התייעצות יש פתרון בכלל לחולי כזה?

מצב
הנושא נעול.
לא מכירה מקרוב סוכרת, במחלות כרוניות אחרות התשובה היא כן. לגמרי כן.
יש פסיכולוגים שיקומיים בבתי חולים, יש תחום שנקרא "טיפול נפשי תומך מחלה גופנית" ומקבלים לו מימון בסל הבריאות.
מחלות הן לא רק נגרמות מלחץ, הן גם דרך של הגוף לדבר את הנפש.
נכון
ועדיין אם מישהי תפתח כאן אשכול בנושא סוכרת, דלקות כרוניות למיניהם או פסוריאזיס
לא חושבת שהיא תקבל כאן עצות לטיפול רגשי בעניין

וגם אם כן,
@Ruti Kepler אני תוהה לגבי מצב בשלות הסביבה
בלהבין למה את מתכוונת, ולא להמשיך להשליך עם קבלות על הצומי והנפשי, מבלי להכיר קודם כל בזה שזה מחלה.
 
נכון
ועדיין אם מישהי תפתח כאן אשכול בנושא סוכרת, דלקות כרוניות למיניהם או פסוריאזיס
לא חושבת שהיא תקבל כאן עצות לטיפול רגשי בעניין
בטח שכן.
אולי את פשוט לא קוראת מה שלא רלוונטי לך:)
 
וגם אם כן,
@Ruti Kepler אני תוהה לגבי מצב בשלות הסביבה
בלהבין למה את מתכוונת, ולא להמשיך להשליך עם קבלות על הצומי והנפשי, מבלי להכיר קודם כל בזה שזה מחלה.
מסכימה לגמרי עם זה.
 
כשהייתי בבית חולים עם היפראמזיס שאלתי רופא למה זה קורה לחלק מהנשים והוא ענה שהרפואה לא יודעת למה זה קורה לאחת כן ולאחת לא (לא הזכיר נפש תורשה וכדו')
 
בטח הכוונה לבונג'סטה..
אבל זה לא עוזר בכאלו מקרים.
לא עוזר לגמרי, אבל בהחלט מאזן קצת.
אני ברוך ה׳ מ-4 הקאות בשעה, סובלת ״רק״ מבחילות ולפחות לא מגיעה לעירוי נוזלים. שבשבילי זה פשוט הצלה!!!
כדאי לנסות ולראות איך זה משפיע…
 
זאת הבעיה המדויקת!
תמיד כשאני רואה המלצות לבקש עירוי ולבדוק את זה ואת זה..
אני לא מבינה איך אפשר כשאת במצב גסיסה ובקושי מסוגלת לקום לשירותים להקיא
עוד להתלבש :oops: לנסוע למרפאה :oops: לחכות בתור :oops: לדבר עם הרופאה
תסבירו לי איך סמרטוט אפאטי שמנסה לשרוד את הדקה הבאה יכול ללכת לדרוש עירוי?
אני הייתי הולכת עם בעלי למוקד נשים והוא ממש היה דורש מהם שיכניסו אותי עכשיו!! לקבל עירוי…
ובכללי הייתי הולכת זרוקה ועם איזה בגד שהיה עלי או בקרבתי.. אז אם ראיתן אישה כמוני במוקד תבינו…🤪
 
לא עוזר לגמרי, אבל בהחלט מאזן קצת.
אני ברוך ה׳ מ-4 הקאות בשעה, סובלת ״רק״ מבחילות ולפחות לא מגיעה לעירוי נוזלים. שבשבילי זה פשוט הצלה!!!
כדאי לנסות ולראות איך זה משפיע…
נכון, לזה זה מיועד...
גם אני ממצב כזה עם הבונג'סטה סבלתי "רק" מבחילות, והקאתי "רק" פעם בשבוע...
אבל היפראמזיס זה הרבה יותר מזה..
 
@Ruti Kepler זה נורא מעניין אותי, בתור אחת שילדים הם חלום חיי ואני משתוקקת אליהם בכל לבי, וכל הריון הוא קשה מנשוא וב"ה הגעתי להריון הנוכחי עם רצון מטורף שלי ושל בעלי , עם תמיכה מבעלי ועזרה פיזית. ועדיין שאלתי נפשי למות (מתנצלת על ההגדרה, אני פשוט כנה אתכן) סבל בל יתואר!
וכן, גם אמא שלי ואחיות שלי עוברות את זה ככה. קשוח...
ורק הרצון המטורף לילדים מסביר את זה שאני שוב במצב הקשוח הזה. וכן, תודה לד' ואנא שיעבור בקלות!!!
 
ראיתי שכתבת את זה כבר בעבר. ואני כ''כ לא מסכימה עם זה .
מאד מוזר לי שכאחת לדבריה שעברה היפראמזיס את חושבת שיש קשר בין המחלה הזו לבין הרצון בילד וכד'
יש נשים עם הריון רצוי מאד אפילו לאחר טיפולים הסובלות מהיפראמזיס בהריון .

יש מחקרים על הנושא היום וכן מצאו גורם פיזי ברור (גן או הורמון חסר )
בעייני, אמירה כזו שהסבל בא ממקום נפשי זה קצת האשמה של ה''קורבן''.

הרצון בילד הוא רק פרמטר אחד מתוך המערכת הגדולה של ’חיי אשה’.
היפראמזיס יכול להופיע גם בהריון רצוי, בוודאי.
יש גנטיקה שמאפשרת לו להתפרץ, אכן. (אגב זה יכול להגיע גם מגנטיקה של הבעל דרך העובר).
אבל השאלה היא איך זה יתבטא, עד כמה ישפיע, ואיך האשה תתמודד נפשית ומעשית עם התסמינים.

אגב סביבה שאומרת לאשה סובלת ’זה פסיכוסומטי, אם תרצי תרגישי טוב’, היא סביבה אטומה ומדכאת שמוכיחה מיניה וביה את היותה בלתי תומכת בעליל.

@Ruti Kepler לאור הדיון לעיל,
היפארמזיס שעובר בירושה מסבתא לאמא לבת...
עדיין נראה לך שיש קשר נפשי?
מתעניינת......
בוודאי.
כמו בעיות כרוניות אחרות, למשל מחלות אוטואימוניות, שהן עם רכיב תורשתי, ובמקביל מתפרצות/מחריפות כתוצאה מגורמים סביבתיים ונפשיים.
כל רופא יגיד לך על התפרצות אוטואימונית, שהיא כרוכה בסטרס ובמצב הנפשי של הסובל.
מי שיש לו את הרכיב הגנטי של מחלה מסויימת, היא זו שעלולה להתפרץ אצלו, או להחריף, במצבי לחץ וקושי.
 
כמו בכל מחלה פיזית, יש גם את החלק הרגשי.
אבל, אני חוששת, שכאשר אין עדיין מספיק הבנה למחלה, (כפי שניתן לראות בתגובות כאן...) תגובות שמדברות על הפן הנפשי, עלולות לחזק את התפיסה שזה עניין של בחירה, הסתכלות, צומי, או כל דבר אחר שאנשים מסבירים לעצמם, כשהם לא מסוגלים להישיר מבט אל הסבל.
הרבה מחלות פיזיות מתפרצות כתוצאה מסטרס. ומשום מה אף אחד לא מציע לאדם בתוך התקף לב תרופות פסיכיאטריות, למרות שברור שאם אותו אדם יעבוד ויטפל בעצמו מבחינה רגשית, זה עשוי בהחלט להיות חלק מהריפוי שלו.
(אני הכי מסכימה עם עבודה רגשית, גם בכאב פיזי, פשוט חושבת שזה כל כך רגיש, וצריך המון זהירות.)
בעיני, האתגר הוא בסטיגמה. למה צריך להתבייש שיש משהו נפשי? זה משהו בתפיסה שלצערי קשה מאד לשנות (לכולנו, כולל אני). וזה כואב, חלק מהגלות... הצער שעברנו בחיים וגרם לנפש שלנו להסדק, אינו בושה! זה מעיד על אמון של בורא עולם בנו למצוא את הנתיב לרפא את עצמינו, וכמובן שתרופות/טיפול רגשי אינם פתרון קסם, אלא הפתרון צריך לבוא מתוך האדם עצמו וכוחותיו ועבודת ד' הפנימית שלנו.
אני מתנצלת מאד שזה היה נשמע כך. מתנצלת מאד.
צודקת שכל עוד המצב הוא שאנחנו לפעמים מקטלגים אתגר נפשי בצורה מסוימת, זו לא תגובה מדויקת מספיק לפורום ציבורי. סליחה שוב.
 
היה משהו שקלטתי עם הזמן.
אני אנסה לנסח.
למשל ילד שאומר כואב לי הבטן ואז אומרים זה רגשי...
במקום שזאת תהיה דרך להדוף אותו, להקטין את הבעיה, להתעלם ממנה,
אפשר לעצור רגע, לראות אותו ומה הוא מבקש..
זה לא אומר שלא באמת כואב לו. הכאב אמיתי מאוד, גם אם המקור שלו רגשי.
כמו שכאב גב בזמן לחץ או דלקת שנובעת ממתח, זה קיים פיזית לגמרי.
אז למה שהתגובה תהיה זלזול? להפך, זו הזדמנות לחמלה, לא להתעלמות.
וככה גם עם היפראמזיס. גם אם למתח או לרגשות יש חלק, זה לא “בראש” ולא “בחירה”. הגוף עובר סבל אמיתי, לעיתים עד כדי סכנת חיים.
להגיד “זה רגשי” באופן שמבטל, זו דרך לסגור לב.
להגיד “זה רגשי” מתוך הבנה שיש כאן נפש וגוף שזועקים יחד, זו כבר חמלה.
 
נערך לאחרונה ב:
רק מעלה משהו נוסף שחשוב לבדוק, שהוא אגב גורם פיזי טהור-
תפקודי כבד.
כאשר מגיעים להריון עם כבד מוחלש הגוף מתקשה מאוד לקבל את ההריון.
מכירה כמה כאלה שטיפלו בכבד וההריונות הבאים היו טובים יותר,
חשוב ממש להגיע להריון (ועל אחת כמה וכמה למישהי עם עבר של בחילות יתר בהריון) במצב בריאותי תקין ומעלה,
וכמו שמי שיש לה סימפיוליזיס חיבת לטפל במרכיבי הבעיה לפני ההריון עמ"נ לא להגיע להחמרה, ככה גם ההיפרמאזיס..
כל השיח על מצב נפשי הוא לא ממש תורם ונותן כח לאלה שנמצאות שם, אבל ככלל אצבע - כאשר יש לך התנגדות פנימית לשיח שאתה שומע , תבדוק בפנים מה גורם להתנגדות הזאת.
ולפעמים כמה שיחות עם איש מקצוע אחרי הריון עם היפרמאזיס יכולות לעזור פשוט כדי לעבד את הטראומה הלא פשוטה שהנפש חוותה במהלך הריון כזה וגם אגב לבדוק מה באמת באמת קורה לנו בפנים.
 
כל השיח על מצב נפשי הוא לא ממש תורם ונותן כח לאלה שנמצאות שם
הוא לא מיועד למי שבמצב אקוטי עכשיו, זה הובהר שוב ושוב.
אישה בהיפראמזיס פעיל, בדרך כלל לא מסוגלת לחשוב על כלום ובטח שלא לעשות שינוי משמעותי. היא צריכה קודם כל טיפול פיזי בתסמינים הקיימים.
עירויים, תרופות, עזרה טכנית עם הילדים והבית.
 
רק מעלה משהו נוסף שחשוב לבדוק, שהוא אגב גורם פיזי טהור-
תפקודי כבד.
כאשר מגיעים להריון עם כבד מוחלש הגוף מתקשה מאוד לקבל את ההריון.
מכירה כמה כאלה שטיפלו בכבד וההריונות הבאים היו טובים יותר,
איך מטפלים בכבד?
אשמח שתרחיבי על זה.
שמעתי מאישה שהיה לה היפראמזיס לפני בערך 70 שנה, שהרופא שלה אמר לה שזה בגלל הכבד.
 
כמו שמי שיש לה סימפיוליזיס חיבת לטפל במרכיבי הבעיה לפני ההריון עמ"נ לא להגיע להחמרה, ככה גם ההיפרמאזיס..
סימפיזיוליזיס יכול להיות קשור לכליות מורחבות? או שאין קשר?
 
סימפיזיוליזיס היא בעיה מכנית שקוראת כתוצאה מההריון, אבל בברור שיש לה מרכיבים שהיו לפני- חולשה בשרירי אגן ובטן, גמישות יתר, יציבה לא נכונה, אורח חיים יושבני ולא מספיק פעלתן. אז ברור שמי שמחזקת את הגוף בכללי ועובדת על יציבה נכונה, שרירים מכווצים וחזקים(לא מידי - גם זה לא טוב) יש לה יותר סיכוים לעבור את ההריון בשלום.
לא ידוע לי על קשר בין כליות מורחבות, יש כן קשר בין נטילת הורמונים משמעותית לפני ובזמן ההריון.( הסימפיזיוליזיס נגרם ומחמיר בהריון עקב התרבות ההרמונים שאחראים על הכנת הגוף ללידה והרפית השרירים שמסיעים לתהליך).
לגבי הכבד - בברור שאורח החיים של היום מחליש את מערכות הגוף ובכללם הכבד, ולכן הטיפול הכי טוב והכי נכון,
כמה מוזר - הוא אורח חיים בריא. שימוש מועט ככל הניתן בתרופות ובעיקר בתרופות משכחות כאבים, כמה שפחות סוכר
ושומנים רווים.
יש אנשי מקצוע מתחום הבריאות שמתמחים ביצירת תפריטים לחיזוק הכבד.
אגב יש כאלה שטוענים שההיפרמאזיס הוא כתוצאה מהליקובקטר לא מטופל שיושב במערכת העיכול ושולח זרועות
גם לכבד.(לא בדקתי אבל נשמע שכך)
מה שבטוח שמי שיש לה היסטוריה של תפקודי כבד לא תקינים בבדיקות דם מסיבות שונות כמו אבנים בכיס מרה ושות' יש לה סיבות טובות לחשוש מהיפרמאזיס.
(אמר לי את זה פרופסור גדול)
בריאות שלמה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה