עזרה ההתמודדויות הכלכליות של הזוצי"ם

מצב
הנושא נעול.
בלת"ק
אין משרתים יותר טובים מהמכונת כביסה, תנור חשמלי, ברז זורם, וכל מה שיש לנו.
אם היו מספרים את זה למישהו מלפני 100 שנה, הוא היה אומר-אז מה עושים בכל הזמן שחוסכים...??
מסכימה
מצד שני, כמשהו הופך לסטנדרט, כבר קשה לחשוב עליו כמותרות.

אני לא מרגישה עשירה כשיש לי מכונת כביסה.
הייתי מרגישה מאד ענייה לו לא יכולתי לקנות אחת כזו.

לעומת זאת אני כן מרגישה רווחה כשיש לי מדיח, ולא הייתי מרגישה ענייה אילו לא יכולתי להרשות לעצמי לקנות אותו,
כי גם אם אני לא היחידה בסביבתי שמחזיקה מדיח, זה לא משהו שיש לכולן,
אז מי שאין לה לא מרגיש מסכנה.

ולכן כמו שכבר כתבתי, בחירת סביבת המגורים בין היתר על פי רמת החיים, יכולה לעזור מאד גם בחיסכון וגם בתחושה.
 
ובמקביל רוצות בית עם כסף. רבים גם עושות את זה ומצליחות בשניהם. (וגם מצליחות לעשות את זה עם הרבה ילדים, ועם בית שמח).
תני לי לנחש
אלה בדיוק האנשים שקיבלו דירה שלמה, ולא משלמים לא שכירות ולא משכנתא.
בזמן שהזוגות הצעירים של היום מתחילים את החודש כבר במינוס 4000 במקרה הטוב,
ובמינוס 5000-6000 במקרה הפחות טוב.
זה פשוט לא מציאותי! במיוחד עם הרבה ילדים, בחורים בישיבה גדולה ובנות במסלולים בסמינר...
 
כל מי שמעודד את הדור הצעיר לדקדוקי עניות קיצוניים(ספק עם הם היו עושים את זה)
שידע שזה אחריות לדור הבא
כי בחור או בחורה היום שההורים לא ישלמו להם טיול
חליפה חדשה לחג ועוד
ספק עם יצאו כולם חרדים

קל מאוד לחנך את הדור הצעיר לדקדוקי עניות
שלא עוזרים היום כי רק ההוצאות של שכירות מכולת מטפלת וכו'
זה יותר מכל ההכנסות של הזוג
אבל צריך לדעת היסטוריה
בתקופות שהייתה עניות נוראית בעם ישראל
כמו באמריקה או בירושלים לפני 100 שנה
היה הכי הרבה נשירה
 
למה כולם כאן בטוחים שאם שני בני הזוג עובדים הם עשירים?
אני יכולה לשתף-
אני עובדת במשרה מלאה+ עבודה קשה מאד, מאתגרת ומרויחה שכר שלא נפרט כאן אבל לא מתחיל להשתוות לחברותיי שבהייטק.
בעלי אחרי שהבין שיעודו ותפקידו והגשמתו בעולם זה לחנך את ילדי ישראל היקרים עובד בתור מלמד בכמה חיידרים שונים.(שזה כבר נשוא כאוב ומדמם בפני עצמו המשכורת העלובה והתנאים הלא הגיוניים שמקבלים בתחום) יוצא מהבית בשבע וחוזר בשבע כך שאין מה לדבר על להכניס עבודה מהצד נוספת.
וגם אנחנו מגיעים לפעמים לסוף חודש חנוקים!!! ואין לי שואב שוטף, ואין לי מדיח, וגרה בשכירות, ואין מותגים בכלל ורכב פשוט מאד.

ההכללה שמשתמעת מאשכול זה ודומיו היא כל כך לא נכונה!!!
אנחנו משפחה עם כמה זוגות נשואים שכולם עובדים כל אחד בתחומו ולאף אחד אין כסף מיותר בצד..
 
כל מי שמעודד את הדור הצעיר לדקדוקי עניות קיצוניים(ספק עם הם היו עושים את זה)
שידע שזה אחריות לדור הבא
כי בחור או בחורה היום שההורים לא ישלמו להם טיול
חליפה חדשה לחג ועוד
ספק עם יצאו כולם חרדים

קל מאוד לחנך את הדור הצעיר לדקדוקי עניות
שלא עוזרים היום כי רק ההוצאות של שכירות מכולת מטפלת וכו'
זה יותר מכל ההכנסות של הזוג
אבל צריך לדעת היסטוריה
בתקופות שהייתה עניות נוראית בעם ישראל
כמו באמריקה או בירושלים לפני 100 שנה
היה הכי הרבה נשירה
מה הבעיה? בתור זוצית חסכנו הרבה (עכשיו כבר לא צריכה לחשוב פעמיים)
זה לא לכל החיים
 
כל מי שמעודד את הדור הצעיר לדקדוקי עניות קיצוניים(ספק עם הם היו עושים את זה)
שידע שזה אחריות לדור הבא
כי בחור או בחורה היום שההורים לא ישלמו להם טיול
חליפה חדשה לחג ועוד
ספק עם יצאו כולם חרדים

קל מאוד לחנך את הדור הצעיר לדקדוקי עניות
שלא עוזרים היום כי רק ההוצאות של שכירות מכולת מטפלת וכו'
זה יותר מכל ההכנסות של הזוג
אבל צריך לדעת היסטוריה
בתקופות שהייתה עניות נוראית בעם ישראל
כמו באמריקה או בירושלים לפני 100 שנה
היה הכי הרבה נשירה
אני מסכימה שזה עלול להיות בעייתי

אבל כאן באשכול מדובר על זוצים. לא על משפחות עם ילדים גדולים.
ובשלב הזה בהחלט אפשר לחיות בחסכנות בלי שזה יפגע בילדים.
כמובן תוך חשיבה על זה שבעתיד יצטרכו לדאוג להגדלת ההכנסות.

במקביל, הייתי שמחה אם הנורמה במוסדות היתה יותר נמוכה, כך שיהיו הרבה פחות ילדים שההורים מתקשים לממן להם טיול.
 
כל מי שמעודד את הדור הצעיר לדקדוקי עניות קיצוניים(ספק עם הם היו עושים את זה)
שידע שזה אחריות לדור הבא
כי בחור או בחורה היום שההורים לא ישלמו להם טיול
חליפה חדשה לחג ועוד
ספק עם יצאו כולם חרדים

קל מאוד לחנך את הדור הצעיר לדקדוקי עניות
שלא עוזרים היום כי רק ההוצאות של שכירות מכולת מטפלת וכו'
זה יותר מכל ההכנסות של הזוג
אבל צריך לדעת היסטוריה
בתקופות שהייתה עניות נוראית בעם ישראל
כמו באמריקה או בירושלים לפני 100 שנה
היה הכי הרבה נשירה
נכון מאוד. אני מכירה כמה וכמה תינוקות שנשרו בגלל שקנו להם טיולון ב350 ש"ח במקום סייבקס או בוגבו ולא עשו להם צילומי ניו בורן.
ועוד כמה ילדים בכיתה א' שמסתובבים היום ברחובות כי ההורים שלהם רחמנא ליצלן מלבישים אותם בבגדים המשומשים של הבני דודים שלהם.

וברצינות, האשכול הזה עוסק בזו"צים. זה הזמן המושלם לקבוע את רמת החיים ולגור במקום
שמראש רמת החיים הרבה הרבה יותר נמוכה.
 
למה כולם כאן בטוחים שאם שני בני הזוג עובדים הם עשירים?
אני יכולה לשתף-
אני עובדת במשרה מלאה+ עבודה קשה מאד, מאתגרת ומרויחה שכר שלא נפרט כאן אבל לא מתחיל להשתוות לחברותיי שבהייטק.
בעלי אחרי שהבין שיעודו ותפקידו והגשמתו בעולם זה לחנך את ילדי ישראל היקרים עובד בתור מלמד בכמה חיידרים שונים.(שזה כבר נשוא כאוב ומדמם בפני עצמו המשכורת העלובה והתנאים הלא הגיוניים שמקבלים בתחום) יוצא מהבית בשבע וחוזר בשבע כך שאין מה לדבר על להכניס עבודה מהצד נוספת.
וגם אנחנו מגיעים לפעמים לסוף חודש חנוקים!!! ואין לי שואב שוטף, ואין לי מדיח, וגרה בשכירות, ואין מותגים בכלל ורכב פשוט מאד.

ההכללה שמשתמעת מאשכול זה ודומיו היא כל כך לא נכונה!!!
אנחנו משפחה עם כמה זוגות נשואים שכולם עובדים כל אחד בתחומו ולאף אחד אין כסף מיותר בצד..
אולי הרכב, כמה שהוא פשוט, אוכל לכם את המשכורת?
 
למה כולם כאן בטוחים שאם שני בני הזוג עובדים הם עשירים?
אני יכולה לשתף-
אני עובדת במשרה מלאה+ עבודה קשה מאד, מאתגרת ומרויחה שכר שלא נפרט כאן אבל לא מתחיל להשתוות לחברותיי שבהייטק.
בעלי אחרי שהבין שיעודו ותפקידו והגשמתו בעולם זה לחנך את ילדי ישראל היקרים עובד בתור מלמד בכמה חיידרים שונים.(שזה כבר נשוא כאוב ומדמם בפני עצמו המשכורת העלובה והתנאים הלא הגיוניים שמקבלים בתחום) יוצא מהבית בשבע וחוזר בשבע כך שאין מה לדבר על להכניס עבודה מהצד נוספת.
וגם אנחנו מגיעים לפעמים לסוף חודש חנוקים!!! ואין לי שואב שוטף, ואין לי מדיח, וגרה בשכירות, ואין מותגים בכלל ורכב פשוט מאד.

ההכללה שמשתמעת מאשכול זה ודומיו היא כל כך לא נכונה!!!
אנחנו משפחה עם כמה זוגות נשואים שכולם עובדים כל אחד בתחומו ולאף אחד אין כסף מיותר בצד..
לא ראיתי שמדברים כאן על עשירות
מדברים כאן על חיים רגילים (לא קראתי בעיון את כל התגובות אז סליחה מראש)
פשוט שיהיה לנו אפשרות לגמור את החודש
לשלם שכירות, גנים לילדים, טיטולים מטרנה לחם וחלב
כשמגיע מישהי ופותחת אשכול וכותבת

מרגישה שחוקה, עייפה, מסכנה, עצבנית, מיואשת ועוד כהנה.....
אבל מה שהכי קשה לי זה הבצורת בכיס-------
אין שקל מיותר ומה שיש גם איתו מתחשבנים-
על כל חבילת טיטולים שצריך לקנות נצבט לי הלב,
כל מטרנה מורידים משהו מהקנייה,
אין מצב לחריגות,
וכמובן לא לפינוקים / בגדים / וכו'.....
אומרים לי לכי תשתחררי, תקני, תתפנקי-
אבל כסף מנלן????
איך אפשר לשרוד כשאת חייבת לעבוד את כל השעות בשביל להביא פרנסה מספקת?
כשאת צריכה לעבוד עם הילדים כי אין מעון?
כשעל כל כפית מטרנה את חושבת פעמיים?

ואח"כ מסבירים לה שיש גם אבא למשפחה,
והיא צועקת לאאאאאאאאאאאאאא בחיים לא!
וכל זה כי
אצלנו בגינה- מי שבעלה עובד צריכה להתנצל לא מי שבעלה לומד.
תסכימו איתי שהלכתחילה- זה לשבת וללמוד,
על זה בדיוק דברתי!

ציטוטים מאשכול השכן....
 
אולי הרכב, כמה שהוא פשוט, אוכל לכם את המשכורת?
הוצאה של 1200 בחודש מול עבודה של בעלי.. אם אלא הרכב הוא לא היה יכול לעבוד ותכלס-כמה יוצא חופשי לכולם? כמעט אותו דבר..

מספיק מעון+שכר לימוד+אוכל+שכירות+הפרש משכנתא+חשמל, גז, ארנונה וכו+ביגוד שוטף+מעשרות כמובן+אלף דברים
ותורידי תמיכות וכרטיסים והנחות שלא זכאים לכלום כי שנינו עובדים(ראי באשכול הסמוך..)
והכסף אוזל ונגמר ופרח לו.

ברוך ה' כל מה שאנחנו צריכים(בלי עינים גדולות בכלל!) יש לנו ובלי הרגשת מחסור וחנק. אבל כסף מיותר? הלוואי! אין.
 
עוד בעיה רצינית זה הפערים שנפתחו בין הזוצי''ם, אברך שאשתו מכניסה משכורת גדולה בהייטק יושב ליד אברך שאשתו מגרדת בקושי 6000, ושניהם על אותו ספסל.
רק מציינת -
לא כולם עובדים בהייטק, ולא כולם נכנסים לפרוג
לא חסר מורות ממלאות מקום שהיו שמחות מאד ל6000
2500 עם מילויי מקום זה נחמד מאד.
 
רוב הזוציות שעובדות בהייטק לא מרויחות הרבה יותר מ6000
מדובר בשנתונים שיצאו לשוק במשבר,
הרבה בנות לא מצאו עדיין עבודה בכלל
ומי שכן מצאה זה בד''כ עבודה בשכר מינימום, אולי קצת יותר
ולוקח כמה שנים עד שהמשכורת עולה
 
בלת"ק חלקי

יש סגולה מפורסמת לפרנסה
רבי ישראל נגארה חיבר ספר זמירות ישראל עם פרושים מיוחדים על כל ענייני ברכת המזון
והוא כותב שמי שישים את הספר על השולחן דרך קבע יזכה לשפע
כשעורכים שולחן הדבר הראשון שמיניחים את זה הספר הזה כדי להראות לקב"ה שלפני הכלים היפים והמזון אנחנו זוכרים את עניין ההודיה על כל השפע שה' נתן לנו
ויש הבטחה!
מצטטת "ויבחנוני נא בזאת הברכה, נשים צדקניות אשר בדורנו אשר קודם שישימו בשולחן הכלים הצריכים לסעודה,
ישימו כלי ברכה זה, אם לא יפתח להם הקל יתברך את ארובות שמיו להריק עליהם ברכה עד שיבלו שיפתותיהם מלומר די"

זה הספר שיש אצלי בבית קבוע על השולחן
ממליצה בחום!
1763025755776.png
 
נערך לאחרונה ב:
מחזק אני את ידי אותם האברכים, שאני זוכה לראות אותם בכל יום, אברכים צעירים שמרימים טלפון אשה אם הם יכולים להשתתף ב 30 שקל בקניית מיקרוגל בכולל כדי שיוכלו לחמם את ארוחת הצהריים הדלה שלהם!, ונראה לי שרובם כלל לא מחזיקים מחשב בבית, ממה שאני מכיר מקרוב... לכן אתם כמעט ולא שומעים אותם כאן.
אשריכם!
הם ונשותיהם בוחרים במודע להתנזר ולהקריב מההנאות הגשמיות שלהם בשביל שיהיה להם בית של תורה, מכיר אני אברכים שהם או נשותיהם לא היו מספיק בעניין של בית של תורה ובאמת יצאו לעבוד כי אין שום עניין שאברך יעשה לעצמו עוד יום קפה בכולל אם הוא לא אוחז בלהתקדם בלימוד...
אבל...
גם אם יש כאן אנשים שחושבים שכשיש קושי כלכלי הבעל צריך לצאת לעבוד, הייתי מצפה לשמוע מהם בד בבד את ההערכה העצומה שאנו חייבים לאותם האברכים שהם ממקימי העולם ושלא נהיה חס ושלום בבחינת עם הארץ האומר "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו".

בכלל אני חושב שהאשכול הזה לא היה אמור ללכת לדיון הזה, אלא שאנשים יתנו מחכמתם לזוצי"ם איך להתמודד, ולא איך לפתור את הבעיה בצורה הזאת זה כמו להגיד לזוג עם בעיות שלום בית, יאללה תתגרש, לא זה מה שהם רוצים לשמוע.
השורות הראשונות זה הבעיה של היום שהאשה עובדת והיא מרגישה שהכסף שלה ואז בעלה על כל שקל צריך לשאול בזמן שהכסף שייך לו ע"פ ההלכה ואשתו צריכה לשאול (ואני אשה) זה העיוות מותר לאשה לעבוד אם הבעל מסכים אבל זה לא הופך אותה לבעל המאה
כמובן שמותר לו להתייעץ אבל לא לבקש רשות
 
השורות הראשונות זה הבעיה של היום שהאשה עובדת והיא מרגישה שהכסף שלה ואז בעלה על כל שקל צריך לשאול בזמן שהכסף שייך לו ע"פ ההלכה ואשתו צריכה לשאול (ואני אשה) זה העיוות מותר לאשה לעבוד אם הבעל מסכים אבל זה לא הופך אותה לבעל המאה
כמובן שמותר לו להתייעץ אבל לא לבקש רשות
וואו כאלה עוד לא שמעתי
 
אבל אני לא מבינה למה דווקא לזוגות צעירים יש מצוקה כלכלית גדולה יותר?
נכון שבהמשך השנים הבעל יוצא בד''כ לעבוד אבל בד''כ האישה יכולה לעבוד פחות וההוצאות מכפילות את עצמן.
 
בהמשך לכל התגובות המגוונות והיפות שנכתבו כאן לעיל,
ברצוני להאיר את העניין מזוית נוספת, (ללא התייחסות להערה ספציפית).
כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהן שונות כך אמרו חז"ל,

וכך תפקידיהם שונים והשליחות שלהם בעולם שונה - זה דבר ברור.
לא מבין למה כל כך צריך להתנצל כשאדם יוצא לעבוד, וכשאני אומר דברים אלה הם בכלל לא סותרים הערכה לתורה.

אשרי האברכים ולומדי התורה המעמידים את העולם (דרך אגב ישנם העמלים לפרנסתם - שקובעים עיתים לתורה - מתוך קושי והעולם עומד עליהם לא פחות ממה שעומד על כל אברך הכי חשוב שיהיה).

אני מאד מעריך את הציבור שלנו, אבל נוצרה סטיגמה נוראית על כל מי שלא בדיוק הולך בדרך מאד מדויקת וזה חבל מאד ונורא ואיום למה שזה גורם.
אני חושב שישנם אנשים בכוללים וישיבות ועוד שתפקידם הוא לא לשבת יום שלם וללמוד ולכן לא קיבלו כשרונות כאלו, ובמצב כזה קורים אחד משני המקרים
א. מתפוצצים יוצאים החוצה לכל מיני מקומות לעבוד וכו והרבה פעמים זה מאד על חשבון רוחניות ויר"ש,
ב. ישנם הרבה שאין להם את האומץ אז הם פשוט קבורים בתוך עצמם ולעיתים גם באינטרנט שהוא מקום מפלט - בכל מיני מכשירים או ספריה ציבורית ואכמ"ל.
ולעומת זאת ישנם שמזהים יכולות וצרכים ורצונות פנימיים והולכים לעשות את רצון הקב"ה במילוי תפקידם ע"י הכשרונות שקיבלו ומי שעושה את זה בזמן ולא מחכה עד שיתפוצץ לו... גם מתרומם עי"ז וקובע עיתים לתורה שעות ארוכות אפילו, אבל מתוך בחירה ובשמחה כי הרי הוא כביכול לא בזרם הסוחף.

ונקודה אחרונה לסיום - אחד הפיספוסים הגדולים שלנו אנחנו לא חיים חיים של עשיית רצון ה' אלא המון המון מהשיקולים זה מה יגידו משפחה שכנים חברים וכו, וככל שאדם עושה מה שהוא אוהב אז הוא שמח וטוב לו ולאשתו ולסובבים אותו וזה ע"י שידע שגם בכזה אופן הוא זוכה לקיים את רצון ה'.

(וגם לאדם העמל לפרנסתו לא תהיה ביקורת על הציבור החרדי אא"כ הוא ירגיש מאוים)
 
השורות הראשונות זה הבעיה של היום שהאשה עובדת והיא מרגישה שהכסף שלה ואז בעלה על כל שקל צריך לשאול בזמן שהכסף שייך לו ע"פ ההלכה ואשתו צריכה לשאול (ואני אשה) זה העיוות מותר לאשה לעבוד אם הבעל מסכים אבל זה לא הופך אותה לבעל המאה
כמובן שמותר לו להתייעץ אבל לא לבקש רשות
דוקא אני מתייעצת עם בעלי על מה להוציא...
 
אבל אני לא מבינה למה דווקא לזוגות צעירים יש מצוקה כלכלית גדולה יותר?
נכון שבהמשך השנים הבעל יוצא בד''כ לעבוד אבל בד''כ האישה יכולה לעבוד פחות וההוצאות מכפילות את עצמן.
כי הדירות מאוד התייקרו
לרובם כבר לא בהישג יד
אז תוסיפו למצוקה הכלכלית של הזוגות הבוגרים
גם לגור בשכירות ביחידת חנק או פריפריה פחד מהמשכיר
או תשלום משכנתא חונקת
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה