקבל שמגוון גילאים הוא מאתגר ובהכרח צריך לוותר. אצל הורי אסור היה לרדת מהשולחן לשחק (מגיל 3 בערך). זה עבד כל עוד כולם היו קטנים יחסית והסעודות קצרות. ברגע שהתחילו ישיבות גדולות ונשואים- אי אפשר היה להמשיך להחזיק את הכלל הזה

2. יש חלקים קשיחים שמתאימים לכולם- אוכל, זמירות קבועות, ווארט שאבא אומר ומשתדל שכולם יבינו, זימון. חשוב להחזיק את החלקים האלה ולקבע אותם. זה נותן מסגרת ברורה.

3. מבחינת פעילות זה מאד אינדבדואלי לכל משפחה. אצלנו אוהבים לדבר והשיחות ארוכות, לפעמים אנחנו מכינים נושא מראש אבל בדכ לא צריך. הילדים משתתפים מגיל 8-9 ואנחנו שמים לב שלכולם יש מקום מכובד בשיחה ושמתיחסים ברצינות לכולם (כולל ניתוח אחרי הסעודה ביננו, מי אמר מה, מי נדחק הצדה, מי פתאום גילה ענין בתחום חדש וכו'. זה חשוב שההורים יחזיקו הכל במודעות)
ילדים קטנים יותר יורדים לשחק ליד השולחן. מגיל שמשתתפים בשיחה- אנחנו לא מרשים לקרוא בצד. אם השיחה ממש לא מתאימה לילד נעלים עין.

חשוב לי לציין שהשולחן לא "מרומם". השיחות הן על נושאים רחבים וכלליים שאמנם מעניינים מאד אבל יש כאלה שיתהו ויבקרו. אנחנו רוצים חויה משפחתית מגבשת יותר מכל דבר אחר ולכן זה מתאים לנו. אנחנו רואים את התוצאות כי הילדים בכל הגילאים מאד אוהבים את סעודות שבת וממש מחכים להן. בשביל ילדה בת 10 לדבר בשולחן והאחים הגדולים מקשיבים לה ומתווכחים איתה ברצינות-זה חויה מכוננת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
1. סעודה קצרה - לא יותר משעה.
2. בכל מנה עוברים על תיקייה של אחד הילדים. הוא מספר מה הוא למד וכולם מקשיבים. ועוברים על היצירות שלו.
3.בין מנה למנה יש שיר שכל פעם הילד שסיים לאכול הכל ראשון בוחר.
4. בנוסף עוברים בכל סעודה על ספר של הלכות שבת עם ציורים שהילדים ממש נהנים מזה וכל אחד חוזר על ההלכה בקול.
בגדול הם במהלך כל זמן הסעודה עסוקים מעבר לאוכל וככה הזמן עובר מהר. לא מכריחים אף אחד לשבת בשולחן אבל במציאות אף אחד לא זז.
ממנו ההורים זה דורש לתקתק את המנות ולתת את כל היחס והזמן לילדים.
זה נשמע טוב
איך מסבירים לילדים את כל הכללים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה