דרוש מידע למה אשכנזים לא נותנים מתנות בשמחות

מצב
הנושא נעול.
אם יתחילו לתת מתנות/השתתפתות כספית בשמחות אצל האשכנזים,
האולמות יהיו ריקים...
אולי באמת רעיון טוב לצמצום הוצאות החתונה :unsure:
המשפחות של רובנו ענקיות היום, וגם ככה מאד קשה להגיע לאירועים של בני משפחה לא מדרגה ראשונה,
אני בוחרת בפינצטה לאיזו שמחה להגיע ולאיזו לא, אין לי יכולת כלכלית, פיזית ונפשית להשתתף בכ"כ הרבה שמחות בלעה"ר.
נכון והמאמץ ראוי מאוד להערכה כי באמת הבעלי השמחה לא מביאים לך בשר מוקרם אלא מקסימום קוגל ומיץ תפוזים
צריך לזכור כלל כשאת מגיע לשמחה את מגיע להנות ולא ליהנות נקודה.
 
ודעתי היא שלאדם פשוט יהיה יותר קל להוציא 50-100 ש"ח בכל פעם שיש אירוע מאשר 100 אלף ש''ח בפעם אחת ללא כיסוי....
וסתם זרקתי מספרים, לצורך ההמחשה.
לא משנה אם זה אירוע יוקרתי או הפוך.

בקיצור- שיהיה רק בשמחות בעזרת ד'!!!
1. איך הבגד/ספר/מברגה/מפה שקנו מתנה ממנים את הארוע? זה כיף לקבל מתנות וזה גם כיף לתת מתנות, אבל אם זה 'דרישה' (ציפיה עם תירוצים לציפיה הזו) זה כבר לא כיף וגם לא מתנה.
2. את מחשבת את המתנה שנתנו לפי אדם? כלומר אם זה זוג אז ראוי להביא 100/200 ש"ח? ואם ילדים מגיעים זה מוסיף לחשבון? אם השאירו בבית ילדים עם בייביסיטר זה מוריד מהחשבון? בצורה שאת כותבת את זה זה מרגיש לחשב חשבונות (מצד בעלי השמחה ומצד המשתתפים) במקום לשמוח עם השני בשמחתו.
וזה באמת לא משנה אם זה ארוע יוקרתי או פשוט.
 
כמה מוזמנים וכמה משתתפים בפועל בחתונה אשכנזית, בממוצע?
תלוי בהרבה משתנים, גודל המשפחה, מיקום החתונה וכו
נכון והמאמץ ראוי מאוד להערכה כי באמת הבעלי השמחה לא מביאים לך בשר מוקרם אלא מקסימום קוגל ומיץ תפוזים
לא בגלל זה, ממש לא, גם בחתונות מפונפנות ומושקעות אני מרגישה אותו הדבר, וזה בהחלט כי אני
מגיעה להנות ולא ליהנות נקודה
ואשכנזית הכוונה לליטאית או גם חסידית?
גם וגם
 
1. איך הבגד/ספר/מברגה/מפה שקנו מתנה ממנים את הארוע? זה כיף לקבל מתנות וזה גם כיף לתת מתנות, אבל אם זה 'דרישה' (ציפיה עם תירוצים לציפיה הזו) זה כבר לא כיף וגם לא מתנה.
2. את מחשבת את המתנה שנתנו לפי אדם? כלומר אם זה זוג אז ראוי להביא 100/200 ש"ח? ואם ילדים מגיעים זה מוסיף לחשבון? אם השאירו בבית ילדים עם בייביסיטר זה מוריד מהחשבון? בצורה שאת כותבת את זה זה מרגיש לחשב חשבונות (מצד בעלי השמחה ומצד המשתתפים) במקום לשמוח עם השני בשמחתו.
וזה באמת לא משנה אם זה ארוע יוקרתי או פשוט.
זה יכול להיות כסף שעוזר ישירות ויכול להיות מתנה שעוזרת לזוג...
אבל כל אחד יעשה כרצונו בסופו של דבר.
צריך להבין שיש שני צדדים פשוט להסתכלות על הנושא הזה. שני צדדים גם חיובים וגם שלילים.
 
2. את מחשבת את המתנה שנתנו לפי אדם? כלומר אם זה זוג אז ראוי להביא 100/200 ש"ח? ואם ילדים מגיעים זה מוסיף לחשבון? אם השאירו בבית ילדים עם בייביסיטר זה מוריד מהחשבון? בצורה שאת כותבת את זה זה מרגיש לחשב חשבונות (מצד בעלי השמחה ומצד המשתתפים) במקום לשמוח עם השני בשמחתו.
וזה באמת לא משנה אם זה ארוע יוקרתי או פשוט.
זה לא חשבון של עלות מול תועלת.. לא פותחים אקסל ועושים רשימת החלטה...
ומה עם מי שבדיאטה ? לא צריך לתת כלום ?
אח שלי מחתן ואני שמח בשמחתו ורוצה שתהיה לו החתונה הכי שמחה ואני בשמחה נותן מתנה גם אם אני צריך לוותר על משהו אחר שלי
אין כלל אצבע נותנים כמה שמרגישים שיכולים
ושמחים שהכסף יוצא על דברים משמחים ולא חלילה על דברים אחרים..
 
אח שלי מחתן ואני שמח בשמחתו ורוצה שתהיה לו החתונה הכי שמחה ואני בשמחה נותן מתנה גם אם אני צריך לוותר על משהו אחר שלי
אין כלל אצבע נותנים כמה שמרגישים שיכולים
ושמחים שהכסף יוצא על דברים משמחים ולא חלילה על דברים אחרים..
זה מצד האורח, גם אני כאשכנזיה אוהבת לפנק את חתני השמחה עם מתנה (לא תמיד אני נותנת, אבל בהחלט נהנית מזה) אבל מצד בעלי השמחה- זה בעיניי לא ראוי לצפות למתנה.

זה לא חשבון של עלות מול תועלת.. לא פותחים אקסל ועושים רשימת החלטה...
יש פה ניקים שאיך שנשמע ממה שהם כותבים זה הולך בערך ככה :)
 
זה לא חשבון של עלות מול תועלת.. לא פותחים אקסל ועושים רשימת החלטה...
ומה עם מי שבדיאטה ? לא צריך לתת כלום ?
אח שלי מחתן ואני שמח בשמחתו ורוצה שתהיה לו החתונה הכי שמחה ואני בשמחה נותן מתנה גם אם אני צריך לוותר על משהו אחר שלי
אין כלל אצבע נותנים כמה שמרגישים שיכולים
ושמחים שהכסף יוצא על דברים משמחים ולא חלילה על דברים אחרים..
מסכימה לחלוטין!!!
ומה שכתבו פה האם אני צריכה לממן את החתונה המפוארת שלך? והתשובה היא לא!
אבל להשתתף? בכמה שקלים על מה שהוציאו עליך?
לא שאני באה לחתונה או לאירוע ע"מ לאכול, ממש לא, אני מגיעה כדי לשמח! ודי חושבת שאם אני באה לשמח הגיוני שיהיה אוכל או כיבוד כי אני מגיעה מרחוק, באוטובוס (וגם אם זה ברכב, זה לא משנה) ומשקיעה מאמץ.
אבל, אני אם אני רוצה לשמח באמת, ההשתתפות המינימלית משמחת מאוד!!! ראו ערך כל ההודעות הקודמות של בעלי השמחות.
כן זה מקל, אנחנו עושים חתונה נורמלית כדי שמי שמגיע לשמח ירגיש מכובד ולא מזולזל, אבל מפה לבוא וליהנות בלי לשלם שקל? תבוא רק לריקודים.
לא שאני מצפה שכל מי שמגיע ישלם, כן בהחלט שלא. ומי שמביא ראוי להערכה גדולה.
אני זוכרת איך אחרי כל חתונה, אימא שלי הייתה פותחת את המעטפות ורואה כמה אנשים שילמו, היא הייתה מתפעלת מאוד מכל 50 ש"ח שאנשים שילמו (וכמובן, מסכומים הרבה יותר גדולים) ולי זה נחקק עמוק, הערכה הזאת לכל אחד, ויום אחרי החתונה היו מתחילים הטלפונים של תודה רבה על המתנה.
כן, זה הדבר הבסיסי הזה של להכיר טובה, וגם לכבד את השני ואת עצמך ולשלם על לפחות חלק מההנאה שלך.
קצת לא נחמד לראות את התגובות, שהרוח שלהם היא "מי שמחתן שיתמודד, שילווה, שישיג את הכסף, שיגיד תודה שאני בכלל בא לחתונה שלו..." אולי באמת נתחתן ברבנות ונשחרר אתכם מלהגיע לחתונה???.?
 
מסכימה לחלוטין!!!
ומה שכתבו פה האם אני צריכה לממן את החתונה המפוארת שלך? והתשובה היא לא!
אבל להשתתף? בכמה שקלים על מה שהוציאו עליך?
לא שאני באה לחתונה או לאירוע ע"מ לאכול, ממש לא, אני מגיעה כדי לשמח! ודי חושבת שאם אני באה לשמח הגיוני שיהיה אוכל או כיבוד כי אני מגיעה מרחוק, באוטובוס (וגם אם זה ברכב, זה לא משנה) ומשקיעה מאמץ.
אבל, אני אם אני רוצה לשמח באמת, ההשתתפות המינימלית משמחת מאוד!!! ראו ערך כל ההודעות הקודמות של בעלי השמחות.
כן זה מקל, אנחנו עושים חתונה נורמלית כדי שמי שמגיע לשמח ירגיש מכובד ולא מזולזל, אבל מפה לבוא וליהנות בלי לשלם שקל? תבוא רק לריקודים.
לא שאני מצפה שכל מי שמגיע ישלם, כן בהחלט שלא. ומי שמביא ראוי להערכה גדולה.
אני זוכרת איך אחרי כל חתונה, אימא שלי הייתה פותחת את המעטפות ורואה כמה אנשים שילמו, היא הייתה מתפעלת מאוד מכל 50 ש"ח שאנשים שילמו (וכמובן, מסכומים הרבה יותר גדולים) ולי זה נחקק עמוק, הערכה הזאת לכל אחד, ויום אחרי החתונה היו מתחילים הטלפונים של תודה רבה על המתנה.
כן, זה הדבר הבסיסי הזה של להכיר טובה, וגם לכבד את השני ואת עצמך ולשלם על לפחות חלק מההנאה שלך.
קצת לא נחמד לראות את התגובות, שהרוח שלהם היא "מי שמחתן שיתמודד, שילווה, שישיג את הכסף, שיגיד תודה שאני בכלל בא לחתונה שלו..." אולי באמת נתחתן ברבנות ונשחרר אתכם מלהגיע לחתונה???.?
זה לא שבאמת אנשים לא רוצים להגיע
אבל בואי להגיע לחתונה של השני מלא פעמים זה עול מטורף פינוי ערב שלם מציאת ביביסטר ועייפות ביום אחרי אז נכון ביני לבינך בעלי השמחות צריכים אותנו יותר מאשר אנחנו אותם
בהחלט לא בגלל זה אנחנו מגיעים אבל אם כל פעם שאני יוצאת לחתונה אני יצטרך גם לתת מתנה או לשלם על מנה אני יחשוב יותר מפעמיים אם אני באה או לא
ומכירה מלא נשים שחושבות אם להגיע לחתונה של קרוב משפחה כי הם צריכות לשלם על המנה!!
 
מסכימה לחלוטין!!!
ומה שכתבו פה האם אני צריכה לממן את החתונה המפוארת שלך? והתשובה היא לא!
אבל להשתתף? בכמה שקלים על מה שהוציאו עליך?
לא שאני באה לחתונה או לאירוע ע"מ לאכול, ממש לא, אני מגיעה כדי לשמח! ודי חושבת שאם אני באה לשמח הגיוני שיהיה אוכל או כיבוד כי אני מגיעה מרחוק, באוטובוס (וגם אם זה ברכב, זה לא משנה) ומשקיעה מאמץ.
אבל, אני אם אני רוצה לשמח באמת, ההשתתפות המינימלית משמחת מאוד!!! ראו ערך כל ההודעות הקודמות של בעלי השמחות.
כן זה מקל, אנחנו עושים חתונה נורמלית כדי שמי שמגיע לשמח ירגיש מכובד ולא מזולזל, אבל מפה לבוא וליהנות בלי לשלם שקל? תבוא רק לריקודים.
לא שאני מצפה שכל מי שמגיע ישלם, כן בהחלט שלא. ומי שמביא ראוי להערכה גדולה.
אני זוכרת איך אחרי כל חתונה, אימא שלי הייתה פותחת את המעטפות ורואה כמה אנשים שילמו, היא הייתה מתפעלת מאוד מכל 50 ש"ח שאנשים שילמו (וכמובן, מסכומים הרבה יותר גדולים) ולי זה נחקק עמוק, הערכה הזאת לכל אחד, ויום אחרי החתונה היו מתחילים הטלפונים של תודה רבה על המתנה.
כן, זה הדבר הבסיסי הזה של להכיר טובה, וגם לכבד את השני ואת עצמך ולשלם על לפחות חלק מההנאה שלך.
קצת לא נחמד לראות את התגובות, שהרוח שלהם היא "מי שמחתן שיתמודד, שילווה, שישיג את הכסף, שיגיד תודה שאני בכלל בא לחתונה שלו..." אולי באמת נתחתן ברבנות ונשחרר אתכם מלהגיע לחתונה???.?
ההבדל כבעלת שמחה זה האם את מצפה וחושבת שזה ראוי שיביאו ומרגישה שזה תשלום-השתתפות סמלית בהוצאות החתונה, וכמובן מעריכה- אם את גם לא מעריכה אז ה' ישמור...
או מעריכה ומודה לאנשים על עצם זה שהם באו להשתתף איתך בשמחה שלך, כי עצם זה שאנשים משתתפים איתך בשמחה שלך זה מכפיל את השמחה, ואת לא רואה באורחים ככאלה שבאו לנצל את השמחה שלך ולהנות מאיזה ערב בנות דודות/ערב קולינרי/או לא יודעת מה... ואם קיבלת מתנה זה הרגשה של פינוק, וההערכה היא על הפינוק לא על ההשתתפות בשמחה.
זה הבדל קטן, אבל הוא משנה הרגשה.
וזה משנה את ההרגשה בין אם עושים אירוע יוקרתי ובין אם עושים אירוע פשוט.
 
אולי באמת נתחתן ברבנות ונשחרר אתכם מלהגיע לחתונה???.?
מי שמתחתן ברוב עם הדרת מלך ולא ברבנות או במסגרת משפחתית מצומצמת עושה את זה כאקט של חסד לאורחים? כזאת לא שמעתי.
 
כפי הבנתי להנות = לגרום הנאה לשני ולא ליהנות = באופן אישי
סתם חפירה 😉
אני רוצה ליהנות בעצמי מהאירוע,
ואני רוצה גם ליהנות אותם שהם יהנו ממני!?

@אושר
אשמח לדעת איך תקני לומר ולכתוב (לא מצליח לנקד כאן) שאני רוצה להנות אחרים כלומר שהם יהנו ממני או על ידי?
 
מי שמתחתן ברוב עם הדרת מלך ולא ברבנות או במסגרת משפחתית מצומצמת עושה את זה כאקט של חסד לאורחים? כזאת לא שמעתי.
גם לא אמרתי.
רק היו פה תגובות של ניקים שבהחלט רציתי לומר להם, אם מבחינתכם אתם עושים כזאת טובה גדולה לבעל השמחה שאתם מגיעים ועוד חושבים שמגיע לכם מנה משובחת חינם אין כסף (גם עם תשלום לאוטובוס ובייבי סיטר זה יותר זול ממנה זוגית במסעדה) ועוד אומרים "שמי אני שיממן לו את החתונה המפוארת". על זה הגיע החלק הזה של התגובה.
זה לא שבאמת אנשים לא רוצים להגיע
אבל בואי להגיע לחתונה של השני מלא פעמים זה עול מטורף פינוי ערב שלם מציאת ביביסטר ועייפות ביום אחרי אז נכון ביני לבינך בעלי השמחות צריכים אותנו יותר מאשר אנחנו אותם
בהחלט לא בגלל זה אנחנו מגיעים אבל אם כל פעם שאני יוצאת לחתונה אני יצטרך גם לתת מתנה או לשלם על מנה אני יחשוב יותר מפעמיים אם אני באה או לא
ומכירה מלא נשים שחושבות אם להגיע לחתונה של קרוב משפחה כי הם צריכות לשלם על המנה!!
מסכימה לגמרי,
גם אני כזוצ"ית חושבת פעמיים אם לבוא ולאן. (כיום ההורים משלמים עלינו, עדיין...)
אבל אם זה ארוע שאני חייבת להיות, אני אבוא לריקודים או שאני חייבת להיות שם מהחופה, אני אביא משהו (זה יכול להיות גם 20 ש"ח. (וזה לא מבייש, אלא זה מכבד.)
לפעמים היינו מתארגנות כל חברות הצוות כל אחת מביאה משהו וכך יוצא סכום נחמד. נכו שהוא לא מכסה, אבל זה נותן את התחושה של היינו פה, שימחנו בשהות שלנו ושמחנו להתפנק ואנחנו נותנות משהו. (גם בחתונות אשכנזיות)
או מעריכה ומודה לאנשים על עצם זה שהם באו להשתתף איתך בשמחה שלך, כי עצם זה שאנשים משתתפים איתך בשמחה שלך זה מכפיל את השמחה, ואת לא רואה באורחים ככאלה שבאו לנצל את השמחה שלך ולהנות מאיזה ערב בנות דודות/ערב קולינרי/או לא יודעת מה... ואם קיבלת מתנה זה הרגשה של פינוק, וההערכה היא על הפינוק לא על ההשתתפות בשמחה.
זה הבדל קטן, אבל הוא משנה הרגשה.
לא רואה באורחים נצלנים. רק היו פה כאלו תגובות שנתנו הרגשה שהם עושים טובה לאנושות שהם מגיעים לאירוע שלי ועוד מצפים לכל העולם.
אני בהחלט חושבת שמי שמשתתף במתנה או בסכום כלשהו זה לא בגדר חובה. אלא בגדר עזרה.
אני יודעת שיש מקומות שאצלם זה עיקרון מקודש, אבל לא אצלינו.
אפשר גם להתיחס לזה אחרת, בזמן של שמחה יש לבעל השמחה הוצאות בלתי נגמרות, כמו שניתן צדקה למישהו שאין לו, פה אני נותנת את הכסף כדי שיוכל לכסות חלק מההוצאות ולא יגיע למצבים קשים יותר. ושוב אני לא מדברת על חתונות או אירועים מנקרי עיניים שהם לא בתקציב ורק לשם הרושם, אפילו חתונה 'פשוטה' היא כבר לא כזו פשוטה בימינו.
ושלא נדבר על הפעמים שיש פערים בין הצדדים ויש צד שצריך להוציא יותר מהרמה הרגילה שלו כי הצד השני חי ברמה אחרת, והוא מסכן, גם מוציא כמויות של כסף מעבר ליכולת שלו כדי לשמור על שלמות הבית החדש וגם לא מקבל כסף כי יש לו...
 
אלא בגדר עזרה.
אוקיי,
מקווה מאוד שנותני המתנות בארועים שלנו לא הסתכלו על זה כעזרה.

לא רואה באורחים נצלנים. רק היו פה כאלו תגובות שנתנו הרגשה שהם עושים טובה לאנושות שהם מגיעים לאירוע שלי ועוד מצפים לכל העולם.
התגובות האלו באו כתגובה להודעות שאומרות שאורחים אמורים להביא איתם מתנה כי עשו איתם טובה והזמינו אותם להנות בארוע :)
אגב, הם לא מצפים לכל העולם כאות הוקרה על עצם זה שהם באו...
 
גם לא אמרתי.
רק היו פה תגובות של ניקים שבהחלט רציתי לומר להם, אם מבחינתכם אתם עושים כזאת טובה גדולה לבעל השמחה שאתם מגיעים ועוד חושבים שמגיע לכם מנה משובחת חינם אין כסף (גם עם תשלום לאוטובוס ובייבי סיטר זה יותר זול ממנה זוגית במסעדה) ועוד אומרים "שמי אני שיממן לו את החתונה המפוארת". על זה הגיע החלק הזה של התגובה.
יש פה טעות אחת.
אורחים בהחלט עושים טובה גדולה לבעל השמחה בזה שהם מגיעים!!
הם טורחים, מתלבשים, יוצאים ולפעמים זה יכול להיות גם פעם בשבוע לפחות!
ממש א"א להשוות את זה ליציאה למסעדה, מכמה סיבות (זה לא זוגי, לא אני בחרתי את התזמון, לא את המקום והאוכל, ועוד)
וכחלק מהשמחה, שגם בעל השמחה רוצה בזה, זה שהאורחים ישבו לאכול!! כן כן.
ואני, יהיה יפה מאד מצידי להביא מתנה, אבל לא כחלק מהשתתפות באירוע, אלא כהשתתפות בשמחה, כמו שליום הולדת מביאים מתנה, או ללידת תינוק- גם אם אני לא באה לברית...
אבל מצד בעל השמחה?? חוצפה מצידו לצפות להשתתפות במימון החתונה!! זו השמחה שלו, הוא מזמין את האורחים כי זה מה שעושה את השמחה, והם טורחים ומגיעים (כן! זו טרחה!) ומגיע להם לשבת לאכול, וכמו שכבר כתבתי- זה חלק מהשמחה!!
בהחלט אני אומרת שמי שעושה חתונה מפוארת על סמך זה שהאורחים מממנים- כן, מי אני שיממן לו את זה??
רוצה אירוע מפואר? תממן לעצמך!! ותשמח עם כל מתנה שמביאים, ועם כל מי שמגיע- גם בלי מתנה!
מה זה "חושבים שמגיע להם מנה משובחת אין כסף" סליחה?? הם טרחו והגיעו! הם משתתפים בשמחה!! בהחלט מגיע להם!!
 
נערך לאחרונה ב:
יש פה טעות אחת.
אורחים בהחלט עושים טובה גדולה לבעל השמחה בזה שהם מגיעים!!
הם טורחים, מתלבשים, יוצאים ולפעמים זה יכול להיות גם פעם בשבוע לפחות!
ממש א"א להשוות את זה ליציאה למסעדה, מכמה סיבות (זה לא זוגי, לא אני בחרתי את התזמון, לא את המקום והאוכל, ועוד)
וכחלק מהשמחה, שגם בעל השמחה רוצה בזה, זה שהאורחים ישבו לאכול!! כן כן.
ואני, יהיה יפה מאד מצידי להביא מתנה, אבל לא כחלק מהשתתפות באירוע, אלא כהשתתפות בשמחה, כמו שליום הולדת מביאים מתנה, או ללידת תינוק- גם אם אני לא באה לברית...
אבל מצד בעל השמחה?? חוצפה מצידו לצפות להשתתפות במימון החתונה!! זו השמחה שלו, הוא מזמין את האורחים כי זה מה שעושה את השמחה, והם טורחים ומגיעים (כן! זו טרחה!) ומגיע להם לשבת לאכול, וכמו שכבר כתבתי- זה חלק מהשמחה!!
בהחלט אני אומרת שמי שעושה חתונה מפוארת על סמך זה שהאורחים מממנים- כן, מי אני שיממן לו את זה??
רוצה אירוע מפואר? תממן לעצמך!! ותשמח עם כל מתנה שמביאים, ועם כל מי שמגיע- גם בלי מתנה!
מה זה "חושבים שמגיע להם מנה משובחת אין כסף" סליחה?? הם טרחו והגיעו! הם משתתפים בשמחה!! בהחלט מגיע להם!!
שוב, אני לא אמרתי אחרת.
לא חושבת שחייבים לתת מתנה שחייבים לממן. במיוחד לא חתונה מפוארת, מי שרוצה חתונה מפוארת בהחלט שיתמודד לבד.
ובעלי שמחה בהחלט שמחים עם כל אחד שהגיע גם אם לא הביא שום דבר.
רק באתי להביא פה נקודה כקונטרה לכמה תגובות פה באשכול, אני כאחת שבאה לשמחה אני בהחלט מתאמצת, אבל יש פה מישהו שהשקיע עלי כסף וזמן כדי שיהיה לי נעים לבוא, הוא לא סתם הביא אותי רק כדי לרקוד, נכון? גם האוכל הוא חלק מהשמחה.
אבל מפה ועד תגובות של אין צורך להביא כלום כי אני עושה לו טובה שאני משקיע זמן וכוח ומגיע, בעייני זו קצת נצלנות.
נתינה, מעבר לעזרה שלה, היא מראה מחשבה ותושמת לב והשתתפות עמוקה יותר בשמחה של השני.
 
אני אגב בעד חתונות קטנות, לא ברבנות:) אבל עם משפחה מצומצמת בלבד.
גם כשאני התחתנתי מצידי לא היה צורך במאות מנות ומוזמנים וגם אמרתי את זה להורי (שלא ממש התרשמו ממני לצערי)...
מיותר ולא שפוי בעיני שכל אחד צריך לחתן כמו גביר העיירה של פעם. גם החתונות הכי פשוטות ולא מפוארות כ"כ יקרות. למי מההורים היקרים יש כסף מיותר לזרוק על יום אחד? אז נכון שזה נחמד וגיבוש משפחתי והזדמנות לשמוח עם כולם. הכל נכון. אבל עם יד על הלב - האם זה כ"כ חשוב עד כדי להגיר את דמיהם של יהודים? באמת שכואב הלב.
מה נשאר לי בסוף מהחתונה המהוללת? הנישואין עצמם ב"ה:) ואלבום תמונות מלא פרצופים שונים שלא את כולם אני מזהה. תשע שנים אחרי דעתי עוד יותר איתנה שזה היה בזבוז.
 
פעם אמרה לי חברה ספרדיה בסטייל שהם חיפשו אולם ברמה לחתונה של אחותה ואז היא אמרה לי שהם רצו ללכת על משהו פחות ודודת שלה אמרו לאבא שלה שהם לא באות אם זה באולם הזה
זה מה שקורה כשהקהל משלם ויש לו דיעה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה