דרוש מידע למה אשכנזים לא נותנים מתנות בשמחות

מצב
הנושא נעול.
תתקני אותו
שאלתי ת"ח ואמר שאין מקור לזה בזוהר
יכול להיות שהתבלבלתי עם מנהג אחר
(של ללוות לחופה אבא ואמא )


מעניין באמת להעמיק זה מה שAI הביא
  • ספרי מנהגים: המנהג מוזכר כבר במאה ה-14 בספרי המנהגים של המהרי"ל.
 
יכול להיות שהתבלבלתי עם מנהג אחר
(של ללוות לחופה אבא ואמא )


מעניין באמת להעמיק זה מה שAI הביא
  • ספרי מנהגים: המנהג מוזכר כבר במאה ה-14 בספרי המנהגים של המהרי"ל.
מעניין לדעת איפה המקור הראשוני
אולי תשאלי אותו איפה בכתבי המהרי"ל
או ציטוט
 
מעניין באמת להעמיק זה מה שAI הביא
  • ספרי מנהגים: המנהג מוזכר כבר במאה ה-14 בספרי המנהגים של המהרי"ל.
זה מה שהAI אמר בעניין
המקורות הראשונים למנהג מצווה טאנץ אינם כתובים במפורש בכתבי חז"ל או בתלמוד, אלא נוצרו בהדרגה במנהגי החסידים במזרח אירופה. אם מנסים למקם את המקורות הראשונים:






1. חז"ל והלכה כללית על שמחת חתונה


  • ברכות ו, ב: “כל המשמח חתן וכלה – כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים”
    → זה נותן את הרציונל הרוחני לשמחת חתונה, בסיס למנהגי שמחה וריקוד, אך אין כאן שום פירוט של ריקוד עם הכלה.





2. ספרות חסידית מוקדמת (מאה ה-18)


  • הבעש"ט (רבי ישראל בן אליעזר) ותלמידיו, כולל המגיד ממזריטש:
    • דיברו על שמחת מצווה וריקוד רוחני, ריקוד כמנהג שמחבר בין החתן והכלה לבין הקדושה.
    • לא מוזכר חבל או סדר רוקדים מסודר – זו התפתחות מאוחרת יותר.
  • רבי אלימלך מליז’נסק – בספרו נועם אלימלך:
    • מוזכר הריקוד של הצדיקים בשמחת מצווה.
    • זהו הרקע הרוחני של מה שיהפוך ל"מצווה טאנץ".





3. מנהגים קונקרטיים (מאה ה-19)


  • אצל חסידי גור, בעלז, סאטמר, ויז’ניץ וצאנז:
    • הפכו את הריקוד למנהג קונקרטי עם החבל או המטפחת, סדר רוקדים מסודר, והפרדה בין גברים ונשים.
    • כאן כבר מדובר במנהג ממשי, לא רק רעיוני.





סיכום:


  • המקורות הרוחניים הראשונים: חז"ל + תורת החסידות (בעש"ט, מגיד ממזריטש, רבי אלימלך).
  • המקורות הקונקרטיים: ספרי מנהגים של חצרות חסידיות במזרח אירופה מהמאה ה-19.
 
מעניין לדעת איפה המקור הראשוני
אולי תשאלי אותו איפה בכתבי המהרי"ל
או ציטוט
נטפרי לא מרשה לי לדבר איתך על זה :censored:
בויקיפדיה רשום
לאורך השנים התפתח מסורת של "ריקודי מצווה" במגוון צורות. המהרי"ל מזכיר מנהג זה כבר בספר המנהגים שלו בסוף המאה ה-14, וכן הוא מוזכר במחזור ויטרי.
 
סיפור מעורר חמלה
רק מה המסר שלו?
לדעתי החמלה העיקרית כאן על אשתו שנוסעת בעשרות אוטובוסים לחתונה לא לה, בהריון, עם ילד קטן וצורח.

אגב מקריאה מרפרפת באשכול, יפה לראות איך המריבה מכיתה א' של שאאאס!!! גימממללל!!! עלתה שלב.
מסתבר שהכל אפשר להפוך לשיח אינטגלנטי לכאורה אם רק רוצים
תוריד את אשתו רגע
כאילו שלהישאר בבית לבד עם הילד ולחכות לבעלה עד 23:59 בלילה יותר כיף
וחוץ מזה - הוא (הבעל) ממש נהנה מהנסיעה... כן .. בטח...
 
תוריד את אשתו רגע
כאילו שלהישאר בבית לבד עם הילד ולחכות לבעלה עד 23:59 בלילה יותר כיף
וחוץ מזה - הוא (הבעל) ממש נהנה מהנסיעה... כן .. בטח...
^תורידי

האמת שבאמת אני לא מתערבת בשיקולים של הגברת
ולגבי הבעל... ההממ... מעולם הגברים שסביבי הם לגמרי היו יותר נהנים לנסוע לבד מאשר עם תינוק צרחן, כולל החלפת טיטול באמצע שום מקום
 
סיפורים יפים ומענינים.
השאלה אם הם נכונים בכלל, ולכל אחד בפרט?!
אני אמנם צעיר ולא חשבתי לשאול את דעתו של הרב שטינמן כשהייתי אצלו בגיל 12
אבל דיברתי עם יהודי מבוגר יותר שהיה תלמיד של הרב שטינמן ולא עשה שום צעד מבלי להתייעץ איתו והוא סיפר לי את מה שכבר כתבתי...
אין לי מה להוסיף
אם תרצה תמיד תוכל להתכחש...
 
ענייני קבלה מקדמת דנא
והמקור בזוהר הקדוש.
מחילה מראש.
ענייני קבלה לא הייתי אומר. כי בזוה"ק וברבינו האר"י ז"ל אין זכר לזה.
ואם היה, המקובלים במשך הדורות מזמן הרמב"ן עובר דרך האר"י ושאר גדולי המקובלים בעיקר ברבותינו הספרדים שדבקו בתורת האר"י לא היו מזניחים את זה. ואין שום אזכור בספריהם.
אולי עניני חסידות מזמן רבינו הבעש"ט זיע"א.

תשאלו את ההורים וזקני החסידות.
אולי בספר מנהג ישראל תורה.
אינו תחת ידי לאחרונה.


עריכה:
כעת אני רואה שכבר השיבו כן לעיל ואפי' זכיתי לכוין לדעתו של הרב gpt / ai
 
נערך לאחרונה ב:
אני אמנם צעיר ולא חשבתי לשאול את דעתו של הרב שטינמן כשהייתי אצלו בגיל 12
אבל דיברתי עם יהודי מבוגר יותר שהיה תלמיד של הרב שטינמן ולא עשה שום צעד מבלי להתייעץ איתו והוא סיפר לי את מה שכבר כתבתי...
אוקי, מקבל.
אין לי מה להוסיף
אם תרצה תמיד תוכל להתכחש...
חלילה לא מתכחש.
סיפורים הם לא הל"מ ומאוד אינדבדואליים.
יש כ"כ הרבה שמועות ושאינם נכונות בשם גדולי הדורות לדורותיהם שבהמשך התבררו כלא מדויקות או נכונות..

*אגב, סיפר לי יהודי חסידי מלא וגדוש עם המוון ידע בהיסטוריה ועוד.
שיש פתגם ידוע שאומר "מי שלא מאמין לסיפורי צדיקים הוא כופר ומי שמאמין הוא פתי, יש להאמין שבהחלט יכול להיות".
 
שיש פתגם ידוע שאומר "מי שלא מאמין לסיפורי צדיקים הוא כופר ומי שמאמין הוא פתי, יש להאמין שבהחלט יכול להיות"
הרב הלל זקס תמיד אמר שרוב הסיפורים על החפץ חיים הם מומצאים. כולל הסיפורים הכי ידועים שכל גננת מספרת...
 
א. המקור הרעיוני למצווה טאנץ הוא מהגמרות הידועות "כיצד מרקדין.." רבא אחא מרכיב.." - שבשורה תחתונה מציינת התייחסות שונה ומקילה ביחס לריקוד לפני/עם הכלה משאר נשים
ב. משם במהלך הדורות כמובן שהוא פשט צורה ולבש צורה עד לליטאים בימינו שרוקדים חברי החתן לפני החתן והכלה בצאתם מהחופה/חדר יחוד ועד לחסידים בריקודי ה'מצווה טאנץ'
ג. טכנית בריקודי המצווה טאנץ (כפי שמוכר לי במחוזותי) -
  • בחורים (למעט אחי חתן וכלה) עפ"י רוב אינם משתתפים,
  • הגברים והנשים יושבים במרחק ניכר ומובדלים אלו מאלו ולא מול (אלא נניח אלו במזרח ואלו בדרום),
  • המוזמנים לרקוד (למעט אביה וסביה) אינם רוקדים אל פני הכלה אלא נניח שהכלה פניה למזרח אז הרוקדים מרקדים אחורה וקדימה דרום-צפון,
  • כמובן היחידים שרוקדים יד ביד הם החתן ואביה, השאר ע"י אחיזת הכלה ב'גארטל' ארוך מצד אחד והמרקדים בראשו השני
ד. מצו"ב הציטוט הנ"ל ממחזור ויטרי
1762296465978.png

וכן ממנהגי ווארמייזא
1762297380168.png

ה. ישנם מקומות שנהגו לסיים כל הזמנה לריקוד 'שאבעס (שבת)' שיש שהסבירו שנעשה כסגולה לירא"ש הנדשת בשעה זו או מנהג ירושלים לומר 'עקביא בן מהללהל אומר.." מהטעם הנ"ל
ו. בנוגע לריקוד עם הכלה (אע"פ שהיא בהפסק 'גארטל' וכדו') יש שלא החשיבו זאת לאיסור (מצו"ב מר' זלמן מוואלז'ין ומה'חלקת מחוקק') ויש אכן כאלו שנמנעו מכך ורקדו רק לפני הכלה וללא 'גארטיל'
1762297256225.png

1762297514452.png
 
נערך לאחרונה ב:
א. המקור הרעיוני למצווה טאנץ הוא מהגמרות הידועות "כיצד מרקדין.." רבא אחא מרכיב.." - שבשורה תחתונה מציינת התייחסות שונה ומקילה ביחס לריקוד לפני/עם הכלה משאר נשים
ב. משם במהלך הדורות כמובן שהוא פשט צורה ולבש צורה עד לליטאים בימינו שרוקדים חברי החתן לפני החתן והכלה בצאתם מהחופה/חדר יחוד ועד לחסידים בריקודי ה'מצווה טאנץ'
ג. טכנית בריקודי המצווה טאנץ (כפי שמוכר לי במחוזותי) -
  • בחורים (למעט אחי חתן וכלה) עפ"י רוב אינם משתתפים,
  • הגברים והנשים יושבים במרחק ניכר ומובדלים אלו מאלו ולא מול (אלא נניח אלו במזרח ואלו בדרום),
  • המוזמנים לרקוד (למעט אביה וסביה) אינם רוקדים אל פני הכלה אלא נניח שהכלה פניה למזרח אז הרוקדים מרקדים אחורה וקדימה דרום-צפון,
  • כמובן היחידים שרוקדים יד ביד הם החתן ואביה, השאר ע"י אחיזת הכלה ב'גארטל' ארוך מצד אחד והמרקדים בראשו השני
ד. מצו"ב הציטוט הנ"ל ממחזור ויטרי
צפה בקובץ המצורף 2096173
וכן ממנהגי ווארמייזא
צפה בקובץ המצורף 2096180
ה. ישנם מקומות שנהגו לסיים כל הזמנה לריקוד 'שאבעס (שבת)' שיש שהסבירו שנעשה כסגולה לירא"ש הנדשת בשעה זו או מנהג ירושלים לומר 'עקביא בן מהללהל אומר.." מהטעם הנ"ל
ו. בנוגע לריקוד עם הכלה (אע"פ שהיא בהפסק 'גארטל' וכדו') יש שלא החשיבו זאת לאיסור (מצו"ב מר' זלמן מוואלז'ין ומה'חלקת מחוקק') ויש אכן כאלו שנמנעו מכך ורקדו רק לפני הכלה וללא 'גארטיל'
צפה בקובץ המצורף 2096178
צפה בקובץ המצורף 2096188
יפה מאוד.
אמנם ממחזור ויטרי ומנהגי ווארמיזא אין ראיה.
מי זה ספר תולדת אדם ומיהו ר' זלמן המצוטט שם?
המהרש"ל שם מעניין כי לא הזכיר היאך רוקדים עם הכלה, ויש חלקו והיכא דנהוג וכו'.
יל"ע באחרוני הזמן על דברי השו"ע שם אם דנו בדברי מהרש"ל.
יישר כח!
 
אמנם ממחזור ויטרי ומנהגי ווארמיזא אין ראיה.
לא התכוון לראיה למצווה טאנץ אלא להראות שלא רק בזמן הגמרא היה נהוג ריקודים 'חריגים' בחתן כלה
ומיהו ר' זלמן המצוטט שם?
המכלול
יל"ע באחרוני הזמן על דברי השו"ע שם אם דנו בדברי מהרש"ל.
אין זה הפורום לדיון תורני נרחב ובניית מאמר מקיף על מצווה טאנץ, הכוונה הייתה רק לתת יותר רקע ידע סביב הנושא.

נ.ב.
בתוס' לפירוט הטכני
  • בשעת הריקודין עצמם פני הכלה מכוסות במטפחת
להרחבת הידע -
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה