חברים יקרים,
שלום וחורף בריא!
זה אני, אריה ארליך.
אחד מידידיי הטובים שלח לי קישור לדיון המרתק שמתנהל באשכול זה.
מכיוון שברשותי שם משתמש שהמנהלים פתחו לי לפני כמה שנים לצורך איזה אתגר קבוצתי בפורום כתיבה מקצועית - החלטתי לבדוק האם הניק עדיין פעיל. לשמחתי גיליתי שכן. אז הנה, אני עושה בו שימוש כדי להגיב לדיון המעניין הזה.
ראשית אומר - הדיון כאן מעניין ומגוון. קראתי כל תגובה, טובה או פחות טובה, כי חשוב לי לדעת כיצד נתפסת העבודה שלנו. אנחנו קשובים להערות, מקשיבים לביקורת, ורוצים להגיש לקוראים את התוצר הטוב והמדויק ביותר.
למעשה, הייתי אמור להסתפק בלקרוא, להקשיב וליישם. אני לא צד לדיון הזה, כי זה דיון של קוראים, לא של עורכים.
ובכל זאת, אשמח לתגובה קצרה, כיוון שאני מרגיש שיש מי שמסתובבים עם רושם שבעיניי הוא מאוד לא נכון.
ובכן:
עיתונות זה עניין של טעם. כל אחד בוחר בעיתון הרצוי לו והקולע לטעמו. כל העיתונים החרדיים אהובים וברוכים. מיטב ידידיי עורכים וכותבים בעיתונים מקבילים, ואנחנו מחליפים חוויות מקצועיות ומשתפים פעולה. כולם (כל מי שאני מכיר, בכל אופן) משתדלים לפעול לשם שמים ולזקק לעצמם את שליחותם בעולמו של הקב"ה, איש בגישתו ובסגנונו.
ב"ה, בתור העיתון המוביל בציבור החרדי בחסדי שמים - לעיתון משפחה מאות אלפי קוראים, ואנחנו שמחים עם כל קורא וקוראת. אנחנו כמובן מכבדים גם את מי שלא קורא.
הסיבה לכך שחשוב לי להגיב לכם כאן, היא כדי לחדד נקודה אחת:
בשונה מהרושם שעלה כאן מתגובות אחדות, כביכול יש לנו אג'נדה 'לחנך', 'לשנות', 'לקדם', ועוד כהאי גוונא - חשוב לי להביא את הצד שלי ולומר: לא מיניה ולא מקצתיה!
אנחנו צוות אנשי מקצוע שמשתדלים להיות יהודים כשרים (אולי אני לא יכול להעיד על עיסתי, אבל על חבריי - בוודאי שאוכל להעיד. כולם יראי שמים בתכלית, מקפידים בקלה כבחמורה ונשמעים לדעת מרנן גדולי ישראל שליט"א). אנחנו משתדלים לעבוד את הקב"ה ולברר לעצמנו בכל בוקר מה תפקידנו בעולמנו. הן בחיים האישיים כמובן, והן בעשייה המקצועית.
מטרת העל שלנו היא אחת: לעשות עיתון מעניין. הא ותו לא. לשם כך אנחנו משקיעים משאבים רבים. לא חוסכים בהעסקת הכותבים והכותבות הטובים ביותר בציבור החרדי, בטיסות לקצווי עולם, בגרפיקה שעליו עמל הצוות הטוב ביותר שיש, בצילומי מקור איכותיים, בכתיבה איכותית, בליטוש ובעריכה.
אג'נדה? האג'נדה היחידה שלנו היא שיהיה עיתון חרדי טוב, שיעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר, גם מקצועית וגם רוחנית.
זה בסדר שיש למישהו ביקורת על כתבה זו או אחרת שהתפרסמה בעיתון, כמו גם על פרסומת שאושרה על ידי הוועדה הרוחנית. פעמים שהביקורת מוצדקת, ופעמים שאפשר לחלוק עליה. חכמנו הקדושים כבר לימדו אותנו ש'כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות'.
אבל למצוא אג'נדה נסתרת שאנחנו מסתירים בין השורות - זה לא מיניה ולא מקצתיה. שום דבר לא מסתתר. האג'נדה שלנו היא שיהיה לקוראים שלנו מעניין, נקי ומזוקק.
אנחנו נעזרים בוועדה רוחנית בה חברים רבנים ותלמידי חכמים חשובים. חברי הוועדה הרוחנית מזקקים כל מילה, עוברים על כל כותרת או תמונה (לעתים יש גם ליבונים פנימיים עד להשגת התוצר המזוקק והמנופה), ולהם המילה האחרונה. ובעיקר אנו מתפללים שיתקדש שם שמים על ידינו ולא ייצא מכשול תחת ידינו.
אישית, אין יום שאני לא שופך שיח בדיוק על זה - שאזכה להיות מן המועילים והמשפיעים טוב, שלא יתחלל שם שמים על ידי ויחד עם חבריי ועמיתיי אזכה להביא לקוראנו את התוצר המזוקק והמדויק ביותר בעיני אלוקים ואדם.
וכן, חלק מהשליחות היא לזעוק לפעמים כנגד עוולות. אפליה בסמינרים למשל. או הגברת המודעות בנושאים שהורסים חיים לנצח נצחים ודיני נפשות תלויים בהם. או ניכור הורי. או מצוקת השידוכים. ועוד נושאים שבהם יש לנו השפעה ומשמיים יתבעו אותנו: 'מדוע לא ניצלתם את ההשפעה כדי להציל נפשות ולהפסיק עוולות'.
וכשאנחנו כותבים על נושאים רגישים - אנחנו לא עושים זאת לפני דיונים והתייעצויות, הן פנימה בתוך המערכת, יחד עם הוועדה הרוחנית, והן עם גדולי ישראל וגדולי הדיינים שאליהם אנו פונים במקרה הצורך (הדוגמה שהובאה לעיל, בסדרת הטורים בנושא מוגנות שפורסמה לבקשת הראב"ד הרב ברוורמן שליט"א, היא דוגמה מצוינת). ההתייעצות היא גם לגבי עצם העלאת הנושאים, והן לגבי האופן, המינוחים והטון, באופן שלא ייצא מכשול ח"ו לצד התועלת הנדרשת.
ובשום צורה אין לנו עניין לחנך אף אחד. אנחנו אפילו לא דומים זה לזה בתוך המערכת בשביל שנוכל לחנך מישהו בדרך מסוימת - כי יש אצלנו ליטאים, חסידים וספרדים, נשות אברכים ואפילו אברכי כולל יום שלם שמשלימים הכנסה וכותבים בשעות הפנאי כל מיני תכנים שנבלעים על ידי הקוראים בשקיקה רבה.
אנחנו גאים בהיותנו הנבחרת המגוונת ביותר בעיתונות החרדית, ורואים זכות עצומה בברכות ובעידודים שאנו מקבלים מגדולי ישראל מכל החוגים, הן מלפני הקלעים - בריאיונות ושיחות שנערכות עם גדולי ישראל בחגים וכדומה, והן מאחורי הקלעים - בהתייעצויות תכופות והדרכות פרטניות.
עד כאן דבריי. אני מודה שוב לכל מי שקורא אותנו, לכל מי שהשתתף בדיון הזה (ולא משנה מה הייתה דעתו. אני שמח גם על ביקורת ולומד ממנה), ומקווה שבעז"ה תמשיכו ליהנות ולהאיר במידת הצורך.
אני תמיד פתוח להארות, שאלות וביקורת. המייל שלי: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
בהערכה גדולה,
ובכל חותמי ברכות
אריה
הנושאים החמים
