התייעצות כשעבודה הפכה לעיקר והלימוד לטפל, מחשבות של אשת אברך לשעבר

מצב
הנושא נעול.
קצת לא מבין מה הולך פה.
יש סיפור מפורסם על מליונר חרדי שנכנס לכולל חזון איש וביקש מראש הכולל שיתן לו רשימה של אברכים שחיתנו ילדים כי הוא רוצה לכסות להם את החובות
לא היה אף אחד!!!!
בורא עולם עוזר למי שמחזיק את העולם שהוא ברא, לא?
ברור שלא קל להיות משפחת אברך שהמחירים עולים והמשכורות יורדות ואם כל ההערכה העצומה לאלה שכן מפרנסים את בני ביתם בכבוד ולא שוכחים לקבוע עיתים לתורה [וביניהם אבי שליט"א] אברך הוא נזר הבריאה עם כל הקושי שכלול בזה נקודה.
מי שחושב אחרת יוכל להתקבל בברכה אצל אחינו מהקהילות הדתיות לאומיות [וכן הם מקבלים לקהילות שלהם גם כאלה שהולכים עם חולצה לבנה וחליפה שחורה] להקרא "חרדי" עם כל התוכן העמוק של המילה ולחשוב ככה בעיני זה לא אפשרי.
צר לי לערער את השקפותיך המוצקות
אבל זה לא כל כך פשוט
אמנם קיימת גישה כזו בתנועת המוסר של הדורות האחרונים,
אך בהחלט ישנה גישה אחרת בראשונים שההשתדלות איננה תנאי בלבד לקבלת השפע אלא שזהו צורת קיום העולם שמי שעושה את ההשתדלות הראויה ירויח ומי שלא לא ירויח, כמובן שצריך את הסייעתא דשמייא כי בלי זה לא תועיל ההשתדלות, אך לאחר הסייעתא דשמיא ככל שתהיה יותר השתדלות ככה יהיה יותר תוצאות כפי שאנו בדרך כלל רואים זאת בעינינו, וזו צורת הבריאה שהשפע מגיע על ידי עמל האדם בתנאי שיש סייעתא דשמיא.

בעל ספר "עקדת יצחק" ממליץ אפוא לאדם "שלא יעזוב מהחריצות וההשתדלות" עד מקום שידו מגעת, "והנה כאשר יעשה כל אשר בידו אי אפשר על הרוב שלא יהיה לו שכר טוב בעמלו". בעל ה"עיקרים" פותח ומצהיר כי "החריצות וההשתדלות מועיל והכרחי בכל דבר מן הפעולות האנושיות וזה מבואר בכל הפעולות", וממליץ לאדם שיעסוק בכל דרכי ההשתדלות. רבנו בחיי (כד הקמח, ערך ביטחון) מזהיר את הקורא בספרו, "אל תתרשל בעסק הפרנסה, עסוק בענייני הארץ", וה"פלא יועץ" מאשר כי "לפי ההשתדלות והחריצות שיעשו, כן יקום דבר".
 
לחלק גדול מהאברכים וכנראה גם לרוב האברכים זה לא קשה, טוב להם וכיף להם להחזיק את העולם מאשר להיות הייטקיסטים יועצי מס או עוסי"ם
או שטוב להם וכיף להם להחזיק את העולם.
או
שדווקא קשה להם,
דווקא כן היה להם טוב יותר להיות הייטקיסטים יועצי מס או עוסי"ם.

אבל,
או שהם מרגישים שהרוחניות שלהם / של הבית תפגע בכך, ומקריבים את הפרנסה / הסיפוק של עצמם בשביל רוחניות.
או שהם מרגישים מרגישים קושי לעשות צעד שהסביבה שלהם רואה אותו כצעד לא נכון / פגום / סוג ב', אז הם ממשיכים לסבול בכולל.
או שבשלב שבו הם נמצאים בחיים כבר מרגישים שמחוז הפרנסה הנורמלית נסתם בפניהם ועדיף כבר למשוך בכולל.
או שהאישה מפרנסת את הבית ברווח (יש גם כאלו) שמרגיש מיותר לצאת לעבוד בשביל כסף "מיותר", אז הם נשארים בכולל.
או שילוב כלשהו של הסיבות למעלה,
או סיבות אחרות,
האדם הוא מורכב.

נכון שמילדות אנו נחשפים רק ל"סיבות הנכונות והברורות" שבגללם עושים מה שעושים,
ככל שמתבגרים,
מכירים בכך שהעולם, והאדם, הוא לא שחור לבן. הוא מלא בגוונים.
 
רוב האברכים שיוצאים לעבוד היום ,לא יוצאים בשביל לחיות יותר בהרחבה.
אלא פשוט בשביל לסגור את החודש בלי חובות.
וגם אחרי שיצאו לעבוד חיים מאוד בפשטות.
ההוצאות המינימליות למשפחה גבוהות מאוד במיוחד על הזוגות הצעירים שמשלמים משכנתא שכירות ועוד
 
זה לשון האגלי טל [בעל האבני נזר שאגב היה האדמו"ר מסוכטשוב] בהקדמה לספר
"כי עיקר מצוות לימוד התורה שיהא שש ושמח ומתענג בלימודו ואז יהיו דברי התורה נבלעין בדמו"
כמובן שאין הכוונה שעיקר הלימוד צריך להיות בשביל השמחה מהלימוד
אלא שעיקר הלימוד הוא לימוד כזה שבא עם שמחת התורה.
 
את מתארת סגנון מאד מסוים ולא נפוץ של "אברכים"
כשאת ירדת מ2 רכבים- להם מעולם לא היה אחד. נקסט זה מקום יקר עבורם והם לא יוצאים לצימר גם לא פעם בשנה

אבל יש להם 3 ילדי חיידר (2000 לחודש אחרי הנחת אחים) בחור ישיבה קטנה (1000) ילד תורן אצל מטפלת עד 1:30 (1000) ו2 ילדות בבית ספר שזה לפחות חינם והן לוקחות את הקטן מהמטפלת ושומרות עליו בבית.
הם צריכים נעליים, אחד צריך יישור שיניים, בגדים זולים כי המידות משתנות- לא הכנסתי לחישוב. כנ"ל תפילין, כובע וחליפה, ספרי לימוד. כל אלה לא בחישוב בכלל, אולי זה מותרות ומירוץ מיותר.
. אוכל- הכי בסיסי ל8 נפשות עולה לפחות 4000 בחודש.
מגורים- שכירות הכי זולה או משכנתא על דירה קטנה בצפת. 4000? אני אופטימית
עלות נסיעות באוטובוס לילדים עוד כמה מאות בחודש או שזה מותרות?
ולא כיסינו את כל ההוצאות הבסיסיות בלי טיפול זוגי ובלי הפרעת אכילה, ויש להם סיעתא דשמיא מיוחדת שאף אחד לא צליאקי ולא צריך אוכל מיוחד.
תספרי לי איך יוצאים מהמירוץ ומארגנים הכנסה פאסיבית של 14000 שקל בחודש, שזה מה שהמשפחה הזו צריכה גם אם היא גרה בחריש או צפת או ערד, בלי רכב, בלי חופשים ובלי לקנות פיצה בחנות.

לא הצעתי שום דבר לאף אחד, וגם אף אחד באמת לא רוצה.

כתבת יפה, אנשים רוצים להרגיש טוב עם עצמם. לכן הם לוקחים משכנתא מטורפת על דירה שהם נמצאים בה פחות מחצי מהיום, יושבים 9 שעות ביום מול מסך, עושים מיקור חוץ לגידול הילדים שלהם (שלבושים במיטב המחצלות מנקסט) מגיל שלושה וחצי חודשים ופוגשים את בן הזוג שלהם שעתיים ביום במקרה הטוב.

אורח החיים שלהם גורם להם לאושר רב. לכן התינוק שלהם סובל מהפרעת אכילה חמורה בגיל חצי שנה, הבן שלהם בן שמונה וחצי חוזר להרטיב, הם מתחילים לקחת ויגובי כדי להתמודד עם עודף המשקל שלהם והם כל כך מאושרים בזוגיות שלהם עד שהם מפרנסים מטפלת רגשית + מטפל זוגי.
והם לא גומרים את החודש!!!

אז הם הולכים לליווי כלכלי שאומר להם- נו, ברור, הבעל אברך. איך תגמרו את החודש עם משכורת אחת????? צריך להגדיל הכנסות!
אז הבעל יוצא לעבוד, נוספה משכורת ו- הפלא ופלא. הם עדיין לא גומרים את החודש!!!

אבל הם לא צריכים להגדיל הכנסות, הם צריכים להגדיר מחדש את סדר העדיפויות שלהם בחיים. להחליט מה הדבר הכי חשוב להם, בשביל מה הם מרוויחים כסף ומה המטרה. לאן זה מוביל.

אני לא אומרת לאנשים להפסיק לעבוד. ממש ממש ממש לא. אני אומרת לאנשים תצאו מהמרוץ: תתאפסו מחדש על החיים שלכם. יכול להיות שתגיעו למסקנה שאתם באמת באמת רוצים לעבוד 9 שעות ביום, ויותר חשוב לכם לגור ליד ההורים ולקנות סטים של בגדים יד ראשונה ולנסוע לצימר פעמיים בשנה, מאשר לראות את הילדים והבעל שלכם יותר מאשר כמה שעות ספורות ביום. ואז, רק אז, תחליטו כמה כסף אתם צריכים בחודש כדי לממן את אורח החיים שאתם בחרתם בבחירה חופשית מלאה ואז תגדילו הכנסות ותראו ברכה ושפע בעז"ה.
הרבה יותר גרוע לדעתי שבנאדם עובד וחי בלי להבין למה הוא מוציא את הכסף מאשר הולך הכסף ולמה
 
יש לי הערכה רבה למי שהוא "אברך" [נשאר כל היום בלימוד] מתוך אידיאולוגיה שהתורה היא עיקר החיים וכו'
האנשים הללו, ניכר בהם בכל התנהלות חייהם שהתורה וכל מה שהיא מסמלת היא דגל החיים, אורח החיים שלהם משקף את המהות שבה הם דוגלים ואין דבר מושלם מזה.
אברכים שלומדים 2 סדרים בכולל אבל דרך התנהלותם לא משקפת את העיקרון הזה, כבודם במקומם מונח אבל סביר להניח שמה שמשאיר אותם בכולל זה רק העניין המסגרתי וה"מה יאמרו הבריות", ובמצב כזה זאת שאלת רב אמיתית האם זה מצדיק אורח חיים קשה לבני המשפחה- תלוי כל מצב לאשורו.
 
או שטוב להם וכיף להם להחזיק את העולם.
או
שדווקא קשה להם,
דווקא כן היה להם טוב יותר להיות הייטקיסטים יועצי מס או עוסי"ם.

אבל,
או שהם מרגישים שהרוחניות שלהם / של הבית תפגע בכך, ומקריבים את הפרנסה / הסיפוק של עצמם בשביל רוחניות.
או שהם מרגישים מרגישים קושי לעשות צעד שהסביבה שלהם רואה אותו כצעד לא נכון / פגום / סוג ב', אז הם ממשיכים לסבול בכולל.
או שבשלב שבו הם נמצאים בחיים כבר מרגישים שמחוז הפרנסה הנורמלית נסתם בפניהם ועדיף כבר למשוך בכולל.
או שהאישה מפרנסת את הבית ברווח (יש גם כאלו) שמרגיש מיותר לצאת לעבוד בשביל כסף "מיותר", אז הם נשארים בכולל.
או שילוב כלשהו של הסיבות למעלה,
או סיבות אחרות,
האדם הוא מורכב.

נכון שמילדות אנו נחשפים רק ל"סיבות הנכונות והברורות" שבגללם עושים מה שעושים,
ככל שמתבגרים,
מכירים בכך שהעולם, והאדם, הוא לא שחור לבן. הוא מלא בגוונים.
כנראה זה תלוי בסביבה של כל אחד.
ברוך ה' בסביבה שאני חי החלק המובלט בהודעה שלך פחות קיים.
אני זוכה גם לדבר על זה ולערוך שיחות עומק עם אברכים, הם מלאי מימוש עצמי, ומרגישים שהם עושים את הדבר הכי טוב ונכון להם ולעולם.
גם כאלו שבשלב חיתון ילדים.
אני גם רואה ס"ד מטורפת לי ולעוד כאלו שאני מכיר, דברים שאין לי שום דרך להסביר אותם.
יכול להיות שזה תלוי בסגנון של אברכים, ובאיזה כוללים הם נמצאים, וכמה הם לומדים את הדברים שהם רוצים, כמה הם מתקדמים ומחייבים את עצמם וכו'.
 
ויש יותר ויותר אברכים שחשקה נפשם בתורה ,אבל מבינים שאין ברירה וחייבים לחם וקורת גג לילדיהם.
וללא ספק שיקבלו שכר רב על הרצון ללמוד.
"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" (מסכת קידושין)
וגם יקבלו שכר על החסד שעושים עם בני ביתם על כך שעובדים ומביאים כסף שמאכילים אותם ונותנים להם קורת גג.
יהודי טוב עושה מה שצריך מה שהקב"ה מבקש ממנו ,ולא מה שהוא רוצה ומקבל כבוד ...
יכול להיות שמה שהתאים לדור של פעם שקיבלו דירות בלי משכנתא לשבת בכולל כל היום , כבר לא כל כך מתאים לדור של היום.
שמשלמים לרוב עלויות גבוהות מאוד עבור שכירות או משכנתא
 
נערך לאחרונה ב:
את מתארת סגנון מאד מסוים ולא נפוץ של "אברכים"
כשאת ירדת מ2 רכבים- להם מעולם לא היה אחד. נקסט זה מקום יקר עבורם והם לא יוצאים לצימר גם לא פעם בשנה

אבל יש להם 3 ילדי חיידר (2000 לחודש אחרי הנחת אחים) בחור ישיבה קטנה (1000) ילד תורן אצל מטפלת עד 1:30 (1000) ו2 ילדות בבית ספר שזה לפחות חינם והן לוקחות את הקטן מהמטפלת ושומרות עליו בבית.
הם צריכים נעליים, אחד צריך יישור שיניים, בגדים זולים כי המידות משתנות- לא הכנסתי לחישוב. כנ"ל תפילין, כובע וחליפה, ספרי לימוד. כל אלה לא בחישוב בכלל, אולי זה מותרות ומירוץ מיותר.
. אוכל- הכי בסיסי ל8 נפשות עולה לפחות 4000 בחודש.
מגורים- שכירות הכי זולה או משכנתא על דירה קטנה בצפת. 4000? אני אופטימית
עלות נסיעות באוטובוס לילדים עוד כמה מאות בחודש או שזה מותרות?
ולא כיסינו את כל ההוצאות הבסיסיות בלי טיפול זוגי ובלי הפרעת אכילה, ויש להם סיעתא דשמיא מיוחדת שאף אחד לא צליאקי ולא צריך אוכל מיוחד.
תספרי לי איך יוצאים מהמירוץ ומארגנים הכנסה פאסיבית של 14000 שקל בחודש, שזה מה שהמשפחה הזו צריכה גם אם היא גרה בחריש או צפת או ערד, בלי רכב, בלי חופשים ובלי לקנות פיצה בחנות.
יש לי הרבה יותר נפשות ממה שהוזכר בהודעה זו, ולעיתים גם הרבה יותר הוצאות.
ואנחנו רואים ס"ד בלי שום הגיון.
 
בלת"ק,
לא יודע האם מכל הפטפטת פה ייצא משהו, אבל במידה וכן:

אני חושב שנדרש שינוי תכנוני יסודי בעולם החסידי (בעיקר).

כידוע, רוב הבחורות מהסמינרים החסידיים מגיעות לחתונה בגיל מוקדם וללא כל מקצוע מסודר ומניב.
זה נובע משלל סיבות, שמביאות את התוצאה שאין כמעט מגמות שיכולות להביא לבית פרנסה מספקת.
בתוך שנה וחצי שנתיים - כמה צפוי - חלק ניכר מאוד מהזוגות נכנסים לביצה. מי יותר ומי יותר-יותר.
אין משכורת של האישה, והבעל בכולל.
לא צריך להיות אסטרטג גדול כדי להבין שבדיוק זה המתכון הבטוח ליציאה מהעולם הכוללים.
חבל וכואב ועצוב.
 
יש לי הרבה יותר נפשות ממה שאתה מזכיר, ולעיתים גם הרבה יותר הוצאות.
ואנחנו רואים ס"ד בלי שום הגיון.
ב"ה! לכל אחד המסלול שלו
אבל יש אברכים רבים, רבים, שבלי מירוץ ובלי התיאור המעליב שהיה כאן, לא מסתדרים. והם קורסים. נפשית, רפואית, זוגית. כל אחד כמעט מכיר משפחות כאלה (כולל בכולל חזוא שאני מכירה אברך שנפטר מדום לב כשהיה בקריסה כלכלית, אפרופו הצ'יזבטים שסופרו פה)
 
בלת"ק חלקי, רוב האברכים יכולים להסתדר ב"ה גם בצמצום. אבא שלי אברך ואמא שלי במשכורת די נמוכה עם הרבה מאד ילדים וב"ה לא חסר ואל יחסר, ומעולם לא היו במינוס. יש כאלו שבמצב שבאמת אין ברירה ואז צריך לפנות לגדול בישראל שישמע את כל הפרטים ולשאול מה לעשות. אבל בכללי נשמע כאילו כל האברכים לא יכולים להסתדר. וזה לא נכון.
אבל כן, זה אומר חיים של תורה- לא מסעדות כל יום, טיסות לחו"ל ושיפוץ כל כמה שנים
 
נערך לאחרונה ב:
ב"ה! לכל אחד המסלול שלו
אבל יש אברכים רבים, רבים, שבלי מירוץ ובלי התיאור המעליב שהיה כאן, לא מסתדרים. והם קורסים. נפשית, רפואית, זוגית. כל אחד כמעט מכיר משפחות כאלה (כולל בכולל חזוא שאני מכירה אברך שנפטר מדום לב כשהיה בקריסה כלכלית, אפרופו הצ'יזבטים שסופרו פה)
יכול להיות.
באתי רק לאזן, ולומר שקיימת בהחלט תופעה כזו של נס שאני חווה על בשרי,. אני לא יכול לדבר בשם אחרים.
בנוסף, רוב האברכים שאני מכיר בסביבתי - טוב להם ורואים עליהם שמחה חיצונית ופנימית.
 
רוב האברכים שיוצאים לעבוד היום ,לא יוצאים בשביל לחיות יותר בהרחבה.
אלא פשוט בשביל לסגור את החודש בלי חובות.
וגם אחרי שיצאו לעבוד חיים מאוד בפשטות.
ההוצאות המינימליות למשפחה גבוהות מאוד במיוחד על הזוגות הצעירים שמשלמים משכנתא שכירות ועוד
הם אולי עושים את זה כדי לסגור חודש.
אבל להמשיך לשמור על אותה רמת חיים כשיש עוד משכורת זה קשה מאוד...

בסופו של דבר זה רמת החיים משפיע מאוד על כל ענייני הכספים...

אני מכירה שני אחים, אחד עובד עם משכורת גבוהה במיוחד ואשתו ג"כ והשני אברך עם אשה מורה
האח האברך עם יותר כסף מאשר האח העובד, ואני לא משייכת את זה לענייני ס"ד, למרות שהכל כך,
לפי דרך הטבע זה נראה שזה בגלל רמת החיים.
 
אבל יש להם 3 ילדי חיידר (2000 לחודש אחרי הנחת אחים) בחור ישיבה קטנה (1000) ילד תורן אצל מטפלת עד 1:30 (1000)
היא כבר טענה שגם דברים שנראים לאחרים מובנים מאליהם הם בחירה.
לשלוח לחיידר וישיבה זה בחירה, מי אמר שהיא בחרה בזה ואולי זה לא רלונטי לה? מגדלת 5 קטנים בחינוך ביתי. סתם הצעה.
הכותבת מציעה אורח חיים אלטרנטיבי וציינה במפורש שלא מתאים לכולם.
אבל מאחר והוא מענין ואולי חלקים ממנו אנשים יכולים לאמץ אני מציעה להתענין בכבוד ולא להתקיף. לטובת כולם.
זה ממש לא נעים שאם מישהו חושב אחרת צריך לקטול אותו כדי להגן על אורח חיים שאנחנ וחיים בו. זה בסדר שהיא בחרה אחרת. זכותה.
ומן הסתם לא מעט ממתעניני הנושא מחפשים איזון או רעיונות להתמודדות עם יוקר המחיה לא כדאי להבריח בדיוק את האנשים שמצאו רעיונות מחוץ לקופסא (גם אם הרעיונות האלה לא מתאים לכל אחד, אומרת שוב).
 
בלת"ק,
לא יודע האם מכל הפטפטת פה ייצא משהו, אבל במידה וכן:

אני חושב שנדרש שינוי תכנוני יסודי בעולם החסידי (בעיקר).

כידוע, רוב הבחורות מהסמינרים החסידיים מגיעות לחתונה בגיל מוקדם וללא כל מקצוע מסודר ומניב.
זה נובע משלל סיבות, שמביאות את התוצאה שאין כמעט מגמות שיכולות להביא לבית פרנסה מספקת.
בתוך שנה וחצי שנתיים - כמה צפוי - חלק ניכר מאוד מהזוגות נכנסים לביצה. מי יותר ומי יותר-יותר.
אין משכורת של האישה, והבעל בכולל.
לא צריך להיות אסטרטג גדול כדי להבין שבדיוק זה המתכון הבטוח ליציאה מהעולם הכוללים.
חבל וכואב ועצוב.
המושג "אברך כולל" אינו מסמל שום מסורת בעם ישראל.
כמובן כולנו מכירים את הנאמר והגית בה יומם ולילה
ובכל זאת לאורך השנים עוד מימות התנאים לאורך כל ההיסטורייה לא היה ידוע מהמושג אברך כולל
וזאת למה? כי והגית בה יומם ולילה מדגיש את הצורך בלהיות מונח בתורה ושהשאיפה העיקרית תהיה ללימוד [וזה לא נעשה בדוקא במסגרת כולל]
ואילו "אברך כולל" בימינו מסמל בעיקר: לא לצאת לעבודה. וזה חבל וכואב ועצוב.

נכון שבימנו, כמו בכל הימים, יש חשיבות להישארות במסגרת מכמה טעמים,
רק שצריך לשים את המושג הזה [אברך כולל] במשבצת הנכונה [כהמשך להודעתי הקודמת. עיי"ש].
 
היא כבר טענה שגם דברים שנראים לאחרים מובנים מאליהם הם בחירה.
לשלוח לחיידר וישיבה זה בחירה, מי אמר שהיא בחרה בזה ואולי זה לא רלונטי לה? מגדלת 5 קטנים בחינוך ביתי. סתם הצעה.
הכותבת מציעה אורח חיים אלטרנטיבי וציינה במפורש רשלא מתאים לכולם.
אבל מאחר והוא מענין ואולי חלקים ממנו אנשים יכולים לאמץ אני מציעה להתענין בכבוד ולא להתקיף. לטובת כולם.
זה ממש לא נעים שאם מישהו חושב אחרת צריך לקטול אותו כדי להגן על אורח חיים שאנחנ וחיים בו. זה בסדר שהיא בחרה אחרת. זכותה.
ומן הסתם לא מעט ממתעניני הנושא מחפשים איזון או רעיונות להתמודדות עם יוקר המחיה לא כדאי להבריח בדיוק את האנשים שמצאו רעיונות מחוץ לקופסא (גם אם הרעיונות האלה לא מתאים לכל אחד, אומרת שוב).
יש לי חשד מבוסס שמדובר על לקחת כסף של נכס ולהשקיע במיזמים מפוקפקים שמבטיחים הכנסה פסיבית. בין אם בארץ ובין אם בחו"ל. אלה סיסמאות שרבים הפילו ועוד יפילו ל"ע. ולכן ההתנגדות
משפחות צריכות כסף אמיתי כדי לחיות. לא הרפתקאות כלכליות וסיסמאות על זה שפשוט צריך לרצות, לראות את האור ולצאת ממירוץ העכברים
 
ב"ה! לכל אחד המסלול שלו
אבל יש אברכים רבים, רבים, שבלי מירוץ ובלי התיאור המעליב שהיה כאן, לא מסתדרים. והם קורסים. נפשית, רפואית, זוגית. כל אחד כמעט מכיר משפחות כאלה (כולל בכולל חזוא שאני מכירה אברך שנפטר מדום לב כשהיה בקריסה כלכלית, אפרופו הצ'יזבטים שסופרו פה)
לא כ"כ מסכימה עם זה!
מהכרות עם כל המשפחה שסביבי משני הצדדים שכולם חוץ מאחד אברכים.
וחיים בשמחה גדולה ויכול להיות שגם עם קשיים... כמו כולם...
אף אחד לא מתכנן לעזוב את הכולל בגלל כסף..
אולי בגלל דברים אחרים...
מההכרות שלי כל מי שעוזב - החוסר סיפוק והמימוש העצמי גובר על הכל בסוף ולכן עוזבים...
(אני מדברת על זוגות שעוד לא בשלב של בר מצוות...)
אף אחד לא קורס וודאי שלא נפשית וזוגית בגלל כסף...
ולא חושבת שאף אחד מהם גם אם היה עובד לא היו לא פחות קשיים.
להפך שזה שיצא לעבוד זה רק בגלל חוסר המימוש העצמי שלו וממש לא בגלל כסף.
ויש לו יותר קשיים כלכליים... וחי לא יותר טוב מכולם בשום צורה!
יש סיעתא דשמיא מטורפת שמי שלא אברך לעולם לא יבין.
זה לא משהוא שניתן להסבר בשום צורה!
מאד מבינה מי שיוצא לעבוד...
בפרט מי שגדל על זה וזה צורת החיים שהוא מכיר...
ואדמוריו ורבותיו תומכים בזה לכלתחילה.

וכן אני עובדת מאדדד קשה ובעלי אברך...
ומאד רוצים להגדיל הכנסות אבל הרבה תלוי בי,
יכולה בהחלט פי מליון להסתפק במועט ולקנות הרבה פחות...
אני לא עובדת בהייטק, ממש ממש לא!
ויש לי חובות על דירה 8000 ש"ח לחודש.
וב"ה שמחים ואיכשהוא מסתדרים!
 
המושג "אברך כולל" אינו מסמל שום מסורת בעם ישראל.
כמובן כולנו מכירים את הנאמר והגית בה יומם ולילה
ובכל זאת לאורך השנים עוד מימות התנאים לאורך כל ההיסטורייה לא היה ידוע מהמושג אברך כולל
וזאת למה? כי והגית בה יומם ולילה מדגיש את הצורך בלהיות מונח בתורה ושהשאיפה העיקרית תהיה ללימוד [וזה לא נעשה בדוקא במסגרת כולל]
ואילו "אברך כולל" בימינו מסמל בעיקר: לא לצאת לעבודה. וזה חבל וכואב ועצוב.

נכון שבימנו, כמו בכל הימים, יש חשיבות להישארות במסגרת מכמה טעמים,
רק שצריך לשים את המושג הזה [אברך כולל] במשבצת הנכונה [כהמשך להודעתי הקודמת. עיי"ש].
אתה צודק מהבחינה שהיו פחות לומדי תורה בדורות קודמים. אבל אם ב"ה יש כל כך הרבה לומדי תורה, למה לנסות להמעיט אותם? רוב רובם של האברכים מסתדרים ב"ה בסוף, וטוב להם עם לימוד התורה כל היום. מי שבאמת מרגיש קושי בפרנסה או בלשבת וללמוד כל היום- שיפנה לגדול בישראל ויתייעץ איתו עם כל הפרטים
 
המושג "אברך כולל" אינו מסמל שום מסורת בעם ישראל.
כמובן כולנו מכירים את הנאמר והגית בה יומם ולילה
ובכל זאת לאורך השנים עוד מימות התנאים לאורך כל ההיסטורייה לא היה ידוע מהמושג אברך כולל
וזאת למה? כי והגית בה יומם ולילה מדגיש את הצורך בלהיות מונח בתורה ושהשאיפה העיקרית תהיה ללימוד [וזה לא נעשה בדוקא במסגרת כולל]
ואילו "אברך כולל" בימינו מסמל בעיקר: לא לצאת לעבודה. וזה חבל וכואב ועצוב.

נכון שבימנו, כמו בכל הימים, יש חשיבות להישארות במסגרת מכמה טעמים,
רק שצריך לשים את המושג הזה [אברך כולל] במשבצת הנכונה [כהמשך להודעתי הקודמת. עיי"ש].
כל מילה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה